בישראל אנשים לא מצביעים לפי נושאים כמו תח"צ
תודה על התגובה המנומקת
קיבלתי את העניין שחייבים מימון לתח"צ, במיוחד כשמרבים להשתמש בו אנשים עם יכולת כלכלית נמוכה יותר (כמובן שלא רק כאלו) ובחישוב הכללי ככל שהתח"צ תהיה יעילה יותר יהיו פחות תאונות, פחות זיהום אוויר, פחות פקקים וכך למדינה בכללה יהיה רווח.
ואינני מייצג את הח"כים החרדים, אני מייצג רק את עצמי.
1)השבת היא ערך מרכזי מאוד ביהדות, הקשר הוא ברור, (ובנצרות, אגב, אין איסור ליסוע ביום ראשון) ולכן שמירת שבת בגופים ציבוריים בהחלט תחזק את הציביון היהודי שלה. זה שיש מקומות שקיימת בהם תח"צ בשבת, זה לא מעלה ולא מוריד מהטענה הזו, פשוט העניין הוא חשוב למי שמקדם אותו ואיפה שאפשר לקדם אג'נדה אז מקדמים, ואיפה שלא אז לא, הסטטוס קוו בהחלט לא קדוש, הוא פשוט דרך להימנע ממריבות וחיכוכים אבל כמו כל דבר אפשר לדון ולשנות אם צריך. ואם יש תח"צ בחיפה זה לא מנפץ את הטענה, זה פשוט אומר שאין מספיק כח להחיל את הנוהג גם שם
לגבי רכבים פרטיים, אף אחד לא רצה למנוע מהם ליסוע כמובן, אלו רכבים פרטיים וזכותו של כל אדם לעשות ברכושו הפרטי כרצונו.
ועם כל הכבוד להרצל, זה שהוא רצה משהו מסוים זה לא מחייב שכל מי שחשובה לו המדינה חייב להיצמד לחזון שלו בכל פרט. אני מאמין במדינה יהודית עם צביון יהודי תוך שמירת כל הזכויות האזרחיות למיעוטים
2) בוודאי שיש זכות לכל קבוצה להיות שותפה בקבלת ההחלטות! הרי זו מהות הדמוקרטיה, שלכל אדם יש ייצוג בבית הנבחרים ע"פ השקפת עולמו. וזה שיש עוול עם הציבור הערבי או הבדואי זה לא מצדיק להדיר קבוצה אחרת (אגב, כנראה שהשוני במצב התשתיות נובע מכמה גורמים, גם מאפליה או חוסר יחס של הרשויות, אך גם ממצב מסובך של מעמד הבדואים והקרקעות בהם הם חיים, אך לא כאן המקום לפרט, אבל מעניין לציין שדווקא שרים מהצד הימני של המפה
דואגים לשינוי המצב ).
ועוד משהו, אני לא בטוח שכל החילוניים, בטח לא כל המסוריים בעד הפעלת תח"צ בשבת. הראיה - אם זה היה עד כדי כך חשוב הלחץ הציבורי היה משפיע ומפלגות שלטון לא היו יכולות להמשיך להיות כאלו בלי לשנות את המצב. לדעתי, הרבה מאוד ממצביעי הליכוד, לדוגמא, אינם שומרים על כל תרי"ג המצוות אבל הם שומרי מסורת, והרבה מהם מתנגדים גם להפעלת תח"צ, ולכן זה לא מדויק לצייר זאת רק כהישג פוליטי של המיעוט החרדי שהוא הרבה מעבר לגודלם היחסי.
וכך עובדת דמוקרטיה פרלמנטרית, ולכן יש מימון לישיבות שרבים רואים בהם באינטרס לאומי לפתח ולהשקיע במורשת ישראל.
יש פשרות, ולכן, אגב, אני מממן את תיאטרון הבימה, הקאמרי, החאן והאופרה הישראלית למרות שהם לא מעניינים אותי, וגם כל מיני אגפים במוסדות להשכלה גבוהה שקוראים לחרם על ישראל. יכול להיות, שבאמת התיקצובים האלו גורמים ליותר מידי חיכוכים ושווה להחליט שלא מממנים לא את זה ולא את זה. אלא רק מה שהמדינה חייבת - ביטחון, תשתיות, משפט וכו'. זו בעצם מהות המחלוקת בין הקפיטליזם הליבלרי לגווניו לבין הסוציאליזם לגווניו.
בהמשך דבריך העלית בעצם טיעונים שלא אמרתי - שמירה על הסטטוס קוו כמשהו קדוש ו"פגיעה ברגשות החרדים", אני לא טענתי שזו סיבה לא להפעיל תח"צ בשבת באיזורים לא חרדיים. (ואגב, גם בת"א יש הרבה חרדים).
אל תדאג, אם לדעתך יש לחרדים כח גדול מידי, אז בדיוק בשביל זה יש בחירות, וליתר דיוק, מפלגות כמו מרצ, העבודה ויש עתיד מייצגות את הקו של שינוי המצב בענייני דת ומדינה. ואם הן מפסידות בבחירות - צריך לקבל את הכרעת הבוחר ולנסות לתקן בפעם הבאה, אבל זה ממש לא נכון להציג את זה כ"ניצול", כי כך עובדת הדמוקרטיה
בישראל אנשים לא מצביעים לפי נושאים כמו תח"צ
אנשים מצביעים בגלל סיבות אחרות, למשל מצביעים לישראל ביתנו כי הם שונאים ערבים, מצביעים לבית היהודי כי הם אוהבים התנחלויות, מצביעים לש"ס כי הרבי אמר, וכו'.
 
אם אנשים היו מצביעים לפי עמדות שקשורות ישירות למדיניות פנים, ולא מסיבות אחרות, המצב היה אחרת, אבל הוא לא.
 
לחרדים יש כוח פוליטי "לא פרופורציונאלי" לא בהגדרה הפרלמנטרית (יש להם את מספר המושבים הראוי לגודלם באוכלוסייה), אלא בגלל שיש להם יד חזקה על הקואליציה ויכולת לארגן הפגנות ענק בהן שורפים פחים וזורקים חיתולים על שוטרים. הכוח הזה היה יכול להיות non-issue אם הם לא היו משתמשים בו בשביל לעצור קדמה ולפגוע במגזרים אחרים באוכלוסייה. מה לחרדי ממאה שערים ולאוטובוס שנוסע בת"א? שום מאומה. אבל אם הרבי יגיד שהחילונים הם מהשטן, החרדי יגיע להפגנה. אין כאן פגיעה בעקרונות הדמוקרטיה, מבחינה חוקית - הם מקבלים את מה שמגיע להם ולכל אחד מאיתנו יש אותם זכויות. אבל בפועל? המצב הזה לא בסדר, ועל זה אני מתלונן.
 
מבחינת חלוקת מיסים? אני לא אוהב שמיסים שאני משלם הולכים לישיבות, למטוסי קרב שלא יודעים לטוס (F35, בזבוז כסף) ולהתנחלויות. אבל זה לא שזה "לא חוקי" שכך מחולק התקציב, זה פשוט לא לטעמי. מותר לי להתלונן על זה, אפילו אם אין בזה בעיה כשמסתכלים על העניין בצורה יבשה לחלוטין.
 
לענייננו: אם תח"צ בחיפה לא מפריע, אז הוא לא יפריע גם ביפו. ואם הוא לא יפריע גם ביפו, הוא לא יפריע בת"א. אף אחד לא מבקש מהחרדים לאפשר תח"צ באלעד או במאה שערים ואפילו לא בבני ברק. העמדת הפנים הזו שיש איזשהו עניין דתי כביכול היא מיותרת לחלוטין. אם באמת היה מפריע שיש "חילול שבת", היו נלחמים כדי לבטל כל קו שקיים בשבת. עובדה שלא עושים את זה. כי "חילול שבת" זה לא באמת מה שמפריע להם, אלא הסימבוליזם שהמדינה הופכת להיות פחות "שלהם".
 
הסיבה שאין לחץ ציבורי כבד על תחבורה ציבורית בשבת זו מאותה סיבה שאין לחץ ציבורי כבד לפתור את בעיית הצפיפות באוטובוסים: רוב הישראלים נוסעים ברכבים פרטיים. אנחנו לא באירופה. בלונדון תעריפי הנסיעה הגבוהים היו issue גדול בבחירות לרשות העיר, בישראל אף אחד לא מדבר על זה. העניין היחיד שיש לרוב הציבור בתחבורה ציבורית זה בפרוייקטים שנתפסים "מתקדמים" - רוב הישראלים חושבים שאוטובוס זה ישן משעמם ולא נוח, אבל רכבת זה הכרחי. מלא אנשים שבעד קו רכבת לאילת בלי לבדוק אם הוא רווחי, מלא אנשים בעד רכבת תחתית - כל מה שהוא חדש ונוצץ והייטקי, אבל לא אוטובוס.
 
בישראל יש יותר לחץ ציבורי ש*פוגע* בתחבורה ציבורית מלחץ ציבורי שמטיב עם התחבורה הציבורית. מה לעשות, זה המצב כאן.
 
בישראל תחבורה ציבורית עדיין נתפסת כאמצעי למי שחסר אמצעים וש"אין לו ברירה", בניגוד לאירופה ששם ניתן לראות אנשי עסקים בחליפות נוסעים לפגישות באוטובוסים ואופניים. כל עוד התפיסה הזו נשארת כך, לא יהיה לחץ ציבורי משמעותי מספיק לתחבורה ציבורית בשבת כדי לשנות את המצב. המקסימום שחילוני ממוצע יעשה זה לכתוב תגובה ב־ynet שבה הוא אומר "איך אתם מצפים שאסע באוטובוס אם אין תחבורה ציבורית בשבת ואז בכל מקרה אני צריך רכב פרטי, ואם יש לי רכב פרטי אז מה הטעם לא להשתמש בו באמצע השבוע", אבל אנשים לא ייצאו בהמוניהם לרחובות כדי למחות בעד תחבורה ציבורית בשבת - בדיוק כמו שכל אחד באיזורים הכפריים יותר של ארה"ב היה רוצה אינטרנט מהיר יותר (שאינם יכולים לקבל בגלל חוקים שמונעים מעיירות להתקין תשתית משלהן ומטיבות עם המונופולים הגדולים), אבל אף אחד מהם לא ייצא לרחוב כדי למחות על כך.
 
אפילו אם כל הציבור היה רוצה מספיק תחבורה ציבורית בשבת, הם לא היו מצביעים למפלגות חילוניות יותר שמציעות את זה במצע, כי זה לא ה־issue הכי חשוב שלפיו ישראלים מחליטים בבחירות - ישראלים מעדיפים להחליט לפי אשליית ביטחון ואווירת שבט (מושבניקים שלעולם לא יצביעו למפלגה מסויימת כי פעם הם הרעו את תנאי הלולנים, או מזרחים שלעולם לא יצביעו למפלגה אחרת כי הם דפקו את ההורים שלהם לפני עשרות שנים, או חרדים שיצביעו רק למה שהרבי אמר).
 
במערכת הפרלמנטרית שלנו כל מי שהצביע מקבל ייצוג פרופורציונלי והוגן, הרבה יותר מבמערכות במדינות אחרות (למשל השיטה הבעייתית משהו של first past the post בבריטניה וקנדה, או השיטה הדומה-אך-שונה ומסובכת הרבה יותר בארה"ב). זה שהייצוג פרופורציונלי, לא אומר שהוא בהכרח הוגן, ולא אומר שהזכויות של כולם נשמרות. ולא אומר שכל החלטה של הממשלה היא "בסדר" רק בגלל שהממשלה נבחרה בהליך דמוקרטי תקין. וזה גם לא אומר שאסור לי להמשיך להתלונן ולהגיד שהמצב הנוכחי לא משקף כראוי את רצון רוב האוכלוסיה, ואת מה שיטיב עם המדינה באופן גורף.
 
אם רוצים שאנשים ישקלו לעזוב את הרכב הפרטי, אם רוצים שתיירים יוכלו להתנייד בקלות (התיירות בארץ בדיעכה מתמדת, איזה תייר ירצה לבוא לטייל לשבוע כשביום וחצי הוא לכוד במלון אלא אם ישלם הון על מונית), אם רוצים שאנשים שאין להם כסף לרכב יוכלו לצאת לבלות ולפגוש את המשפחה - תחבורה ציבורית בשבת זה הכרח. זה בדיוק הקונספט של "רמת שירות מינימלית" שצריך לשמר - גם ביום חול, אוטובוס שנוסע ריק הוא לכאורה בזבוז כסף - אבל אפילו נסיעה ריקה משתלמת לממשלה, כי כשאדם יודע שיש אוטובוס שיגיע בזמן סביר, לא משנה מתי הוא יוצא מהמשרד או מהבית, הוא סומך על המערכת עוד יותר, ומוכן להשתמש בה יותר. וכמובן כל אדם שנוסע בתחבורה ציבורית במקום ברכב פרטי הוא רווח נקי לציבור כולו. אז דמיין אם אנשים היו יודעים שהם יכולים לסמוך על אוטובוס ורכבת גם בסופ"ש - אוטובוסים במקום פקקים בכביש החוף נשמע לי הרבה יותר מתאים לאותו "צביון יהודי". ומה עם ליל הסדר? שאחריו יש פקקים בכל המדינה? זה צביון יהודי? רעש וזיהום של עמידה בפקק? אם הייתה תחבורה ציבורית אחרי ליל הסדר אנשים היו שוקלים להשאיר את הרכב בבית, והפקקים היו פוחתים - כך קיבלת שמירה טובה יותר על אותו "צביון". ואין בעיה של זכויות סוציאליות, כי בטוח שיש המון לא־יהודים שישמחו לעבוד בליל הסדר, זה הרי לא חג בשבילם והם לא ישבו הרגע בארוחה משפחתית מייגעת.
 
אציין גם, כשאנחנו רוצים תחבורה ציבורית בשבת, לא מדובר על להפעיל אותה במתכונת של ימי חול - המון קווים הם קווים שמשרתים בעיקר יוממים, שאין היגיון להפעילם בסופי השבוע. גם בגרמניה יש תחבורה ציבורית *במתכונת מצומצמת* בסוף השבוע.
 
ויש להוסיף: הרצון לשמור על "צביון יהודי" באותה "מדינה יהודית יחידה" שאתה מדבר עליה היה בסדר אם כולם כאן היו יהודים דתיים, אבל זה לא המצב. תחשוב איך מרגיש לא־יהודי שחי בארץ הזו: אם אני רוצה בייקון, אני צריך לשלם יותר, בגלל חוק החזיר. אם מתחשק לי לאכול פסטה במסעדה בפסח, אני לא יכול, בגלל חוק החמץ. אם אני רוצה לנסוע לטייל בארץ ביום החופשי *היחיד* שיש לי בשבוע, אני לא יכול. אם אני רוצה להתחתן, אני לא יכול.
אני אזרח במדינה הזו, ואין לי מקום אחר - אין לי את הפריווילגיה של אזרחות אירופאית, אין לי ויזת עבודה לארצות הברית, ואין לי מעמד של פליט בקנדה - כל מה שיש לי זה דרכון ישראלי.
האם זה הוגן לשמור על אותו "צביון יהודי" על חשבון כל מי שלא יהודי, כמוני, שחי במדינה הזו, או על חשבון כל מי שמגדיר את עצמו יהודי, אבל אינו דתי? או על חשבון מי שיהודי, ודתי, אבל לא אורתודוקסי (רפורמי, קונסרבטיבי, או דתי־כיפה־סרוגה גיי שרוצה להתחתן עם בחיר ליבו)?
 
לדעתי זה לא הוגן.
