אוף, אוףףף, אוווווף

ועוד פעם ציטוט מדר´ לייבוביץ´...

לגבי תמ"ל רק פעם פעמיים... היא אמרה לי שלקיבת היונק לוקח 3 שבועות להשתקם מתמ"ל - מילים שלה.
 
אף אחד לא אומר שקרה אסון (יצא ארוך)

הבעיה היא עם הקלות הבלתי נסבלת שנותנים בקבוק תמ"ל בביה"ח כפתרון קסם, במקום לעזור ללמד את האם כיצד להניק. ברור לי שזה לא מרוע לב, אלא מכוח אילוצים של המערכת - אין מספיק אחיות וכו´. אבל עדיין זה מרגיז. ואגב, תמ"ל ממשיך להיות איזשהו פתרון קסם גם כשהולכים לטיפת חלב והתינוק לא עלה בדיוק לפי העקומות העקומות, או כשהתינוק נגמל מעצמו לפני גיל שנתיים, כמו שסיפרה כאן בזמנו אמא של נוריאל ומאיה. כשהיינו בבי"ח תום קיבל מטרנה כי ההנקה לא ממש הלכה לי, למרות שאחת האחיות ישבה איתי כמה דקות ואפילו מאוד עודדה אותי להניק. לא הייתי מודעת לבעיות שמתן בקבוק, אפילו אחד, יכול לגרום. ובאמת - בשבועות הראשונים אחרי הלידה, ההנקה היתה לנו קשה ומתישה, לפעמים הרגשתי שזה כמעט כמו להלחם איתו. היום בדיעבד אני מבינה שזה פשוט היה בלבול פטמות. זה עלה לנו בלא מעט מאמצים ללמוד לינוק ולהניק. אז תום קיבל בקבוק אחד ליום (בד"כ בלילות, אז היה הכי קשה), שעם הזמן פחת לאחד ליומיים, אח"כ רק כשהייתי יוצאת לכמה שעות ובסוף בכלל לא. היום כמובן כשהוא לא איתי הוא אוכל אוכל של גדולים או שותה חלב סויה בטעם בננה, מהול במים, שהוא מאוד אוהב (פטנט של אמא שלי). נכון שזה לא נורא ונכון שזה בהחלט לא אסון. אבל בכל זאת, ההרגשה שלי היא שאם תום לא היה מקבל בקבוק הדברים היו נראים אחרת לגמרי.
 

דנא

New member
פגשתי בחדר הנקה מישהי שהסתבכה

עם ההנקה. התינוק לא תפס טוב את הפטמה. היא היתה אחרי קיסרי, ואמרה שהוא קיבל ב24 שעות הראשונות בקבוקים בלי חשבון. אמרתי לה שכנראה לכן הוא לא תופס טוב את הפטמה, כי הוא התרגל לתפיסה של הבקבוק שהיא שונה. היא זלזלה ברעיון הזה מאוד ואמרה - בגיל הזה הם עדיין לא מתרגלים לשום דבר. מה שתביאי להם יהיה בסדר. מציאות שלא? אל תתנו לעובדות לבלבל אותי
ואגב, גם לבן שלי נתנו בקבוק בלילה הראשון למרות שביקשתי שיעירו אותי. התרגזתי, אבל לא עשיתי מזה עסק כי אצלי ב"ה זה לא עשה בעיות והוא ינק טוב. אבל ללילה שאח"כ למדתי שלא מספיק לבקש ולשמוע הבטחה בע"פ מהאחות של המשמרת, צריך לציין בצורה ברורה על העריסה. (נו, מה לעשות... גם בילד רביעי לא תמיד זוכרים מה המדיניות)
 

ענבל30

New member
גם אצלנו בקבוקי ביה"ח פגעו קשות

בהנקה... ואני חושבת שרובכן כאן מכירות את הסיפור והקשיים שעברנו עד שרומי הצליחה לינוק. בקלות היתה יכולה להתפקשש ההנקה, ופשוט נס, מזל טהור, שזה הצליח. גם אצלנו, רומי נולדה בקיסרי בהרדמה מלאה וראיתי אותה רק אחרי 17 שעות. בכלל לא ניסיתי להניק, כי הביאו לי אותה בהפתעה לחדר, ומסביבי היו כל המשפחה והאחות של הפגיה וחברים ואורחים... ובכלל לא יכולתי לזוז. עד שקמתי מהמיטה ודידיתי לי לפגיה, רומי כבר קיבלה 2 בקבוקים. היא לא הצליחה לינוק וקיבלה עוד אחד. בזמנו, למרות שידעתי על המושג "בלבול פטמות" לא דאגתי, וקיוויתי שזה רק עניין של זמן, ושהיא לא יונקת כי היא קטנה וחלשה (נולדה 2020 גר´). כמובן שרציתי שתצא אתי מביה"ח כמה שיותר מהר, ולכן לא עלה בדעתי למנוע ממנה לקבל מזון בחמישה ימים שהיינו שם, וכמובן שבפגיה מאוד מאוד מקפידים על כמה אוכל כל תינוק, אז נתתי חלב שאוב כמה שאפשר היה, והשלמתי בתמ"ל. עד שיצאנו הביתה כבר היה מספיק חלב... בלי צורך בהשלמות, אבל רומי עדין לא ינקה. לסיכום, הבקבוקים ודאי לא עזרו לרומי ללמוד לינוק, ולקח שבוע מהלידה עד שראיתי יועצת הנקה שהסבירה לי שיש שיטות אחרות להאכיל מלבד בקבוק. האכלתי את רומי בשיטת מזרק+אצבע במשך יומיים, ועדיין היא לא ינקה. היום בבתי חולים בקבוק הוא הפתרון האולטימטיבי והיחידי לאי הצלחת ההנקה. ואם לוקח לתינוק קצת זמן ללמוד איך לינוק, במקום לנסות שיטות שפחות פוגעות בהנקה, ישר נותנים בקבוק. יועצת הנקה זמינה בבית חולים - היה פותר את רוב המקרים האלו.
 
גם על העריסה של מאיה לא היה כתוב

הנקה בלבד, ואת צודקת לגבי עניין האסרטיביות והלידה הראשונה. עכשיו, כאמא "מנוסה", למודת הנקה, כשראיתי את האין פתק, אמרתי באסרטיביות, ולקח כמה שעות טובות עד שראיתי את הפתק. אני מוכרחה לציין שהיתי בחרדה מזה שיתנו בקבוק. הן הבינו שאני רוצה רק הנקה והקפידו מאד לקרוא לי הלילה, בכל פעם שהיא התעוררה/בכתה. אבל יותר מכך - אני צינתי כל פעם שיעירו אותי גם אם זה יהיה עוד 10 דק´. גם אצלי הלילה השני היה סיוט, בגלל שהיתי צריכה ללכת להניק אותה, ואי אפשר היה להביא אותה אלי. כוכביתי, תמשיכי לעודד ולחזק אותה, בה"ח בסופו של דבר הוא אפיזודה, ואם יש רצון, ההנקה תיצלח.
 

GshelT

New member
בשביל זה יש אבא

אני לא לקחתי צ´אנס, אחרי הלידה אבא של תומר ישב איתו כל הלילה וכשהוא התעורר הוא הזעיק אותי להניק, נכון שזה מאוד קשה לאבא אבל במקומות שאין ביות מלא נראה לי שזה הפתרון היחיד.
 

ציפי ג

New member
ומה אם יש לאבא עוד ילדים?

האמת, הפתרון של אורית ג הכי נראה לי. איך שאפשר להרים את הרגלים ולצאת מבית החולים. (הנה אורית, עוד נקודה שאנחנו מסכימות עליה). העובדה שהתינוק לא יכול להיות איתי בלילה אם אני רוצה, ושבעלי לא יכול להיות לידי מתי שנח לנו, פשוט לא נראה לי יותר.
 

She Dolphin

New member
ולכן, בלידה הבאה, אם לא יוחזרו

הלידות הפרטיות לתל השומר (סתם ככה לא נראה לי שאני אגיע לבייבי אפרופו, עם התנאים במחלקות בבי"ח עצמו) ולא אמצא בי"ח שימצא חן בעיני עם אפשרות לביות מלא ונוכחות מלאה של אבי התינוק איתנו, נראה לי שאני אעשה בדיוק מה שאורית ג. עשתה - אלד לי בליס, וברגע הראשון שיתאפשר אצא הביתה (זה קרוב) ואעשה לי בייבי אפרופו פרטי בחיק בני משפחתי האהובים והאוהבים
.
 

אורית ג.

New member
../images/Emo13.gif בייתי-אפרופו. מומלץ!

אפילו את תה"ש היו משלמי לי - לא הייתי מרשה להם לחתל את ליסי.... יש לה כזה טוסיק מתוקקקקקקק... מממ.... ציפי אולי כשנגיע ל-10 זה יהי סימן לפעמי משיח?
 

ציפי ג

New member
אני משוכנעת שיש יותר

נסיתי כמה דרכים להשאר בבית חולים ולהיות מרוצה. עד היום זה לא קורה. ללדת בבית אני לא מוכנה, נשאר רק ללדת ולברוח. כמובן שקודם צריך להיות בהריון. או להיות החמות המתערבת מפורום חמותי ואני, ולשגע את כלותי ...
 
עדכון

אתמול בערב היא צילצלה אלי בוכה. מהכאבים בפטמות ומהתסכול (אני לא יודעת ממה יותר). התינוק לא מצליח לתפוס את הפטמה כמו שצריך. יונק יניקות חלשות, לזמן קצר, ואח"כ מאוד לא רגוע. במהלך אתמול הוא ינק בסה"כ 3 פעמים. מייד בסיום השיחה איתה התקשרתי לדוריס ספרר. היא תגיע אליה הבוקר. תחזיקו אצבעות.
 
כן, אבל את יודעת על מה אני חושבת?

על אותם (עשרות? מאות? אלפי?) מקרים בשנה בהם לאימהות אין במקרה גיסה שיודעת לאן להפנות אותן, אין להן נגישות לאינטרנט, ומקורות המידע היחידים שלהם הן אחיות מחלקת יולדות, ואח"כ רופאי הילדים ואחיות טיפת חלב שכמו שראינו פעמים רבות הידע שלהם בנושא קלוש ביותר, אך הם, מבחינתה של האם הטרייה, "מקור הסמכות המקצועית הבלתי-מעורערת".
 

הילהל

New member
התינוקיה בסורוקה../images/Emo45.gif

כבר כשהשתחררתי מביה"ח אמרתי שזוועה ללדת בסורוקה אבל יש יופי של תינוקיה. לאור מה שאתן כותבות כאן, דעתי מתחזקת. גם בסורוקה אין גישה לתינוק בין 23:00 ל 05:00, אבל האחות שם הסבירה לנו שמכיוון שבתחילת חייו התינוק לא ממש רעב והקולסטרום הוא הרי לא משהו ממלא ומשביע, הן לא נותנות בקבוק לתינוק יונק. הן מטפטפות מים עם תמיסת גלוקוז על שפתיים של תינוק בוכה, הוא מלקק את המתוק מתוק הזה שעל השפתיים (זה הרי אינסטנקטיבי) ונרגע! אין צורך בבקבוק ואין בלבול פטמות. כשראתה שאני מתקשה להשתכנע גם הדגימה לי. ודרך אגב, עקב הסתבכות הלידה שלי, המקסימום שעשינו היה שבעלי הודיע בחטף לאחות שהתינוק הזה יונק ולא לתת בקבוק, בלי פתקים ובלי אסרטיביות. ואכן, לא קיבל בקבוק. לפחות במשהו אחד הם יוצאים בסדר.
 

לאה_מ

New member
אין לי הרבה זמן להגיב, אז רק רציתי

לאחל מזל טוב להולדת האחיין החדש, ושיהיה בהצלחה עם ההנקה, למרות הקשיים, ולמרות ההתערבויות שבהחלט לא עוזרות, ומזלה של גיסתך שיש לה אותך! תהנו מהתוספת החדשה למשפחה.
 

tonti

New member
רק בגלל זה בחרתי במאיר!

מתן היה איתי יום ולילה למרות שהייתי אחרי ניתוח. לילה אחד עומר היה איתי כל הלילה. החבאנו אותו... לא היו שום בכיות ושום רעש ולא הפרעתי לזאת שלידי. מה יש לו לבכות אם הוא איתי?? הוא פשוט ינק בלי הפסקה.
 
יכל להיות שאני כ"כ תמימה?

ילדתי בקפלן והתעקשתי עוד בחדר לידה שישימו פתק של הנקה בלבד וגם ניסיתי להניק את דן לפני שלקחו אותו לתינוקיה אחרי הלידה. הוא לא רצה לינוק לא בחדר לידה ולא ביום אחריה ולא ביום למחרת. הייתי מתעוררת להנקות כמו כולם ומתיישבת (לא מאמינה איך ישבתי איתו עם התפרים האלה - מרגישה אותם עד היום) בחדר הנקה וכלום - עד שהגענו הביתה, אחרי עשרות נסיונות כושלים להניק, הוא לא הסכים לינוק! האחיות אמרו שזה בגלל המים מקוניאלים (שהיו בלידה וגם אז - לא עשו סאקשן וגם לא אמרו לי שעשו אח"כ אז הנחתי שבאמת לא עשו אבל אסתר אומרת שלא יכול להיות ואני לא יודעת מה לחשוב) בקיצור, האחיות אמרו שיש לו בחילה מהמים והוא פולט אותם, בדקו שרפלקס המציצה קיים וזהו. יכול להיות שהוא קיבל תמ"ל ללא ידיעתי? פתאם עלו לי ספקות. עד עכשיו הייתי בטוחה שהוא לא אכל בכלל בבי"ח, אבל אחרי כל הדברים שלכם אני כבר לא יודעת... מה שכן הרגיד אותי זה שהם דחפו לו מוצץ בכלל בלי לשאול והייתי בשוק שבאתי ופתאם ראיתי אותו עם שסתום!
 

Almost me

New member
מה היה רשום בדף המצורף?

לפי מה שאני הבנתי, במידה והם נותנים תמ"ל הם חייבים לרשום את זה בדף מעקב רפואי. אם יש לך את דף השחרור שימי לב כמה משקל השחרור של דן היה, סביר שהוא ירד, כמו כמעט כל הילדים שלא כל כך מתלהבים לינוק ביומיים שלושה הראשונים. לנחמך, אלמוג וארד שלי שגם הם טעמו מים מיקונליים, לא כל כך התלהבו לינוק ביומיים הראשונים ומכיוון שלי יש ויטמין פי בדנה אני בטוחה במאה אחוזים שלא נתנו להם תמ"ל.
 
למעלה