שבע המשימות
ובכן, מדטתי במשך כמחצית השעה.
לא החלטתי מראש כמה זמן אמדוט - כך יצא.
התיישבתי על מיטתה של
אמי, התבוננתי בשעון ועצמתי את עיני.
לא ידעתי מראש איזו מדיטציה לאפשר אז החלטתי לפתוח את המדיטציה בלהחליט מה עושים עכשיו.
וכך, בעיניים עצומות, התוויתי לעצמי שבע משימות:
1. העמקת הנוכחות
2. העמקת הבריאות
3. שיפור יחסיי עם הזולת
4. העמקת הנוכחות
5. שיפור עבודתי עם "מדיטציית החופש" להיום
6. פתוח - השארתי את המשימה הזאת פתוחה, לרגע שאדע מהי
7. העמקת הנוכחות
כבר ברגע שהתחלתי בביצוע המשימה הראשונה או אפילו רגע אחד לפני כן, ידעתי לפתע מהי המשימה השישית: שיפור היום הזה, קרי, שדרוג היערכותי אל המשך היום.
וכך עברתי ממשימה למשימה, מקדיש לכל משימה את הזמן הטבעי שלה.
זה שנים שאין לי כבר אישואים מיוחדים עם "הריכוז" בזמן המדיטציה - אני אפילו כבר לא חושב על כך במושגים של "ריכוז", כך שמודעותי לרוב עוסקת בדבר שקבלה על עצמה לעסוק בו, ברציפות ובעמקות.
בהעמקת הנוכחות הראשונה, הנכחתי את החיוּת שבגופי למודעותי, כך שמאותו רגע ואילך (וגם עכשיו) ליוותה אותי תחושה קסומה זו כרקע לכל מחשבה, הרגשה, תחושה, פעולה וכו'.
בהעמקת הבריאות הרחבתי את תוצאות המשימה הקודמת, באפשרי לגופי להיחוות יותר ויותר כאור לבן, בראש ובראשונה על-ידי כך שנחווה כקולט יותר ויותר אור לבן ומחזיר יותר ויותר אור לבן.
אפשרתי לכל נקודה, חלק ורובד בגופי להיות כלי של אור לבן.
בשלב מסויים עלתה בי המלה "כליאור" (כלי אור) והיא שמשה מרגע זה ואילך כמנחה את מהותו של גופי. אפשרתי לכל חלקי להגביר את אורם. בשלב מסויים הופיעה מלת-המשך, שהתייחסה לשלב הבא: "אורכליאור".
הפעולה הזאת כולה נחוותה כמעין מעבר למצב אחר, חדש, שבו הגוף הינו כליאור (מודעותי זיהתה מיד, כמעט ללא מלים, ש"כליאור" זה גם "כלי של אור" וגם פוטנציאלית "כליא של אור").
פעולת שיפור יחסיי עם הזולת היתה גם היא עמוקה ומענגת ונחוותה כמעבר למצב חדש.
העמקת הנוכחות השניה הוסיפה את השקט, הדממה, למודעותי המתרחבת. מאז ועד עכשיו, בעקומה כזאת או אחרת של רציפות משתנית, השקט נחווה, ביחד עם החיוּת של הגוף, בתור הרקע של המתרחש כאן.
אחר-כך באו משימות "מדיטציית החופש" ו"היערכות משודרגת להמשך היום", שגם הן היו משמעותיות ומשדרגות. יאמי.
לבסוף, העמקת הנוכחות השלישית, צירפה את מרכיב "מודעות המודעות לעצמה" או "זיהוי המזהה" או "זיהוי העצמי האמיתי את עצמו" או בכל כותרת בלתי-מספקת אחרת. זה היה רב-עוצמה ביותר. הרגשת החיוּת שבגוף והשקט שבכל, הינן נפלאות ומופלאות, אולם אין הן מתקרבות לעומק הרגשת היציבות האינסופית שמתלווה לזיהוי-עצמי זה. זוהי מעין חוויה מופלאה של התאחדות ואחדות, שנמשכת גם עכשיו.
אז כך התחלתי את השבוע שלי.
בתום השלמת שבע המשימות פקחתי את עיני והתבוננתי בשעון, סקרן לגלות כמה זמן חלף.
והנה אני כותב לכם הודעה זו ומחזיר בזאת את השידור אליכם.
