לא אמרתי שזה מה שיקרה -
(לגבי הדיון) - אלא שזה יכול לקרות. אני לא יודעת מה איתך, אבל בהחלט נכחתי בדיונים רבים שהיו בזבוז זמן ושההערות בהם נועדו להרשים את הבוס ולהתחרות זה בזה ולא נבעו מחשיבה או הבנה עמוקה של הנושא - לפחות כשמדובר בחלק לא זניח של המשתתפים. יכול להיות שאותם אנשים לא היו מעירים הערות חכמות בהרבה גם אחרי קריאה לבד - ואולי הבת שלי (שהשאלה לא הייתה ספציפית לגביה) גם לא תעלה הערות חכמות. פשוט כשדיברתי על הדיון לא חשבתי על האופציה (הסבירה ביותר, שאת העלית) שבעצם יש בימינו להגיב על דברים גם בלי להשתתף בדיון - בגלל העניין של המצגות (כי בניגוד לשיעור, הסיכוי שמישהו יסכם במקרה הזה די קלוש), ולכן זה דווקא הפחית מהחסרון של אי למידה מהרצאה פרונטלית. גם אם לא יהיה לה מה לתרום (שוב, אפשרות סבירה לחלוטין) - עדיין יש לה אופציה לתרום בדיעבד, שלא הייתה בעבר.
אני שואלת אילו תרחישים נוספים בחיים, פרט לדיונים כאלה, מחייבים לימוד מהרצאה פרונטלית. אילו מקרים יש שאי אפשר לעקוף, שיכולים לצוץ בחיים.
אני גם לא מנסה להגיד שזה טוב ורצוי לא ללמוד מהרצאה פרונטלית. אני פשוט מנסה לראות מה תהיינה ההשלכות אם היא תמשיך באופן הזה (כשבמקרה שלה היא כן לומדת מהרצאות פרונטלית, אבל רק לפעמים וכנראה גם רק באופן חלקי), שעד היום לא הצלחנו לשנות.
אני לא רוצה שיתנו לה פטור מנוכחות בשיעורים. אני כן רוצה שהיא תלמד יותר מהוראה פרונטלית, ומצד שני שהמורים לא יעמדו לה על הראש להסתכל עליהם אלא יתנו לה להקשיב בדרכה. לא מזמן היה להם שיעור עם הסבים וסבתא שלה אמרה שהיא נראתה כאילו היא לא מקשיבה אבל כשהסבתא שאלה מה היה בשיעור היא ידעה להגיד לה - לא יודעת אם השיעור הזה עניין אותה במיוחד או מה, אבל זה מראה שבגדול היא כ-ן מסוגלת ללמוד מהוראה פרונטלית, ושזה בלתי תלוי בכמה היא נראית כאילו היא מקשיבה.