אפשרות לביטול אבחון על הספקטרום

אני שמח שאת לא שונאת אוטיסטים.

זה שאח שלך התנהג ככה לא מצביע על הכלל, זה נכון שיש הרבה אוטיסטים שמתנהגים דומה, אבל יש גם אחרים. בקשר לטיפול אני נגד טיפול בשיטה המקובלת כידוע... אבל האם זה לא טו שהם אם אנשים כמוהם? התשובה ברור שזה טוב, שכאשר אדם נמצא עם אדם שדומה לו יש חוט של התקשרות, האח שלך חייב להכיר אוטיסטים כדי להתקדדם ולהשתחרר. הוא חייב למצוא אנשים שמבינים אותו. ואתם לא מצלחים לכן מפגש בין אישי עם אוטיסטים יכול לעזור לו ולכל אוטיסט באשר הוא..
 

arana1

New member
לא צריך להתעלם, אבל גם לא צריך לטפל, יש גם אפשרות אחרת

 
את צריכה לנסות להסביר להם את זה.

שגם אם הוא אוטיסט ( ולפי מה שאת מתארת הוא אוטיסט) ואין מה להתבייש ,כי נראה לי שהם מתבייים לא?: זה דעתי צריך לנסות לשכנע אותם...
 
זו הבעיה שאין דבר כזה מבחן שמודד גאונות.

כמו שאין מבחן שמודד פיגור, כמו שהיטבת לתאר מצד אחד אתה יכול להראות הכי מפגר אבל בעצם אתה מאוד חכם בפנים, לפי דעתלי אצל אוטיסטים חכמה היא שונ,ה יש מעין חוט שיוצא החוצה אבל לא באותו אופן כמו אצל הנורמה, לכן גם את יכולה לראות אוטיסטים מאוד כבוים פתאום ופתאום יש להם הברקה, ויש מעין התקדמות מהירה ואז נסיקה ושוב ואז שוב .אוטיסט הוא מאוד דנאמי ,אני יכול להראות הכי גאון וגם הכי מפגר גם ארנה תיאר את זה ככה. לכן אוטיסט הוא תמיד ילד ומיד מבוגר, תמיד חכם ותמיד טיפש מבחינות מסויומת.
&nbsp
&nbsp
ובקשר לאנשי אמצע אני לא חושב שהם לא טובים. אבל הם פחות מרגשים מזה להיות אוטיסט באמת. לכן את מארת את אחיך כנסדר בתוך עצמו לגמרי, או אותי או את ארנה או אוטיסטים אחרים שהם בתפקוד נמוך או פשוט אוטיסטים באמת, אצל אנשי אמצע הם די מחוברים לבחוץ אבל יש להם גם עולם פנימי מאוד עשיר, הם נוגעים בשני קצוות, הם על הקשת ומתחת לקשת, זה מאוד מעניין אנשי אמצע ומורכב...
 
למה אני מוחק את הסבל של המשפחות להפך.

אני אומר להם ברש גלי , הילדים שלכם מקסמים ונפלאים תאהבו אותם כמו שהם" אני מחזק אותם חלקבלה עצמית של הילד השונה והחריג זה הכל, אני רוצה שיקבלוט אותו גם אם הוא לא מדבר ( וזה הכי קשה בעולם אני יודע אני לא מזלזל גם אני לא מדבר כמעת ולא מתלאר וזה כואב מאוד) אבל את צריכה להבין שאם אני אתן להם אישור שהילד פגום, ודפוק זה לא יעזור? אני כמו ארנה מראה את הצדדים החיוביים שלהם, יש גם הרבה קושי נכון. בנוגע למה שאמרת על גאונים זה נכון אי אפשר להיות מושלם בהכל, ילד אוטיסט גאון יכול להיות גאון מתמטי אבל לא לדעת אפילו ללכת לשירותים זה נכון, זה לקבל את הקושי לנסות לסייע אבל גם להבין שהוא גאון זה אשיותו הוא " מפגר/גאון" קוראים לזה בשפה המקצועחת תסומנת סוואנט ( גם אני מאובחן בזה אבל זה לא משנה כי כמו שארנה תיאר זו המדד הנורמטיבי ואנחנו רוצים תחלופה אחרת קשר אחר, ומדד אחר). אז נכון גאון יכול להיות מפגר, זה נכון, אבל הוא גם גאון, ובכלל עניין של פיגור צריך לבדוק אות,ו פיגור זה עניין מורכב ומסעוף. לטעמי אין מפגרים בעולם אלא חוסר הבנה של מצב מוחי מוןאעבהת.
 
ארנה הוא בהחלט פילסוף.

ואני והוא חולקים אותו דעה פחות או יותר אולי אני קיצוני יותר ממנו, וחבל שלא יקשבו לו הוא אומר דברי נכונים ויודע להסביר את זה נפלא בטח יותר טוב ממנ,י אני יודע לתאר סבל קיומי באופן מרשים והוא יודע לתאר מצבים פילסופים באופן מרשים זה משתלב ביחד...
 

arana1

New member
זה כל כך לא מהותי מה אני

ואני לא פילוסוף אלא אדם שמנסה לברר למה וממה אנשים כמוני סובלים וזה פשוט מאוד שטחי ובצורה הכי נורמטיבית שלכן גם ממחישה את הנרקסיזם הממאיר שעומד בבסיס האלימות שכל כך מייאשת וכל כך מחרידה בדיוק בגלל שהיא כל כך מובנת מאליה ומוסכמת על כולם להניח שעצם היותו של סובל שולל את האפשרות שהוא עשוי להיות חכם או רגיש.

כשהייתי בן 20, ועדיין האמנתי שיש בני אדם בעולם, הקשבתי למי שהמליץ לי לנסות להעזר בפסיכולוגים, ואני זוכר שאחד מהדברים שהבהירו לי מעבר לכל ספק שפשוט אין עם מי לדבר, זו הייתה בדיוק התגובה מהסוג שאת מביאה לכאן,
שעברתי כמה פסיכולוגים, וכולם, ללא יוצא מהכלל, אמרו לי בדיוק את אותו הדבר, "אבל אתה כל כך חכם ומוכשר ויפה וגאון ובלא בלא בלא... יש לך את כל הקלפים לנצח ולהיות הכי וכל האנשים בעולם היו מתפללים שיהיה להם חצי ממה שלך יש אז תפסיק לילל ולבכות ולהתפנק ולך לעבוד ותראה לכל העולם כמה שאתה גדול ומוצלח...."

כל כך חבל שאת לא מבינה עד כמה עצם הגישה הזאת היא בעייתית לא רק לאוטיסטים אלא בכלל להכל ולכולם,
עד כמה הגישה הזאת לוקחת כל מה שיכול להיות הכי מדהים ואוהב בחיים ומועכת אותו לגוש אחד של חרא הכי מסריח בעולם,
רק מזה אפשר להשתגע.

משהו בתפישה שמפריד בין גאונות לפיגור, בין יכולת אינטלקטואלית גבוהה ליכולת רגשית נמוכה, בין הצלחה לכשלון, רוצח בצורה הכי מזעזעת והכי מענה בדיוק את מה שאחרת היה יכול להיות התקווה הכי גדולה לחיים קצת הרבה יותר יפים וראויים,
ושנים אני עוקב אחרי כל מה שהאקדמיה מפליצה, אחרי מה שנכתב בתחומי מדעי הרוח והחברה, והכלכלה, ואחרי כל התיאוריות הכי נחשבות של מובילי דעת הקהל, ומוצא למרבה יאושי שוב ושוב ושוב עד כמה האגוצנטריות המצחינה הזאת היא מובן מאליו שאף אחד אפילו לא מעלה בדעתו לאתגר אותו לפעמים.

אנשים מרגישים רק בתוצאות של הדברים האלה ושואלים בעצם למה הפערים החברתיים מזנקים, למה אין חמלה, רגישות, למה החיים הם סיוט, ומאשימים את הטכנולוגיה (למרות שהיא דווקא הפתרון) ואת הכל חוץ ממה שלפחות לדעתי הוא הדבר הנכון,
שהוא פרספקטיבה מבוססת יהירות וגאווה חלולה,
זאת שאת כמו כולם מדברת בשמה.

חבל מאוד
 
אני חושב שאתה "פילוסוף" כי אתה חוקר באמת..

ועצם החתירה שלך אחרי האמת אחרי הבנה של האוטיזם ושל עצמך היא הגות הכי מקורית ויפה שיש. גם אני כמוך ( רוצה להבין את העולם שמסביבי אני לא פילסוף ממש לא). אבלגם אני כמוך אמרו לי שאני גאון ואני יצא מזה ואני יצלח ואני חייב לנסות וכל מיני חרטות כאלו. לא האמנתי להם אף פעם. אני רוצה לחקור מהו כישרון ומהו טמטום אני לא חושב שיש לי אי פעם ולו סיכוי הכי קטן להבין שום דבר. אבל עצם החתירה אחרי הבנה הופכת אותי לטעמי ליותר פתוח מהרבה אנשים אחרים. אולי זה הכישרון שלי מי יוד,ע הניסיון להבין מה שלא ניתו באמת להבין ולא ניתן לעולם לגעת.. הרצון לדפוק את הראש בקיר שאת יודע שהמח יתפוצץ כי אולי תמצא איזה נקושה בפולי המוח שהיא תשנה את הכלל. אתה מבין? להיות אוטיסט בעולם כזה זה לקבור את עצמך מתחת לאדמה, שאתה חיי ולנסות לברוח, אין סיכוי לעולם לא יתנו לך אתה כלוא בורות, וכמו שאני דופק את הראש בקיר בסוף אולי יצא מים...
 

arana1

New member
אבל עצם זה שיש משהו שדוחף אותנו לשם, לקיום כזה, אומר משהו

 
זה נכון, אבל השאלה אם ניפול באמצע?

אני בן 23 כנראה לא אחיה הרבה ( לא בטוח בכלל) אתה כבר מבוגר ואכול לגמרי, מי יתן לנו לנצח את המשחק הזה שנקרא בית הזונות של החיים? צריך לנסות לצאת מהחרא הזה ולהוציא אחרים, אבל המתחסדים הצבועים לא יתנו לעולם לקלל את האריה הטורף את הכבש אלא יעשו מנגל עם שניהם בבוא העת.. והמבין יבין.
 

arana1

New member
אף אחד לא יתן אבל זה לא משנה בכלל

וכבר אמרתי לך שבדיוק בגלל מה שאני מנסה לתאר זה בכלל לא משנה אם אתה מדרדר לתהום או נאכל מרוב יאוש ומותש לחלוטין מחיים שאין להם שום מובן בשבילך,
כי לא צריך כלום על מנת שתרגיש הכי טוב בעולם,
אתה לא נ"ט, אתה לא צריך להרוס את החיים של כולם בשביל מכונית יותר גדולה ויפה,
אתה לא צריך לזיין למוות את כל מה שהכי מופלא בקיום רק בשביל לתפוש מעמד בחברה,
כל מה שעובד נגדך לכאורה עובד גם בשבילך.

אני מת כשיגרה אלף פעמים ביום, אז מה, בדיוק מאותה סיבה אני לא צריך כלום בשביל לחזור לחיים
 
נכון אני כתבתי על זה גם.

שאני מת 100 מיתות בשעה, ואני חיי גם 100 מיתות בשעה אני הכל מהכל, אני מעין כדור גדול כזה שמאכיל בתוכו את הכל ,את היאוש, ואת הסבל ,ואת השמחה ואאת הבדידות ו,ולפעמים הכל כל כך מעורבב שאני לא שם לב אם בא לי לחתוך לעצמי תעורק, או אני רוצה לשתות ולהנות, אתה גם חש ככה? בלבול אולי זה הכי סדר? ככה אני מרגיש שהכי מבאלגן זה הכי מסודר...
 

arana1

New member
לדעתי חשוב להבין למה מי שחוקר תמיד אינו פילוסוף

עצם הנטיה לתייג אדם שחי סימן שאלה תמידי כפילוסוף היא חלק מהנסיון לכפות תפקוד ותפקיד בדיוק במקום שבו הרוח והנפש זקוקים לחופש מכל החרא הזה וזה ממש לא מקרי שנגיד צללית לא מבינה עד כמה עצם התפישה הזאת הכי נורא מדכאת רגשית ופוגעת מהותית בצורך ובסיכוי לקיום שמהותי לאוטיסטים שלא במקרה תמיד נתפשים כאובססיבים כי הם משתפים ומתלהבים מידיעה בצורה הכי לא מימסדית ובהקשר שנתפש כלא נכון כי הוא לא ממוסד ומימסדי אלא חי.

זה בדיוק מה שהסביבה צריכה להכיל והיא לא יכולה אלא לתחום את זה בתוארים שחונקים את מה שהכי חיוני לתנועת הפרט בתוכה
 
אני יודע מה אמרו לי אני לא מכיר ממש אותך.

אמרו לי שאני פילסוף לא כי כמוטך אני תפלסף או כותב ככה אלא בגלל שאני שואל המון שאלות, וחוקר כל דבר ושואל בלי סוף אז אמרו שיש לי נשמה של הוגה ושל חוקר, אני פשוט חושב שאני מאוד מאוד סקרן, ונכון שחשוב לחקור מזה הוגה ומזה חוקר ומה הקשרים ומה הדרכים לאבחן וכו, לטעמי אובסיסה היא חלק בלתי נפרד מחקירה לכן אוטאיסטים הם חוקרים באופן טבעי מה דעתך?
 

arana1

New member
אמרו לך הרבה דברים לא נכונים

למעשה כל מה שאמרו לך הוא לא נכון אז למה אתה חושב שבמקרה זה זה שונה ?

פילוסוף זה דבר מסויים, מוגדר, זו דיסצפילינה עם מסורת וחוקים וגוף ידע רחב ועמוק בדיוק כמו פיזיקה ומתמטיקה וסוציולוגיה ואני לא יודע מה,
בגלל שקצת חייתי עם פילוסופית והתוועדתי מעט לאיך זה נראה בשטח ומה קורה בתחום התברר לי שלמרות שיש דמיון מסויים בין גישתי לחיים לבין פילוסופיה אני ממש ממש לגמרי לא פילוסוף,
זה בדיוק כמו שאני נורא אוהב מוזיקה אבל אני ממש לא מוזיקאי, וגם לא רוצה ולא יכול להיות כזה.

ודווקא כמי שגנוב ודלוק על חקירה מדוייקת ככל האפשר וכל הזמן מצאתי שחשוב לי, גם רגשית, להבין למה ואיך יש הבדל ממש מהותי ועקרוני וניכר בין פילוסופים לביני,
גם בגלל שזה כל כך הכי קשור למה שנקרא תפקוד וזה,
ולמה שסביר לי לבחור על מנת לשפר את הסיכוי שלי לחיות טוב יותר.
 
לא יודע כנראה אני לא יודע להבדיל...

נראה לי שאני נמצא במצב שאני כבר לא מבין בין מה נכון או לא, אז הבנתי אתה לא פילסוף אלא יש בך מעט נטיות, אבל גם למדת הגות ( מה שאני לא אז אני לא מבין בזה כלום).....
 
מי שחוקר כל הזמן הוא לא פילסוף?

אבל המחקר הגותי הוא לחקור את העולם שמסביביך ולהבין אותו ואוטיסטים לא עושים ככה?
כי נראה לי דווקא הגות היא חלק בלתי נפרד מחקריה אין סופית....
 

arana1

New member
מי שמתמצא בפילוסופיה

הפילוסופיה זוכה ליחס די מזלזל ואנשים אומרים "מה אתה סתם מתפלסף" וזה אבל האמת שזו דיסציפלינה מאוד ריגורוזית, מאוד מדוקדת ולוגית, לא פחות ממתמטיקה, שדורשת לכן גם בקיאות עמוקה בשדה ידע מאוד נרחב.
לי יש ידע אפיזודי בלבד ומעולם לא עסקתי במחקר פילוסופי,
אני יכול לספק הברקות ואינטואציות ולפעמים לתפוש את המהות של הדברים טוב מהפילוסופים עצמם (כך גם לעדות האמא של ביתי שטוענת שזה די עזר לה במחקר שהיה הבסיס לדוקטורט שלה) אבל להבנתי זה יותר קטע אוטיסטי מפילוסופי כי בדיוק אותו דבר היה קורה לי גם עם מכונאות ותכנות וציור ופיסול וחקלאות וספרות... ואני לא אף אחד מהדברים האלה אלא שלדעתי להרבה אוטיסטים יש גישה מיידית למהות ולכן הם כאילו מבינים את הכל אבל לא מבינים כלום,
לפחות לא במובנים נורמטיבים תפקודיים, תפקידיים תאריים...
 
למעלה