חוויה לא נעימה

[matrix200200]

תחליט כבר על מה אתה רוצה לדון

טלפוניית IP לא טובה יותר מטלפוניית DTM במיתוג מעגלים.
היתרון של טלפוניית IP שהיא חסכונית ביותר ודורשת מעט מאוד משאבים ותשתיות יקרות.

מבחינת איכות ואמינות טלפונית DTM במיתוג מעגלים היא איכותית וטובה הרבה יותר מ-IP, החיסרון שלה כאמור שהתחזוקתה שלה יקרה מאוד והיא דורשת משאבים רבים והרבה מאוד כוח אדם לצורך תחזוקה. בעידן של ריבוי מפעילי תקשורת וניידות המספרים אין למעשה כל צורך בתחזוקה של רשת יקרה מאוד של מתגי TDM.

תחליט כבר על מה אתה רוצה לדון
התחלת לדבר על יכולות (מה שנקרא features) של טלפוניה של מכשירים אנלוגיים של פעם מול סמארטפונים של היום וטענת שיש תכונות שהיו אז שלא זמינות היום.
עניתי לך שזה לא נכון ועם טלפונייית IP ניתן לקבל את כל התכונות.
אז עכשיו אתה מזיז את המטרה ומדבר איתי על אמינות?
רשת טלפוניה של פעם היא אגב בכלל לא אמינה (מבחינת הסתברות תקלה) כי כל פגיעה במרכזיה חשובה בעצם גורמת לאובדן מלא של פונקציונליות.
רשת IP אמינה בהרבה (בטח שמעת על ARPANET ויכולת לשרוד מלחמה גרעינית).
אתה מדבר על איכות צליל לא אחידה?
אתה צודק, ברשת אנלוגית היא גבוהה יותר, אבל העניין לא נובע בכלל מחסרונות של רשת IP אלה מכך שיש תעבורה אחרת ברשת.
אם אתה ארגון, אף אחד לא מונע ממך לרכוש רשת (או קווים לפי הצורך) של תקשורת IP שהיא רק שלך וליעד אותה רק לטלפוניית IP.
במצב הזה גם האמינות וגם האיכות תהיה מונים מעל רשת אנלוגית של פעם.

ואגב גם מה שאמרת על נגני מוסיקה של פעם הוא עובדתית לא נכון.
יחס סיגנל/רעש בתקליטורים של פעם היה איום ונורא.
הסיבה שאנשים אוהבים את זה, לא קשורה לאיכות אובייקטיבית של הסאונד (נאמנות למקור) כי אם לסיבות רגשיות.
לקחת את MP3 בתור השוואה, זה בכלל טיעון איש הקש (למרות שגם MP3 בקצב 320 בוודאי איכותי יותר מכל תקליטור).
אבל למה לא תשווה לשיטות קידוד ללא כיווץ כגון FLAC?

 

[Bus Nerd]

ניטפוק: אתה מתכוון תקליט (ויניל), לא תקליטור (CD). ואתה צודק

תחליט כבר על מה אתה רוצה לדון
התחלת לדבר על יכולות (מה שנקרא features) של טלפוניה של מכשירים אנלוגיים של פעם מול סמארטפונים של היום וטענת שיש תכונות שהיו אז שלא זמינות היום.
עניתי לך שזה לא נכון ועם טלפונייית IP ניתן לקבל את כל התכונות.
אז עכשיו אתה מזיז את המטרה ומדבר איתי על אמינות?
רשת טלפוניה של פעם היא אגב בכלל לא אמינה (מבחינת הסתברות תקלה) כי כל פגיעה במרכזיה חשובה בעצם גורמת לאובדן מלא של פונקציונליות.
רשת IP אמינה בהרבה (בטח שמעת על ARPANET ויכולת לשרוד מלחמה גרעינית).
אתה מדבר על איכות צליל לא אחידה?
אתה צודק, ברשת אנלוגית היא גבוהה יותר, אבל העניין לא נובע בכלל מחסרונות של רשת IP אלה מכך שיש תעבורה אחרת ברשת.
אם אתה ארגון, אף אחד לא מונע ממך לרכוש רשת (או קווים לפי הצורך) של תקשורת IP שהיא רק שלך וליעד אותה רק לטלפוניית IP.
במצב הזה גם האמינות וגם האיכות תהיה מונים מעל רשת אנלוגית של פעם.

ואגב גם מה שאמרת על נגני מוסיקה של פעם הוא עובדתית לא נכון.
יחס סיגנל/רעש בתקליטורים של פעם היה איום ונורא.
הסיבה שאנשים אוהבים את זה, לא קשורה לאיכות אובייקטיבית של הסאונד (נאמנות למקור) כי אם לסיבות רגשיות.
לקחת את MP3 בתור השוואה, זה בכלל טיעון איש הקש (למרות שגם MP3 בקצב 320 בוודאי איכותי יותר מכל תקליטור).
אבל למה לא תשווה לשיטות קידוד ללא כיווץ כגון FLAC?

ניטפוק: אתה מתכוון תקליט (ויניל), לא תקליטור (CD). ואתה צודק

 

[matrix200200]

כן התכוונתי לזה.

ניטפוק: אתה מתכוון תקליט (ויניל), לא תקליטור (CD). ואתה צודק

כן התכוונתי לזה.
לא זכרתי איך קוראים לזה

 

[25306yosef]

אני רוצה לדון על היתרונות של טלפוניית TDM במיתוג מעגלים

תחליט כבר על מה אתה רוצה לדון
התחלת לדבר על יכולות (מה שנקרא features) של טלפוניה של מכשירים אנלוגיים של פעם מול סמארטפונים של היום וטענת שיש תכונות שהיו אז שלא זמינות היום.
עניתי לך שזה לא נכון ועם טלפונייית IP ניתן לקבל את כל התכונות.
אז עכשיו אתה מזיז את המטרה ומדבר איתי על אמינות?
רשת טלפוניה של פעם היא אגב בכלל לא אמינה (מבחינת הסתברות תקלה) כי כל פגיעה במרכזיה חשובה בעצם גורמת לאובדן מלא של פונקציונליות.
רשת IP אמינה בהרבה (בטח שמעת על ARPANET ויכולת לשרוד מלחמה גרעינית).
אתה מדבר על איכות צליל לא אחידה?
אתה צודק, ברשת אנלוגית היא גבוהה יותר, אבל העניין לא נובע בכלל מחסרונות של רשת IP אלה מכך שיש תעבורה אחרת ברשת.
אם אתה ארגון, אף אחד לא מונע ממך לרכוש רשת (או קווים לפי הצורך) של תקשורת IP שהיא רק שלך וליעד אותה רק לטלפוניית IP.
במצב הזה גם האמינות וגם האיכות תהיה מונים מעל רשת אנלוגית של פעם.

ואגב גם מה שאמרת על נגני מוסיקה של פעם הוא עובדתית לא נכון.
יחס סיגנל/רעש בתקליטורים של פעם היה איום ונורא.
הסיבה שאנשים אוהבים את זה, לא קשורה לאיכות אובייקטיבית של הסאונד (נאמנות למקור) כי אם לסיבות רגשיות.
לקחת את MP3 בתור השוואה, זה בכלל טיעון איש הקש (למרות שגם MP3 בקצב 320 בוודאי איכותי יותר מכל תקליטור).
אבל למה לא תשווה לשיטות קידוד ללא כיווץ כגון FLAC?

אני רוצה לדון על היתרונות של טלפוניית TDM במיתוג מעגלים
מול החסרונות של כל הטכנולוגיות המודרניות של השנים האחרונות (סלולר, IP, וכו...)

לארגונים גדולים בישראל שפעילותם חשובה מאוד היה תמיד קישור של צירי PRI לשני מרכזות שונות של בזק. בארגונים חשובים מאוד היה למעשה צומת תקשורת של בזק או אפילו שני צמתים שכל אחד מהם היה מקושר לשלוש מרכזות של בזק כך שבמקרה של שני צמתי תקשורת של בזק בתוך ארגון, קיבלנו בעידן ה-DTM קישור לשש מרכזות שונות של בזק שמחוברות כולן לטבעות של בזק בכל הארץ.

זה אמין ואיכותי הרבה יותר מכל הטכנולוגיות המודרניות. תמסורת שכזו של שני צמתים של בזק בתוך ארגון וקישור לשש מתקנים שונים של בזק במקומות שונים בארץ, זה יקר מאוד ורוב הארגונים בישראל לא יכלו להרשות לעצמם רמת שרידות שכזו ולכן חלקן הסתפקו בקישור לשתי מרכזות של בזק בלבד ורובן הסתפקו בקישור יחיד למתקן בזק הקרוב שזה היה הקישור הזול והנפוץ ביותר.

גם ב-IP כאשר מתנתקת התקשורת לספק השירות אין תקשורת.

***********************

לעניין ה-MP3

למיטב ידיעתי, רובה של המוסיקה הישראלית (רק זה מה שמעניין אותי) המופצת ברשת היא MP3 וחלק ניכר ממנה זה MP3 בקצב סיביות של 128 שזה MP3 מחורבן. אין צורך להוסיף שאני מכיר אדם בשם ירון שמוכר קבצי MP3 בקצב של 128 במחיר של למעלה מ-9 ש"ח לקובץ שזה לדעתי גניבה מאחר וחברות התקליטים לוקחות על MP3 בקצב של 320 כ-3 ש"ח.

רבים בישראל (אלה העוסקים בסוג הישראלי שבו אני מתעניין) לא יודעים בכלל מה זה FLAC. ובנוסף הם גם מפיצים את המוסיקה החדשה שלהם בדואר אלקטרוני ב-MP3 בקצב של 128. לכן לא רלוונטי לדעתי לדון על FLAC.

 

[matrix200200]

אבל לא הסברת מה היתרון

אני רוצה לדון על היתרונות של טלפוניית TDM במיתוג מעגלים
מול החסרונות של כל הטכנולוגיות המודרניות של השנים האחרונות (סלולר, IP, וכו...)

לארגונים גדולים בישראל שפעילותם חשובה מאוד היה תמיד קישור של צירי PRI לשני מרכזות שונות של בזק. בארגונים חשובים מאוד היה למעשה צומת תקשורת של בזק או אפילו שני צמתים שכל אחד מהם היה מקושר לשלוש מרכזות של בזק כך שבמקרה של שני צמתי תקשורת של בזק בתוך ארגון, קיבלנו בעידן ה-DTM קישור לשש מרכזות שונות של בזק שמחוברות כולן לטבעות של בזק בכל הארץ.

זה אמין ואיכותי הרבה יותר מכל הטכנולוגיות המודרניות. תמסורת שכזו של שני צמתים של בזק בתוך ארגון וקישור לשש מתקנים שונים של בזק במקומות שונים בארץ, זה יקר מאוד ורוב הארגונים בישראל לא יכלו להרשות לעצמם רמת שרידות שכזו ולכן חלקן הסתפקו בקישור לשתי מרכזות של בזק בלבד ורובן הסתפקו בקישור יחיד למתקן בזק הקרוב שזה היה הקישור הזול והנפוץ ביותר.

גם ב-IP כאשר מתנתקת התקשורת לספק השירות אין תקשורת.

***********************

לעניין ה-MP3

למיטב ידיעתי, רובה של המוסיקה הישראלית (רק זה מה שמעניין אותי) המופצת ברשת היא MP3 וחלק ניכר ממנה זה MP3 בקצב סיביות של 128 שזה MP3 מחורבן. אין צורך להוסיף שאני מכיר אדם בשם ירון שמוכר קבצי MP3 בקצב של 128 במחיר של למעלה מ-9 ש"ח לקובץ שזה לדעתי גניבה מאחר וחברות התקליטים לוקחות על MP3 בקצב של 320 כ-3 ש"ח.

רבים בישראל (אלה העוסקים בסוג הישראלי שבו אני מתעניין) לא יודעים בכלל מה זה FLAC. ובנוסף הם גם מפיצים את המוסיקה החדשה שלהם בדואר אלקטרוני ב-MP3 בקצב של 128. לכן לא רלוונטי לדעתי לדון על FLAC.

אבל לא הסברת מה היתרון
אמרת שניתן להגיע בעזרת רשת TDM למצב של עמידות לתקלות (מסוימות יש לומר).
זה סבבה, אבל גם בתקשורת IP אני יכול להזמין קווי סיב אופטי מכמה ספקיות תשתית ולהגיע לאותה רמת אמינות.
יש מספר חברות שיש להן תשתית מקבילה מהסוג הנ"ל.
אם מחיר הוא לא עניין, אפשר להגיע גם בתקשורת IP לרמת אמינות שאתה מדבר עליה.
סיכוי טוב שזה גם יעלה פחות (אם כי לא ב
מרכזי עיבוד נתונים של ספקיות שרותי ענן בארה"ב בהחלט נמצאות ברמה הזאת של אמינות.

ברור שלספק בודד יש מצב שתהיה תקלה.
לכן משתמשים ביותר מספק אחד.
אני דיברתי על ייתרונות של טכנולוגיית IP שהיא באופן כללי הרבה יותר עמידה למצב שבו חלק מהרשת מושבתת (נזכיר עוד פעם מלחמה גרעינית).
אין את זה ברשתות שהן switched

לגבי המוסיקה, זה מצער מה שאתה מספר, אבל איך זה קשור לקביעה שלך על נחיתות המוסיקה המאוחסנת בצורה דיגיטלית לאומת האנלוגית?
הקביעה שלך פשוט לא נכונה.
זמינות או אי זמינות של שיר מסוים לא קשורה בשום צורה לטיב הטכנולוגיה.

 

[arseny92]

אי היכרות בטכנולוגיה רלוונטית גורמת לדיונים מטעים וארגומנטים

אבל לא הסברת מה היתרון
אמרת שניתן להגיע בעזרת רשת TDM למצב של עמידות לתקלות (מסוימות יש לומר).
זה סבבה, אבל גם בתקשורת IP אני יכול להזמין קווי סיב אופטי מכמה ספקיות תשתית ולהגיע לאותה רמת אמינות.
יש מספר חברות שיש להן תשתית מקבילה מהסוג הנ"ל.
אם מחיר הוא לא עניין, אפשר להגיע גם בתקשורת IP לרמת אמינות שאתה מדבר עליה.
סיכוי טוב שזה גם יעלה פחות (אם כי לא ב
מרכזי עיבוד נתונים של ספקיות שרותי ענן בארה"ב בהחלט נמצאות ברמה הזאת של אמינות.

ברור שלספק בודד יש מצב שתהיה תקלה.
לכן משתמשים ביותר מספק אחד.
אני דיברתי על ייתרונות של טכנולוגיית IP שהיא באופן כללי הרבה יותר עמידה למצב שבו חלק מהרשת מושבתת (נזכיר עוד פעם מלחמה גרעינית).
אין את זה ברשתות שהן switched

לגבי המוסיקה, זה מצער מה שאתה מספר, אבל איך זה קשור לקביעה שלך על נחיתות המוסיקה המאוחסנת בצורה דיגיטלית לאומת האנלוגית?
הקביעה שלך פשוט לא נכונה.
זמינות או אי זמינות של שיר מסוים לא קשורה בשום צורה לטיב הטכנולוגיה.

אי היכרות בטכנולוגיה רלוונטית גורמת לדיונים מטעים וארגומנטים
שלא ממש לעניין, יפה אמרת
&nbsp
בדיוק כפי שהטיעון "גם ב-IP כאשר מתנתקת התקשורת לספק השירות אין תקשורת" הוא נכון רק אם התקשורת היא בסיב ישיר אחד, אבל לא אם יש דרכי גישה למידע שהם לא באמצעות גישה ישירה לתוכן בעותק אחד, אלא שהתוכן מופץ דרך CDN וספקי תשתית המספקים אמינות. אתר יכול לא בהכרח להשמר על שרת כלשהו בעותק אחד ולהיות תלוי מזמינות אותו שרת ספציפי, אתרי ענק נשמרים על ספקי CDN ברחבי העולם כדי להבטיח זמינות ואמינות גם אם שרת אחד נופל או כל החווה הרלוונטית בתחזוקה, לטיפול בכל זה קיימים שלל פתרונות devops
&nbsp
אם הדבר היחיד אשר מכירים זה MP3, אז בטח שעל פלאק לא שמעו, אך אין זה שולל את איכות הקידוד שתהיה טבה יותר בפלאק אך כאמור רק אם המקור נשמר ומוקלט על ידי אמצעים המספקים איכות זו
&nbsp
זה כמו עם הדוגמא של המכונית שלא ניתן לרתום לה סוס
&nbsp
או להתווכח על "יתרונות" של אות וידאו אנאלוגית VGA לעומת DP או HDMI והצגתה על מסך CRT לעומת מסך דק בסוגים שונים (פלזמה, LCD, LED וכו') על מטריצת IPS לעומת TN
&nbsp
או להתווכח על "יתרומות" של JPG לעומת HEIF, או אות וידאו דחוסה ל-AVI לעומת מה שאפשר לקדד ל-HEVC

 

[matrix200200]

בדיוק.

אי היכרות בטכנולוגיה רלוונטית גורמת לדיונים מטעים וארגומנטים
שלא ממש לעניין, יפה אמרת
&nbsp
בדיוק כפי שהטיעון "גם ב-IP כאשר מתנתקת התקשורת לספק השירות אין תקשורת" הוא נכון רק אם התקשורת היא בסיב ישיר אחד, אבל לא אם יש דרכי גישה למידע שהם לא באמצעות גישה ישירה לתוכן בעותק אחד, אלא שהתוכן מופץ דרך CDN וספקי תשתית המספקים אמינות. אתר יכול לא בהכרח להשמר על שרת כלשהו בעותק אחד ולהיות תלוי מזמינות אותו שרת ספציפי, אתרי ענק נשמרים על ספקי CDN ברחבי העולם כדי להבטיח זמינות ואמינות גם אם שרת אחד נופל או כל החווה הרלוונטית בתחזוקה, לטיפול בכל זה קיימים שלל פתרונות devops
&nbsp
אם הדבר היחיד אשר מכירים זה MP3, אז בטח שעל פלאק לא שמעו, אך אין זה שולל את איכות הקידוד שתהיה טבה יותר בפלאק אך כאמור רק אם המקור נשמר ומוקלט על ידי אמצעים המספקים איכות זו
&nbsp
זה כמו עם הדוגמא של המכונית שלא ניתן לרתום לה סוס
&nbsp
או להתווכח על "יתרונות" של אות וידאו אנאלוגית VGA לעומת DP או HDMI והצגתה על מסך CRT לעומת מסך דק בסוגים שונים (פלזמה, LCD, LED וכו') על מטריצת IPS לעומת TN
&nbsp
או להתווכח על "יתרומות" של JPG לעומת HEIF, או אות וידאו דחוסה ל-AVI לעומת מה שאפשר לקדד ל-HEVC

בדיוק.
הקטע המצחיק הוא, שכן יש מקרים שטכנולוגיות ישנות יותר טובות מטכנולוגיות חדשות בתחומים מסוימים.
למשל טכנולגיה של דיסק קשיח יותר טובה מטכנולוגיה של SSD כאשר רוצים לאחסן מידע על דיסק שלא מקבל חשמל תקופות ארוכות (כי על SSD ידוע שהוא נוטה יותר לאבד מידע, אם הוא לא מחובר לחשמל תקופות ממושכות).
או לשמל בעניין שחזור מידע.
בגלל הצורה שבה SSD פועל, הרבה יותר קשה לשחזר ממנו מידע (במקרים מסוימים זה דווקא ייתרון).
אני רק לא חושב שטיעונים רגשיים או נוסטלגיה זה הוכחה טובה בדיון כזה.

 

[Bus Nerd]

זה אוףטופיק לגמרי כבר

בדיוק.
הקטע המצחיק הוא, שכן יש מקרים שטכנולוגיות ישנות יותר טובות מטכנולוגיות חדשות בתחומים מסוימים.
למשל טכנולגיה של דיסק קשיח יותר טובה מטכנולוגיה של SSD כאשר רוצים לאחסן מידע על דיסק שלא מקבל חשמל תקופות ארוכות (כי על SSD ידוע שהוא נוטה יותר לאבד מידע, אם הוא לא מחובר לחשמל תקופות ממושכות).
או לשמל בעניין שחזור מידע.
בגלל הצורה שבה SSD פועל, הרבה יותר קשה לשחזר ממנו מידע (במקרים מסוימים זה דווקא ייתרון).
אני רק לא חושב שטיעונים רגשיים או נוסטלגיה זה הוכחה טובה בדיון כזה.

זה אוףטופיק לגמרי כבר
אבל נתקלתי בעבר באיזה פורום של אודיופילים במישהו ש"עשה בדיקה" ו"גילה" שלדיסק קשיח יש סאונד "חם" יותר מלSSD

 

[arseny92]

גם לכונן תקליטונים (!) יש שמע טוב

כי לSSD אין חלקים נעים

זה אוףטופיק לגמרי כבר
אבל נתקלתי בעבר באיזה פורום של אודיופילים במישהו ש"עשה בדיקה" ו"גילה" שלדיסק קשיח יש סאונד "חם" יותר מלSSD

גם לכונן תקליטונים (!) יש שמע טוב

כי לSSD אין חלקים נעים

 

[25306yosef]

אודיופילים אמיתיים שומעים מוזיקה ממאסטר של 24 ביט על 96Khz

זה אוףטופיק לגמרי כבר
אבל נתקלתי בעבר באיזה פורום של אודיופילים במישהו ש"עשה בדיקה" ו"גילה" שלדיסק קשיח יש סאונד "חם" יותר מלSSD

אודיופילים אמיתיים שומעים מוזיקה ממאסטר של 24 ביט על 96Khz
מי שהוא אודיופיל אמיתי, שומע מוזיקה מהקלטת מאסטר מקורית באיכות של 24 ביט על 96 קילוהרץ ובכלל לא מתקרב ל-CD שיש לו מגבלה של 16 ביט על 44.1 קילוהרץ.

וכאשר משווים את הקלטות המאסטר של אולפן ההקלטות כפי שנשמעו ברמקולים האיכותיים של אולפן ההקלטות, אז יש הבדל אדיר בין מה שיצא מהאולפן באיכות של 24 ביט על 96 קילוהרץ לבין מה שמשווק לציבור ב-CD שזה רק 16 ביט על 44.1 קילוהרץ.

ומה שקרוב להקלטה דיגיטלית בתקן של 24 ביט על 96 קילוהרץ זה רק סרטי ההקלטה האנלוגיים במהירות של 15 IPS/NAB (ראה מצ"ב תצלום עטיפה של סליל ההקלטה ממנו מופק התקליט, זוהי העטיפה של סרט ההקלטה המגנטי).

כל מי שלא שמע את המאסטר כפי שיצא מאולפן ההקלטות ומעולם לא שמע הקלטה אנלוגית באולפן של 24 ערוצים, הוא אודיופיל מזויף שמעולם לא שמע איכות טובה יותר מתקליטי הויניל.

 

[matrix200200]

אתה עברת על חוק אינטרנט יודע בשם No true Scotsman

אודיופילים אמיתיים שומעים מוזיקה ממאסטר של 24 ביט על 96Khz
מי שהוא אודיופיל אמיתי, שומע מוזיקה מהקלטת מאסטר מקורית באיכות של 24 ביט על 96 קילוהרץ ובכלל לא מתקרב ל-CD שיש לו מגבלה של 16 ביט על 44.1 קילוהרץ.

וכאשר משווים את הקלטות המאסטר של אולפן ההקלטות כפי שנשמעו ברמקולים האיכותיים של אולפן ההקלטות, אז יש הבדל אדיר בין מה שיצא מהאולפן באיכות של 24 ביט על 96 קילוהרץ לבין מה שמשווק לציבור ב-CD שזה רק 16 ביט על 44.1 קילוהרץ.

ומה שקרוב להקלטה דיגיטלית בתקן של 24 ביט על 96 קילוהרץ זה רק סרטי ההקלטה האנלוגיים במהירות של 15 IPS/NAB (ראה מצ"ב תצלום עטיפה של סליל ההקלטה ממנו מופק התקליט, זוהי העטיפה של סרט ההקלטה המגנטי).

כל מי שלא שמע את המאסטר כפי שיצא מאולפן ההקלטות ומעולם לא שמע הקלטה אנלוגית באולפן של 24 ערוצים, הוא אודיופיל מזויף שמעולם לא שמע איכות טובה יותר מתקליטי הויניל.

אתה עברת על חוק אינטרנט יודע בשם No true Scotsman

 

[25306yosef]

לא הבנתי מה זה No true Scotsman.

אתה עברת על חוק אינטרנט יודע בשם No true Scotsman

לא הבנתי מה זה No true Scotsman.
אפשר בבקשה לקבל הסבר קצר?

 

[matrix200200]

https://en.wikipedia.org/wiki/No_true_Scotsman

לא הבנתי מה זה No true Scotsman.
אפשר בבקשה לקבל הסבר קצר?

https://en.wikipedia.org/wiki/No_true_Scotsman

 

[arseny92]

מה הקשר בין מה שמוקלט לבין מה שמשווק לציבור, זה כבר עניין

אודיופילים אמיתיים שומעים מוזיקה ממאסטר של 24 ביט על 96Khz
מי שהוא אודיופיל אמיתי, שומע מוזיקה מהקלטת מאסטר מקורית באיכות של 24 ביט על 96 קילוהרץ ובכלל לא מתקרב ל-CD שיש לו מגבלה של 16 ביט על 44.1 קילוהרץ.

וכאשר משווים את הקלטות המאסטר של אולפן ההקלטות כפי שנשמעו ברמקולים האיכותיים של אולפן ההקלטות, אז יש הבדל אדיר בין מה שיצא מהאולפן באיכות של 24 ביט על 96 קילוהרץ לבין מה שמשווק לציבור ב-CD שזה רק 16 ביט על 44.1 קילוהרץ.

ומה שקרוב להקלטה דיגיטלית בתקן של 24 ביט על 96 קילוהרץ זה רק סרטי ההקלטה האנלוגיים במהירות של 15 IPS/NAB (ראה מצ"ב תצלום עטיפה של סליל ההקלטה ממנו מופק התקליט, זוהי העטיפה של סרט ההקלטה המגנטי).

כל מי שלא שמע את המאסטר כפי שיצא מאולפן ההקלטות ומעולם לא שמע הקלטה אנלוגית באולפן של 24 ערוצים, הוא אודיופיל מזויף שמעולם לא שמע איכות טובה יותר מתקליטי הויניל.

מה הקשר בין מה שמוקלט לבין מה שמשווק לציבור, זה כבר עניין
אחר לגמרי איפה המשתמש משיג את קבצי המקור, מצידי מהאולפן, או מקבצים שהמשורר/מבצע המוזיקה אולי והפיץ לחנויות מקוונות כגון Deezer, Apple Music או Spotify , למנויים יש בחירות איך להוריד את הקבצים, מ-MP3 עבור חומרת שמע פרה-היסטורית ועד FLAC אם ספק התוכן העלה אותם

דבר אחר זה אם למשתמש יש בכלל אפשרות להשמיע את זה, ולרוב אפשר, הנה גם במחשב הנייד שלי של מלפני 7 שנים אפשר, כפי שההגדרות של יציאת השלוש וחצי מילימטר טוענות, רק שבמקרה שלי אינני אודיופיל ומחבר לשם אוזניות, אבל בהחלט ניתן לחבר לשם גם מערכת שמע כולל מתאם ליציאה אופטית, ואז תלוי איזה רמקולים מחוברים לשם. אותו הדבר גם לגבי כניסת המיקרופון, רק שבמקרה של הקלטת אולפן כניסת Line In היתה מועדפת יותר והקלטה ביותר משני ערוצים, לפחות 6 (5.1)
לגבי הערוצים, בצילום התקליט שלך רשום stereo אז קיום כל דבר שאינו שני ערוצים על תקליט זה לא לעניין

לגבי פרחחים וטלפונים, תלוי מה צ'יפ השמע יכול להפיק, ומה יכול להיות מחובר ליציאת השמע, ותמיכה מצד מפתחי אפליקציות הנגנים בפורמטים שונים

שלא לדבר על תכונות שמע וירטואליות חדשות כגון השמעת 5.1 ו-7.1 בתוך הסטריאו ע"י אפשרויות עיבוד שמע היקפית ב-Dolby Atmos לדוגמה

 

[25306yosef]

סביר להניח שהפרחחים הצעירים לא משתמשים בעותק באיכות אולפן

מה הקשר בין מה שמוקלט לבין מה שמשווק לציבור, זה כבר עניין
אחר לגמרי איפה המשתמש משיג את קבצי המקור, מצידי מהאולפן, או מקבצים שהמשורר/מבצע המוזיקה אולי והפיץ לחנויות מקוונות כגון Deezer, Apple Music או Spotify , למנויים יש בחירות איך להוריד את הקבצים, מ-MP3 עבור חומרת שמע פרה-היסטורית ועד FLAC אם ספק התוכן העלה אותם

דבר אחר זה אם למשתמש יש בכלל אפשרות להשמיע את זה, ולרוב אפשר, הנה גם במחשב הנייד שלי של מלפני 7 שנים אפשר, כפי שההגדרות של יציאת השלוש וחצי מילימטר טוענות, רק שבמקרה שלי אינני אודיופיל ומחבר לשם אוזניות, אבל בהחלט ניתן לחבר לשם גם מערכת שמע כולל מתאם ליציאה אופטית, ואז תלוי איזה רמקולים מחוברים לשם. אותו הדבר גם לגבי כניסת המיקרופון, רק שבמקרה של הקלטת אולפן כניסת Line In היתה מועדפת יותר והקלטה ביותר משני ערוצים, לפחות 6 (5.1)
לגבי הערוצים, בצילום התקליט שלך רשום stereo אז קיום כל דבר שאינו שני ערוצים על תקליט זה לא לעניין

לגבי פרחחים וטלפונים, תלוי מה צ'יפ השמע יכול להפיק, ומה יכול להיות מחובר ליציאת השמע, ותמיכה מצד מפתחי אפליקציות הנגנים בפורמטים שונים

שלא לדבר על תכונות שמע וירטואליות חדשות כגון השמעת 5.1 ו-7.1 בתוך הסטריאו ע"י אפשרויות עיבוד שמע היקפית ב-Dolby Atmos לדוגמה

סביר להניח שהפרחחים הצעירים לא משתמשים בעותק באיכות אולפן
וסביר גם להניח שהפרחחים הצעירים משתמשים בקובץ מסוג MP3 בקצב סיביות של 128Kbps וזאת מאחר וסביר להניח שהם לא רכשו את המוסיקה אלא הורידו אותה בחינם מהרשת. מניסיוני האישי כל מה שאפשר להוריד בחינם מהרשת זה רק MP3 מחורבנים בקצב סיביות של עד 128 בלבד. על איכות של 320 צריך כבר לשלם כסף. מה גם שהרמקולים של הטלפונים הסלולריים רחוקים מאוד מלהיות באיכות נאותה להשמעת מוזיקה.

לעניין אודיופילים, אני הצלחתי בחיים שלי לשים את ידי על הקלטות אולפן מקוריות אנלוגיות וגם דיגיטליות. התקליטים אמנם באיכות טובה הרבה יותר מ-MP3 מחורבנים בקצב של 128 וגם מ-CD ופה האודיופילים צודקים בהחלט. אבל התקליטים באיכות צליל ירודה בהשוואה להקלטות אולפן מקוריות כמו סלילים מקוריים או מאסטר WAV באיכות של 24 ביט על 96 קילוהרץ. כך שאין ממש בטענתם של אלה הטוענים שתקליט ויניל נשמע טוב יותר ממאסטר WAV בתקן של 24/96. לעומת זאת כאמור דווקא יש הבדל לטובתם של תקליטי הויניל לעומת ה-CD מאחר של-CD יש מגבלה של 16 ביט על 44.1 קילוהרץ וכך הולכים לאיבוד תדרים שקיימים במאסטר שנשמר בתקן של 24/96.

כאשר המוזיקה המוקלטת היא כלים אקוסטיים רבים הכוללים כלי הקשה, נשפנים, כלי מיתר, פסנתר, והמוזיקה הוקלטה בשיטת 24 ערוצים, אז מרגישים בהבדל בין סלילים או מאסטר WAV בתקן של 24/96 בהשוואה ל-CD שתדרים רבים הלכו לאיבוד בהפקתו. במוזיקה אלקטרונית מודרנית זה לא מורגש לדעתי.

בישראל לצערי לא מפיצים כיום מוזיקה באיכות אולפן אלא באיכות מקסימלית של CD שזה רק 16 ביט על 44.1 קילוהרץ. תקליטי הויניל נתנו כאמור טווח תדרים רחב יותר.

 

[arseny92]

24 סיביות (bits), לא ערוצים (channels)

סביר להניח שהפרחחים הצעירים לא משתמשים בעותק באיכות אולפן
וסביר גם להניח שהפרחחים הצעירים משתמשים בקובץ מסוג MP3 בקצב סיביות של 128Kbps וזאת מאחר וסביר להניח שהם לא רכשו את המוסיקה אלא הורידו אותה בחינם מהרשת. מניסיוני האישי כל מה שאפשר להוריד בחינם מהרשת זה רק MP3 מחורבנים בקצב סיביות של עד 128 בלבד. על איכות של 320 צריך כבר לשלם כסף. מה גם שהרמקולים של הטלפונים הסלולריים רחוקים מאוד מלהיות באיכות נאותה להשמעת מוזיקה.

לעניין אודיופילים, אני הצלחתי בחיים שלי לשים את ידי על הקלטות אולפן מקוריות אנלוגיות וגם דיגיטליות. התקליטים אמנם באיכות טובה הרבה יותר מ-MP3 מחורבנים בקצב של 128 וגם מ-CD ופה האודיופילים צודקים בהחלט. אבל התקליטים באיכות צליל ירודה בהשוואה להקלטות אולפן מקוריות כמו סלילים מקוריים או מאסטר WAV באיכות של 24 ביט על 96 קילוהרץ. כך שאין ממש בטענתם של אלה הטוענים שתקליט ויניל נשמע טוב יותר ממאסטר WAV בתקן של 24/96. לעומת זאת כאמור דווקא יש הבדל לטובתם של תקליטי הויניל לעומת ה-CD מאחר של-CD יש מגבלה של 16 ביט על 44.1 קילוהרץ וכך הולכים לאיבוד תדרים שקיימים במאסטר שנשמר בתקן של 24/96.

כאשר המוזיקה המוקלטת היא כלים אקוסטיים רבים הכוללים כלי הקשה, נשפנים, כלי מיתר, פסנתר, והמוזיקה הוקלטה בשיטת 24 ערוצים, אז מרגישים בהבדל בין סלילים או מאסטר WAV בתקן של 24/96 בהשוואה ל-CD שתדרים רבים הלכו לאיבוד בהפקתו. במוזיקה אלקטרונית מודרנית זה לא מורגש לדעתי.

בישראל לצערי לא מפיצים כיום מוזיקה באיכות אולפן אלא באיכות מקסימלית של CD שזה רק 16 ביט על 44.1 קילוהרץ. תקליטי הויניל נתנו כאמור טווח תדרים רחב יותר.

24 סיביות (bits), לא ערוצים (channels)
למאסטר WAV ניתן לקדד שמע היקפית של שמונה ערוצים ויותר?
&nbsp
ושים לב שבתמונה שלי יציאת השמע מוגדרת ל-24 סיביות על 192kHz, שזה יותר מ-96 אשר בשדה הקודם לזה שנבחר, ואם אין לך את זה, עדכן את דריבר השמע (וברירת המחדל של הדריבר הכלול עם המערכת זה בכלל שמע של DVD של 16/48, המשתמש צריך לגשת להגדרות האלה ידנית וגם לעדכן דריבר מהאתר של ריאלטק), וזה כבר ללא קשר אם יש לי קבצים כאלה או היכן ואם ואיך אני משיג אותם, וזה לא בהכרח שמע ישראלית... העיקר שיש אפשרות לנגן זאת (בין ואם דרך רמקולים איכותיים או דבר אחר) ללא איבוד איכות

 

[25306yosef]

24 ערוצים הכוונה שלי היא להקלטת אולפן אנלוגית במכונת הקלטה

24 סיביות (bits), לא ערוצים (channels)
למאסטר WAV ניתן לקדד שמע היקפית של שמונה ערוצים ויותר?
&nbsp
ושים לב שבתמונה שלי יציאת השמע מוגדרת ל-24 סיביות על 192kHz, שזה יותר מ-96 אשר בשדה הקודם לזה שנבחר, ואם אין לך את זה, עדכן את דריבר השמע (וברירת המחדל של הדריבר הכלול עם המערכת זה בכלל שמע של DVD של 16/48, המשתמש צריך לגשת להגדרות האלה ידנית וגם לעדכן דריבר מהאתר של ריאלטק), וזה כבר ללא קשר אם יש לי קבצים כאלה או היכן ואם ואיך אני משיג אותם, וזה לא בהכרח שמע ישראלית... העיקר שיש אפשרות לנגן זאת (בין ואם דרך רמקולים איכותיים או דבר אחר) ללא איבוד איכות

24 ערוצים הכוונה שלי היא להקלטת אולפן אנלוגית במכונת הקלטה
אנלוגית עם סרט מגנטי מסוג 2". מכונת הקלטה אנלוגית של 24 ערוצים שבה יש 21 ערוצים להקלטת אודיו כאשר כל כלי נגינה מוקלט בנפרד ובנוסף נשארים 3 ערוצים פנויים שאחד מהם משמש לצורך גייד (סקיצה של היצירה המוזיקלית המנוגנת באורגן), ערוץ נוסף משמש לקליק שהוא מטרונום הנותן לנגן את הקצב, וערוץ נוסף משמש כקוד זמן לצורך סינכרון עם מכשירי הקלטה נוספים. כל כלי נגינה מוקלט כאמור בנפרד ובמקרה של אי שביעות רצון מן ההקלטה אפשר להקליט מחדש ואף לבצע פאנץ'. כך הקליטו מוזיקה בשנות ה-80 וגם בשנות ה-90. ויש כאלו שממשיכים כך גם כיום.

 

[25306yosef]

ובאשר למאסטר WAV,

24 סיביות (bits), לא ערוצים (channels)
למאסטר WAV ניתן לקדד שמע היקפית של שמונה ערוצים ויותר?
&nbsp
ושים לב שבתמונה שלי יציאת השמע מוגדרת ל-24 סיביות על 192kHz, שזה יותר מ-96 אשר בשדה הקודם לזה שנבחר, ואם אין לך את זה, עדכן את דריבר השמע (וברירת המחדל של הדריבר הכלול עם המערכת זה בכלל שמע של DVD של 16/48, המשתמש צריך לגשת להגדרות האלה ידנית וגם לעדכן דריבר מהאתר של ריאלטק), וזה כבר ללא קשר אם יש לי קבצים כאלה או היכן ואם ואיך אני משיג אותם, וזה לא בהכרח שמע ישראלית... העיקר שיש אפשרות לנגן זאת (בין ואם דרך רמקולים איכותיים או דבר אחר) ללא איבוד איכות

ובאשר למאסטר WAV,
כל החומר שהיה בעבר מוקלט על סרטי הקלטה מגנטיים עבר המרה לקבצי WAV לצורך שימור לעתיד.

כל סרטי ההקלטה המגנטיים של 24 ערוצים מסוג 2" עברו המרה לקבצי WAV בצורה שניתן יהיה אפשר בעתיד להשתמש איתם בתוכנות הקלטה מודרניות כמו תוכנת ProTools. החומר שהוקלט בשיטת 24 ערוצים על סרטים מגנטיים מסוג 2" הוא חומר גלם לפני ביצוע המיקס לשני ערוצים לסרטי 1/4. עם החומר שהומר לחומרי גלם לתוכנת ProTools ניתן להשתמש בעתיד לצורך מיקסים כמו שהזמר איתן מסורי עשה עם הפלייבקים ללהקות המחול של שלמה ממן שהיו במקור אינסטרומנטליים והוסף להם ערוץ הקלטה נוסף של קולו של איתן מסורי.

את כל סרטי ה-1/4 שזה למעשה המיקס הסופי (הסטריאו של 2 ערוצים שממנו הפיצו את המוזיקה לצרכן) העבירו לצורך שימור לעתיד לקבצי WAV בתקן של 24 ביט על 96 קילוהרץ שזה התקן הרשמי של איגוד ארכיוני הצליל בעולם.

קבצי המאסטר WAV נועדו לצורך שימור לעתיד ולכל קובץ מאסטר WAV שכזה יש עותק להנגשה לציבור שהוא באיכות של CD. כאשר רוצים להפיק הפקה מקצועית משתמשים בעותק המקורי לשימור ולא בעותק להנגשה.

 

[25306yosef]

עדיין לא שוכנעתי שתקשורת ב-IP איכותית יותר מתקשורת ב-TDM

אי היכרות בטכנולוגיה רלוונטית גורמת לדיונים מטעים וארגומנטים
שלא ממש לעניין, יפה אמרת
&nbsp
בדיוק כפי שהטיעון "גם ב-IP כאשר מתנתקת התקשורת לספק השירות אין תקשורת" הוא נכון רק אם התקשורת היא בסיב ישיר אחד, אבל לא אם יש דרכי גישה למידע שהם לא באמצעות גישה ישירה לתוכן בעותק אחד, אלא שהתוכן מופץ דרך CDN וספקי תשתית המספקים אמינות. אתר יכול לא בהכרח להשמר על שרת כלשהו בעותק אחד ולהיות תלוי מזמינות אותו שרת ספציפי, אתרי ענק נשמרים על ספקי CDN ברחבי העולם כדי להבטיח זמינות ואמינות גם אם שרת אחד נופל או כל החווה הרלוונטית בתחזוקה, לטיפול בכל זה קיימים שלל פתרונות devops
&nbsp
אם הדבר היחיד אשר מכירים זה MP3, אז בטח שעל פלאק לא שמעו, אך אין זה שולל את איכות הקידוד שתהיה טבה יותר בפלאק אך כאמור רק אם המקור נשמר ומוקלט על ידי אמצעים המספקים איכות זו
&nbsp
זה כמו עם הדוגמא של המכונית שלא ניתן לרתום לה סוס
&nbsp
או להתווכח על "יתרונות" של אות וידאו אנאלוגית VGA לעומת DP או HDMI והצגתה על מסך CRT לעומת מסך דק בסוגים שונים (פלזמה, LCD, LED וכו') על מטריצת IPS לעומת TN
&nbsp
או להתווכח על "יתרומות" של JPG לעומת HEIF, או אות וידאו דחוסה ל-AVI לעומת מה שאפשר לקדד ל-HEVC

עדיין לא שוכנעתי שתקשורת ב-IP איכותית יותר מתקשורת ב-TDM
למרות כל היתרונות הרבים ביותר של תקשורת IP, עדיין לא שוכנעתי שתקשורת IP איכותית ואמינה יותר מתקשורת ספרתית במתגי TDM במיתוג מעגלים.

תקשורת ה-IP אולי איכותית יותר לחברות ההייטק המתקיימות בזכות קיומה ופעילותה. ובוודאי שאיכותית הרבה יותר לבעלי המניות של חברות התקשורת המסורתיות (כמו בזק) שמנצלים את המעבר לרשתות IP לצורך פיטורי עובדים ומכירת נכסי הנדל"ן של מבני המיתוג לצורך חלוקת דיבידנדים.

מצטער לומר לך, אבל IP לא עושה לי את זה. גם הסלולר לא עושה לי את זה. לא מצאתי בהם הרבה יתרונות של ממש. טלפון סלולרי בשבילי זה רק טלפון. ואינטרנט בשבילי זה רק להוציא נסחי טאבו ונסחים מרשם החברות ומרשם המשכונות ומרשם העמותות ולקרוא את האתר טלקום ניוז ולהשתמש בדואר אלקטרוני ובאמצעותו גם להגיש בקשות לקבלת מידע מכוח חוק חופש המידע ולכתוב בפורום תח"צ בתפוז.

לואי ויטון בקניון רמת אביב שאני שורף שם את הכסף שלי דווקא כן עושה לי את זה. לואי ויטון זה בכלל ליגה אחרת מאשר כל הסלולר וה-IP ויש שם משהו שמאוד דומה לטלפוניית TDM במיתוג מעגלים.

 

[matrix200200]

זה בסדר, אתה לא חייב להשתכנע

עדיין לא שוכנעתי שתקשורת ב-IP איכותית יותר מתקשורת ב-TDM
למרות כל היתרונות הרבים ביותר של תקשורת IP, עדיין לא שוכנעתי שתקשורת IP איכותית ואמינה יותר מתקשורת ספרתית במתגי TDM במיתוג מעגלים.

תקשורת ה-IP אולי איכותית יותר לחברות ההייטק המתקיימות בזכות קיומה ופעילותה. ובוודאי שאיכותית הרבה יותר לבעלי המניות של חברות התקשורת המסורתיות (כמו בזק) שמנצלים את המעבר לרשתות IP לצורך פיטורי עובדים ומכירת נכסי הנדל"ן של מבני המיתוג לצורך חלוקת דיבידנדים.

מצטער לומר לך, אבל IP לא עושה לי את זה. גם הסלולר לא עושה לי את זה. לא מצאתי בהם הרבה יתרונות של ממש. טלפון סלולרי בשבילי זה רק טלפון. ואינטרנט בשבילי זה רק להוציא נסחי טאבו ונסחים מרשם החברות ומרשם המשכונות ומרשם העמותות ולקרוא את האתר טלקום ניוז ולהשתמש בדואר אלקטרוני ובאמצעותו גם להגיש בקשות לקבלת מידע מכוח חוק חופש המידע ולכתוב בפורום תח"צ בתפוז.

לואי ויטון בקניון רמת אביב שאני שורף שם את הכסף שלי דווקא כן עושה לי את זה. לואי ויטון זה בכלל ליגה אחרת מאשר כל הסלולר וה-IP ויש שם משהו שמאוד דומה לטלפוניית TDM במיתוג מעגלים.

זה בסדר, אתה לא חייב להשתכנע

כל דבר כבודו במקומו מונח.
טכנולוגיות ישנות מפנות את מקומן לחדשות יותר.
זאת דרך העולם.
sic transit gloria mundi