נשמע מאוד שרירותי.
בפועל,
המשמעות היא קצב חיסכון מאוד גבוה בעשור הראשון בשוק העבודה (לגור אצל ההורים), ולחסוך כמעט את כל המשכורת
אבל תחת ההנחה שבבורסאות הגדולות הרווח הממוצע לטווח ארוך הוא 10% לשנה, מרגע שצברת חיסכון של 800 אלף - אתה כבר חוסך את זה אוטומטית, רק מהריבית.
ואפילו מתוך הנחה של חיסכון במסלול מעורב 6% לשנה, אם חסכת 1350 אלף - אתה כבר מסודר.
ושם הטריק במודל שהוא הציע:
זה מודל שמחייב לקרוע את עצמך בגיל צעיר.
ובגיל יותר מבוגר כבר לא מצריך בכלל חיסכון.
אני אגב - עשיתי בדיוק את זה עד גיל 30:
בגיל 21 השתחררתי מהצבא והתחלתי לעבוד תוך כדי תואר,
עם קצב חיסכון ממוצע של 6 אלף בחודש,
ועד גיל 30 כבר היו לי 2 דירות להשקעה, בלי משכנתא.
ולמרות שקניתי את הנדל"ן בשפל, ומחירו זינק עם השכירויות,
אם הייתי משקיע בשוק ההון ולא בנדל"ן מצבי לא היה שונה.
דירה למגורים לא נחשבת חלק מהחיסכון - כי היא לא נכס מניב, ולא תקבל תשואה שנתית עליה.
למעשה היא נחשבת נטל - כי אתה משלם עליה משכנתא שנים רבות - וזה פוגע ביכולת לחסוך באופן מניב.
כדי להחשב השקעה - הנכס צריך להיות מקביל לשוק ההון, ולא מקביל למשל לרכב.
ניתן למכור את הדירה ולגור בשכירות - אלא שאז תצטרך לעשות חישוב מה משתלם יותר,
והרבה יותר משתלם למכור את הדירה, לשים כסף בשוק ההון ולגור בשכירות,
מאשר לגור בדירה היפה שקנית.
דירות להשקעה - הן דירות ישנות באזור זול, שהיחס בין עלות לשכירות בהן - גבוה.