חדשה ומבוהלת
שלום לכולם, קצת קשה לי לכתוב, אני מקווה שאצליח להביע את עצמי כמו שצריך...בכל זאת פעם ראשונה פה
אני בת 34, אמא לארבעה ילדים, בריאה באופן כללי. בארבעת החודשים האחרונים היו לי 2 התקפים מבהילים במיוחד,(בהפרש של חודשיים אחד מהשני), ובראשון "הבהלתי" את עצמי באמבולנס דחוף לבית החולים. ההתקפים האלו העירו אותי מתוך שינה, והתחילו בסחרחורת, חום בכל הגוף, דופק מואץ כאילו הלב נעקר מהגוף, נימול בידיים וברגליים, תחושת חנק, ראייה לא חדה והיתי בטוחה שאני מאבדת הכרה או נפרדת מהחיים..כמובן שעשו בדיקות דם והכל היה בסדר. שכחתי מזה והזנחתי את זה והמשכתי בשגרת חיי העמוסה. בשבועיים האחרונים זה חזר בכל הכוח, נכון לאתמול היו לי כבר חמישה התקפים, שכללו "רק" חום בגוף, דופק מטורף ואז חצי שעה של רעידות לא רצוניות. הראש לא מפסיק לחשוב באותו רגע, והסוף מרגיש קרב ובא. בשבועיים האלו אני לא מצליחה ממש לתפקד, שוב מיון שוב בדיקות. נתנו לי שם קלונקס שהפיל אותי כל יום המחרת, לא הצלחתי לקום מהמיטה. אציין שמעולם לא לקחתי כדורים פסיכיאטרים, אבל עכשיו כשמתחיל לי התקף אני לוקחת בהוראת רופא משפחה רבע כדור אלפלריד. מהלך היום קשה לי, גם כשאין התקף אני מרגישה כאילו מרחפת, כאילו יצאתי מהגוף של עצמי ואני צופה מהצד. אני לא מפוקסת, לא חדה, ובעיקר מבוהלת. עשיתי שוב בדיקות דם, והכל יצא תקין. מצטערת שזה ארוך, ומודה למי שקרא עד פה. האם זה יכול להיות התקפי חרדה? כל כך פיזיולוגים? לא אשקר ואומר כי אני חשה שלרופא שלי היה נוח לסכם את זה בכך ולא לתת לי עוד בדיקות מקיפות יותר...
תודה לכל מי שמגיב, שבת שלום
שלום לכולם, קצת קשה לי לכתוב, אני מקווה שאצליח להביע את עצמי כמו שצריך...בכל זאת פעם ראשונה פה
אני בת 34, אמא לארבעה ילדים, בריאה באופן כללי. בארבעת החודשים האחרונים היו לי 2 התקפים מבהילים במיוחד,(בהפרש של חודשיים אחד מהשני), ובראשון "הבהלתי" את עצמי באמבולנס דחוף לבית החולים. ההתקפים האלו העירו אותי מתוך שינה, והתחילו בסחרחורת, חום בכל הגוף, דופק מואץ כאילו הלב נעקר מהגוף, נימול בידיים וברגליים, תחושת חנק, ראייה לא חדה והיתי בטוחה שאני מאבדת הכרה או נפרדת מהחיים..כמובן שעשו בדיקות דם והכל היה בסדר. שכחתי מזה והזנחתי את זה והמשכתי בשגרת חיי העמוסה. בשבועיים האחרונים זה חזר בכל הכוח, נכון לאתמול היו לי כבר חמישה התקפים, שכללו "רק" חום בגוף, דופק מטורף ואז חצי שעה של רעידות לא רצוניות. הראש לא מפסיק לחשוב באותו רגע, והסוף מרגיש קרב ובא. בשבועיים האלו אני לא מצליחה ממש לתפקד, שוב מיון שוב בדיקות. נתנו לי שם קלונקס שהפיל אותי כל יום המחרת, לא הצלחתי לקום מהמיטה. אציין שמעולם לא לקחתי כדורים פסיכיאטרים, אבל עכשיו כשמתחיל לי התקף אני לוקחת בהוראת רופא משפחה רבע כדור אלפלריד. מהלך היום קשה לי, גם כשאין התקף אני מרגישה כאילו מרחפת, כאילו יצאתי מהגוף של עצמי ואני צופה מהצד. אני לא מפוקסת, לא חדה, ובעיקר מבוהלת. עשיתי שוב בדיקות דם, והכל יצא תקין. מצטערת שזה ארוך, ומודה למי שקרא עד פה. האם זה יכול להיות התקפי חרדה? כל כך פיזיולוגים? לא אשקר ואומר כי אני חשה שלרופא שלי היה נוח לסכם את זה בכך ולא לתת לי עוד בדיקות מקיפות יותר...
תודה לכל מי שמגיב, שבת שלום