ציבורי ופרטי,ישיר עקיף,מוחשי ומופשט,פתוח סגור
היחס והמתח בין הקטבים האלה עומדים ביסוד הגדרת הזהות
אוטיסטים הם שונים כי אצלם היחסים האלה שונים ממה מהממוצע
ואם טורחים להסתכל באמת אז מגלים שדווקא אוטיסטים נוטים להיות מאוד מאוד מאוד פתוחים ציבורית,מכאן גם הכנות המוגזמת כביכול,השיתוף שנחשב ללא הולם,חוסר הטאקט,הישירות,המילוליות...
כל הדברים האלה,ואחרים,שמודבקים לאוטיסטים הם לא תכונות שלהם אלא תוצאה של התנגשות בין הדרך השונה שבה הם חווים את הגבול בין הפרטי לציבורי
למשל,היה ויש כאן אוטיסט שכל הזמן חוטף על זה שהוא יותר מדי משתף,והוא חטף במיוחד מאוטיסטית,בדיוק בגלל שכנראה גם היא חטפה בדיוק בנושא הזה
דיון ציבורי זה הדבר שהכי מקדם לפרט
השאלה היא מה מוקד הדיון הזה
אז בשביל האדם הנורמטיבי זה כסף ומעמד ומי הכי טוב ומי הכי יפה ומי ניצח את מי ומי הפסיד ולמה ומי הכי חשוב ומי פחות
ובשביל לא מעט אוטיסטים,במיוחד בשביל כאלה שעדיין לא אולפו לחלוטין,הנושא המרכזי לדיון ציבורי זה הוא אהבה
זה נראה לכאורה כהכי מנוגד לפרטיות עד שמבינים,או לפחות מנסים להבין,שחושית ונפשית וגופנית,יש הבדל אין סופי בין התייחסות ישירה לעקיפה
אוטיסט שחושף את פרטי יחסיו עם הסביבה בציבור הוא כזה שמתייסר וסובל מכך נורא בדיוק בגלל שבמרחב האמיתי הוא הרבה יותר סגור ובררני מהאדם הנורמטיבי
ואז הוא סובל מידה הנוקשה של החברה גם בציבורי וגם בפרטי
בציבורי שבשבילו הוא גם המימד העקיף,ולכן גם הסגור, אומרים לו להפסיק לחפור ולא לדבר על מה שהכי כואב לו למרות שבשבילו רק המימד הזה הוא שמאפשר את הדיבור הזה
ובמימד המיידי,הפרטי,זה שכולל מעורבות חושית יותר,כמו קשר של מבט וקול ואולי אפילו מגע,שבו הוא הכי נוטה והכי צריך להיות בררן וסלקטיבי כופים עליו "כישורי חברה" שפשוט מפוצצים לו את הצורה בצורה שהרבה יותר גרועה מכל מחלה,ולא עושים את זה רק דרך מה שנחשב בטעות לטיפולים,אלא שכל המבטים והתגובות של הסביבה (ואוטיסטים בדיוק מאותו סיבה מאוד רגישים למבט ולטון ולגישה) משדרים לאוטיסט שהוא אדם רע וחשוד וחסר אמפטיה ולא בסדר רק בגלל שהוא נולד עם תפישת פרטיות מאוד מאוד מאוד רגישה ועמוקה ומסיבה מאוד מסויימת ואפילו מאוד יפה
אז איפה שהאוטיסט חייב להיות סלקטיבי מיישרים אותו לסטנדרט של חוסר אבחנה וחוסר הבחנה
ואיפה שהוא חייב להיות חופשי וכלל,המרחב הציבורי שנועד בעצם להכללה,להכלה,חוסמים אותו ומגנים אותו כי הוא מגזים וחופר ודורך על טריטוריות של אחרים
במרחב שכל יופיו ותועלתו ומשמעותו שהוא חסר טריטוריה,כמו הרשת,נכנסים באוטיסט כל הזמן על זה שהוא דורך על הטריטוריה של אחרים
במרחב שכל יופיו ותועלתו ומשמעותו היא בהיותו מגדיר הכי מדוייק של טריטוריה,זה הגופני,המיידי,החושי והחושני... מאלפים את האוטיסט בכלים שהיו גורמים גם לאינקיוויזציה ליסורי מצפון לוותר על כל תחושה של טריטוריה אישית ופרטית ומשמעותית והכרחית לחלוטין לקיומו התקין ולהתפתחותו לאדם מדהים
אם הוא לא מדבר עם כל אחד זה בגלל שהוא "אילם סלקטיבי" ,מהקטע של קשר עין הדרג הפסוודו מקצועי והאעלק מחקרי ירד רק אחרי שנים על שנים של מאבקים קשים מאוד,כישורי חברה זה רק מה שמתאים לנ"ט ככישורי חברה,מה שמדבר לאוטיסט ועונה על צרכיו ותחושותיו ורגשותיו זה הכל רק תסמינים של לקות,ולזוועה המטומטמת הזאת ,וההרסנית בטירוף,קוראים תמיכה והכלה וגישה מקצועית וטיפולית
איפה שהאוטיסט חייב להיות עקיף,כופים עליו ישירות,איפה שהוא חייב להיות ישיר שוללים ממנו את הזכות הזאת
ואחרי זה מתפלאים למה הוא לא מווסת רגשית ותחושתית ותנועתית ולמה הוא מתפרץ ושובר ומשתולל ולמה הוא חרדתי ומדוכא ומנותק
ניקח כל אדם ונשלול ממנו כל הזמן בדיוק את מה שהוא צריך ונכפה עליו כל הזמן בדיוק את מה שהוא לא צריך ונקבל בדיוק את איך שרוב האוטיסטים נראים כיום,מוטרפים לחלוטין חלק ניכר מאוד מהזמן
מה זה פרטיות בכלל
האדם המניפולטיבי,התחרותי,האלים,התככן,הנרקסיסט... תופש פרטיות כמקום שמאפשר לו לבנות את המסכות שיאפשרו לו לנצח את המירוץ למקום הכי גבוה והכי יפה והכי מרכזי,כלכלית מעמדית,לזכות בפרס בכוכב נולד,וכל החרא הזה שהחברה סוגדת לו בטירוף
האדם השיוויוני,ההדדי,זה שחי בכנות את יופיים של יחסי אנוש,ואת הדרך שבה היופי הזה מאיר כל דבר בסביבה,גם זאת הלא אנושית,ומואר ממנה,חוווה פרטיות כזכות לקיים מגע ישיר ומיידי רק עם האדם המיוחד לו
דווקא הזכות הזאת גם מאפשרת וגם נבנית דרך הזכות והצורך לקיים מגע כללי ומופשט עם הכלל
ביושר ובכנות ובלי חשבונות של מה זה יעשה למעמדי הכלכלי והחברתי או לסיכוי שלי להצטייר כאדם הכי מושלם והכי יפה בעולם
בעולם הנ"ט המכוער הוא יפה והיפה הוא מכוער,איפה שצריך ישירות הם מדברים בעקיפין ואיפה שצריך ריחוק ועדינות הם נדחפים בגסות ומתמרמרים בצדקנות מתחסדת ומזוייפת בטירוף על כל מי שמבקש שיניחו לו לפחות לשמור ולו מעט על המרחב האישי שהוא זקוק לו על מנת לנשום,זה הכל
וכל זה למען אינטרסים דפוקים ומכוערים לחלוטין
שגם לא משרתים אותם
אז עושים תיאוריות שלמות מהעובדה שהאוטיסט לא מדבר,מגלים את יופיו החבוי,יללא יללא,מי צריך אתכם בכלל,האוטיסט ידבר עם מי ומה שנוגע לו,לו עם איזה חוקר או איזה בבון אחר שחושב שרק בגלל שהוא נמצא בסביבה והוא איש נורא חשוב ונפלא אז אם מישהו לא רוצה לדבר איתו כנראה שהוא דפוק לחלוטין
אם היה ולו מגלה קטנה אחת,קטנטנה,זעירה,פיצית,על הנרקסיסטיות האין סופית של הנ"ט,אז כל הצרות האוטיסטיות היו מסתיימות באחת
נכון שאוטיסטים מגיעים למצבים שבהם הם לא מדברים גם כשצריך ואפשר וטוב להם
אבל כשאונסים אותך כל הזמן בכח אז אתה מאבד את החשק והיכולת לקיים יחסים גם כשזה הכי טוב לך
ולא צריך תאר בפסיכולוגיה בשביל לדעת את זה
למעשה
במצב הכל כך עצוב ומזעזע של היום,צריך חוסר תואר בפסיכולוגיה בשביל להתחיל לנסות להבין משהו באנשים
).
