דחפת גם אותי לראות את הפרק הראשון
היו לי תוכניות לראות דברים אחרים, אבל אם כבר כתבת ורק על פרק אחד (אז קל יותר להגיב)...
 
במחצית הראשונה של הפרק הייתי קצת אדיש.
אולי כי היו דברים שהרגישו לי ברורים מאליו - זה שהבחור הראשי הוא דוש נוראי עם אגו ענקי (וברגע שרואים את הסרטון פרסומת בהתחלה כבר אי אפשר לעלות על זה)
ודינמיקת הריב בינו ובין פופי וזה שהבחור האחר הוא טכנית הבוס אבל כל הזמן דוחפים אותו...
ואולי גם בגלל שאני ממש לא בקטע של משחקים כאלו ובטח שלא יודע דברים לגבי התכנון שלהם.
וזה לא סיבה בכלל מוצדקת אבל קשה לי להתרגל אל דני פודי בתפקיד שהוא לא עאבד (אבל אני בטוח שזה יעבור).
 
אבל הדבר הראשון שממש אהבתי זה שילד בן 14 הוא הדבר הקול הכי חשוב בעסק ענקי כזה. גם זה שבסוף הכל נופל על כתפי ההכרעה שלו.
וזה שאחרי הריב עם אמא שלו הוא משבח אותה קודם כל כעובדת טובה ואז כאמא טובה.
 
אבל הדבר שהכי אהבתי היה הקטעים עם אשת הHR. חוץ מזה שזה היה ממש מצחיק איך כולם באים אליה עם בעיות, איכשהו מכל מה שהיה זה הרגיש לי הדבר הכי מקורי בסדרה.
*והאמת שאני חשבתי שאני אהיה היחיד שיציין דווקא אותה בתור דבר מעולה, אז הפתעת אותי לונה שגם את ציינת ראשונה אותה.
 
באופן כללי כבר עד סוף הפרק אהבתי פשוט הכל יותר כי הדינמיקה בין איאן ופופי הייתה מגניבה יותר.
גם אהבתי שבסוף כשאיאן מדבר על "מי שהייתה חלק מרכזי בכל התהליך", וברור שהכוונה היא לא אליה, היא מיד מבינה שהוא לא מדבר עליה.
 
גם אל שאר הדמויות יותר התחברתי:
הסופר שמסתבר שאיאן בכלל פגש כשהוא מכר אוכל וכנראה גר במשרד.
ודני פודי (לא זוכר את שם הדמות או הגדרת התפקיד) וזה שהוא אדיש לחלוטין לריבים ולהרגשת כבוד או Legacy (מאוחר ואני לא מצליח להזכר במילה בעברית).
 
 
**אגב, נראה לי שהמחשב שלי כמעט קורס מה20 ג'יגה של העונה הזאת ב1080. ובגלל העצבים שלי אני דווקא יורד ל480.