מדיטציה טרנסצנדנטלית לא תמיד טובה ויש להשתמש בה בזהירות רבה
- פותח הנושא לIקי
- פורסם בתאריך
מוסיף לדיון
כרגע לא אפרט מה לדעתי הנזקים האפשריים (אולי בהמשך הדיון, נראה) אלא אביא בינתיים קישורים לשתי הודעות קודמות שכתבתי (מ-2002 ומ-2016) הקשורות באופן כזה או אחר לנושא הזה:
אזהרה כללית בנוגע אליה: [URL]http://www.tapuz.co.il/forums/viewmsg/228/8292446[/URL]
עצה ספציפית לשואל: [URL]http://www.tapuz.co.il/forums/viewmsg/228/181167121[/URL]
כרגע לא אפרט מה לדעתי הנזקים האפשריים (אולי בהמשך הדיון, נראה) אלא אביא בינתיים קישורים לשתי הודעות קודמות שכתבתי (מ-2002 ומ-2016) הקשורות באופן כזה או אחר לנושא הזה:
אזהרה כללית בנוגע אליה: [URL]http://www.tapuz.co.il/forums/viewmsg/228/8292446[/URL]
עצה ספציפית לשואל: [URL]http://www.tapuz.co.il/forums/viewmsg/228/181167121[/URL]
ענייני "השער"
לא, לא כל-כך קשור לזה.
"השער" הוא סתם כינוי שהתרגלתי לתת לזה בעשרים ומשהו השנים האחרונות.
מדובר בתפקוד טבעי הקשור לבקרת המידע הנכנס מבחוץ והשפעתו עלינו. זה מה שממיט עלינו מצב הפנוטי, למשל. "השער" הזה שאני מתכוון אליו, הינו אחד מהתפקודים שהתגלו כקשורים הדוקות ל-Reticular activating system ("מערכת הפעלה רשתית") שבמוחנו.
אני מתכוון ספציפית לתפקוד שאחראי בין היתר על כך שכאשר אני אומר לך "אתה אידיוט", לא תקבל את זה כפקודה פנימית ותתחיל להתנהג כאידיוט.
השימוש הנכון בתפקוד הזה, למי שמיומן, הוא בכדי להיכנס "אל תוך עצמו" ולתקן כל מיני טעויות תכנותיות שנעשו בילדותו כנגד רצונו. זה משהו שטוב שאדם יעשה לעצמו, אחרי שילמד בזהירות ובאחריות כיצד; ופחות משהו שכדאי שאחרים יתעסקו לו איתו, בטח שלא באופנים שהוא לא מבין ויכול לפקח עליהם.
לפי תצפיותי והבנתי, המדיטציה הטרנסנדנטלית, כמו גם טקסים ותרגולים דומים אחרים (מפני שיש טכניקות רבות הדומות אליה, היא לא חריגה), משפיעה על התפקוד הזה ו"פותחת" מעט את ה"שער". כתוצאה מכך קורים כמה דברים משמעותיים, שאציין כרגע רק שניים מהם הנוגעים ישירות לענייננו:
1. נוצר מעין "מגבר", שגורם בהדרגה לכך שצדדים מסויימים, יכולות מסויימות ונטיות מסויימות, יתפתחו אצל אותו אדם. יכולים כך להיווצר בהדרגה שינויים עצומים. זה יכול להיות מצויין. כמובן, השאיפה היא להתפתח בצורה נכונה, טבעית, אולם לא תמיד זה ככה... זה תלוי מאד בטכניקה ובאופן השימוש בה, מפני שכל שיטה ודגשיה. חשוב אולי להדגיש שאינני מדבר כאן ספציפית על המדיטציה הטרנסנדנטלית אלא על משפחת הטכניקות הרחבה יותר אליה היא משתייכת.
2. ה"שער" נשאר פתוח מעט, עד שהוא שב להיסגר באופן טבעי. טכניקות נכונות ומשובחות הפותחות את ה"שער", סוגרות אותו מיד לאחר מכן, באופן אחראי; ועוסקות במצבו הסגור לא פחות מאשר במצבו הפתוח. בחלק מהטכניקות ממשפחה זו, סגירת ה"שער" לא תמיד (או תמיד לא...?) מבוצעת באופן מלא ומיידי ולכן אולי יש הצטברות מסויימת של "מעופפוּת" אצל אותם מתרגלים. אני מתבטא כהרגלי בזהירות מופרזת ומסייג את דברי ככל האפשר, אולם אין ספק שלפחות חלק מהמתרגלים של חלק מהשיטות הללו, חשופים לסיכונים מסויימים וצריכים להיות זהירים ולקבל עזרה/הדרכה/בדיקות.
לא, לא כל-כך קשור לזה.
"השער" הוא סתם כינוי שהתרגלתי לתת לזה בעשרים ומשהו השנים האחרונות.
מדובר בתפקוד טבעי הקשור לבקרת המידע הנכנס מבחוץ והשפעתו עלינו. זה מה שממיט עלינו מצב הפנוטי, למשל. "השער" הזה שאני מתכוון אליו, הינו אחד מהתפקודים שהתגלו כקשורים הדוקות ל-Reticular activating system ("מערכת הפעלה רשתית") שבמוחנו.
אני מתכוון ספציפית לתפקוד שאחראי בין היתר על כך שכאשר אני אומר לך "אתה אידיוט", לא תקבל את זה כפקודה פנימית ותתחיל להתנהג כאידיוט.
השימוש הנכון בתפקוד הזה, למי שמיומן, הוא בכדי להיכנס "אל תוך עצמו" ולתקן כל מיני טעויות תכנותיות שנעשו בילדותו כנגד רצונו. זה משהו שטוב שאדם יעשה לעצמו, אחרי שילמד בזהירות ובאחריות כיצד; ופחות משהו שכדאי שאחרים יתעסקו לו איתו, בטח שלא באופנים שהוא לא מבין ויכול לפקח עליהם.
לפי תצפיותי והבנתי, המדיטציה הטרנסנדנטלית, כמו גם טקסים ותרגולים דומים אחרים (מפני שיש טכניקות רבות הדומות אליה, היא לא חריגה), משפיעה על התפקוד הזה ו"פותחת" מעט את ה"שער". כתוצאה מכך קורים כמה דברים משמעותיים, שאציין כרגע רק שניים מהם הנוגעים ישירות לענייננו:
1. נוצר מעין "מגבר", שגורם בהדרגה לכך שצדדים מסויימים, יכולות מסויימות ונטיות מסויימות, יתפתחו אצל אותו אדם. יכולים כך להיווצר בהדרגה שינויים עצומים. זה יכול להיות מצויין. כמובן, השאיפה היא להתפתח בצורה נכונה, טבעית, אולם לא תמיד זה ככה... זה תלוי מאד בטכניקה ובאופן השימוש בה, מפני שכל שיטה ודגשיה. חשוב אולי להדגיש שאינני מדבר כאן ספציפית על המדיטציה הטרנסנדנטלית אלא על משפחת הטכניקות הרחבה יותר אליה היא משתייכת.
2. ה"שער" נשאר פתוח מעט, עד שהוא שב להיסגר באופן טבעי. טכניקות נכונות ומשובחות הפותחות את ה"שער", סוגרות אותו מיד לאחר מכן, באופן אחראי; ועוסקות במצבו הסגור לא פחות מאשר במצבו הפתוח. בחלק מהטכניקות ממשפחה זו, סגירת ה"שער" לא תמיד (או תמיד לא...?) מבוצעת באופן מלא ומיידי ולכן אולי יש הצטברות מסויימת של "מעופפוּת" אצל אותם מתרגלים. אני מתבטא כהרגלי בזהירות מופרזת ומסייג את דברי ככל האפשר, אולם אין ספק שלפחות חלק מהמתרגלים של חלק מהשיטות הללו, חשופים לסיכונים מסויימים וצריכים להיות זהירים ולקבל עזרה/הדרכה/בדיקות.
המדובר להרגשתי במצב מעין "היפנוטי"
ולדעתי (שלמען האמת היו לי עליה כמה וויכוחים) , היפנוזה מאוד קשורה לקשב השני.
 
יש אצל קסטנדה כמה תיאורים שהחניכים בקשב השני אומנם הם עם מודעות מוגברת ויכולת קליטה טובה , אך אין להם כל כך ביקורת על מה שנכנס במצב זה.
מה שאיפשר למכשפים הקדומים לעשות בחניכים ככל העולה על רוחם ...
(עיין ב"האש שבפנים עמ' 100 ).
 
 
 
ולדעתי (שלמען האמת היו לי עליה כמה וויכוחים) , היפנוזה מאוד קשורה לקשב השני.
 
יש אצל קסטנדה כמה תיאורים שהחניכים בקשב השני אומנם הם עם מודעות מוגברת ויכולת קליטה טובה , אך אין להם כל כך ביקורת על מה שנכנס במצב זה.
מה שאיפשר למכשפים הקדומים לעשות בחניכים ככל העולה על רוחם ...
(עיין ב"האש שבפנים עמ' 100 ).
 
 
 
יש קשר הדוק בין התפקודת הזאת לבין מצבים היפנוטיים.
"פתיחת השער", כפי שאני מכנה את זה, לא חייבת להפוך למצב היפנוטי. זה תלוי בפני מי "השער נפתח" - בפניך או בפני אדם אחר. מה שקובע את זה הוא: מי מנהל את התהליך. אם מישהו אחר מנהל אותו, "השער" שלך נפתח בפניו. אם אתה מנהל אותו, "השער" שלך נפתח בפניך.
לגבי "הקשב השני", יש קשר גם לזה, כמובן, אולם "הקשב השני" הוא תחום נרחב ועמוק בהרבה, הכולל בתוכו הסחות זעירות כענקיות גם יחד. "מצבים היפנוטיים" כהגדרתם המקובלת הוא צד זעיר וזניח יחסית של "הקשב השני". להביא מישהו שוב ושוב, בכל פעם מחדש, למצב שבו תוכל להראותו וללמדו דברים מהותיים רבים כך שיישארו בתוך עומק הווייתו ויקננו בה, מבלי שיזכור אותם במודע כלל לאחר מכן, זה לא משהו שכלול בהיפנוזה הידועה כיום למדע, אם כי יש לכך רמזים. ודאי שאדם שהוכנס למצב כזה על-ידי מישהו אחר, ייראה מעט בלתי-מסונכרן לסובבים אותו ולא יהיה מסוגל להוציא אל הפועל באופן מלא את צורות היומיום הרגילות שלו, המאפשרות לו לתפקד ולהסתדר כאדם בוגר.
"פתיחת השער", כפי שאני מכנה את זה, לא חייבת להפוך למצב היפנוטי. זה תלוי בפני מי "השער נפתח" - בפניך או בפני אדם אחר. מה שקובע את זה הוא: מי מנהל את התהליך. אם מישהו אחר מנהל אותו, "השער" שלך נפתח בפניו. אם אתה מנהל אותו, "השער" שלך נפתח בפניך.
לגבי "הקשב השני", יש קשר גם לזה, כמובן, אולם "הקשב השני" הוא תחום נרחב ועמוק בהרבה, הכולל בתוכו הסחות זעירות כענקיות גם יחד. "מצבים היפנוטיים" כהגדרתם המקובלת הוא צד זעיר וזניח יחסית של "הקשב השני". להביא מישהו שוב ושוב, בכל פעם מחדש, למצב שבו תוכל להראותו וללמדו דברים מהותיים רבים כך שיישארו בתוך עומק הווייתו ויקננו בה, מבלי שיזכור אותם במודע כלל לאחר מכן, זה לא משהו שכלול בהיפנוזה הידועה כיום למדע, אם כי יש לכך רמזים. ודאי שאדם שהוכנס למצב כזה על-ידי מישהו אחר, ייראה מעט בלתי-מסונכרן לסובבים אותו ולא יהיה מסוגל להוציא אל הפועל באופן מלא את צורות היומיום הרגילות שלו, המאפשרות לו לתפקד ולהסתדר כאדם בוגר.
*
מצבי "הקשב השני" הספציפיים שהזכרת שונים מכך אפילו עוד יותר.
הם אינם רק "מצבי למידה" אלא מצבים של "תודעה גבוהה".
האדם במצב הזה מרגיש כאילו הוא התעורר מחלום.
ואכן, המצב "הרגיל", בהשוואה לכך, הינו כמו חלום.
אחר-כך, בחזרם למצב "הרגיל", אי-הזכירה שלהם את המצב "הגבוה" שבו הם היו, נובע מהפער הגדול והחד בין שני המצבים האלה. אין לרשותם משהו שיוכל לגשר עבורם על הפער הזה.
ה"בלבול" שנדמה כאילו מופיע על פניהם של אנשים במצבים אלה, נובע מכך שהם אינם "שלמים", בעיקר מפני שמישהו אחר הכניס אותם למצב הזה בכוחו-הוא. אור רב עובר דרכם, יותר מבדרך כלל, אולם הם לא נתונים ברשות עצמם, הם כמו כלי בידיו של מישהו אחר. בנוסף, הם מצויים במעין מצב של "היפלאות" או "היקסמות" תמידית, קצת כמו ילדים, מפני שהם אחוזים תודעתית בידיו של מישהו אחר, המחזיקות אותם כביכול הרבה יותר גבוה מכפי שהם מגיעים כרגע בכוחות עצמם.
מצבי "הקשב השני" הספציפיים שהזכרת שונים מכך אפילו עוד יותר.
הם אינם רק "מצבי למידה" אלא מצבים של "תודעה גבוהה".
האדם במצב הזה מרגיש כאילו הוא התעורר מחלום.
ואכן, המצב "הרגיל", בהשוואה לכך, הינו כמו חלום.
אחר-כך, בחזרם למצב "הרגיל", אי-הזכירה שלהם את המצב "הגבוה" שבו הם היו, נובע מהפער הגדול והחד בין שני המצבים האלה. אין לרשותם משהו שיוכל לגשר עבורם על הפער הזה.
ה"בלבול" שנדמה כאילו מופיע על פניהם של אנשים במצבים אלה, נובע מכך שהם אינם "שלמים", בעיקר מפני שמישהו אחר הכניס אותם למצב הזה בכוחו-הוא. אור רב עובר דרכם, יותר מבדרך כלל, אולם הם לא נתונים ברשות עצמם, הם כמו כלי בידיו של מישהו אחר. בנוסף, הם מצויים במעין מצב של "היפלאות" או "היקסמות" תמידית, קצת כמו ילדים, מפני שהם אחוזים תודעתית בידיו של מישהו אחר, המחזיקות אותם כביכול הרבה יותר גבוה מכפי שהם מגיעים כרגע בכוחות עצמם.
אז אתה רואה
דברים דומים לפחות ב4 מאפיינים בין מצבי הקשב השני לבין מצבים היפנוטיים :
1. שיכחת מה שקרה בזמן המצב.
2. יכולת למידה מוגברת.
3. השפעה של דברים שנעשו במצב , גם בשעות התודעה הרגילה.
4. "מושפעות" גבוהה , "חוסר מנגנוני בקרה" על דברים המוכנסים על ידי אנשים אחרים.
אם כך , אז למה לנו לטעון שהמדובר בתופעה שונה ?
יתכן שיש רמות שונות - עמוקות יותר ועמוקות פחות , ממושכות יותר או ממושכות פחות (אגב , ניתן להכניס אדם למצב היפנוטי גם למשך ימים שלמים) , אך לדעתי המדובר באותו הדבר.
(אם זה נע כמו ברווז , עושה קולות של ברווז וכו').
אני מניח (למרות שאין לי נסיון במ"ט) שגם במ"ט דרך "השקיעה" במנטרה נוצר סוג של מצב היפנוטי.
דברים דומים לפחות ב4 מאפיינים בין מצבי הקשב השני לבין מצבים היפנוטיים :
1. שיכחת מה שקרה בזמן המצב.
2. יכולת למידה מוגברת.
3. השפעה של דברים שנעשו במצב , גם בשעות התודעה הרגילה.
4. "מושפעות" גבוהה , "חוסר מנגנוני בקרה" על דברים המוכנסים על ידי אנשים אחרים.
אם כך , אז למה לנו לטעון שהמדובר בתופעה שונה ?
יתכן שיש רמות שונות - עמוקות יותר ועמוקות פחות , ממושכות יותר או ממושכות פחות (אגב , ניתן להכניס אדם למצב היפנוטי גם למשך ימים שלמים) , אך לדעתי המדובר באותו הדבר.
(אם זה נע כמו ברווז , עושה קולות של ברווז וכו').
אני מניח (למרות שאין לי נסיון במ"ט) שגם במ"ט דרך "השקיעה" במנטרה נוצר סוג של מצב היפנוטי.
אולי האמירה שלי
שהמדובר ב"אותו הדבר" איננה מדויקת , כי הקשב השני הוא למעשה "מציאות" בפני עצמה , ואילו היפנוזה היא "מפתח" או שיטה -
כמו "חומרים משני תודעה" , "חלימה" , או "חבטת הנגואל" שמביאים אל הקשב השני , אך הם אינם הקשב השני עצמו אלא מפתחות שמאפשרים להגיע אליו.
 
 
 
שהמדובר ב"אותו הדבר" איננה מדויקת , כי הקשב השני הוא למעשה "מציאות" בפני עצמה , ואילו היפנוזה היא "מפתח" או שיטה -
כמו "חומרים משני תודעה" , "חלימה" , או "חבטת הנגואל" שמביאים אל הקשב השני , אך הם אינם הקשב השני עצמו אלא מפתחות שמאפשרים להגיע אליו.
 
 
 
אחת, שתיים, שלוש
כל המצבים האלה, כולל מדיטציות מהמשפחה שאליהן משתייכת גם מ"ט, מערבים הן השפעה על ה-RAS (קרי, סוג כזה או אחר של מה שאני מכנה "פתיחת השער"), הן הזחה כלשהי של מה שקרלוס קסטנדה כינה "נקודת ההרכבה" (assemblage point).
כמדריך מדיטציה אני יכול להעיד שמנקודת המבט של "פתיחת השער", מדובר בסוגים שונים של "פתיחה" ובנוסף לכך - בכל אחד משלושת המקרים האלה (היפנוזה, מדיטציה ו"הוראה לצד שמאל") משמשת "פתיחה" זו בתפקיד אחר (במקרה של "הוראה לצד שמאל" ה"שער" נפתח כתוצאה יותר מאשר כגורם; במקרה של היפנוזה ה"שער" נפתח כגורם יותר מאשר כתוצאה; במקרה של מדיטציה ה"שער" נפתח באופן הרמוני).
כמתרגל של מצבי "קשב שני", לעומת זאת, אני יכול להעיד שמנקודת המבט של הזחת "נקודת ההרכבה", ההבדלים בין המצבים גדולים עוד יותר, במיוחד בין שני המצבים המוכרים כיום למדע (היפנוזה ומדיטציה) לבין המצב שאיננו מוכר כיום למדע (והודגם בספרי קרלוס קסטנדה). ההבדל במרחקי ההזחה האלה הוא קצת כמו נניח ההבדל בין חלימה בהקיץ לבין עלפון; או בין עוררות מינית קלה לבין אורגזמה; או בין קפיצה לנתב"ג לבין קפיצה לארה"ב. אלה הם דברים שונים מהותית.
כל המצבים האלה, כולל מדיטציות מהמשפחה שאליהן משתייכת גם מ"ט, מערבים הן השפעה על ה-RAS (קרי, סוג כזה או אחר של מה שאני מכנה "פתיחת השער"), הן הזחה כלשהי של מה שקרלוס קסטנדה כינה "נקודת ההרכבה" (assemblage point).
כמדריך מדיטציה אני יכול להעיד שמנקודת המבט של "פתיחת השער", מדובר בסוגים שונים של "פתיחה" ובנוסף לכך - בכל אחד משלושת המקרים האלה (היפנוזה, מדיטציה ו"הוראה לצד שמאל") משמשת "פתיחה" זו בתפקיד אחר (במקרה של "הוראה לצד שמאל" ה"שער" נפתח כתוצאה יותר מאשר כגורם; במקרה של היפנוזה ה"שער" נפתח כגורם יותר מאשר כתוצאה; במקרה של מדיטציה ה"שער" נפתח באופן הרמוני).
כמתרגל של מצבי "קשב שני", לעומת זאת, אני יכול להעיד שמנקודת המבט של הזחת "נקודת ההרכבה", ההבדלים בין המצבים גדולים עוד יותר, במיוחד בין שני המצבים המוכרים כיום למדע (היפנוזה ומדיטציה) לבין המצב שאיננו מוכר כיום למדע (והודגם בספרי קרלוס קסטנדה). ההבדל במרחקי ההזחה האלה הוא קצת כמו נניח ההבדל בין חלימה בהקיץ לבין עלפון; או בין עוררות מינית קלה לבין אורגזמה; או בין קפיצה לנתב"ג לבין קפיצה לארה"ב. אלה הם דברים שונים מהותית.
אני בטוח
שתירגלת והתנסית כראוי במדיטציה (מסוגים שונים).
אני בטוח גם שתרגלת והתנסית כראוי במצבי "קשב שני" (מסוגים שונים).
אך אינני בטוח לגבי נסיונך עם היפנוזה והאפשרויות הגלומות בה.
מבחינת קרלוס , וזה אחד הדברים שאני אוהב בתיאורים שלו , הוא מסתכל על "נקודת המאסף" באופן מאוד גרפי -
הוא מבחין בין הזחות קטנות (כמו שנעשות ביקוש , למשל) להזחות גדולות (כמו בחלימה או צמחים ) - הוא מבחין בין הזחות למעלה או הזחות למטה (תחום החיה) , הזחות לצדדים (חוויות דתיות , או מיניות וכו') , והזחות כלפי המרכז (מה שמכונה "הזחה לשמאל" שהן למעשה ההזחות בעלות הערך).
אך מעבר לכך הוא לא עושה הבחנות
דהיינו , אם יש לך שיטה כלשהיא לאפשר הזחה של הנקודה (וזה לא משנה האם השיטה היא חלום , או יקוש , או צמחים או חבטת הנגואל או ....) אתה יכול להגיע אל הקשב השני באמצעותה , ולא משנה מהי השיטה
אולי התרגול יהיה שונה בכל מקרה (כמו ההבדל בין תרגול יקוש לתרגול חלימה , למשל) אך מה שמשנה הוא שהקיבעון של הנקודה מתרופף.
מאחר וגם היפנוזה יוצרת הזחה מסוימת של הנקודה , אינני רואה שום סיבה למה שהיא תהיה שונה מכל מה שמניתי.
ומאחר ותרגלתי מדיטציות שונות , וגם הלכתי בעבר למהפנט כדי להרגיש על עצמי מהי היפנוזה , אני יכול לחתום על כך שלפחות לגבי חלק מהמדיטציות אין שום הבדל בינן לבין מצבים היפנוטיים שונים.
(קיים אולי הבדל בדרך , אך לא במקום אליו הם מביאים).
זה נכון במיוחד לגבי מדיטציות עם מנטרות , עם דמיון מודרך , ובאופן כללי מדיטציות שיש בהן "חזרות" על ריטואלים כלשהם , שגורמים למוח "להיכנס פנימה".
שתירגלת והתנסית כראוי במדיטציה (מסוגים שונים).
אני בטוח גם שתרגלת והתנסית כראוי במצבי "קשב שני" (מסוגים שונים).
אך אינני בטוח לגבי נסיונך עם היפנוזה והאפשרויות הגלומות בה.
מבחינת קרלוס , וזה אחד הדברים שאני אוהב בתיאורים שלו , הוא מסתכל על "נקודת המאסף" באופן מאוד גרפי -
הוא מבחין בין הזחות קטנות (כמו שנעשות ביקוש , למשל) להזחות גדולות (כמו בחלימה או צמחים ) - הוא מבחין בין הזחות למעלה או הזחות למטה (תחום החיה) , הזחות לצדדים (חוויות דתיות , או מיניות וכו') , והזחות כלפי המרכז (מה שמכונה "הזחה לשמאל" שהן למעשה ההזחות בעלות הערך).
אך מעבר לכך הוא לא עושה הבחנות
דהיינו , אם יש לך שיטה כלשהיא לאפשר הזחה של הנקודה (וזה לא משנה האם השיטה היא חלום , או יקוש , או צמחים או חבטת הנגואל או ....) אתה יכול להגיע אל הקשב השני באמצעותה , ולא משנה מהי השיטה
אולי התרגול יהיה שונה בכל מקרה (כמו ההבדל בין תרגול יקוש לתרגול חלימה , למשל) אך מה שמשנה הוא שהקיבעון של הנקודה מתרופף.
מאחר וגם היפנוזה יוצרת הזחה מסוימת של הנקודה , אינני רואה שום סיבה למה שהיא תהיה שונה מכל מה שמניתי.
ומאחר ותרגלתי מדיטציות שונות , וגם הלכתי בעבר למהפנט כדי להרגיש על עצמי מהי היפנוזה , אני יכול לחתום על כך שלפחות לגבי חלק מהמדיטציות אין שום הבדל בינן לבין מצבים היפנוטיים שונים.
(קיים אולי הבדל בדרך , אך לא במקום אליו הם מביאים).
זה נכון במיוחד לגבי מדיטציות עם מנטרות , עם דמיון מודרך , ובאופן כללי מדיטציות שיש בהן "חזרות" על ריטואלים כלשהם , שגורמים למוח "להיכנס פנימה".
בינתיים רק אציין: "היפנוזה עצמית" איננה היפנוזה.
מכיר את הסלוגן "כל היפנוזה היא היפנוזה עצמית"? אני מעריך שזה טריק/סלוגן של מהפנטים, שהתרגלו בהדרגה להשתמש באמירה הזאת כדרך "להרגיע" את המטופל לקראת התהליך ולעשותו סוגסטיבילי יותר. אז יש מוסכמה כזאת, שעוזרת למהופנטים להתהפנט ולמהפנטים להפנט. יתכן אפילו שרבים מהם מאמינים בזה, אבל אני בטוח שכל מי שמנוסה דיו ביצירה וניהול של מצבים היפנוטיים אצל אחרים, לא באמת מאמין בזה. לא התעלמתי משאר הדברים שציינת בהודעה ואולי אגיב להם בהמשך.
מכיר את הסלוגן "כל היפנוזה היא היפנוזה עצמית"? אני מעריך שזה טריק/סלוגן של מהפנטים, שהתרגלו בהדרגה להשתמש באמירה הזאת כדרך "להרגיע" את המטופל לקראת התהליך ולעשותו סוגסטיבילי יותר. אז יש מוסכמה כזאת, שעוזרת למהופנטים להתהפנט ולמהפנטים להפנט. יתכן אפילו שרבים מהם מאמינים בזה, אבל אני בטוח שכל מי שמנוסה דיו ביצירה וניהול של מצבים היפנוטיים אצל אחרים, לא באמת מאמין בזה. לא התעלמתי משאר הדברים שציינת בהודעה ואולי אגיב להם בהמשך.
אוקיי ,
אני חושב שהיא כן , אך שבדרך כלל היא בעוצמה קטנה הרבה יותר מאשר כשההיפנוזה מבוצעת על ידי אדם חיצוני.
 
(כי ההרפיה איננה כה עמוקה כמו כאשר אתה יכול לשחרר לגמרי ולסמוך על מנחה התהליך.
בהיפנוזה עצמית קיים עדיין חלק שנשאר בשליטה).
 
אך גם היפנוזה עצמית יכולה להגיע לעוצמה "מכובדת" על ידי תרגול : יש אנשים שלמשל בעזרת היפנוזה עצמית מסוגלים לעבור טיפולי שיניים ללא הרדמה , והם לא יכלו לעשות זאת בלי.
 
 
 
אני חושב שהיא כן , אך שבדרך כלל היא בעוצמה קטנה הרבה יותר מאשר כשההיפנוזה מבוצעת על ידי אדם חיצוני.
 
(כי ההרפיה איננה כה עמוקה כמו כאשר אתה יכול לשחרר לגמרי ולסמוך על מנחה התהליך.
בהיפנוזה עצמית קיים עדיין חלק שנשאר בשליטה).
 
אך גם היפנוזה עצמית יכולה להגיע לעוצמה "מכובדת" על ידי תרגול : יש אנשים שלמשל בעזרת היפנוזה עצמית מסוגלים לעבור טיפולי שיניים ללא הרדמה , והם לא יכלו לעשות זאת בלי.
 
 
 
הדבר המכונה "היפנוזה עצמית"
לא רק שאיננו חלש יותר מהדבר המכונה "היפנוזה" (שהם כאמור שני דברים שונים מאד) אלא שהוא אפילו עשוי להיות חזק ואפקטיבי ממנה בהרבה.
בעולם העבודה הפנימית, אדם יכול לעשות לעצמו באופן ישיר יותר מכפי שאדם חיצוני כלשהו יכול לעשות לו.
מבחוץ אפשר להוביל את האדם עד גבול מסויים; את מלוא הדרך אפשר לעשות רק מבפנים.
אגב, הכותרת "היפנוזה", בשימושה המדעי, מתארת תחום רחב למדי של אפשרויות שונות מאד זו מזו, אולם עדיין צר לאין ערוך יותר ממה שהכותרת הכללית והמעורפלת "היפנוזה עצמית" עשויה להצביע עליו.
לא רק שאיננו חלש יותר מהדבר המכונה "היפנוזה" (שהם כאמור שני דברים שונים מאד) אלא שהוא אפילו עשוי להיות חזק ואפקטיבי ממנה בהרבה.
בעולם העבודה הפנימית, אדם יכול לעשות לעצמו באופן ישיר יותר מכפי שאדם חיצוני כלשהו יכול לעשות לו.
מבחוץ אפשר להוביל את האדם עד גבול מסויים; את מלוא הדרך אפשר לעשות רק מבפנים.
אגב, הכותרת "היפנוזה", בשימושה המדעי, מתארת תחום רחב למדי של אפשרויות שונות מאד זו מזו, אולם עדיין צר לאין ערוך יותר ממה שהכותרת הכללית והמעורפלת "היפנוזה עצמית" עשויה להצביע עליו.
אני התנסיתי גם בהיפנוזה עצמית ,
וגם בכמה וכמה סשנים של היפנוזה "לא עצמית" ,
 
אני לא כל כך יודע למה אתה מתמקד בנושא ההיפנוזה העצמית , אבל את מה שנראה לי - כתבתי.
 
(בכל אופן - ההיפנוזה היא שיטה , היא כלי , מה שעושים איתה ואיך שעושים איתה משנה יותר מהשיטה עצמה).
 
 
 
וגם בכמה וכמה סשנים של היפנוזה "לא עצמית" ,
 
אני לא כל כך יודע למה אתה מתמקד בנושא ההיפנוזה העצמית , אבל את מה שנראה לי - כתבתי.
 
(בכל אופן - ההיפנוזה היא שיטה , היא כלי , מה שעושים איתה ואיך שעושים איתה משנה יותר מהשיטה עצמה).
 
 
 
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.