היי חברים

[חייבתלהגיב]

יש בהחלט זוגות שמאפשרים לבן הזוג
גישה לכל מידע שמגיע אליהם. יש כאלה שמאפשרים גישה לכל האמצעים האלקטרוניים - כמו שבנך עושה. ויש כאלה שגם כל מידע שמגיע להם בדרך אחרת מעבירים הלאה. אם את רוצה שבנך לא יספר משהו שאת אומרת לאשתו את צריכה להגיד לו שאת מבקשת לא לספר את זה לאשתו. יכול להיות שהוא יסכים, ויכול להיות שהוא יגיד שהוא מספר כל דבר לאשתו ואם את לא רוצה שהוא יעביר לה, אל תגידי לו. כל עוד את מודעת לכך שזה המצב, זכותם להחליט שזו ההתנהלות שהם מעדיפים כזוג. בכלל הנוהג המקובל הוא מה שאמרתי - שאם רוצים שבן הזוג ישמור סוד מפני בן הזוג שלו, קודם כל אומרים לו שמבקשים שהוא ישמור את הסוד, ורק אחרי שהוא מסכים מספרים לו - כי אצל זוגות רבים מאוד ברירת המחדל היא שכל דבר עובר לבן הזוג. הבעייה היא לא כלתך, כי זו החלטה משותפת שלהם כזוג. אז, כאמור, אם יש משהו שאת רוצה שהוא לא יעביר לאשתו, תגידי לו "אני רוצה להגיד לך משהו ואני מבקשת שלא תעביר לאשתך" - ויכול להיות שהוא יסכים. אבל זה לא משהו שאת יכולה לשלוט בו אלא החלטה שלו.

 

[הייתיאביבקיץ]

זה כנראה בסדר מצידו של הבן, היא לא עושה את זה בסתר
אז תאלצי למצוא דרך אחרת להעביר לו דברים שאת לא רוצה שהכלה תשמע.

כתבת שהכלה לא מפרשת נכון. אבל לדעתי, אם יש שם פתח לפירוש לא נכון - היא כנראה לא לגמרי טועה. אלה דברים שאיכשהו קשורים אליה. זה לא שאת כותבת לו על הבדיקה הרפואית האחרונה שעברת (שזה באמת נושא פרטי שלך).
מה שאומר שגם כשתדברי איתו פנים אל פנים ולא תשלחי בווטסאפ - יש סיכוי שהוא ישתף את זוגתו. או שתעמידי אותו במצב מביך שהוא ייאלץ לשמור ממנה סודות.
לא פשוט.

 

[נומלה]

זה לא ענינך
זה בינה לבין בעלה. את לא חלק בזה. אם מפריע לך תגידי לבן שלך. יש סיכוי טוב שהוא יבהיר לך שאין סודות בינו לבין אשתו, אבל את ממש מבקשת את זה.

 

[ayaht]

בעיקרון, בני זוג לא אמורים לשמור סודות זה מזה
אני לא חושבת שאת אמורה להעמיד את בנך במצב כזה שבו הוא צריך לבחור בין נאמנות לסודות שלך לבין אישתו.

מצד שני, לא כל מילה שיוצאת לך מהפה צריכה לעבור דרך כלתך.
את לא תחת פיקוח.

דברי איתו בטלפון ולא בהודעות אם זה לא משהו שאת רוצה שיעבור דרכה, אבל קחי בחשבון שהוא בטח ישתף אותה בתוכן השיחה.

 

[mykal]

משהו עלי ומשהו ממני אליך,
גיסותי וחמותי פגעו בי--אני ניתקתי קשר,
איפשרתי לבעלי ולילדי ללכת כמה שרוצים--
חגים נחגגו בבית שלנו--(הייתי יתומה מאםואבי ואחותי הגיעו אלינו)
היום ממרום גילי--לא הייתי מנתקת--כי יצרתי לעצמי בעיות אחרות.
ואני בהחלט מציעה לך ללכת ליועץ, לשאול על אופציות ופטנטים--
כאלה שמתאימים לך,שאת מסוגלת להתנהל איתם--
יש פתרונות---וחבל שתרגישי שאת מקריבה את עצמך למען הבעל והילדים
זה לא טוב ולא נכון. בעיני.

 

[mykal]

הייתי מפרידה בין
שני נושאים בדברים שאת מביאה.
האחד--אני מסכימה איתך שגם בזוגיות נכון לשמור על
פרטיות מסוימת--אני ובעלי לא נוגעים --בארנק האישי, ביומן האישי,
וגם לא בניידים האישיים--מותר שיהיה לי מקום פרטי ואישי,
גם אם זה לא סודות בכלל, בתוך הזוגיות יש לכל אחד גם פרטיות
שבכלל לא מעניננת ולא מטרידה את בן/בת הזוג.
השני--המציאות שאת חווה מול הבן שלך--כבר יעצו לך אל תכתבי
אם את לא רוצה שיגיע אליה.אני גם לא הייתי מדברת בטלפון איתו
על דברים שאת לא רוצה שיגיעו אליה ותעשה עליהם פרשנות.
תביני שזו המערכת שלהם--וזה האופי שלה לפרש את דבריך.
כהורים זה רגע שהתובנה שהילדים בונים מערכת נפרדת ואין לנו
שום אמירה בענין. זה כך וזהו.
תמצאי פרטנרים אחרים להתיעצויות ולפרוק את הדברים שלך.

 

[PAND76]

בתור כלה, אני יכולה לומר לך שחברתך די צודקת
הם אולי לא יישות אחת, אבל הם כן משפחה אחת ויחידה אחת. אני אישית לא נוהגת לקרוא הודעות של חמותי המיועדות לבעלי, או לעיין לו בנייד. פשוט אין לי צורך בזה (חמותי גם לרוב אומרת את שלה בפנים או בטלפון, כי בעלי פחות אוהב את המדיה של סמארט). אבל הגיוני בהחלט שכלתך חושבת שאין בזה שום רע ושזו לא נחשבת פלישה לפרטיות, כי הם יחידה אחת.
אולי בעבר גם הייתה ביניכן מתיחות כלה - חמות, בגלל סיבות מסיבות שונות. לכן כלתך נמצאת כל הזמן במצב מגננה ומפרשת האמירות שלך לא נכון. הייתי במקום הזה ולכן אני בהחלט מזדהה. ויש דרך מאוד פשוטה לפתור זאת. פשוט תתקשרי עם בנך בטלפון או פנים מול פנים. ככה לא תהיינה אי הבנות. אבל להילחם על העיקרון שהיא לא תקרא לו הודעות כי זה לא עניינה - א. זה עיקרון לא לגמרי נכון. ב. זה קרב אבוד מראש שעדיף לוותר עליו.

 

[חייבתלהגיב]

ברור שאת בסדר שאת שולחת לו הודעות.
מה שאת לא יכולה לעשות הוא לשלוט במה הוא עושה איתן, ולמי הוא מראה אותן. אז אם את רוצה שהיא לא תראה, את צריכה לעשות משהו אחר.
לגבי זה שהיא מגיבה על הודעות ששלחת אליו - זה באמת קצת משונה, אבל זו היא, וזה המצב. ועכשיו כשאת יודעת מה המצב, את צריכה להחליט מה לעשות הלאה.
אם לא תשלחי הודעות, אלא רק תדברי איתו והוא יעביר לה, לפחות לא יהיה לה מה "לבקש הסברים". את ההסברים הוא ייתן לה, וכו'. היא לא תוכל להיתפס לניסוחים שלך, כי מן הסתם הוא לא מעביר את הניסוחים באופן מדויק אלא את רוח הדברים, והוא גם יוכל לסנן בכל זאת מה שלא נראה לו שכדאי שיעבור אליה. כך שנראה שבאמת כדאי לך פשוט להפסיק לשלוח הודעות ולעבור לדיבור איתו בטלפון, וזה יפתור את הבעייה לפחות חלקית. אגב, אם את שולחת לו בוואטסאפ, אפשר למחוק תוך 7 דקות אם הוא מגיב עד כדי כך מהר (למשל תוך כדי שיחה ואחרי שהוא כבר הגיב בהתחלה), כך שבכל זאת כן יש מידה של צנזורה שאת יכולה לעשות להודעות שלך, בהנחה שהיא לא נמצאת לידו בזמן השיחה בוואטסאפ.

 

[הייתיאביבקיץ]

אם זה באמת לא עניינה, זכותך לא לענות לה
אם את כותבת לו על עניינים אישיים שלך, מתייעצת על בעיות פרטיות שלך והיא באה ומתחילה לתת לך עצות בנדון - זכותך לאמר "תודה על ההתעניינות, אבל אני מעדיפה לא לדבר על זה עכשו".

אבל אם את כותבת על עניינים שקשורים אליו או אל משפחתו - זה כן עניינה.
היא זאת שחיה איתו, ואם את נותנת לו עצות או רעיונות לגבי דברים שישפיעו גם עליה - זה בהחלט עניינה.

 

[פרפרי אהבה]

לגמרי לא עניינך
זה שלהם ואם לו אין בעיה- לך בהחלט לא צריכה להיות בעיה.
רוצה לומר לו משהו פרטי- תתקשרי אליו.
&nbsp
אם יש לו בעיה- שיפתרו את זה ביניהם.

 

[הייתיאביבקיץ]

הכל אישי שלך? שום השפעה עליו ועל ביתו?
אם את רק מספרת ומתייעצת, ואין בהודעות שלך שום הפעלה שלו או ביקורת עליו - אז באמת אין מניעה לאמר לה שאת לר רוצה לשוחח על זה

אבל תזכרי שהודעות סטייל "תיקח אותי לרופא" "אני עצובה אז תהיו אצלי בחגים" "רע לי כי הבן המופרע שלך שבר לי את הואזה" הן לכאורה הודעות עליך והמצב הרפואי והרגשי שלך, אבל בעצם - קשורות גם אל אשתו...

 

[נומלה]

הכל נכון
אבל אם אישי מראה לי מכתב שיועד אליו, זה כבר לא בידיו של שולח המכתב.
מה שכן, את תמיד יכולה לומר לה: התכתובת הזו היתה ביני ובין "יוסף", כי רציתי להתיעץ איתו. אילו רציתי להתיעץ איתך הייתי שולחת ישירות אלייך. זה מותר לך, ואפילו כנראה נכון. וכנראה אחרי פעם או פעמיים, היא תפסיק לבוא עם זה אלייך.

 

[מימי מייאו 1]

למה אתם לא מזמינים אליכם, כנראה שלבעלך בכל זאת חשוב
לשמור על קשר עם אחותו לפחות פעמיים בשנה

 

[מתכנת הודי]

איום ונורא. עצתי לך לדבר עם הבן שלך בארבע עינים
וגם לא בטלפון.
או לאמץ הרגל של טיול משותף בחוץ של שניכם בלבד בו תדברי איתו.
גם אצל זוג נשוי חייבת להיות פרטיות.

 

[mykal]

השאלה מה מטרת
השיחה, אם תגדירי ותאמרי מראש,
על העלבון לא ניתן לדלג, ולא מעונינת לבדוק אותו לעומק--
כן מבקשת כלים להתגבר על התסכול/הפחד/אי הנעימות--
אזי לא תהיה חפירה--כי את יכולה במידי לבלוםם אותה.
את מבקשת כלים להתמודדות עם מצב שנוצר--זהו!

 

[פרפרי אהבה]

דווקא למען חמותך, הייתי עושה את המאמץ
ואם גיסתך מתנהגת בצביעות ופתאום נחמדה- תנסי להיות אמיתית ונחמדה למרות הכל.
לא צריך פוצי מוצי, אבל כן לומר שלום ותודה, ולפטפט עם מי שכן נעים לך לפטפט איתו (שזה יכול להיות גם בעלך/הילדים).
&nbsp
&nbsp

 

[ayaht]

אני בטוחה שיש הרבה דרכים לשמח את בעלך והילדים
זה לא חייב להיות חג אצל גיסתך.

 

[מהישנים שסגרו להם]

למה הטענות אליה? הבן שלך הוא זה שמאפשר לאחרים לחטט לו בנייד

 

[yeshpitaron]

אני מסכימה אתך. לפעמים צריך גם לתת
כבוד ופרטיות ועם כל הכבוד לכך שהם בני זוג כמקשה אחת, יש דברים שאת רוצה לכתוב רק לבן בלי קשר אליה. בדיוק כפי שהיא תרצה לשתף את הצד שלה בלי שהבן שלך ידע דבר...
אני חושבת שהסקרנות והחטטנות נובעת לרוב מחוסר בטחון שמא מסתירים ממנה משהו.

 

[yeshpitaron]

מסכימה איתך. מרגיז אבל נסי כפי שייעצו לך להתקשר
בלבד.