אבחון אספרגר

grayart

New member
לדעתי אין דבר כזה אוטיזם.

מה זה אוטיזם לדעתי? זו הכללה שלא במקום שעשו פסיכולוגים\פסיכיאטרים, כדי לספק מענה טיפולי אחיד לכולם.

כשאנחנו לקחנו את הילד לאבחון, לא חשבנו שהוא אוטיסט, גם אחרי שקיבל אבחנה עדיין לא חשבנו שהוא אוטיסט, אבל ידענו שיש לו קשיים ועל מנת לקבל מענה טיפולי מתאים הוא זקוק לאבחנה.
חששנו, כי חשבנו שהוא הולך להכנס לגן של אוטיסטים, חשבנו שהוא נחשב גבוה ועכשיו הוא נכנס לגם שבו כולם נמוכים.
ואז גילינו שהילדים האחרים בגן נראים ומתנהגים כמו כל ילד נורמלי ונורמטיבי אחר. וגם אם הם לא, אז צריך איש מקצוע מיומן כדי שיראה שהם אכן עונים להגדרה.
לקחו את כולם, כל אחד שונה מהשני, ותקעו את כולם באותה מסגרת טיפולית.
הרי לא יקימו מסגרת נפרדת לילד שלא מדבר ומתקשר (רגיל) ולילד שיש לו התפרצויות זעם, או כל שילוב אחר של קשיים או תכונות.

אז לדעתי אין גבול.
יש ילדים שלהם קשיים תקשורתיים חברתיים, אחרים שלא מדברים בקול, וחלק שגם לא מדברים וגם היכולת להבין סימבול (מילה ויזואלית) זה לא הצד החזק שלהם, ואז בכלל קשה להם לפתח שפה מכל סוג שהוא...

לא כולם לדעתי אותו הדבר.
לבן שלי אין רגישות למגע או רעש או אור.
יש אחד אחר בגן שזו כמעט "הבעיה" היחידה שלו.
הם מאוד שונים...
יש להם קשיים אחרים.
אבל הפסיכולוגים\פסיכיאטריה היו צריכים לספק מענה טיפולי, לרכז משאבים, ולכן עשו הכללה ונתנו לה את השם "ספקטרום אוטיסטי".

יש לי ספקות גבוהות מדי, לגבי ההכללה הזו.

יצא לי באיזו הזדמנות לדבר עם פסיכיאטר מיוחד במינו, הוא מאוד בכיר, אבל גם בעל ראש שונה מרוב הפסיכיאטרים.
הוא אמר לי קודם כל: שלדעתו אסור לאשפז חולי נפש בבתי חולים פסיכיאטרים משום סיבה שהיא, שזו לא דרך לטפל בחולי נפש בכלל.
ודבר נוסף וחשוב ביותר שהוא אמר לי, זה שלפי לדעתו המקצועית, 95 אחוז מהאנשים שמאושפזים בבתי החולים הפסיכיאטרים , אין להם מחלת נפש כלל וכלל.
מה זה אומר?
שלקחו אנשים עם קשיים, הדביקו להם תוית, והתאימו לכולם מסגרת טיפולית אחידה.

ככה עשו גם לקבוצה אחרת, הם לא חולי נפש, הם אוטיסטים.
זה רשעות?
או אטימות?
אילוצי המערכת?

אני כאדם פרטי יכול לבחור להתייחס לאנשים אחרת , ואני לא רואה מקום ראוי להכללה. מה המערכות המסואבות נאלצות לעשות , זה לא צריך להשפיע עלי.

אני לא פסיכיאטר ולא פסיכולוג, ולא עונה לך ככזה, כך שאין לי תשובה ישירה לשאלה שלך.
 

גורג42

New member
אז איפה ההיגיון, לפי מה שכתבת עכשיו, בהודעה הקודמת שלך?

מה ההגיון בלכתוב:

"אוטיסטים זה לא רק אנשים בעלי תכונות אוטיסטיות.
לדעתי יש שם מרכיב נוסף, ואולי אף סוג של חוסר.
חוסר, לא עושה אותם פחות בני אדם, אבל גם עיוורים הם בני אדם כמו כולם ויחד עם זאת חסרים את היכולת לראות."


אם לדעתך אין כזה דבר אוטיזם?

כל גישה שתבחר בה זה סבבה. אני רק מבקש שתהיה עקבי


אגב, אני בזמנו כתבתי כאן שלאור המטענים השליליים והפרשנות העקומה המקובלת שנלווים למילה "אוטיזם", מן הראוי שנמציא מילים חלופיות לתיאור התופעות הרלוונטיות. מילים שמדברות על בני-אדם וצריכיהם השונים ודרכי חשיבה שונות, ולא מילים שהן סתם "אבחנה פסיכיאטרית".

וכולם כאן קטלו אותי על הרעיון הזה. הורים ואוטיסטים מכל הסוגים היו מאוחדים בדיעה שהרעיון שלי מטופש ומיותר. למעשה, מעולם לא ראיתי את חברי הפורום הזה מאוחדים כל-כך במשהו...

אני יכול להבין את הרתיעה. חלק גדול מההתנגדות נבע מזה שאנשים לא רצו לחלק תוויות. קצת מזכיר את מה שאתה כתבת כאן... והתוצאה? אוצר המילים שלנו נותר מוגבל ומסורס ונתון למונופול של הגישה הרפואית המפגרת הקיימת.

עובדה: כולם כאן (כולל אני - כי אחרת אף אחד לא יבין על מה אני מדבר) משתמשים שוב ושוב במילה "אוטיסט". אפילו אתה, שלכאורה מתנגד לכל העניין, משתמש בה שוב ושוב פשוט מפני שכרגע אין למילה הזאת תחליף הולם עבורך.

אז אולי הגיע הזמן שאעלה שוב את הרעיון שלי לסדר היום: אנחנו זקוקים לאוצר מילים אלטרנטיבי שיהיה בכוחו להבהיר בדיוק על מה אנחנו מדברים כאן כל פעם שאנחנו נאלצים להשתמש במילה "אוטיסט".

(מזכיר לי איך גורג' אורוול, בספר המפורסם "1984" דיבר על איך סירוס השפה גורם באופן ישיר לסירוס המחשבה, ואיך "המפלגה" בסיפור משתמשת בנקודה הזאת כדי לשלוט באנשים. מזכיר לי גם איך מושגים מעורפלים כמו "אלוהים" יוצרים מלחמות בין קבוצות ודתות שמעולם לא עצרו לחשוב מה בדיוק המילה הזאת אומרת...)
 

grayart

New member
תודה, בסופו של דבר ענית בשבילי...

זה נכון, השפה, יש לה מגבלות.
למילים יש מגבלות, אנחנו משתמשים במילים מסויימות כי אין לנו מילים אחרות לתאר.
הדוגמא של אלוהים היא טובה, "אני מאמין באלוהים", ועכשיו כל אחד אחר חושב שהוא יודע במה אני מאמין.
זו דוגמא טובה למילה שברגע שאתה משתמש בה, המסר האישי שלך הולך לאיבוד.

ובנוסף...
אני גם נכשל בלשוני כל הזמן, ומי שמולי יכול לתפוס אותי במילה, או לנסות (ואולי להצליח) לראות מעבר למילים.
מילים הם לא הצורה הטיבעית שבה הראש שלי עובד, אני יותר ויזואלי, יש לי קולנוע אילם מול העיניים , אני מאוד אמוציונלי, והחשיבה שלי היא אינטואיטיבית - ההבנות מציפות אותי מבפנים.
אחר כך אני צריך לתרגם את זה למילים. לא תמיד המסר עובר, ולפעמים אני סותר את עצמי , כי תפקיד המילים אצלי בתוך התקשורת היא קודם כל לעורר חוויה פנימית אצל מי שמקבל אותן. מילה טעונה יכולה לעורר משהו מבפנים ולהביא אותו אל פני השטח, גם אם אתה (אני) לא מאמין בה.

יש מבין ?
 

arana1

New member
אין אדם שבשבילו שפה היא טבעית

אתם שונאים פילוסופיה אבל כבר אלפי שנים זה בדיוק מה שפילוסופים חוקרים,
את הפער בין הסמל למציאות, בין השפה למציאות שאותה היא מנסה לתאר.
אגב
רובם ככולם טוענים שהפער הזה אינו סגיר ולא יסגר לעולם, שהחווייתי לעולם לא יתיישב עם האינטלקט, שהחושי לא ניתן להמשגה, שלא רק שאין דיאלוג גוף נפש סביר אלא שכזה בכלל לא יתכן.

יש אנשים הנוטים להעדיף את ההיבט המילולי ויש הנוטים להעדיף את ההיבט התמונתי,אולי זה גם מה שמבדיל אספים מאוטיסטים, שאלה חיים את המישור החושי חווייתי בצורה הכי אינטנסיבית ואלה חיים דווקא את ההיבט המילולי, אינטלקטואלי בצורה עודפת (לנורמה)
,
אבל, פרדוקסים, ובוודאי קיומיים, נפתרים דרך הליכה לקצוות, ככה נוצרת שפה, שמתחברת טוב יותר למציאות, לאמת, לאהבה, וככל שנראה אוטיזם גם על רקע זה במקום רק לתפוש אותו כלקות, חוסר, תסמונת או מחלה,כך ייטב לכולנו.
בייחוד כשאנחנו מתפתחים לחברה, כלכלה ותרבות שאולי יכולה גם להרשות לעצמה מעט סבלנות וסובלנות.

החוויה האוטיסטית גם מאוד מרתקת, ועם כל הקושי והחרדה, הנסיון להצמיתה, להכחידה, לשעמום נורמטיבי, הוא פשוט נורא
 

גורג42

New member
אני לא מנסה "לתפוס אותך במילה". אני מנסה להבין.

אני מנסה להבין מה עבר לך בראש כשכתבת את הפיסקה שציטטתי.

ולמרות המגבלות של המדיום המילולי, נראה לי שאחרי שהיסבתי את תשומת ליבך ל"סתירה" (ברמה המילולית-שטחית) יהיה לך יותר קל להעביר את המסר כהלכה.

רוצה לנסות?
(ממש לא חייב, אם לא בא לך)
 

grayart

New member
אנסה בקצרה...

אני חושב שיש מצבים שהם כנראה לא תקינים, ואז זה כביכול עובר את הגבול.
קח לדוגמא תסמונת רט, שהבנות מתדרדרות בתפקוד שלהם בחלוף השנים והופכות לכמו כלואות בתוך גופן.
ואילו הבנים שלהם התסמונת, מתים כמעט כולם עוד תרם לידתם?
איזה מצב טבעי תקין הורג אותך לפני צאתך לאויר העולם ואת אחותך מכניס לספקטרום האוטיסטי?

בהשוואה יש אנשים בעלי תכונות מסויימות (קוראים להם קוים אוטיסטיים , אבל אל תתפוס אותי שוב במילה) שלא רק שהם אינם מוגבלים אלה מחוננים, ורמת התפקוד שלהם תלויה בהתאמת החברה והסביבה לקיום המיוחד שלהם.
הם תקינים לחלוטין, גם אם קיבלו הגדרה של הפרעה, זה לא מגיע להם.

איפה עובר הגבול?
מתי הופך עובר אדם מצביר תאים לבן אדם?
ואולי הוא אדם מרגע ההפריה?
אין מוחלטות, אז אם יש ספק , מבחינתי אין ספק , אין הפרעה, המצב תקין.
אבל אין לי ספק שיש גם מצבים שהם כן עונים להגדרה של "תחלואה" והם אינם רק "שוני ניורולוגי".
 

arana1

New member
למשל, העודפות הוויזואלית היא גם הכי תורשתית

וגם סביבתית, כי הילד, האוטיסט, חי עם הורה שאלה הציפיות שהוא מקרין, זאת ההענות שההורה כמודל הזדהות דורש מהילד גם בלי מודע בכלל.
אז ברור שילד כזה ילך לאיבוד בקניון של מראות, אין לו מילים שימסגרו את החוויה החושית שלו,
אלא שגם בגלל זה מסגור נורמטיבי, המשגה נורמטיבית, לא תעבוד בשבילו, לא תספק לו גבולות לשדה הראיה,
לעומת זאת,
מודעות להקשר שבו הוא פועל, ולמבנה הזהות שמכליל לכן כל פרט לאין סוף (אסוציאטיביות ואובססיביות ואינרטיות בלתי צפויה היא חלק מזה),
נסיון להפסיק להתייחס אליו כמפגר אלא דווקא כאדם בעל אינטואציות מטפיזיות מאוד עמוקות ומיידיות,
כזה שהמופשט ביותר מוחשי לו לגמרי,
יכול שלא רק יעזור לרמת התפקוד היומיומי אלא יאפשר לקדם יוצר מאוד מקורי
 

arana1

New member
אין שום חוסר,ולכן סמנטיקה אינה הבעייה

הבעייה אינה המילה אלא הסיבה שבגללה אנשים כמו גריי תופשים אוטיסטים כחסרים,
וכיוון שלא ניתן אפילו להתחיל לקיים דיון ושיחה , ומסיבות שלפחות לי מובנות, למה בשביל אנשים כמו גריי ונורמטיבים אחרים אני ושכמותי נהיה תמיד פחות מאפס,כלום, לא קיימים, אז החלפת מושג זה וכזה באחר רק מנציח ותקבע את העיוורון והאטימות שכאמור קשור לעצם היחס לשפה, לקשר בינה למעשה, למציאות, ובגלל זה נ"ט לא יכול לראות אוטיסט בלי למות, אז כיוון שבידו הכח הוא הורג.
 

arana1

New member
הבעייה אינה ההכללה אלא התפישה של טיפולים פ

וכן, לא במקרה שומעים עם הזמן יותר ויותר קולות גם מפסיכיאטרים שמתחילים להבין את מה שאנשים כמוני צורחים כבר עשרות שנים, שעצם האשפוז והטיפול הוא חלק מהבעיה, שמענה לנפש רגישה אינה בידודה והכנעתה לתפישות שהורגות אותה אלא ההפך.
אבל בדיוק בגלל זה אתה גם הכי טועה, כי לא רק ששונות לא שוללת הכללה אלא בדיוק להפך, הכללה יצירתית, ולשם שינוי מדעית, היא כזאת שיודעת לגזור דווקא ממגוון מאוד שונה, שלכן נתפש אינטואיטיבית כנפרד ולא קשור, כלל אחד.

לרגישות האוטיסטית הרבה פנים היבטים וצורות אבל כולם וכולם מצביעים למקור אחד.
אפילו הנ"ט מקיימים בינם לבין עצמם מגוון לא מבוטל של צורות ביטוי, עדיין רובם מתרכזים בטבעיות וספונטניות סביבה הכללה,למוסכמה שמאפשרת את קיומם כחלק מקהילה.
אוטיסטים לא, משום מה, וזה ניתן וצריך לבירור, כי מגוון לא שולל הכללה, יחודיות לא שוללת היבט קהילתי, אפילו להפך.

למשל, לאוטיסט ה"קלאסי" שלא מדבר יש המון במשותף עם האספרגר שמדבר מחוץ להקשר הנכון לכאורה, והמשותף הזה הוא היחס לשפה, לצליל,יחס שהולך ומתברר ויתברר כהכי מהותי לזהות, ובכלל
 
יש לך סיפור דומה לשלי

אני לא ידעתי קרוא וכתוב עד גיל מבוגר יחסית וחשבו שאני אדיוט ולא יצא ממני כלום וכמעת התיאשו ממני ואז סבתא שלי לקחה אותי למורה פרטית מעולה ולנדתי תוך חודשין קרוא וכתוב ואת כל החומר שהפסדתי כמעת הכל זה הדהים אותם זה היה שהייתי ביסודי סיפור דומה יש לי גם בתיכון אבל אין לי כוח לספר עכשיו .
 

arana1

New member
המונח אוטיסט אינו מפריע

כמו בכל דבר אחר גם כאן הכל תלוי בגישה, די במעט רצון טוב כדי לעשות שימוש טוב במונח הזה וצריך המון רצון רע בשביל לעשות בו שימוש רע.

למשל, גם הסיפור שאתה מספר כאן די דומה לשלי, ובגללו כמו במקרה של אוטיסטים אחרים הסביבה הגדירה אותי גם כמפגר וגם כמחונן, כי כמוך היית מוציא מאיות בלי ללמוד, הריאלי והומני כאחד, ומצד שני נכשל לחלוטין בהכל עד למצב שבו פשוט זרקו אותי מבית הספר.
אז מזה אפשר, וצריך , ללמוד משהו,
ועד היום לא פגשתי ולו אדם אחד שבגלל ניסה ללמוד את זה ומזה, בוודאי לא בחוגים שנחשבים בטעות למקצועיים.
ייתכן שהבעיה היא בעצם החלוקה הכל כך נורמטיבית להצלחה וכשלון, ליתרון וחברים, חלוקה שמפספסת את הדבר הכי מהותי לאוטיסט, חיבור הגוף נפש, לב שכל, רגש אינטלקט... שהופך אותו רגיש לחלוטין לדברים שהאדם הנורמטיבי אטום להם לגמרי.
וזו רגישות שנוגעת במהות שאלת הזהות עצמה, בשאלות הקיומית הכי עמוקות, ובגלל זה לנורמה אין ברירה אלא לנהל מלחמת חורמה נגד האוטיסטים,פשוט עניין של שימור עצמי כפי שנתפש ונכון לה, אלא שהמלחמה הזאת מתנהלת מול אנשים שלא יודעים להתגונן בכלל, מול אנשים שאין להם בכלל "לא" בשפה, שכשרונם הניכר כמו אצלך מבוסס ונוגע ונובע מהתמסרות טוטאלית למציאות, ולזה אין עדיין שפה, אין תשתית, אז הגאון יהפוך למפגר מיידית, ולהפך, כי כמו שנתי זיהה גאונותו היא בתלות מוחלטת בהקשר.
באמת, במציאות, תלות שלא קיימת בעצמי הנורמטיבי שחי בסרט של השתייכות המבוססת על האחזות במקור משותף על חשבון מקוריות יחודית.
 

arana1

New member
יש לא מעט א"ס ש"מצליחים" לתפקד

הלחץ לתפקד הוא עצום ולא מעט אוטיסטים אם לא ממש מטומטמים והם מוצאים לעצמם כל מיני טריקים שמאפשרים להם לשרוד, גם אם במחיר לא פשוט.

כדאי לשים לב שבגלל שהDSM אינו יותר מאוסף שטויות גזעניות ופרימיטיביות וכחניות, ללא שמץ של גיבוי רפואי או מדעי, אז השורה התחתונה מבחינתו זה רק ה"תפקוד".
התפקוד הקדוש הוא האלוהים של המטומטמים,
נפש האדם, המבנה שלה, יופיה, עומקה, מורכבותה... כל זה לא עניין מעולם אף פסיכופאט (סליחה,טעות פרוידיאנית, פסיכולוג), מבחינת כולם לכל הדברים יש רק מדד אחד, או שאתה מתפקד כמו כולם או שלא.
 

arana1

New member
מה שמתסכל זה שאין הבנה

וגם לא תמיכה ורגישות וקיום סביר לאנשים כמוך,
אבחון לא יפתור את הבעייה הזאת


הרבה אוטיסטים מתבטאים הרבה יותר טוב מהממוצע ואם למישהו היה מושג באוטיזם אז גם היה ברור איך ולמה המאפיין הזה קשור וקושר לכל האחרים,
ואז היינו יכולים ללמוד משהו על יחסי הפרט והחברה,
על הזהות האנושית,
על פסיכולוגיה,
תחום שבו לאף פסיכולוג אין מושג בכלל
\
 

arana1

New member
גם לאוטיסטים אין שום מגבלה והכל מהלחץ

לא בדיוק מהלחץ אלא יותר מהדרך שבה ההשתקפויות של הנורמה והחריג נפגשות בצורה שבעיקר מסיבות רגשיות משבשת לחלוטין את תפישת המרחב.
וזה מתבטא גם שפתית כי השונות היא כזאת גם בגלל שקושרת שפה למרחב בצורה שעדין לא מצויה,
מה שגם מתבטא כתפישה שנחשבת כאסוציאטיבית ( לאדם הרשתי בניגוד לאגואיסט האגוצנטרי כל דבר מהדהד את כל הדברים האחרים מיידית)
אז מה ש"יש לך" זה בדיוק אספרגר.

כל זה מועד לטעיות גם בגלל הסוג המאוד מסויים של חלוקה לשלילי וחיובי
 

grayart

New member
ומה לגבי ילדים\אנשים שאינם מאובחנים בספקטרום

שאין להם את הרגישות הגבוה, או מאפיינים אחרים ממה שנקרא הקבוצה השניה (התנהגותית)?
ילדים שפשוט מאחרים בדיבור ובהבנת שפה, ואולי אף לא מפתחים שפה מילולית כלל.
מה הגורמים לאלו שלו ידברו או יבינו דיבור?
זה גם בגלל לחץ?
 

arana1

New member
לא יודע מה זה קבוצה "התנהגותית"

כל הגישה ההתנהגותית פסולה בעיני מכל היבט אפשרי, פשוט זוועה, גם לכלבים אסור להתייחס התנהגותית לדעתי ועל אחד כמה וכמה לילדים רגישים.

גם ממש לא מקבל אבחונים כמו אחור בדיבור והבנת שפה,
אני, והרבה הדומים לי, כמעט ולא מדברים והתחלתי לדבר בגיל מאוד מאוד מאוחר ועד היום אני לא מדבר כמעט בכלל,
ואין לי ספק שלא רק שהבנת השפה אצלי לא לוקה יחסית לך ולאנשים נורמטיבים אחרים אז ככל שזה נוגע לשפה אני שם אותך ואת שכמותך בכיס הקטן ועוד נשאר לי עודף עצום,
הרבה אוטיסטים גם לומדים ומדברים בקלות המון שפות, אני למדתי אנגלית לבד, מקריאה של ספר אחד, תוך שבועיים, ומאז אני קורא וכותב אנגלית שוטף, כמו אוטיסטים אחרים, גם שפות תוכנה למדתי לבד ובקלות.
גם למדתי לקרוא לבד ועוד לפני גיל הבית ספר, שוב כמו לא מעט אוטיסטים אחרים.
וכל זה הכי לא מקרי,
אבל לאדם שרואה רק את ההכי חיצוני והכי שטחי, כמו אנשי המקצוע למשל, אני נחשב כאדם עם קשיי שפה ותקשורת.

לא מזמן קראתי את הביוגרפיה של איינשטיין ושם הוזכר שהוא אמר שכילד הוא נהג להשלים בראשו תמונת מציאות שלמה לפני שהוא ביטא משפט,
אוטיסטים מתייחסים אחרת מהממוצע והמוסכם לשפה,
ויש הרבה מאפיינים משותפים לאורך ולרוחב הספקטרום לאחרות ולשונות הזאת,
מאפיינים שהיו אמורים לעניין כל אדם שיש לו ולו שמץ עניין בשפה, התפתחותה, והקשר שלה לזהות ולמציאות,
אבל לא תמצא אנשים כאלה בחוגים שנחשבים למקצועיים, רפואיים, או פדגוגיים,
אז חבל על הזמן,
במקום זה כל מה שיש זה רק שנאה ופחד משונות,
אתה לא מדבר כמונו אז אתה "מאחר בהבנת שפה ודיבור",
אם אי פעם היית מתקרב ולו במקצת לרמת ההבנה והשפה של אוטיסט היה טעם לנסות להסביר לך משהו בכלל,
אבל זה לא יקרה.

הלחץ גורם לתופעות אחרות, הבלבול המרחבי, חוסר הוויסות הרגשי, התגובות המאוד מופרזות וקשות ובכל חוסר יכולת התפקוד שנגרם בגלל סיבה שאין פשוטה ממנה ואין מובנת מובן מאליה,
שכשאתה מונע מאדם, ובוודאי מילד, להתנהל כפי חוויות החושית, קוגנטיבית,הרגשית.... ומילדות משדר לו שקיומו כפי שהוא הוא בעייתי (ויש לי חדשות בשבילך ובשביל כל אנשי המקצוע, אוטיסטים הם סופר סופר רגישים, הם רואים אותך הרבה יותר טוב מכפי שאי פעם תראה את עצמך), אין מצב שהוא יצליח לאסוף את עצמו לגבש לו זהות תקינה ומתפקדת.

אוטיסטים זוכים מילדותם לשיקוף מהפך קרביים, כולם רואים אותם בדיוק הפוך, זה לחץ שבוודאי גורם לשיבוש חושי ורגשי קשה מאוד, וחלק מהלחץ הזה מתבטא כפי שאתה מתאר, וכנראה גם מיישם, כלפי שפה ותקשורת בכלל.
 

grayart

New member
ובכל זאת...

תסכים איתי שיש ילדים שמאחרים בדיבור או ברכישת שפה אחרת, והם לא א"סים?
פשוט לא ענית לי על השאלה, גלשת לנושאים אחרים.

אני שואל כי עשיתה איזה קשר בין היכולת המילולית לבין לחץ, כביכול האחד הוא תוצאה של השני.
ואני מנסה לברר אתך אם מקובל עליך בכלל, שהיכולת הוורבלית משתנה מאדם לאדם.
בבקשה שים רגע את נושא האוטיסטים בצד...
האם תסכים איתי שישנם אנשים שיש להם "כישרון וורבלי גבוה" מולד, ויש אחרים שלהם "כישרון וורבלי" נמוך ואפילו נמוך מאוד מאוד , שוב משהו מולד. ויש באמצע...

אני באמת מנסה להבין...
כי מדברים שכתבת בעבר וגם לאחרונה, נראה שעניין הרגישות העוצמתית של הא"ס , היא שמובילה לתוצאה של קושי שפתי (וורבלי) ואין זה שהאספקט הוורבלי עומד בפני עצמו כמאפיין.
 

arana1

New member
אני לא מסכים איתך בכלל

ומה שבשבילך גלישה לנושאים אחרים בשבילי זו הדרך הכי טובה להאיר את המצב,
כי כמו שכתבה כאן זאת שחיפשה אבחון ועזרה וקיבלה כלום מן הסתם וכרגיל ככה אנחנו חושבים,
בשונה ממך, לכל הכיוונים כל הזמן,
וזה לא דווקא דבר רע,
אפילו להפך,
ובעולם מוצף מידע יהיה יותר מקום ויותר צורך בתכונה ומאפיין שאתה שופט מראש כל ענייני,
אז שוב, עוד שיעור בדעות קדומות ותפישות מקובעות ובנזק הלא פשוט שהן משיתות על השיח ועל התפתחות הפרט והההבנה בינו לבין אחרים ושל העולם בכלל.

יש קשר בין מילוליות ללחץ כי יש קשר בין שיתוק לשתיקה, ולחץ משתק, אבל זו טעות קשה מאוד לקשור את העובדה שאוטיסט לא מדבר לכך שהוא מפגר או מאחר בדיבור, כך שאם מדובר על לחץ מזיק אז זה מתבטא בדיוק דרך גישתך, שלפיה כולם חייבים לדבר כמוך, ומי ששותק במקום שבו אתה מדבר בקלות הוא מאחר או פגום או חסר יכולת.
הלחץ שלך ושל כמותך הופכים אותו לחסר יכולת כי אז הוא מנסה לדבר במקום שבו לא נכון לו וזה דופק אותו עד העצם.

כן, יש אנשים עם גישה יצירתית ועמוקה ורגישה יותר לשפה ויש אנשים עם גישה שטחית ורדודה ופחות יצירתית לשפה,
אלא שבניגוד למקובל, וזה מה שכתבתי וסומן על ידך כזניח ולא מן העניין, אדם שלא מדבר איפה ומתי שאתה מדבר ומתנהל אחרת סביב שפה ומבט והמפגש ביניהם אינו נחות ממך וורבלית, אפילו להפך, רגישותו הוורבלית מקנה לו יכולת לראות הקשרים הסמויים לאדם עם יכולת וורבלית טובה פחות.
לא הכל זה כמות, יש גם איכות, מן הסתם.


לא, שום דבר לא עומד בפני עצמו, לרגישות האוטיסטית יש קשר הכי עמוק, הדדי, לתפישה השונה כרגע מהממוצע של ההיבט הוורבלי, המילולי, הצלילי, ורמיסת הרגישות הזאת דרך טיפולי תקשורת למשל וABA מובילה לפגיעה מאוד קשה בזהות ולסיכויי ההתפתחות של הילד והמבוגר.

זה לא קושי שפתי, זה יחס אחר לשפה, אבל הבנתי שגם אם אשוב ואכתוב את זה מיליון פעם אין מצב שתוותר על האחזות בדעתך הקדומה.

יכולת וורבלית לא קשורה רק למספר המילים שאתה מסוגל להפליץ בשניה,
יכולת וורבלית זה גם לחוש את משקל המילה, הצליל, דרך הקשר שלה למבט, לתנועה, לנוכחות הזולת,
ובקטע הזה אוטיסטים טובים פי אין סוף מהנ"ט,
אלא מה,
בגלל שהקטע הזה מבטא רגישות עצומה לקיומו היחודי של הפרט אין לכם שום בעייה לדרוך עלינו בגללו בזמן שלנו אין מה לעשות נגד אלימותכם האטומה.
 

schlomitsmile

Member
מנהל
למה בעצם אינך מאמינה למסקנות האבחון?
אם הבנתי נכון, הם לא שללו את הקשיים שלך,
הם הגיעו למסקנה שהרקע להם הוא רגשי ולא נוירולוגי.
&nbsp
כמובן שמאבחנים, ככל האדם, אינם חסינים מטעויות,
מה שאני שואלת זה מה הסיבה שאת חושבת שהם טעו כאן.
 

arana1

New member
הפרדה בין הניורולוגי לרגשי חסרת בסיס

שחושפת כרגיל העדר מוחלט של הבנה בתחום,
ביחוד שבדיוק סוג התופעות וכפי שהן מתבטאות אצלה מדגישות במיוחד קשר ניורולוגי-רגשי
 
למעלה