לגלישה באתר בגירסה המותאמת לסלולאר
| הוספת הודעה
הגדרות תצוגה

הגדרות עץ הודעות

מאפייני צפייה

הצג טקסט בתצוגה
הצג תגובות באופן
עדכן
1301813,018 עוקבים אודות עסקים

פורום חמותי ואני

הנהלת הפורום:

אודות הפורום חמותי ואני

הוספת הודעה

צרף
תמונה וידיאו קובץ
קבצים המצורפים להודעה

x
הודעה מהנהלת הפורום
חשוב לקרוא לפני פרסום הודעות בפורום:
- נא לשמור על שפה הולמת ודיבור נעים בעת כתיבתכם בפורום
- לא ימחקו הודעות על פי בקשת גולשים ללא סיבה מוצדקת.הסבר:
 
הודעות שיכתבו בשפה לא נעימה, בוטה, ופוגעת ימחקו.
קללות, האווטינג, הקטנה וכד' - כל אלו גם לא יתקבלו וימחקו מיד.
כמו שכתבתי בעבר, רגע לפני שאתם לוחצים על "שלח" חישבו אם כך היתם רוצים שידברו אליכם והאם כך אתם מדברים לחבריכם.
 
קחו בחשבון, ההודעות לא הולכות להימחק בקלות וכדאי שכל אחד יחשוב פעמיים לפני שהוא מפרסם משהו.
יש לקחת אחריות על הבחירה לפרסם ולקחת בחשבון שעלולות להיות תגובות שלא תאהבו.
בסעיף 7 בתקנון תפוז, אותו סימנתן בוי עם בחירתכן ניק קבוע,  נכתב:
"בנוסף, אנא זכרי שעם בחירת הניק, לא תהיה אפשרות לשנות או למחוק אותו (וכן לא ניתן יהיה למחוק באופן גורף את התכנים של אותו ניק באתר - בין היתר בשל חשש לפגיעה בתכנים של גולשים אחרים ובהתנהלות הסדירה של השירותים המוצעים באתר). לכן, ככל שאת מעוניינת לשמור על אנונימיות, שמרי בסוד אף את אותו ניק, ואת הקשר שלו אליך."
 
כשאתם מפרסמים שאלה בפורום אתם "מסתכנים" בכך שתקבלו תגובה שלא עומדת בקנה אחד עם החיבוק לו ציפתם.
זו אינה סיבה למחוק את כל השירשור-מה שיפגע גם בגולשים האחרים, שהשקיעו מזמנם וממחשבתם ולא מגיע להם שתגובתם תמחק.
 
מאחלת לכולם גלישה נעימה בפורום באוירה נעימה! ( גם אם ההודעה קצת לא נעימה :-) )
 
המשך >>

לצפיה ב-'חמותי מתעלמת מקיומי'
חמותי מתעלמת מקיומי
07/10/2018 | 10:01
12
270
היי אודה  לעזרתכם, 
אני נשואה  לבעל ממש מקסים ועם ילד קטן בן שנה. חמותי  מהתחלה לא כל כך התחברה אליי למרות שניסיתי להיות חביבה אליה אבל תמיד היא העדיפה את חברתם של הכלות האחרות. בארוחות חג ושישי בערב אני משתעממת כי חוץ מלאכול אני לא מנהלת עימה שום שיחות, זה מתחיל ב״היי״ ונגמר ב״ביי״. 
שהייתי בהריון היא לא התעניינה בכלל וגם אחרי לידה לא הציעה עזרה או התענייינות לאיך אני מסתדרת כאמא טריה.
במפגשים היא שואלת תמיד את בעלי שאלות על הילד כמו:״ מה הוא אוכל ,מתי אכל ,האם הוא בוכה במעון ,האם הביא לו בגד להחלפה...״ כאילו אני לא קיימת שם בסביבה. וגם מתקשרת אליו כדי לשאול לשלום הילד. 
שאר בני המשפחה המורחבת בסדר,אני מנהלת איתם שיחות ענייניות אבל איתה הנושא מאוד בעייתי היא גם לא מכבדת את המשפחה שלי כמו שהיא מכבדת את משפחות הכלות האחרות. בעלי דיבר עימה הרבה פעמים בנועם אבל עדיין היא ממשיכה בשלה.
מה אתם חושבים ואיך עלינו לפעול? כי הנושא הזה די פוגע ביחסים שלי ושל בעלי.
לצפיה ב-'וואו, איזה כיף לך! תודי על מזלך הטוב.'
וואו, איזה כיף לך! תודי על מזלך הטוב.
07/10/2018 | 10:28
1
158
למה את צריכה לשוחח איתה בחג ובשישי? בעלך לא שם? אין שם אנשים אחרים? זה רק את והיא? ברור שהיא מתקשרת אליו - הוא הבן שלה. זה היה נראה לי מאוד מוזר אם חמותי הייתה מתקשרת אליי לשאול משהו שהיא יכולה לשאול את הבן שלה. למעשה כשאנחנו משוחחות בטלפון זה או כי בעלי לא יכול לגשת לטלפון או שהיא מצלצלת בטעות לטלפון של הבית במקום לסלולרי שלו.
ומה היית רוצה שהיא תעשה עם המשפחה שלך? 
בעקרון, יכול להיות שלוקח לה זמן להתחמם (ואת הכלות האחרות היא מכירה יותר). אם זה חשוב לך, את יכולה לשוחח עם הכלות בנושא ולשאול איך זה היה אצלן ואיך הן התחברו איתה. על אף שבמקומך הייתי, כאמור, מודה על מזלי הטוב ושמחה שאני לא צריכה לקבל עוד חוות דעת על איך לגדל את הילד וכו'. להערכתי רוב הכלות והחמיות ביחסים לא טובים (במיוחד אחרי הולדת הנכדים) - אתם ביחסים ניטרליים וזה עדיף על יחסים לא טובים, ריבים, עלבונות, ניתוק קשר מכוון (ולא סתם התעלמות), או וכו'.
לצפיה ב-''
19/10/2018 | 19:58
2
לצפיה ב-'זה לא יפה. אבל עצה שלי, אל תצאי מגדרך כדי ליצור עמה קשר '
זה לא יפה. אבל עצה שלי, אל תצאי מגדרך כדי ליצור עמה קשר
07/10/2018 | 10:35
138
כי זה רק ישיג ההפך. יש לה איזה אנטי לא ברור והוא שלה בלבד. תחליטי שיש לך המשפחה שלך וזהו. את לא צריכה עוד אימא. זה בכלל לא קשור אלייך כנראה. יש כאלה. מה שכן, את יכולה להגיד לבעלך, שאולי כשהיא שואלת שאלות בשולחן על הילד, שיפנה אותה ישר אלייך, כי: "היא שולטת בחומר הכי טוב, היא הרי האימא". ככה יישמר המקום שלך כאימא של הנכד, מבלי שתצטרכי להילחם עליו וגם היא תראה שבעלך לא אוהב את מה שהיא עושה. ועוד משהו שאפשר לעשות, זה להוריד את תדירות הביקורים. היא תבין מאוד מהר שאם לך לא נוח, לא יהיה נוח גם לא לבעלה והפועל היוצא: היא תראה פחות את הנכד. 
לצפיה ב-'בהתחלה רציתי להגיד איזה יופי'
בהתחלה רציתי להגיד איזה יופי
07/10/2018 | 11:07
148
כי מי בכלל צריך חמות.
 
אבל אז המשכתי לקרוא, וראיתי שאת כן צריכה להיות אצלה.
זה ממש לא נעים לשבת במקום שבו מתעלמים מקיומך וממש מחרימים אותך.
זו הכרזת מלחמה בעיני. ממש נסיון לריב, ולסכסך בינך לבין בעלך.
 
אני  אישית הייתי אומרת לבעלי שמבחינתי האישה הזו היא בעיה שלו בלבד, ושהוא יכול להיפגש איתה, אבל לא עם הילד, ולא על חשבון הזמן שלנו כמשפחה. או שהדלת פתוחה והוא מוזמן לחזור לאמא שלו לצמיתות.
 
אבל, בהנחה שאת רוצה לשמור על חיי הנישואין שלך (אני בחרתי בזוגיות ללא נישואין, ה"חמות" שלי בבית אבות סיעודי, ולבן זוגי ברור מזמן שהאישה הזו מחוקה אצלי, כי אני לא שק חבטות של אף אחד), אולי אפשר לנסות בצורה יותר עדינה..
 
לכן, הייתי מנסה לצמצם למינימום את המפגשים איתה.
באיזו תדירות אתם מתארחים אצלה?
מילא, חג אחד גדול בשנה (החג השני בצד שלך, או לפי מה שבא לך).
 
כמובן, אני מציעה שתעשי את זה בעדינות ובשקט. בלי יותר מדי הסברים.
פשוט פרצוף מבואס, ן/או לקבוע תוכניות אחרות.
סה"כ אתם משפחה עכשיו. בטח יש דברים יותר מעניינים מלנסוע לחמות כל יום שישי.
עדיף להיפגש עם חברים/אחים/לארח אצלכם. לעשות מסיבת פיג'מות.
סוף שבוע זה הזמן שלכם וזו צריכה להיות ברירת המחדל.
לצפיה ב-'ההפסד הוא שלה, לא שלך'
ההפסד הוא שלה, לא שלך
07/10/2018 | 12:36
102
אתם אצלה רק שניכם (והתינוק)? אין עוד מבוגרים שאת יכולה לדבר איתם?
 
תסבירי לבעלך, אני משערת שגם הוא לא מאד נהנה מביקורים שבהם השיחה היחידה זה אמא שלו שואלת מה הילד אכל היום. נסו לעשות שהביקורים אצלה יהיו עם עוד אנשים, גם עם מישהו מאחיו. ככה שיהיה עם מי לדבר.
 
 
אני מציעה לא לעשות מזה עניין.
באמת
את התחנת עם איש שאהבת ורצית לבנות איתו משפחה
לא התחתנת עם אמא שלו
 
לצפיה ב-'למה שנאמר מבקשת להוסיף,'
למה שנאמר מבקשת להוסיף,
07/10/2018 | 13:42
111
בואי תפרידי בין כמה ענינים.
היחסים בין חמותך למשפחה שלךתנטרלי, אז אין--לא נורא לא צריך.
וההשואה לגיסותיך ולמשפחותיהן מיותר.
לגביך, אני מבינה את העלבון שלךאף אחד לא אוהב שמתעלמים ממנו.
ואני מציעה לך--(בהתיחס למה שכתבת)לא להפוך את הנושא של אמא שלו
למריבה ביניכם.  הוא ניסה--לא הצליח--מספיק.
את כן יכולה לומר לו--אתה יכול ללכת לשם--לבדךאני והילד או בבית,
או אצל המשפחה שלי. לא נעים לי, לא נוח לי, זה שלה--אבל אני לא רוצה לסבול.
בחגים שכל הילדים והגיסות מגיעים תבואי גם, תדברי עם הגיסים גיסות,
עם הילדים, בצורה הכי בטוחה וחייכנית ושמחה שלך, בלי להתיחס אליה.
שהיא תבדוק מה קרה--היא לא קיימת, אל תתני לה את הסיפוק
לעשות לך מצב רוח רע.
 
לצפיה ב-'מסכימה עם כל הנ"ל'
מסכימה עם כל הנ"ל
07/10/2018 | 13:56
100
אני מבינה אותך וזה באמת דיי מעליב אבל כבר בעלך דיבר איתה כמה פעמים ובכל זאת היא ממשיכה...
אז עזבי...תפחיתי ציפיות ואל תתייחסי אליה
 
לצפיה ב-'הבעיה היא שבעלך רק דיבר איתה'
הבעיה היא שבעלך רק דיבר איתה
07/10/2018 | 17:24
115
אם הוא היה מגבה את המילים גם במעשים, היא הייתה מבינה הרבה יותר מהר והרבה יותר לעומק.
יש אנשים שלא מפנימים כשמדברים איתם בנועם. יותר נכון, הם לא מוכנים לשנות כל עוד לא מפעילים נגדם סנקציות.
לצפיה ב-'לא ברור לי'
לא ברור לי
07/10/2018 | 18:01
118
אז החמות היא לא משהו אבל עם שאר המשפחה המורחבת את מנהלת שיחות עניניות. האם במפגשים אתם איתה "אחד על אחד"? למה את משתעממת? היא היחידה לדבר איתה? לפני שהייתי שוברת את הכלים, אולי כדאי לעבור למפגשים יותר מורחבים, שם את כן מוצאת ענין בשיחה עם אחרים.
ובענין "היא לא מכבדת את משפחתי", אין לי מושג למה הכוונה. לטעמי, כל עוד נשמרים חוקי הנימוס, אפשר להגביל את המפגשים לכאלה מרובי משתתפים ואין צורך לשבור כלים ולשלוח את האיש לבדו לאמא שלו בימי שישי. (הרבה יותר דיפלומטי להגיד "בוא נלך כשיש הרבה אנשים וגם לי יש מה  לעשות", מאשר להצהיר "אני לא דורכת שם")
לצפיה ב-'לא רוצה , לא צריך'
לא רוצה , לא צריך
07/10/2018 | 19:08
119
כפישכבר נכתב כאן, חבל שיחסה של חמותך יעכיר את היחסים בינך ובין בעלך. אני הייתי מגיעה רק למפגשים בהם אני יודעת שיהיו נוכחים גם בני משפחה נוספים,
ואז מפטירה שלום צונן לעברה, כמובן שלא מתעניינת בשלומה. בוודאי שלא מחמיאה לה על המאכלים שהכינה. משוחחת בהתלהבות עם האחרים ומשתפת במה שקורה אצלי/אצלנו. וכשהולכים הביתה שוב אומרת לה תודה ושלום ותו לא. ואם אפשר נפרדת בחום מהאחרים. תנסי להתעלם ממנה כמה שיותר, לא לנסות להתחבב עליה ולשדר שממש לא אכפת לך מההתעלמות שלה. להשאר מנומסת ולא לנסות להרחיק את בנה ונכדה ממנה. 
לצפיה ב-'תודה רבה על העצות'
תודה רבה על העצות
08/10/2018 | 05:33
133
חלק גדול מהעצות כאן זה גם מה שבעלי הציע :) תודה רבה 
 
 
לצפיה ב-'זה לא נעים...צודקת...מיותר '
זה לא נעים...צודקת...מיותר
12/10/2018 | 09:08
76
להגיד שבגיל צעיר לא שמים לב למה שחשוב אחרי החתונה. מתחתנים גם עם המשפחה אין מה לעשות, קשר טוב עם משהו  לאמונתי זה קליק ראשוני או כימיה או נושאים משותפים, דעות משותפות אפילו לא חשובות. הלוואי שהיינו חכמים לדעת שאם המשפחה של האהוב שלנו לא רוצה אותנו או אם יש לו אימא "לא טובה" עדיף לחתוך ולחפש את האושר העתידי עם בין הזוג שיהיה עשוי גם מאהבה אבל לא רק כי משפחה (נורמטיבית) תהיה תמיד משפחה גם אם לבעל טוב עם אישתו ולא יפצה פה ולא יחצין רגש גם ההפך עם אישה כמובן, תמיד תהיה עננה שתפריע לזוגיות. למדתי מכלתי שאימא זו אימא ומשפחה זו משפחה עם כל הטוב והרע...
 
יש מי שמשפיע עליו ויש מי שלא כי הוא בנוי אחרת אבל אתם נשואים ואוהבים, לך מפריע שחמותך לא קרובה אלייך ולא מתיחסת כמו עם האחרות אז אולי תנסי דרכים שונות להתקרב (אם לא אכפת לך זה משהו אחר...). יתכן שהיא מקנאה בך? פוחדת ממך? יודעת דברים שאת חושבת שהיא לא יודעת? רואה דברים שאת חושבת שהיא לא רואה?(נגיד יחסך לבן שלה...). 
קרבה לאנשים שהם לא עם לב של אבן ניתנת לשינוי בדרכים שונות שאני ניסיתי עם כלתי וזה עבד ולו קצת...
נושא משותף ודעה משותפת, תשומת לב לה זקוקה בגיל כזה, חיוך מביא חיוך ואחר כך גם אהדה וקרבה. 
 
אם כל מה שתעשי לא עוזר, תתחילי לנקוט באמצעים אחרים פחות נחמדים. או שעדיף שתחיי את חייך ותתרגלי. אני עצמי נודתי מחמותי ז"ל ומשפחת בעלי שדווקא די אהבה אותי בהתחלה אבל בעלי סיפר לה משהו פעם ומאז אני מנודה. ניסיתי הכל וכשלא עזר, חייתי את חיי...
לצפיה ב-'שאלה לדיון מה עושים כשהחמות משנה את היחס לרעה?'
שאלה לדיון מה עושים כשהחמות משנה את היחס לרעה?
02/10/2018 | 23:01
7
260
איך הייתם מתנהלים אם הייתם מרגישים שהמשפחה של הבעל/אישה לא אוהבת/מתחברת אליכם?
 
האם זה משהו שהיה מפריע לכם והייתם רוצים לשנות? איך הייתם משנים?
 
במידה וזה משהו שהשתנה עם הזמן ואתם מרגישים ביקורת או עויינות - מה תעשו עם זה מבחינה מחשבתית או רגשית? האם תדברו על זה איתם? האם תנסו לשנות את מה שמפריע להם בכם? האם תתעלמו במחשבה שלא כולם חייבים לאהוב אותכם?
לצפיה ב-'רק משהו '
רק משהו
03/10/2018 | 01:33
154
אני לא מאמינה שניתן לשנות יחס של חמות.
בכלל קשה מאוד לשנות אופי ויחס של בני אדם.
ומהבנת נקודה זו, צריך לבחור איך להתנהג.
ושוב כל אחד בוחר עפ תכונות האופי הבסיסות שלו,
ולכן אין נכון ולא נכון.
 
לצפיה ב-'הייתי שם'
הייתי שם
03/10/2018 | 09:37
133
והפריע לי והיה לי קשה. כי זה היה מורגש ובולט וכלל גם ניסיונות לגרום לבעלי, לדחות החתונה שלנו.
  
ניסיתי לשנות, על ידי זה שנהגתי לסייע לחמותי ולגיסים. כלומר, לנהוג בהם כמו שנהגתי במשפחתי שלי, במטרה שיבינו מי אני. זה לא עזר. להיפך, זלזלו בי יותר. לכן ההמלצה שלי למי שבמצב דומה, זה להיות קורקטי ומנומס בלבד. אם יש משהו חריג שפוצע בלב, לשתף רק את בן/בת הזוג. אבל לא ממקום מאשים, כי הם עצמם לא אחראיים להתנהגות נלוזה של בני משפחתם.
 
ולגבי מחשבתית ורגשית - אני ניסיתי להזכיר לעצמי שוב ושוב, שב"ה יש לי משפחה משלי. והמחותנים לא חייבים להיות בדרגה זהה רגשית למשפחתי שלי. זה לא תמיד זה עבד, כי מסביב ראיתי שכשהם רוצים היחס שלהם לאנשים מבחוץ, בהחלט יכול להיות ליגה. אז התרעמתי על האפלייה ועל כל האינטריגות. זה כנראה יעציב אותי עד סוף חיי כי לא הייתה לזה שום הצדקה, אבל יש משפט ידוע בצרפתית שבתרגום חופשי אומר: "איש לא מחזיק בארנקו, תמונה של חמותו."
לדעתי, מלכתחילה אם אין ישר כימיה וקבלה טבעית, עדיף לא להשקיע בקשר כזה יותר מדי. להשאיר את טיפוח הקשר לבן/בת הזוג, שבלאו הכי גדלו במשפחה הזו.
 
 
 
 
לצפיה ב-'לא אוהבים - לא נורא. יחס לא יפה - לא הייתי מוכנה לסבול'
לא אוהבים - לא נורא. יחס לא יפה - לא הייתי מוכנה לסבול
03/10/2018 | 11:42
110
לא מחפשת שהמשפחה של בן זוגי יאהבו אותי. עם המשפחה הנרחבת לא חובה להיות ביחסי אהבה. לשבת ביחד לכמה שעות מפעם לפעם, לנהל שיחה נעימה.
 
אם לא היו מתייחסים יפה - אז הייתי ממעיטה במפגשים איתם. 
 
אני מגיעה ממשפחה גדולה עם יחסים טובים. אולי אם  זה לא היה לי, הייתי מרגישה יותר צורך להתחבר למשפחה של בן הזוג.
לצפיה ב-'אני מאלה ששופטים בני אדם לפי ההתנהגות שלהם'
אני מאלה ששופטים בני אדם לפי ההתנהגות שלהם
03/10/2018 | 13:38
118
ולא לפי הייחוס המשפחתי.
לא מרגישה שום מחוייבות לשמור קשר עם מי שנותן לי יחס רע.
ממש לא רואה בחמות 'משפחה'.
 
כך שמבחינתי רחוק מתוק זה הדבר ההגיוני לעשות.
 
נ.ב.
במקרה שלי מדובר באישה מבוגרת מאוד ולא בריאה.
מזה נבע היחס הרע.
לחצתי על מי שצריך ללחוץ (הבן שלה) שידאג לה לטיפול הולם.
היא מטופלת באופן הולם.
אני והיא לא בקשר.
לצפיה ב-'אני מאמינה גדולה בניתוח עלות תועלת'
אני מאמינה גדולה בניתוח עלות תועלת
03/10/2018 | 19:39
2
140
אנשים נוקטים בדרך שבה לדעתם תועלתם תהיה יותר מרובה. זה נכון לכלות, לחמיות ולשאר אנשים מהישוב. אלא, מה? לא תמיד ברור לנו מהן העלויות ומה הן התועלות. אז אם החמות שינתה עורה פתאום, הייתי שואלת את עצמי, מה לדעתי היא רוצה להשיג בזה, האם היא מבינה את ההשלכות של התנהגותה, או שהיא שוגה באשליות על התוצאות. ואז הייתי פועלת בכיוון שיביא לי הכי הרבה תועלת בהנתן מה שהחמות עושה. (שיווי משקל נאש מתואם ליחסי כלה חמות).
באופן אישי אם מתיחסים אלי לא יפה, אני לא מתחילה להתרפס ולחלות במתנות. אני מבהירה המהירות האפשרית מה יהיו ההשלכות ("את לא רוצה לראות אותי? זה ביחד עם הבעל והנכדים. את בטוחה שזה מה שאת רוצה?) כשהדברים מועלים על השולחן ורואים את אור השמש, אפשר לאפשר שינוי התנהלות. וזה מנסיון עם שתי חמיות פולניות למהדרין.
לצפיה ב-'חמיות פולניות זה קל.'
חמיות פולניות זה קל.
04/10/2018 | 09:32
1
132
פולנים זה עדה של דון קישוטים שהולכים עם הראש בקיר ומתעקשים לנהוג בהגינות עד הסוף. גם אם ההגינות הזאת דופקת אותם.
 
נסי את זה עם אנשים שלא רואים בעיניים ולא מעניין אותם כלום העיקר לנצח בכל מחיר.
 
נ.ב.
את צודקת ואמיצה, רק שפולניות, זה, נו, נמר של נייר
לצפיה ב-'הגינות? אצלנו זה פולניה אחרת'
הגינות? אצלנו זה פולניה אחרת
04/10/2018 | 18:04
112
כל טריק מלוכלך שבספר וכמה שלא כתובים בשום מקום.
לצפיה ב-'...'
...
28/09/2018 | 04:18
23
378
בני נשוי 3 שנים בא אלי רוצא ליקנות בית אין לו הון עצמי וביקש ממני לשעבד את הבית בסכום של 800000 ל25 שנה התהליך הוא שאני אמורה לקחת את המשכנתא לשעבד הבית ושהוא יחזיר את המשכנתא.
אני לבד, גרושה, קניתי את חלקו של הגרוש בדירה  בעזרת ירושה שאני אמורה לקבל אחרי אריכות ימים..לא היתה לי ברירה אלה לבקש ממשפחתי אחרת היתי נשארת חסרת כל. זה מה שיש לי בחיים. אני שכירה .בת 54.. עוד כ8-9 אצא לפנסיה..אם בכלל יחזיקו אותי עד אז במקום העבודה..זה משרד פרטי..
לא ישנתי לילות לא ידעתי מה לעשות. רוצא לעזור..רוצה שיסתדרו ויקנו בית..אבל.מפחדת לאבד את הכל ולהישאר חסרת כל..לא רוצא לאבד שליטה על חיי. עכשיו הוא  יכול להחזיר משכנתא "שלי" של 5 לחודש ובס"כ משכנתא של 12000 לחודש..מחר מה יהיה? זה ל25 שנה.. מה יהיה "מחר" מי יודע?? אתן לו את השליטה על חיי?? יש לי עוד 2 ילדים.. 
אחרי מחשבות התלבטויות לא ישנתי לילות זה כירסם בי! בסוף אמרתי שזה לא אפשרי. מאז כל היחסים התערערו. לפני כן היינו נפגשים לארוחות חג/שבת באוירה טובה..ומאז..מתחמקים מלבוא בכל מיני תירוצים לא רוצים לבוא כי לא נוח אצלי..וקשה להם לארח..כי זה  וקשה... למרות שאני שומעת שאת הצד השני מארחים ללא סוף והולכים לצד השני ללא סוף. אני נהפכתי השנואה..כבר לא אוהבים אותי.מרחיקים אותי.הכל נהיה טכני המפגשים המעטים..כמו זרים. הוא לא מסתכל לי בעיניים. היא לא עושה חשבון ..זרקה לי "חתכתי לך השבתות" הם לא אומרים במפורש.. אבל אין סיבה אחרת לכל מה שקורה. לא התערבתי בחייהם ותמיד כיבדתי. אני כואבת. עברתי מספיק בחיים האלה. ועכשיו זה.. המצב לא נותן לי מרגוע. מרגישה אגואיסטית שלי יש בית. ושאני זו שכאילו מונעת מהם לקנות בית. אכזבתי אותו אני יודעת. אכזבתי את עצמי. איזה ברירות יש לי? מה אני יכולה לעשות? האם בגלל זה..אוותר על השליטה של חיי? היום יכול להחזיר המשכנתא..מיילא היתי צעירה..שנגיד ולא יכל להחזיר אז אני יחזיר במקומו..אבל המצב הוא שאני מרוויחה 7.. הפנסיה שלי תהיה עלובה. יש לי פנסיה רק מאז שזה נהיה חוק. זה אומר שבמידה ולא יהיה החזר ימכרו לי את הבית.אני אזרק לרחוב.
אין תשובה למצב אני יודעת.
לצפיה ב-'למה אין תשובה?!'
למה אין תשובה?!
28/09/2018 | 07:30
237
את עשית נכון, לפי ההתנהגות שלהם זה מוכח שעשית נכון,
אם חלילה היית צריכה מהם משהו הם לא היו לצידך,
אז שיקול הדעת להגן על המשך קיום כלכלי סביר--הוא צעד נבון ונכון.
 
למה את מרגישה רע--
התביעה רק מולך? אני שומעת שיש צד שני, שהם ימשכנו את ביתם.
יש לו אבא--שיעזור, למה רק את?
שילכו לגור בפריפריה בדירה קטנה, יקחו משכנתא עליה.
יש היום דירה למשתכן בתנאים טוביםגם בתוך הערים.
אל תרגישי רע מולם, עשית נכון.
 
לגבי מערכת היחסים, תזמיני את בנך, תאמרי לו כל מה שכתבתי למעלה,
ותגידי לו שהדרך להגיב, "בברוגז" ובזלזול לא מכבד אותם.
תראי מה יגיב.
אל תזמיני, אל תצפי, תהיי רגועה. הכל בסוף ירגע.
ואם לא--זה שלהם לא שלך.
לצפיה ב-'מסכימה עם כל מילה שנכתבה מעליי. צר לי לומר, אבל הבן שלך'
מסכימה עם כל מילה שנכתבה מעליי. צר לי לומר, אבל הבן שלך
28/09/2018 | 07:36
206
חצוף ואגואיסט, הבקשה שלו מוגזמת ולא הגיונית. את לחלוטין קבלת את ההחלטה הנכונה, ואני מצטרפת לכל ההמלצות של מייקל.
לצפיה ב-'מסכימה עם כל מילה של Mykal ומוסיפה'
מסכימה עם כל מילה של Mykal ומוסיפה
28/09/2018 | 11:08
188
א. את סופר צודקת שלא הסכמת.
אם אין אז אין.
הבן שלך בנאדם מבוגר ואחראי לחייו.
הוא יסתדר כמו שכולנו מסתדרים.
 
ב. היום יש לא רק מחיר למשתכן, אלא גם מדברים על 90% משכנתא בקרוב.
עד אז, אפשר *וצריך* לחסוך לסכום התחלתי.
ממילא הבנק תמיד מחבב אותך יותר כשיש לך חסכונות וכסף בחשבון.
 
ג. תנהלי את העניין מול הבן שלך.
זו ממש חוצפה לריב עם בנאדם רק בגלל שהוא לא מוכן לתת לך משהו.
 
לצפיה ב-'החשבון לא מסתדר לי'
החשבון לא מסתדר לי
28/09/2018 | 19:10
182
כמה דברים: הבית שלך - המשכנתא שלך. אינני מכירה אף בנק בישראל שיתן משכנתא שההחזר שלה הוא 12000 ש"ח לאדם שמרווח 7, גם עם ערבים. לפי מה שאת כותבת כיום את מחזירה 5000 כלומר נשאר לך 2000 שקל למחיה שזה ברמה של לשכת הרווחה. גם משכנתא כזו, קשה לי להאמין שאיזהשהו בנק נתן לך. דבר שלישי, לפי החוק אי אפשר להשתמש כערובה בירושה עתידית (כיוון ש"המוריש" יכול לשנות את הצוואה כרצונו ו"לקחת" את הבטוחה). אז הסיפור הזה איננו מחזיק מים מבחינתי. כמה שהוא סוחט דמעות.
לצפיה ב-'אם הוא לא היה הבן שלך אלא חבר שלך הכל היה כל כך פשוט...'
אם הוא לא היה הבן שלך אלא חבר שלך הכל היה כל כך פשוט...
28/09/2018 | 22:05
158
אדם שרוצה אותך רק בתור ארנק, ומדלדל/מנתק קשר כשאת לא מסכימה, לא היה חבר שלך מלכתחילה. לא ראוי לבטוח בו, ומבחינתי זו סיבה טובה לנתק איתו קשר.
 
לצערך, זה הבן שלך. ולכן תאלצי להתמודד עם זה שהבן שלך מתנהג בצורה אגואיסטית ומגעילה ולא הוגנת, ואי אפשר לבטוח בו. (יש לזה השלכות פרקטיות - מבחינת מי את רוצה שיוכל לקבל החלטות רפואיות בשבילך כשאת לא יכולה, למשל, שכדאי לך לשקול)
 
בכל מקרה, בתגובה שלו לסירוב שלך הוא הוכיח שאי אפשר לבטוח בו ושטוב שלא בטחת בו. ניצלת בנס, ויש לך על מה לשמוח ולהודות.
לצפיה ב-'הבן שלך נשמע אגואיסט- אם ככה הוא מגיב'
הבן שלך נשמע אגואיסט- אם ככה הוא מגיב
30/09/2018 | 00:18
138
כנראה שעשית בשכל שלא הסכמת לחתום על המשכנתא הזו.
זו אחריות גדולה ואת צריכה לדאוג גם לעצמך.
יודעת שקשה לעשות זאת, אבל תנסי להזכיר לעצמך שכמו שחשוב מאוד לדאוג לילדים גם חשוב לדאוג לרווחה שלך.
לצפיה ב-'לא יודעת אם את מכירה את הסיפור של "אבא גוריו"'
לא יודעת אם את מכירה את הסיפור של "אבא גוריו"
30/09/2018 | 10:16
140
זו קלאסיקה צרפתית של הסופר דה בלזק, על איש מבוגר שנתן לבנותיו הנהנתיות והפרזיטיות, את כל הונו ונכסיו ונותר אחרי להזדקן עד מוות בבית תמחוי, חסר כל ונתון לחסדי אחרים, כשאיש מבנותיו או מבעליהן, לא הגיע אי פעם לבקרו ולא דרש בשלומו. הסיפור הזה, מבקש ללמד מוסר השכל. שגם אם האינסטינקט הבסיסי של הורים הוא שעליהם לעשות הכל עבור ילדיהם. זה לא אמור להיות על חשבון הבריאות או הצרכים שלהם עצמם. ילדים בהגיעם לגיל בגרות, צריכים להסתדר לבד, לקחת אחריות על חייהם ולא להיות סמוכים על שולחן הוריהם.
 
לבקש מאישה קרובה לפנסיה, גרושה בלי נכסים מלבד ביתה, למשכן את ביתה בסכומים כאלה (שלא ברור אם בנק יאשר בכלל), זו טמעות לשמה. אם הוא יכול לשלם משכנתא של 12,000 לחודש ממשכורתו, למה שהוא לא ימתין כמה שנים, יגייס לעצמו הון עצמי מחסכונות של המשכורת שלו וייקחו הוא ורעייתו את המשכנתא בעצמם? אפשר גם לקנות בית קטן יותר, לבקש חלק מההון מהצד של אשתו או של אביו, גרושך. יש פתרונות ודי ברור שהם פנו אלייך, כי הם יודעים שלך באמת אכפת והיתר אפילו לא יחשבו על כך וישר יסרבו, גם אם יכולים לעמוד בזה. לדעתי פשוט תתנהגי כאילו לא אכפת לך שהם צמצמו קשר. עמדי מאחורי ההחלה שלך ותראי שהם עוד יבואו אלייך. 
לצפיה ב-'פעלת נכון!'
פעלת נכון!
30/09/2018 | 15:56
108
כל בר דעת מבין שלשים אותך במצב כזה זה לא הגיוני ואפילו אכזרי
ההתנהגות שלהם לאחר הסירוב מראה בדיוק למה פעלת נכון
שיתביישו!!!
לצפיה ב-'רעיון, אין לי פתרון למצב.'
רעיון, אין לי פתרון למצב.
30/09/2018 | 16:02
122
קראי לכל ילדיך לשיחה, דברי והסבירי להם ושאלי לדעתם, כולל המבקש,
תסבירי את מצבך, מה הם חושבים? זה לא מחייב אותך, את מחויבת לדאוג לעצמך, זה ברור, אולי בהשפעת אחיו ואחיותיו יחזור אליו ההגיון או אולי האנושיות.
יש לי עוד רעיון, אולי בפרטי. 
לצפיה ב-'עשית נכון בבחירה שלך'
עשית נכון בבחירה שלך
01/10/2018 | 07:52
102
כמו שכתבו לך אם הם מתנהגים ככה אחרי שלא עזרת להם לא רוצה לחשוב מה יקרה אם יגיעו למצב שלא יוכלו לשלם משכנתא.
בנוסף, את מספרת שיש לך עוד ילדים, הם מודעים לבקשה הזו? למה שתעזרי לו ולהם לא???
גם אם היה לך כסף בבנק אם את לא רוצה לעזור את לא חייבת. למרות שיודעת שהיום הרבה יותר קשה להגיע לדירה גם אני ובעלי התחלנו את חיינו עם מעט מאוד הון עצמי ועבדנו קשה מאוד להגיע לאן שהגענו. ההורים שעזרו לא נתנו כמה שהיינו צריכים אלא כמה שרצו, מעולם לא העברנו ביקורת ולמדנו להסתדר לבד. בהמשך עזרו המון כי ראו את הנכונות שלנו והרצינות שלנו.
לצפיה ב-'נשמח לשמוע תגובה מצדך על התגובות שקיבלת'
נשמח לשמוע תגובה מצדך על התגובות שקיבלת
01/10/2018 | 13:15
3
140
נראה לי שהתגובות חד משמעיות ולא מותירות שום מקום לספק!
לצפיה ב-'קשה לי . קשה לי התגובות הללו. כי אני מכירה אותו'
קשה לי . קשה לי התגובות הללו. כי אני מכירה אותו
02/10/2018 | 15:32
2
167
ובגלל שאני מכירה אותו אני יודעת שהוא לא כזה. זה נראה כך בגלל הבקשה שלו. הוא אדם רגיש מאוד מופנם. כמה וכמה פעמים בגלל הכנסותיו הציע את עזרתו לי, עוד לפני שנישא וגם לאחר מכן.. אך אני סרבתי. כל עוד אני עובדת..אין לי צורך להעמיס עליו אותי. רוצה שהוא יסתדר כמו כל אמא. מספיק יש לו את ההוצאות שלו.. אז הניתוקים ממני לא היו ממנו. זה בטוח. וגם לא בא לי להאשים את זוגתו כי אין לי ספק ששניהם אשמים. אין לו עמוד שידרה את זה אני יודעת. הוא רוצא לרצות את זוגתו. כל רמת החיים גבוה מידי ובזבזנית לדעתי לזוג שמתחיל לבנות את חייו..אבל אני בטח לא אתערב בכך. זה לא ענין שלי. כל אחד יודע מה יש בכיסו וכל אחד יש לו סדר עדיפויות כרצונו.  הוא רוצה להיות "הגבר" שקונה בית יוקרה בהמשך לרמת החיים... שאלתי אותו למה הוא צריך לקנות בית במחיר כזה. ברחוב ליד.. המחיר הרבה יותר נמוך לדירה יותר גדולה. ואם רוצה להמשיך לגור במקום יוקרתי שישכיר את הדירה שיקנה וישלם לשכירות את ההפרש.. למה לטפס גבוה מידי..מי יודע אם יהיו הכנסות כפי שהיום בעתיד. אני מפחדת מהסתבכויות גם בשבילו. אבל לאוזניים ערלות דיברתי. כשדיברתי איתו שאין באפשרותי ושאלתי אם כועס עלי בסיום השיחה. ואמרתי שזה לא הוגן שכל הסכום יפול עלי.. שהצד השני יעזור בסכום גם הגרוש יעזור בסכום וגם אני מוכנה לקחת הלואה לעזור בסכום. ושיקנה דירה יותר זולה. הוא ענה שהוא מבין אותי ושהוא לא כועס עלי. אז עכשיו עברנו את החגים. כמובן שהם היו אצל משפחתה. לי יש כאב גדול. שלעיתים מתפרץ בזעם. לא יודעת מה לעשות בזעם הזה. מה אני יכולה לעשות אם לא רוצים להיפגש. שלא יהיה ספק אני זועמת גם עליו. אבל גם עליה. מצד אחד אני משחררת..מצד שני מגיע חג ושוב כל הזעם והעלבון עולה מחדש. אז צד אחד שלי משחרר "לא רוצים?לא צריך!" וצד שני לא רוצה לוותר מבינה שאני המבוגרת ולא רוצה להיגרר להתנהגות ילדותית.ושוב ושוב מזמינה ושוב ושוב מקבלת דחיה. אז מצד אחד אומרת אם לא אזמין אז אני לא בסדר.. ואם אני מזמינה אני גם לא בסדר.זהו זה הענין.הזמן יעשה את שלו?.לא בטוח.זה ככה כבר 8חודשים.
לצפיה ב-'אם את מכירה אותו'
אם את מכירה אותו
03/10/2018 | 01:28
102
קראי לו לשיחה, ותאמרי בדיוק את מה שכתבת כאן.
תגידי לו, --אני מבקשת להבין למה את מסכים לדחות אותי ואחים שלך
בחגים--ולהיות שם-בצד שלה--האם הם כן נתנו לך?
 
מבינה אותך--שאת רוצה לעזור--אבל האמת--
מה שהם בקשו ממך זו לא עזרה--זה לחנך אותם לניצול,
עזרה היא לא לתת הכל ולותר על עצמך ועל ילדים אחרים.
אז את הצער אני מבינה---אבל תדאגי לעצמך--כי הם לא ידאגו לך.
לצפיה ב-'אין לך הרבה מה לעשות'
אין לך הרבה מה לעשות
04/10/2018 | 18:52
72
חוץ מלנסות לשמר את הקשר ולנסות להזמין מידיי פעם.
בשום פנים ואופן אסור לך להכנע לסחטנות הזאת ואם כלתך חושבת שזה יעזור לה היא טועה.
מקווה שהזמן יעשה את שלו אבל לא כדאי לבנות על זה
לצפיה ב-'תגובה נמחקה בשרשור זה'
תגובה נמחקה בשרשור זה
02/10/2018 | 22:55
1
141
אני לא מוכנה שיהיו על גבי דפי הפורום שימוש במילים שאני אפילו לא אטרח לחזור עליהם.
זכרו שיש בני אדם מאחורי ההודעות ויש להם רגשות וגם אם זה לא היה נגדם ודווקא נגד מי שהם כתבו עליו-עדיין מדובר בקרובי משפחה שלהם ויש לתת כבוד.
לצפיה ב-'תודה, התגובה שלך לגמרי במקום!'
תודה, התגובה שלך לגמרי במקום!
03/10/2018 | 20:02
33
לצפיה ב-'לדעתי את כן צריכה לעזור לו, אבל לקחת בחשבון גם את האחים'
לדעתי את כן צריכה לעזור לו, אבל לקחת בחשבון גם את האחים
04/10/2018 | 19:15
6
99
כלומר, אם יש באפשרותך למשכן את הבית תמורת 800000 ש"ח, אז הוא יכול לקבל רק שליש מזה (כ-265000), כדי שבבוא העת גם אחיו יוכלו לקבל עזרה זהה.
את יכולה להבטיח את כספך על ידי כך שתררשם על שמך בטאבו הערת אזהרה בדירה שירכשו.
לצפיה ב-' הרעיון שלך היה יכול להיות נכון,'
הרעיון שלך היה יכול להיות נכון,
05/10/2018 | 07:49
5
96
אם מערכת היחסים היתה טובה,
הרי מראש הוא בא בתביעה על הכל, 
תביעה ודרישה אינם ניסוח של בקשת עזרה שאז אפשר לדון.
אז חלק מהסכום לא פותר להם את הדרישה שלהם.
והערת אזהרה וצירוף שמה יש בהן שתי בעיות.--
האחת הם יכולים להתנגד והיא כבר העבירה זכויות ואז....
השניה---אם באמת לא יצליחו לשלם --איזו אוירה תהיה אם תפעיל את הערת האזהרה ותתבע את חלקה.
 
בשביל מה להזמין את הבעיות הביתה.
היא הודיעה להם שזה הבטחון הכלכלי היחיד שלה,
הם החליטו להתרחק--זה שלהם, והיא תנסה לשמור על הגחלת.
יצליח יופי! לא יצליח למדה ביתר שאת שצדקה, ותוכל להוכיח להם דרך,ההתנהלות שלהם--כמה צדקה.
לצפיה ב-'צדק זה שם של כוכב'
צדק זה שם של כוכב
05/10/2018 | 12:52
4
100
לשבת לבד בבית ולדעת שהיא צודקת לא יעשה אותה מאושרת.
לעומת זאת, לעזור לילדים להתבסס בחיים כנראה ישמח את כולם... בעיקר שהמחיר הוא "רק" החשש שלא יוכלו לעמוד בהחזר (חשש שאולי איננו מעוגן במציאות).
יחד עם זאת, אני מסכימה עם הכותבת שנראה שהתוכנית של הזוג הצעיר אולי קצת גדולה עליהם... ובשביל להתמודד עם זה הייתי דווקא מציעה מפגש משותף שלה עם בנה, כלתה ויועץ כלכלי שישמעו יחד אם התכנית ריאלית או לא, זה כתנאי למתן ההלוואה.
לצפיה ב-'מאושרת....'
מאושרת....
07/10/2018 | 00:04
3
84
שתיקח יועץ כלכלי, שתתרפס בפני הילדים.
נו כבר... די....הילדים גדולים, עצמאייים,
יסתדרו, למה הורה חייב לחיות בלחץ ולדאוג בשביל רוחה והגזמה של רצון ילדיו.
צדק הוא כוכב, נכון לגמרי, הכוכבים בשמים,
ואנחנו כאן על הארץ, מתמודדים כל אחד עם הצרכים הקיומיים שלו.
היא ספרה כאן שנעזרה ע"ח כל עזרה עתידית. אין לה שום בטחון אחר.
למה לסכן את עצמה, ואולי אפילו אותם.
לכלתה יש הורים, לבן יש גם אבא, אולי יחפשו הזוג ערבים ויקחו על עצמם,
למה לעודד אותה לסכן את בטחונה הכלכלי.
ואם הם מחפשים לריב-- תאמיני לי הם ימצאו עוד סיבות אחרות לזה.
זה לא הכסף זו ההתנהלות.
לצפיה ב-''
07/10/2018 | 07:48
1
13
לצפיה ב-'תודה רבה על כל התגובות והחיזוקים מעריכה זאת מאוד!!'
תודה רבה על כל התגובות והחיזוקים מעריכה זאת מאוד!!
09/10/2018 | 12:36
12
לצפיה ב-''
19/10/2018 | 18:41
לצפיה ב-'לא סובל את אמא של אשתי'
לא סובל את אמא של אשתי
27/09/2018 | 02:35
5
280
שלום רב לכולכם,
 
אני ואשתי נשואים מזה חצי שנה,
וכבר לפני החתונה היה לי ולאמא של אשתי הרבה מחלוקות ודעות גם בהכנות של החתונה וכל דבר התערבה.
לאחרונה, בגלל החגים יוצא לי להיות איתם הרבה,
ומשום מה יש לה כל הזמן עקיצות וכל מיני כלפיי כאילו שונאת אותי או משהו בנידון.
אני בעל תואר שני בכלכלה וכל הזמן שעולה הנושא של הקריירה שלי,
שואלת אותי שלמדת תואר שני בכלכלה האם סייע לך במשהו?
השבתי לה ברור שעזר הרי אני עובד בתחום שלמדתי,
ואיני רוצה להכניס אותה לפינה שלא תדע איך לצאת ממנה.
 
היא לא אשת קריירה אמא של אשתי היא עקרת בית.
 
מה עליי לעשות בכדי שנוכל לחיות בשלום?
 
 
אודה לעדכונכם בהקדם האפשרי.
לצפיה ב-'לא סובל את אמא של אשתי'
לא סובל את אמא של אשתי
27/09/2018 | 02:49
1
168
אם יש לכם איזה חוות דעת שאוכל לפתור את הסוגיה לצמיתות,
אשמח לשמוע את דעתכם בנידון.
 
 
 
לצפיה ב-'שלום לך,'
שלום לך,
27/09/2018 | 06:38
147
דבר ראשון --למה לא תשב לשוחח עם אשתך בנידון,
לא בכעס ולא בהאשמה לא של אשתך ולא של אמה,
פשוט לברר--מה מציק לה בך? ולומר שלא נעים לך מולה.
אולי תשמע משהו שתוכל לשנות אצלך או שזה יגרום לשינוי התנהגות שלה כלפיך.
דבר שני--נסה לצמצם מגע, לבוא פחות, לא להיות נוכח מולה כל רגע כשאתה
שם אצלה. 
דבר שלישי-- אל תתיחס ואל תגיב. אמרה --תחייך ותעביר נושא תפנה לאחרים או תזוז וזהו.
לצפיה ב-'עברתי בדיוק אותו דבר. רק מהכיוון של כלה. '
עברתי בדיוק אותו דבר. רק מהכיוון של כלה.
27/09/2018 | 08:32
183
ובהתחלה, כמו העצה של mykal, שתקתי, חייכתי, פה ושם עניתי. בעיקר הייתי מנומסת ועזרתי ותרמתי. אבל היחס נותר מרוחק ועוקצני, כולל מכיוון הגיסים. בעלי העדיף שאני פשוט לא אקח ללב וגם לא היה מעוניין להתקע באמצע ולעשות מהומות, בגלל ביקורים של פעם בחודש. גם אני, שכנעתי את עצמי שזה לא סוף העולם והבלגתי כמעט שנה וחצי.
בשלב מסוים, ההתערבות חצתה גבול מאוד רציני בזוגיות שלנו, ואז התפרצתי על חמותי, גם על כל מה שעשתה עד כה, כולל רמיזות שאני לא אדרוך אצלם עוד רגל וגם אשקול מחדש אם כדאי לי בכלל להיות בנישואין הללו. כולם אז נבהלו נורא, הפכו קטני קטנים ומאז מתנהגים ליגה.
 
אבל אני הייתי ממליצה על כזה קטע, רק במידה וכלו כל הקיצין. כן תדבר ותשתף את אשתך, אבל לא ממקום מאשים. תגיד לה שאתה מרגיש במתיחות ואם היא יודעת ממה היא נובעת ואיך אפשר למגרה. אבל אם אתה יודע שהיא עשויה לגשת לאמה ולדווח על תלונותיך בלי לשאול אותך, אל תעשה את זה בינתיים.
 
כל עוד לא נחצים גבולות (מבחינת התערבות בזוגיות שלכם וכו'), פשוט תהיה קורקטי. אפשר להיות שקט ולתת לרעייתך את הבמה בביקורים הללו. פה ושם, גם תארגן לכם פעילויות בהפתעה שיבואו על חשבון זמנה עם המשפחה. זה יגרום לצד שלה להרגיש בחוסר ואולי לשנות התנהגות. אבל בשום פנים ואופן, אל תהיה לחמותך over נחמד, במטרה להתחבב עליה ולהראות לה שאתה כן ראוי וטוב עבור בתה ועבור משפחתם. מניסיוני, זה יעשה בדיוק להיפך. אני הייתי ככה עם חמות שהיא טיפוס זהה ודרכו עליי טוב טוב.
לצפיה ב-'מכיוון שיש לך תואר שני בכלכלה'
מכיוון שיש לך תואר שני בכלכלה
27/09/2018 | 17:30
159
וודאי למדת מה לעשות עם השפעות חיצוניות. תיישם על חמותך.
וברצינות: לדעתי צריך לשים דברים במקום בתקיפות ובנועם פעם אחת. אתה לא רוצה לדבר על העבודה עם חמותך? אל תדבר. אתה זה שמחליט למה אתה רוצה להתיחס ולמה לא.
לצפיה ב-'לסנן ולא להתייחס להערות האלה'
לסנן ולא להתייחס להערות האלה
30/09/2018 | 00:26
104
הייתי מבקשת אולי מאישתך לדבר איתה על זה ולומר שזה מפריע ויוצר אווירה לא נעימה ופשוט להיות נחמד ומנומס ולא מעבר.
לצפיה ב-'מגיבה מכאן..לא נפתח לי התגובה'
מגיבה מכאן..לא נפתח לי התגובה
29/09/2018 | 05:16
4
218
אסביר שוב.
כשהתגרשתי ביקשתי מאימי עזרה מאחר והיא חוסכת כבר שנים, בידיעה של אחיי ובהסכמתם, כמה שזה מביך ולא נעים, וללא ברירה מאחר שאם לא היתי מקבלת את עזרתה לא יכולתי לקנות דירה עם מה שהיה נשאר ממכירתה וחלוקתה לשניים. ועל זה אני מדברת בענין הירושה שלאחר אריכות ימים היתי אמורה לקבל. אז בהסכמת אימי ואחיי הכל גלוי..כספים אלו ניתנו לי וכך קניתי את חלקו של בעלי
לשעבר בדירה.
לגבי החישוב לא הבנת אותי. אני היתי אמורה לקחת משכנתא של 800 ולשעבד את הבית ולתת לו וזה היה ההון העצמי. הוא היה אמור לשלם את המשכנתא הזו 5 אלף ובנוסף היה לוקח משכנתא על היתרה..ובסהכ 12 אלף לחודש. יש לו עכשיו אפשרות לשלם סכום זה. זה לתקופה של 25 -30 שנה. ועל זה החששות שלי מה יהיה לאחר שאצא לפנסיה מה יהיה אם בשלב מסויים לא יהיו הכנסות ולא יוכל להחזיר סכום זה, 
זה לתת לו/ את השליטה על חיי. כפי שאמרתי רק את הבית יש לי שזה הביטחון והעוגן.
 
לצפיה ב-'12 אלף החזר משכנתא לחודש זה סכום לא סביר ואת חוששת בצדק'
12 אלף החזר משכנתא לחודש זה סכום לא סביר ואת חוששת בצדק
29/09/2018 | 17:00
139
שלא יעמוד בזה לאורך זמן, בעיקר כשיגיעו ילדים. עם כל הצער אני במקומך הייתי עונה לו באופן חד משמעי שזה לא משהו שביכולתך לעשות.
לצפיה ב-'משהו באג'נדה חיים שלי,'
משהו באג'נדה חיים שלי,
29/09/2018 | 19:45
1
153
אולי תוכלי להרגע מזה.
ההורות שלנו מחייבת אותנו לחנך את ילדינו לעצמאות.
וגם חשוב לנו לא להיות תלויים בהם.
אני כן שמחה כשאני יכולה לעזור,אבל זה לא תנאי ליחסים שלנו.
את לא אמורה להרגיש רע, ובטח לא להתנצל ולהסביר,
את ענית אין באפשרותי--זה בסדר גמור, ובעיני גם צודק ונכון.
עזבי את הענין,
 
לצפיה ב-'תסבירי לבנך שמאחר ויש לך 3 ילדים אינך יכולה לעזור רק לו'
תסבירי לבנך שמאחר ויש לך 3 ילדים אינך יכולה לעזור רק לו
04/10/2018 | 06:29
73
וברגע שתנצלי את הזכות למשכן את דירתך במקסימום עבורו, למעשה חסמת את האפשרות הזאת משאר הילדים.
לכן, אם את כן יכולה למשכן את הדירה ב-800000 תציעי לו שליש מזה (כלומר הוא יכול לקבל ממך הלוואה של כ-265000).
האם בזה תהיי מוכנה לעמוד?
לצפיה ב-'12000 אלף שקל משכנתא? לא נשמע סביר'
12000 אלף שקל משכנתא? לא נשמע סביר
03/10/2018 | 14:36
25
לצפיה ב-'יום כיפור,סובלנות ועוד...'
יום כיפור,סובלנות ועוד...
17/09/2018 | 16:04
7
260
ממי תרצו לבקש סליחה השנה? על מה?
האם תרצו שיבקשו ממכם סליחה?
 
וקשור-לא קשור:
במידה ויש פערים מבחינה דתית ומסורתית וחלק מהמשפחה צמה וחלק לא- כיצד אתם מתגברים על הפערים ומתחשבים?
לצפיה ב-'לבקש סליחה'
לבקש סליחה
18/09/2018 | 00:22
176
אין לי ממי לבקש סליחה. אני מאמינה בלבקש סליחה מייד כשאני נכשלת (וזה קורה לא מעט), ככה שלא צריך לחכות ליום כיפור. מאלוהים שלהם אינני נוהגת לבקש סליחה.
הבת שלי צמה. אנחנו נשב איתה לאכול קצת יותר מוקדם ואני אדאג שיהיה אוכל מתאים לסיום הצום, וביום כיפור נשאיר אותה לבד בבית רוב היום לישון ונלך לעבוד כמו כל הגויים שלא צמים פה.
לצפיה ב-'אני אוהבת את התקופה'
אני אוהבת את התקופה
18/09/2018 | 06:42
143
והאוירה שנוצרת סביב יו"כ. גם בהקשר 
של סליחות--וגם בהקשר של הצום.
לא יודעת אם אמירת הסליחה משרתת את הויתור של הסולח,
אבל זה זמן טוב למחשבה, האם בכלל פגעתי במישהו--שלא במודע.
(כי על הידוע מבקשים בו במקום)
האם באמת על הכל ניתן לסלוח--אני יכולה לחשוב על שני דברים
שאני לא אסלח גם אם יבואו לבקש סליחה.
אבל...אולי משהו בלב המבקש "יזוז".
והייתי שמחה אם מי שנפגע ממני יבוא ויאמר לי נפגעתי. ואבים במה פגעתי.
 
אותו הדבר לגבי צום--אני צמה.
לא חושבת שמישהו יפריע בענין.זה שלי, לא מטריד איש.
 
לצפיה ב-'לדעתי לא צריכה להיות בעיה של פערים'
לדעתי לא צריכה להיות בעיה של פערים
18/09/2018 | 10:09
138
ברוב המשפחות שאני מכירה, חלק מהאנשים צמים וחלק לא. ובין אלה שצמים - יש שצופים בטלויזיה, ויש שלא.
גם בבתים דתיים למהדרין - ההורים צמים, והילדים לא.
ווהאנשים שצמים - מסתדרים עם זה שיש לידם מישהו שאוכל. זה לא שובר אותם.
 
נהוג לאכול לא ליד האנשים שצמים, וגם לא לאכול אוכל שעושה ריח טוב בכל הבית. כדי לא לפתות.
 
 
לצפיה ב-'נכנסתי לכאן רק עכשיו....'
נכנסתי לכאן רק עכשיו....
19/09/2018 | 20:22
154
לבקש סליחה? אין לזה קשר ליום כיפור מבחינתי.
כנ"ל במקרה ההפוך.
אני לא צמה , אישי צם.
הילדים כבר לא בבית, אצל הבן - צמים, אצל הבת - לא צמים.
ארוחה מפסקת אנחנו אוכלים ביחד, בצהרים - משהו קל.
במשך היום אני אוכלת וזה לא מפריע לאישי.
אחה"צ אני מכינה בצק שמרים, לגביניות לסיום הצום.
מביאה משלוח גם לשכנה שלי.
לצפיה ב-'יום הכיפורים שלנו'
יום הכיפורים שלנו
20/09/2018 | 07:19
102
אתחיל בבקשת סליחה, אני נוהגת לבקש סליחה כשאני פוגעת באנשים או חושבת שפגעתי בהם. 
מצפה לאותו דבר גם מהאנשים הסובבים אותי. אם הם לא מבקשים אני לא אנטור טינה ואמשיך הלאה.
 
אצלנו האיש צם אני לא, הילדים עוד לא בגיל אבל אוטוטו יגיעו ונראה מה יחליטו. אם יחליטו שכן אצטרף אליהם כי שנים צמתי והפסקתי כשנולדו זו היתה משימה בלתי אפשרית.
אצלנו שומרים ומתחשבים בצם, אין טכנולוגיה, לא מחממים אוכל. דואגים לאכול דברים שאפשר גם בלי לחמם או להוציא מהמקרר כמה שעות לפני שלא יהיה קר. לבעלי לא מפריע שאוכלים לידו ובכל מקרה אוכלים רק במטבח אז אם קשה לו יכול לעבור לחדר אחר.
אני אוהבת את המסורת הזו ואת השקט של כיפור זה עוזר לעשות חשבון נפש עם עצמך בין אם אתה צם ובין אם לא. כשממשיכים בחיים כרגיל לדעתי האישית כמובן גם אם צמים קשה מאוד להקשיב לנפש.
לצפיה ב-'אצלנו בשכונה יום כיפור'
אצלנו בשכונה יום כיפור
20/09/2018 | 10:09
128
זה לגמרי חג האופניים (וקורקינטים ורולר בליידס וכו') וזהו. הילדים בשכונה ממש אוהבים אותו, והוא אחד החגים המוצלחים מבחינתם.
 
לגבי סליחות - בתור אדם לא דתי אין משהו מיוחד ביום כיפור מבחינתי. כשצריך לבקש סליחה מבקשת (אגב, הקטנה עדיין מתקשה לקלוט את המסר שגם אם פוגעים לא בכוונה צריך לבקש סליחה).
 
לגבי חלק מהמשפחה צמה - אצלנו במשפחה הגרעינית אף אחד לא צם. מן הסתם כשאחרים צמים - אוכלים במטבח ולא מול הפנים שלהם, וכו' (אם כי אצלנו בבית ממילא אמורים לאכול רק במטבח...).
לצפיה ב-'שנה וחתימה טובה לכולם!'
שנה וחתימה טובה לכולם!
20/09/2018 | 13:06
93

ממי תרצו לבקש סליחה השנה? על מה? מבעלי. על פעמים ספורות שהתפרצתי עליו בגלל הורמונים של טיפולי פוריות. למזלי, הוא טיפוס לא נוטר. 

האם תרצו שיבקשו ממכם סליחה? כן. יש לי כמה אקסים שנהגו בי בצורה מחפירה, מהעבר. הם מעולם לא ביקשו סליחה, אבל עברתי הלאה בלעדיה. 

וקשור-לא קשור:
במידה ויש פערים מבחינה דתית ומסורתית וחלק מהמשפחה צמה וחלק לא- כיצד אתם מתגברים על הפערים ומתחשבים?
בעלי אדם מאמין, אבל חילוני. הוא לא צם כי קשה לו עם זה פיזית ולא משתיק שום טכנולוגיה בכיפור (בעיקר רואה סרטים וגולש בנט). אז אני מאז נישואינו, עושה את הצום אצל משפחתי, ששומרים מלא. בלי חשמל משום סוג (למעט מה שנותר דולק כל הצום), כולם צמים והרוב גם בבית הכנסת. מי שנותר בבית, מסתפח לעיתונים ולספרים וזה עוזר להעביר הצום. בדיעבד, השנה במיוחד הוא הצטער שלא הייתי אתו (למרות שהצעתי להיות בחדר כל היום ושהוא יעשה כרצונו). אולי בשנה הבאה, בלי נדר, נעשה הצום יחדיו.
 
סוכות שמח לכולם!
 
לצפיה ב-'חג ושמח ושנה טובה לכל גולשי/ות הפורום'
חג ושמח ושנה טובה לכל גולשי/ות הפורום
08/09/2018 | 01:04
2
54
לצפיה ב-'חג שמח, שנה רגועה ומאושרת לכולם '
חג שמח, שנה רגועה ומאושרת לכולם
09/09/2018 | 15:35
32
לצפיה ב-'בוקר טוב, שנה טובה וחתימה טובה'
בוקר טוב, שנה טובה וחתימה טובה
16/09/2018 | 09:21
14
לצפיה ב-'עושה את החג אצל..... נכון.. ניחשתם נכון...'
עושה את החג אצל..... נכון.. ניחשתם נכון...
06/09/2018 | 23:59
6
401
אני עוד פה . חמותי עוד שם ואנחנו נפגשים בשולחן החג עם האוכל האשכנזי המאוס שלה. אציין רק שגם אני אשכנזי אבל חמותי אפילו שניצל מצליחה לשרוף והיא עוד מגישה אותו !!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
מחכה שהחג יעבור ושהם לא ירצו לבוא לסוכות.
מקווה שהשנה הם פחות ישגעו את השכל היא ובעלה הנכה רגשית . . . 
שנה טובה !
 
לצפיה ב-'ראשית מאחלת לך חג שמח'
ראשית מאחלת לך חג שמח
07/09/2018 | 08:49
214
שנה טובה בריאה שמחה ושיהיה לך טוב.
 
לגבי האוכל האשכנזי--מותר לך להתחכם לא במילים אל במעשים
תכין בבית מעט מכלים שאפשר להעביר ותביא ותאכל אותו.
לא נראה לי שלמישהו יהיה באמת אכפת.
 
לגבי בלבולי שכל--אתה אדם בוגר חלק מהזמן תשמע אל תגיב תן לזה לעבור ובחלק מהזמן תהיה עסוק בקריאה בשיחה אישית עם אחד הילדים
לא מוכרחים להתנגש, ולא מוכרחים לסבול. אפשר גם לא להיות צודק אבל כן חכם.
בהצלחה.ושוב חג שמח.
לצפיה ב-'תביא סנדויץ מהבית, ותעשה כאילו אתה הולך לשירותים'
תביא סנדויץ מהבית, ותעשה כאילו אתה הולך לשירותים
07/09/2018 | 11:29
201
ואז תיקח ביס
 
 
לצפיה ב-'לגבי האוכל, לכל מאכל אפשר להוסיף רוטב צ'ילי, רוטב ברביקיו '
לגבי האוכל, לכל מאכל אפשר להוסיף רוטב צ'ילי, רוטב ברביקיו
07/09/2018 | 12:57
1
262
סחוג וכו'
ולרובינו יש שתי אוזניים, בשביל להכניס מאוזן אחת ולהוציא מאוזן שנייה.
ולגבי נכות רגשית כנראה שאתה צריךלהסתכל במראה עם הקיטורים שלך
לצפיה ב-' אהבתי את המשפט על האזניים.'
אהבתי את המשפט על האזניים.
07/09/2018 | 17:21
63
לצפיה ב-'העצה לחג של כל דיאטנית מתחילה'
העצה לחג של כל דיאטנית מתחילה
07/09/2018 | 15:38
239
תביא אוכל שאתה יכול לאכול בצלחת גדולה בשביל כולם .
לצפיה ב-'תבוא עם מלח ופלפל '
תבוא עם מלח ופלפל
08/09/2018 | 01:00
176
וברצינות, תנסה לקחת את זה בקלילות וכן להנות.
מקסימום, אחרי זה תאכלו משהו נחמד
לצפיה ב-'כלתי קוראת הודעות שמיועדות לבני'
כלתי קוראת הודעות שמיועדות לבני
05/09/2018 | 16:55
35
398
זה מכעיס אותי. האם אני לא יכולה לרשום הודעות בלי שהיא תיקרא? אני חושבת שזו חוצפה. זה לא מיועד אליה. בשיחות איתה כשלפעמים אני בוחרת כן לשתף אותה.. היא מציינת "כן ראיתי ששלחת לו...". 
לפעמים בוחרת לפרש הודעות לכל מיני כיוונים שבכלל לא לשם כיוונתי.. האם אני צריכה להיצטדק.. ולהסביר לה...זה לא היה מיועד אליה מלכתחילה!!
הפסקתי לירשום לו הודעות בגלל החטטנות הזו..אבל זה מעצבן.. האם בגלל שהתחתן אין לי פרטיות? האם כל דבר כלתי צריכה לדעת? חברה אמרה לי שהם התחתנו והם אישות אחת.. אני לא חושבת כך! אין לי שום דבר נגדה..אבל לפעמים מפרשת דברים כאילו דובר בה..וממש לא דובר לא בא ולא עליה!
האם אני טועה ואני צריכה להסכים שכל דבר היא תדע? אלו עיינינים שלי אישיים..שאין לי ענין שהיא תהיה שותפה להם.
כמובן שהפסקתי לירשום לו הודעות.
 
 
לצפיה ב-'אז תדברי איתו בטלפון על דברים אישיים ואל תכתבי הודעות עם '
אז תדברי איתו בטלפון על דברים אישיים ואל תכתבי הודעות עם
05/09/2018 | 17:32
1
287
תכנים שלא מיועדים לעיניים אחרות. אגב, זה נכון גם לגבי ההתקשרות שלך עם אנשים אחרים, ולא רק עם הבן שלך. כשכותבים משהו, אין לדעת מי עוד קורא את זה (בין אם במקרה, בין אם מתוך חטטנות ובין אם מאחר והבנאדם שקיבל את המסר מראה את זה בעצמו לאחרים).
וכן, קחי בחשבון שהבן שלך נשוי, הוא בזוגיות, ורוב הסיכויים שהוא מדבר על דברים עם אשתו. אם יש משהו שמאוד מאוד מאוד חשוב לך שלא יעבור הלאה, דברי איתו טלפונית או ב4 עיניים על הנושא, אל תכתבי, ותבהירי לבן שלך שאת מעוניינת שזה יישאר בין שניכם ולא יעבור הלאה, גם לא לאשתו. אם גם לזה הוא לא יכול להתחייב, כנראה שתצטרכי לוותר על הפרטיות או להפסיק לספר לו דברים אישיים.
לצפיה ב-'אהבתי את התגובה'
אהבתי את התגובה
11/09/2018 | 12:06
34
לצפיה ב-'יש בהחלט זוגות שמאפשרים לבן הזוג'
יש בהחלט זוגות שמאפשרים לבן הזוג
05/09/2018 | 18:05
228
גישה לכל מידע שמגיע אליהם. יש כאלה שמאפשרים גישה לכל האמצעים האלקטרוניים - כמו שבנך עושה. ויש כאלה שגם כל מידע שמגיע להם בדרך אחרת מעבירים הלאה. אם את רוצה שבנך לא יספר משהו שאת אומרת לאשתו את צריכה להגיד לו שאת מבקשת לא לספר את זה לאשתו. יכול להיות שהוא יסכים, ויכול להיות שהוא יגיד שהוא מספר כל דבר לאשתו ואם את לא רוצה שהוא יעביר לה, אל תגידי לו. כל עוד את מודעת לכך שזה המצב, זכותם להחליט שזו ההתנהלות שהם מעדיפים כזוג. בכלל הנוהג המקובל הוא מה שאמרתי - שאם רוצים שבן הזוג ישמור סוד מפני בן הזוג שלו, קודם כל אומרים לו שמבקשים שהוא ישמור את הסוד, ורק אחרי שהוא מסכים מספרים לו - כי אצל זוגות רבים מאוד ברירת המחדל היא שכל דבר עובר לבן הזוג. הבעייה היא לא כלתך, כי זו החלטה משותפת שלהם כזוג. אז, כאמור, אם יש משהו שאת רוצה שהוא לא יעביר לאשתו, תגידי לו "אני רוצה להגיד לך משהו ואני מבקשת שלא תעביר לאשתך" - ויכול להיות שהוא יסכים. אבל זה לא משהו שאת יכולה לשלוט בו אלא החלטה שלו.
לצפיה ב-'זה כנראה בסדר מצידו של הבן, היא לא עושה את זה בסתר'
זה כנראה בסדר מצידו של הבן, היא לא עושה את זה בסתר
05/09/2018 | 19:16
168
אז תאלצי למצוא דרך אחרת להעביר לו דברים שאת לא רוצה שהכלה תשמע.
 
כתבת שהכלה לא מפרשת נכון. אבל לדעתי, אם יש שם פתח לפירוש לא נכון - היא כנראה לא לגמרי טועה. אלה דברים שאיכשהו קשורים אליה. זה לא שאת כותבת לו על הבדיקה הרפואית האחרונה שעברת (שזה באמת נושא פרטי שלך).
מה שאומר שגם כשתדברי איתו פנים אל פנים ולא תשלחי בווטסאפ - יש סיכוי שהוא ישתף את זוגתו. או שתעמידי אותו במצב מביך שהוא ייאלץ לשמור ממנה סודות.
לא פשוט.
לצפיה ב-'זה לא ענינך'
זה לא ענינך
05/09/2018 | 22:42
8
229
זה בינה לבין בעלה. את לא חלק בזה. אם מפריע לך תגידי לבן שלך. יש סיכוי טוב שהוא יבהיר לך שאין סודות בינו לבין אשתו, אבל את ממש מבקשת את זה.
לצפיה ב-'מה לא ענייני?'
מה לא ענייני?
06/09/2018 | 09:23
7
202
ההודעה והתכתובת היא ממני. היא מיועדת אליו. אם אני צריכה להסביר זה לו בלבד. ההודעה לא מיועדת אליה. 
אז אם קראה...אוקי. (אני עדיין חושבת שזו חוצפה) (בדיוק כמו מכתב שמגיע ולא מיועד אלי..אני בחיים לא אפתח אותו..הוא לא מיועד אלי)
ברור לי שאין לי שליטה על זה. ברור לי שאם זה בסדר מבחינתו שהיא קורא..אז אין לי מה לומר.
למה היא מגיבה לי.. למה היא צריכה להגיב לי ולבקש הסבר על עניינים לא שלה!
מכבדת את הזוגיות שלהם. מכבדת את המשפחתיות שלהם. לא נכנסת לזה. זה לא מקומי ולא ענייני להכנס ביניהם.
ועדיין אני חושבת שגם אם קראה..זה לא עניינה. זה לא היה מיועד אליה. אם היתי רוצה היתי שולחת אליה ההודעה. אבל שלחתי אליו.
העניינים בנושאי ההודעות הם שלי בלבד. תדירות ההודעות הם פעם ב... זה לא שאני עכשיו משגעת אותו .. זה שבני התחתן עדיין לא אומר שאני כבר לא יכולה להתייעץ לשאול לשתף. אני לא מטרידנית..אבל הוא עדיין בני עם כל הכבוד לזוגיות 
המסר כאן מכל ההודעות שאני לא בסדר שאני בכלל שולחת לו הודעות. מה הקטע? לא מובן? אני עושה משהו רע.. אני לא יכולה לשתף להתייעץ לומר...אז עכשיו שהוא נשוי הוא הפסיק להיות בני? לא מובן לי.
לי אין שליטה על איך קוראים את ההודעה ואיזה פרשנויות היא עושה מההודעות.. כל אחד יכול לקרא ולקחת לאן שהוא בוחר... אני יודעת שלה אין קשר לתוכן ולכן גם מקומם שאני צריכה "כאילו" להצטדק ולהסביר... 
מה יש בלבבו של אדם.. אחר לא יידע..
.אני יודעת שכל אחד במקומו ובכבודו. 
ברור שכבר לא אכתוב הודעות..לא אתייעץ דרך הוצאפ.. 
 
 
לצפיה ב-'ברור שאת בסדר שאת שולחת לו הודעות.'
ברור שאת בסדר שאת שולחת לו הודעות.
06/09/2018 | 11:01
166
מה שאת לא יכולה לעשות הוא לשלוט במה הוא עושה איתן, ולמי הוא מראה אותן. אז אם את רוצה שהיא לא תראה, את צריכה לעשות משהו אחר.
לגבי זה שהיא מגיבה על הודעות ששלחת אליו - זה באמת קצת משונה, אבל זו היא, וזה המצב. ועכשיו כשאת יודעת מה המצב, את צריכה להחליט מה לעשות הלאה.
אם לא תשלחי הודעות, אלא רק תדברי איתו והוא יעביר לה, לפחות לא יהיה לה מה "לבקש הסברים". את ההסברים הוא ייתן לה, וכו'. היא לא תוכל להיתפס לניסוחים שלך, כי מן הסתם הוא לא מעביר את הניסוחים באופן מדויק אלא את רוח הדברים, והוא גם יוכל לסנן בכל זאת מה שלא נראה לו שכדאי שיעבור אליה. כך שנראה שבאמת כדאי לך פשוט להפסיק לשלוח הודעות ולעבור לדיבור איתו בטלפון, וזה יפתור את הבעייה לפחות חלקית. אגב, אם את שולחת לו בוואטסאפ, אפשר למחוק תוך 7 דקות אם הוא מגיב עד כדי כך מהר (למשל תוך כדי שיחה ואחרי שהוא כבר הגיב בהתחלה), כך שבכל זאת כן יש מידה של צנזורה שאת יכולה לעשות להודעות שלך, בהנחה שהיא לא נמצאת לידו בזמן השיחה בוואטסאפ.
לצפיה ב-'אם זה באמת לא עניינה, זכותך לא לענות לה'
אם זה באמת לא עניינה, זכותך לא לענות לה
06/09/2018 | 11:08
3
150
אם את כותבת לו על עניינים אישיים שלך, מתייעצת על בעיות פרטיות שלך והיא באה ומתחילה לתת לך עצות בנדון - זכותך לאמר "תודה על ההתעניינות, אבל אני מעדיפה לא לדבר על זה עכשו".
 
אבל אם את כותבת על עניינים שקשורים אליו או אל משפחתו - זה כן עניינה. 
היא זאת שחיה איתו, ואם את נותנת לו עצות או רעיונות לגבי דברים שישפיעו גם עליה - זה בהחלט עניינה.
לצפיה ב-'נראה לך שאשלח לו הודעות לגבי משפחתו? ממש לא!'
נראה לך שאשלח לו הודעות לגבי משפחתו? ממש לא!
06/09/2018 | 13:31
2
50
לצפיה ב-'הכל אישי שלך? שום השפעה עליו ועל ביתו?'
הכל אישי שלך? שום השפעה עליו ועל ביתו?
06/09/2018 | 13:42
1
152
אם את רק מספרת ומתייעצת, ואין בהודעות שלך שום הפעלה שלו או ביקורת עליו - אז באמת אין מניעה לאמר לה שאת לר רוצה לשוחח על זה
 
אבל תזכרי שהודעות סטייל "תיקח אותי לרופא" "אני עצובה אז תהיו אצלי בחגים" "רע לי כי הבן המופרע שלך שבר לי את הואזה" הן לכאורה הודעות עליך והמצב הרפואי והרגשי שלך, אבל בעצם - קשורות גם אל אשתו...
לצפיה ב-'די נו..אני לא מפגרת. '
די נו..אני לא מפגרת.
06/09/2018 | 14:47
172
הודעות שקשורות אלי בלבד. ולא מניפולציות למינהן ולא הודעות עם מסר כפול.
לצפיה ב-'הכל נכון'
הכל נכון
06/09/2018 | 16:50
130
אבל אם אישי מראה לי מכתב שיועד אליו, זה כבר לא בידיו של שולח המכתב.
מה שכן, את תמיד יכולה לומר לה: התכתובת הזו היתה ביני ובין "יוסף", כי רציתי להתיעץ איתו. אילו רציתי להתיעץ איתך הייתי שולחת ישירות אלייך. זה מותר לך, ואפילו כנראה נכון. וכנראה אחרי פעם או פעמיים, היא תפסיק לבוא עם זה אלייך.
לצפיה ב-'מסכימה איתך. מרגיז אבל נסי כפי שייעצו לך להתקשר '
מסכימה איתך. מרגיז אבל נסי כפי שייעצו לך להתקשר
11/09/2018 | 12:26
73
בלבד.
 
לצפיה ב-'בעיקרון, בני זוג לא אמורים לשמור סודות זה מזה'
בעיקרון, בני זוג לא אמורים לשמור סודות זה מזה
05/09/2018 | 23:40
152
אני לא חושבת שאת אמורה להעמיד את בנך במצב כזה שבו הוא צריך לבחור בין נאמנות לסודות שלך לבין אישתו.
 
מצד שני, לא כל מילה שיוצאת לך מהפה צריכה לעבור דרך כלתך.
את לא תחת פיקוח.
 
דברי איתו בטלפון ולא בהודעות אם זה לא משהו שאת רוצה שיעבור דרכה, אבל קחי בחשבון שהוא בטח ישתף אותה בתוכן השיחה.
לצפיה ב-'הייתי מפרידה בין'
הייתי מפרידה בין
06/09/2018 | 07:01
9
166
שני נושאים בדברים שאת מביאה.
האחד--אני מסכימה איתך שגם בזוגיות נכון לשמור על 
פרטיות מסוימת--אני ובעלי לא נוגעים --בארנק האישי, ביומן האישי,
וגם לא בניידים האישיים--מותר שיהיה לי מקום פרטי ואישי,
גם אם זה לא סודות בכלל, בתוך הזוגיות יש לכל אחד גם פרטיות
שבכלל לא מעניננת ולא מטרידה את בן/בת הזוג.
השני--המציאות שאת חווה מול הבן שלך--כבר יעצו לך אל תכתבי
אם את לא רוצה שיגיע אליה.אני גם לא הייתי מדברת בטלפון איתו
על דברים שאת לא רוצה שיגיעו אליה ותעשה עליהם פרשנות.
תביני שזו המערכת שלהם--וזה האופי שלה לפרש את דבריך.
כהורים זה רגע שהתובנה שהילדים בונים מערכת נפרדת ואין לנו
שום אמירה בענין. זה כך וזהו.
תמצאי פרטנרים אחרים להתיעצויות ולפרוק את הדברים שלך.
לצפיה ב-'אני רק הערה'
אני רק הערה
06/09/2018 | 16:56
8
156
גם אם נכון בעינייך שבזוגיות צריך לשמור על פרטיות מסויימת, את לא יכולה להגיד לילדייך מה לעשות עם הזוגיות שלהם. ובהשלכה לכותבת שהתחילה את השרשור: היא איננה יכולה לבוא לבנה עם הטיעון שלך. או שזה בא ממנו, ונמצא בינו לבין אשתו, או שלא. לא מקומה של אימו לבוא אליו ולהגיד לו משהו כזה.
לצפיה ב-'ואני רק תגובה'
ואני רק תגובה
06/09/2018 | 22:31
7
136
נכון מה שאת אומרת--אבל לפעמים צריך גם ללמד
הרבה צעירים--חכמים ונבונים--חושבים שנכון שאין הפרדה כלל
והכל ביחד. מותר ללמד ולהדריך--שגם בזוגיות יש מקום לפרטיות.
והרבה זוגות שלא מאפשרים מרחב פרטי בסופו של דבר ניזוקים--
מה לעשות שבכז אנחנו אינדיוידוליים.
וזה שאני בזוגיות--ההורים שלי--הם שלי וההורים שלו הם שלו.
והאחים שלי הם שלי ושלו נשארים שלו.
ומותר לי כאמא להיות במרחב פרטי עם ילדי הנשואים--
זה לא שאינני מכבדת זוגיות שלהם--זו לא סתירה.
לצפיה ב-'צעירה הייתי וגם זקנתי'
צעירה הייתי וגם זקנתי
07/09/2018 | 15:34
6
137
ואנחנו נמשיך לא להסכים.
לצפיה ב-'בכלל לא נורא לא להסכים, במה לא הסכמנו לא הבנתי'
בכלל לא נורא לא להסכים, במה לא הסכמנו לא הבנתי
07/09/2018 | 16:10
5
34
לצפיה ב-'אני חושבת שאת מבלבלת בין שני דברים'
אני חושבת שאת מבלבלת בין שני דברים
09/09/2018 | 16:55
4
107
דבר אחד שה מה אני עושה ביום יום (באמת שאין לי ענין לעבור על כל התכתובות של בן זוגי ולהיפך)
דבר שני זה מה רצוי כ"אם עוברים על זה זה בעייתי". הייתי מתחילה לדאוג אם בן זוגי היה אומר לי במפורש "זה מחוץ לתחום בשבילך".
וודאי וודאי שהייתי מצפה מבן זוגי להעמיד את חמותי במקום, שלא היא זו שמחליטה אילו סודות יהיו בתוך התא המשפחתי הגרעיני. הסיבה היא שהתחלף התא הגרעיני. פעם הוא היה בן (או בת) + הורים, ועכשיו הוא בעל + רעיה. החמות היא מחוץ! ואם היו מגיעות "עצות" ממנה זה היה נגמר או בזלזול עמוק, או בפיצוץ והעמדה מיידית במקום.
לצפיה ב-'לא בלבלתי כלום,'
לא בלבלתי כלום,
10/09/2018 | 07:55
2
80
הגבתי לפוצחת השרשור--שנכון שצריך פרטיות ואני מבינה את תלונתה.
לבין ההבנה שכרגע זה המצב והיא אמורה לחשוב אם לשתף או להמנע.
בתגובתי אליך--כתבתי שנכון ללמד זוגות צעירים להבין שיש גם פרטיות אישית
בתוך זוגיות.
לא כתבתי--שאחד מבני הזוג אמור לומר--זה שלי ואל תתקרב.
לא חושבת שאזהרה כזו ראויה. 
כן חושבת שסמביוזה--עד הטמעות כוללת היא לא נכונה ולו עבור הזוגיות.
איך לעשות זאת--זה בהקשבה זוגית נכונה.
מרחב אישי--הוא גם שחרור הורים וחמיות מהצעירים.
ומה שרוצים באופן דיסקרטי אפשרי בתבונה ובזהירות.
לצפיה ב-'אני חושבת שבהחלט יש פרטיות גם בתוך זוגיות, רק שהגדרתה לא '
אני חושבת שבהחלט יש פרטיות גם בתוך זוגיות, רק שהגדרתה לא
10/09/2018 | 12:06
1
81
תמיד תואמת למה שהחמיות היו רוצות (או לפחות החמות הספציפית הזו). בני הזוג הם אלו שצריכים להגדיר את גבולות הפרטיות ולא אף אחד אחר. מה שכן, הוגן יהיה מצד החמות לומר לבן שנושאים X או Y הייתה רוצה שישמור אותם לעצמו ולא ישתף עם בת הזוג, והוגן יהיה מצד הבן לומר לה בכנות האם הוא מסוגל לעשות את זה, כך שתוכל לקבל החלטה נכונה האם לשתף אותו או לא.
לצפיה ב-'ניסחת היטב את מה'
ניסחת היטב את מה
11/09/2018 | 20:51
61
שאני כתבתי והתכונתי במילה "ללמד".
וסתם אוסיף עוד משהו--
הרבה התכתבתי עם ביתי כשהיתה חולה--
קשה היה לה לדבר וכתבנו. כל פעם כשהיו נושאים יותר אישיים ביניננו,
ביקשתי ממנה למחוק. כי באמת לא רצינו שיגיע 
למחוזות אחרים, שלא נוגעים בענין, או שעלולים להתפרש לא כפי שאנחנו הבנו.
ולכן אפשר לכתוב ולבקש למחוק או פשוט לשוחח, ולא להשאיר בכתובים.
ואם רוצים זהירות יתר, לשוחח לא דרך מכשיר.
 
לצפיה ב-'ענייני ירושה בין האחים של בעלי לא עניינו אותי'
ענייני ירושה בין האחים של בעלי לא עניינו אותי
11/09/2018 | 12:21
80
והיו התכתבויות ומפגשים ומעולם לא הייתי מעורבת. לעומתם, כלה אחרת התעקשה להתייצב במפגשים וגם ידעה כל מה שהולך כי משום מה הצטרפה לקבוצה שלהם בווטסאפ כשאני וכלה אחרת לא. אז עם כל הכבוד לזוגיות, יש דברים שאישה (גם בעל כמובן) צריכים לקחת צעד אחורה ולתת כבוד לפרטיות.  בכל זוגיות יש פרטיות לנושאים מסוימים. בטוח למשל שהבן שלי לא יודע איזה התכתבות יש לכלתי עם אחיותיה או הוריה ואין לו זמן ורצון לחטט. לא מאמינה שהיא משתפת אותו בכל מה שהיא כותבת מסיבות שונות. 
לצפיה ב-'בתור כלה, אני יכולה לומר לך שחברתך די צודקת'
בתור כלה, אני יכולה לומר לך שחברתך די צודקת
06/09/2018 | 08:16
1
228
הם אולי לא יישות אחת, אבל הם כן משפחה אחת ויחידה אחת. אני אישית לא נוהגת לקרוא הודעות של חמותי המיועדות לבעלי, או לעיין לו בנייד. פשוט אין לי צורך בזה (חמותי גם לרוב אומרת את שלה בפנים או בטלפון, כי בעלי פחות אוהב את המדיה של סמארט). אבל הגיוני בהחלט שכלתך חושבת שאין בזה שום רע ושזו לא נחשבת פלישה לפרטיות, כי הם יחידה אחת.
אולי בעבר גם הייתה ביניכן מתיחות כלה - חמות, בגלל סיבות מסיבות שונות. לכן כלתך נמצאת כל הזמן במצב מגננה ומפרשת האמירות שלך לא נכון. הייתי במקום הזה ולכן אני בהחלט מזדהה. ויש דרך מאוד פשוטה לפתור זאת. פשוט תתקשרי עם בנך בטלפון או פנים מול פנים. ככה לא תהיינה אי הבנות. אבל להילחם על העיקרון שהיא לא תקרא לו הודעות כי זה לא עניינה - א. זה עיקרון לא לגמרי נכון. ב. זה קרב אבוד מראש שעדיף לוותר עליו. 
לצפיה ב-'לא צריך להלחם ולא לקרוא אבל '
לא צריך להלחם ולא לקרוא אבל
11/09/2018 | 12:15
79
אדם צריך פרטיות גם אם הזוגיות מושלמת. לי לא קרה שחיטטתי בטלפון כדי לראות מה גיסותיי כתבו או חמותי אמרה ולא שלא היו חילוקי דעות פשוט, בעלי לא אהב את זה ואני לא אוהבת שמחטטים לי ולא מדובר על מקרים בודדים שחיפשתי משהו בנוכחותו. 
אני חיה בזוגיות מצוינת תודה לאל ולא מוכנה שבעלי יראה מודעות לשם חטטנות. זה לא מקובל עלי ולכן גם אני לא עושה זאת. 
 
לצפיה ב-'אף פעם לא נדע איך הזוגיות בבית שלהם ומה טוב ומתאים להם'
אף פעם לא נדע איך הזוגיות בבית שלהם ומה טוב ומתאים להם
06/09/2018 | 09:17
124
אולי גם הבן נוהג לקרוא הודעות של כלתך, ואולי לא, וסתם מתאים לו שהיא מסתכלת, נחמד לפחות שאת יודעת את זה .
לצפיה ב-'לגמרי לא עניינך'
לגמרי לא עניינך
06/09/2018 | 13:36
163
זה שלהם ואם לו אין בעיה- לך בהחלט לא צריכה להיות בעיה.
רוצה לומר לו משהו פרטי- תתקשרי אליו.
 
אם יש לו בעיה- שיפתרו את זה ביניהם.
לצפיה ב-'איום ונורא. עצתי לך לדבר עם הבן שלך בארבע עינים '
איום ונורא. עצתי לך לדבר עם הבן שלך בארבע עינים
07/09/2018 | 00:05
153
וגם לא בטלפון. 
או לאמץ הרגל של טיול משותף בחוץ של שניכם בלבד בו תדברי איתו.
גם אצל זוג נשוי חייבת להיות פרטיות.
לצפיה ב-'למה הטענות אליה? הבן שלך הוא זה שמאפשר לאחרים לחטט לו בנייד'
למה הטענות אליה? הבן שלך הוא זה שמאפשר לאחרים לחטט לו בנייד
09/09/2018 | 08:32
39
לצפיה ב-'אין דבר כזה לשלוח לו ולצפות שהוא לא ישתף את זוגתו או יראה לה'
אין דבר כזה לשלוח לו ולצפות שהוא לא ישתף את זוגתו או יראה לה
10/09/2018 | 04:04
109
כשאני מספרת משהו לחברה אפילו הכי טובה, או לאחי או לכל אחד אחר, אני יוצאת מתוך הנחה שאחי מספר לזוגתו ושהחברה תשתף את בעלה. אין שום סיבה בעולם שתצפי לדיסקרטיות מבנך - כשזה נוגע לזוגתו. 
זה לא נעים אבל זהו מנהגו של עולם.
לצפיה ב-'אני מסכימה אתך. לפעמים צריך גם לתת '
אני מסכימה אתך. לפעמים צריך גם לתת
11/09/2018 | 12:05
98
כבוד ופרטיות ועם כל הכבוד לכך שהם בני זוג כמקשה אחת, יש דברים שאת רוצה לכתוב רק לבן בלי קשר אליה. בדיוק כפי שהיא תרצה לשתף את הצד שלה בלי שהבן שלך ידע דבר...
אני חושבת שהסקרנות והחטטנות נובעת לרוב מחוסר בטחון שמא מסתירים ממנה משהו.
 
לצפיה ב-'ובנימה הומוריסטית, מוטו לחיים:'
ובנימה הומוריסטית, מוטו לחיים:
11/09/2018 | 16:17
146
"כי המילה שנאמרת
כמו ציפור, היא משוחררת"
נכתב ע"י המשורר הדגול הישאם מסאלחה בשירו המפורסם
"מדברים בולו בולו מבטיחים פקה פקה" אי שם בשנות התשעים(?)
 
שנה טובה
 
 
לצפיה ב-'עונה באיחור, לא חושבת שזו בעיה'
עונה באיחור, לא חושבת שזו בעיה
16/09/2018 | 09:34
1
90
נתחיל מהסוף למה זה מפריע לך בכלל? מה זה משנה לך, הרי ברור ממה שאת כותבת פה שזה לא דברים שקשורים אליה.
 
ועכשיו לנושא עצמו, מכירה לא מעט זוגות שמסתכלים אחד לשני בנייד קבוע, כי זה מה שמתאים להם.
בנוסף יכולה לספר לך שיש לי חברה שכשאני מספרת לה סודות אומרת לי במפורש את יודעת שגם בעלי ידע על הסוד שלך ואם את לא רוצה אל תספרי לי. היא מספרת לבעלה הכל ויכולה לספר גם סודות של חברות מבחינתה במערכת הזוגית שלה. ברור שיש נושאים שלא יעניינו אותו ואולי לא תספר אבל היא דואגת לשתף אותי בהתנהלות הזוגית שלהם שאדע.
אם את רוצה שהיא לא תדע משהו את יכולה לספר לו אישית בטלפון או במפגש ביניכם אבל לא לשלוח הודעות. כמובן כשאת מספרת אם את רוצה שלא תדע את יכולה להדגיש שלא יספר לה אבל אם הוא מספר לה הכל זה לא יעזור לך וכנראה אותו לא תוכלי לשתף בדברים שאת לא רוצה שהיא תדע.
 
 
לצפיה ב-'אצלנו כל כך ברור שהכל עובר אליי,'
אצלנו כל כך ברור שהכל עובר אליי,
16/09/2018 | 13:57
91
שלפעמים אנשים אומרים דברים לבעלי ומתפלאים שזה עדיין לא ידוע לי.
לפעמים אפילו בעלי מתפלא שאני עדיין לא יודעת משהו שהוא לא סיפר לי.
לצפיה ב-'חגים מציפים'
חגים מציפים
04/09/2018 | 11:29
36
917
אני רוצה לומר שהפורום הזה בעבר עזר לי להבין שחמותי עוברת תהליכים דימנטיים שהשפיעו על התנהגותה אלי, אני מאוד שם בשבילה עכשיו עד כמה שאני יכולה כי זה מאוד משפיע עלי, המצב שלה מבולבל ומבלבל ומלחיץ אותי מדאגה לה, ולפעמים מתעתוע שקשה להאמין שזה אמיתי...
ועכשיו החגים , גיסתי, איתה היה משבר, ונפגעתי ממנה, פתאום מזמינים, פתאום כולם צבועים.... בפסח האחרון היינו אצלה, קיבלתי התקף חרדה , אני ממש לא רוצה ללכת בחג הקרוב, אבל היא הזמינה והילדים ובעלי רוצים ללכת ולא רוצים שאני אשאר בבית, שזו האופציה שהייתי בוחרת, באמת,  וכרגיל שוב עושה הכל שכולם יהיו מאושרים , אבל אני לא ... :(
לצפיה ב-'כמה שאלות לפני תשובה'
כמה שאלות לפני תשובה
04/09/2018 | 12:12
7
278
1)מה המרחק במגורים ביניכם לבין המקום אליו אתם מוזמנים?
 2)למה קיבלת התקף חרדה בפסח?
3)למה את לא רוצה להגיע לשם?
אולי אם נדע את הפרטים האלה--יהיה נכון יותר להגיב.
ומסכימה איתך בענין העקרוני--שחגים מציפים" ואולי אפילו מקשים.  
לצפיה ב-'עונה'
עונה
04/09/2018 | 12:25
6
267
*המרחק הוא שעה נסיעה לכל כיוון.
*אני לא סובלת מהתקפי חרדה בשיגרה, אבל הרגשתי שאני לא באמת רצויה, הרגשתי זרה אחרי ששנים רבות היינו קרובים מאוד, הרגשתי יתמות, שאני שם כי אין מי שיזמין מהצד שלי, הרגשתי שאני מענה את עצמי למען הילדים שלי.
*לא הרבה השתנה מפסח, לא נוצר חיבור מחדש כמו פעם, ואני פוחדת לחוות שוב רגשות כמו בפסח, אני יודעת שהם כועסים על משהו שקרה, שלא בצדק אבל זו הראיה שלהם, וזכותם , פשוט לא נעים לי ..
לצפיה ב-'תשמעי.. מסתובב עכשיו וירוס בטן. הוא יכול גם להגיע אלייך'
תשמעי.. מסתובב עכשיו וירוס בטן. הוא יכול גם להגיע אלייך
04/09/2018 | 16:53
2
237
בשבת בערב או בראשון בצהריים!!
לצפיה ב-'בדיוק.'
בדיוק.
04/09/2018 | 17:31
69
לצפיה ב-''
05/09/2018 | 06:08
39
לצפיה ב-'עוד שאלה'
עוד שאלה
04/09/2018 | 17:22
2
206
כמה מכוניות יש לכם? אם יש שתי מכוניות, אפשר לנסוע בשתי מכוניות ואם תראי שזה ממש לא מתאים לך, תחזרי הביתה.
לחליפין כמובן, אפשר לדבר עם בן הזוג ולהסביר את המצב, ולהגיד שתנסי אבל אם לא ילך, אז לא ילך וחוזרים הביתה. גם את אחת מהמשפחה שצריך להתיחס לחרדות ולרגשות שלה.
לחליפין שני, אפשר לסכם שאם לא יתאים לך תזמיני מונים בעלות של (200 שקל?) ותחזרי הביתה.
לצפיה ב-'את צודקת ,אבל אני רוצה להמנע מדרמה של לצאת באמצע וכאלה..'
את צודקת ,אבל אני רוצה להמנע מדרמה של לצאת באמצע וכאלה..
05/09/2018 | 06:14
1
79
לצפיה ב-'אציע לך משהו שעובד מעולה. אני עובדת במקום שיש בו כוננות'
אציע לך משהו שעובד מעולה. אני עובדת במקום שיש בו כוננות
10/09/2018 | 01:26
139
בחגים וסופי שבוע במקרה שלקוחות של אותה חברה צריכים עזרה משך החג. תמיד מבקשים מאנשים להתנדב להיות בכוננות בחגים. אם שמעתי שעושים את החג אצל החמים או אצל גיסתי (שלא אוהבים אותי ואני מרגישה זרה ולא רצויה אצלם למרות שאני נשואה לבעלי כבר הרבה שנים), אז אני מייד מתנדבת להיות בכוננות בחג. למשפחה אני אומרת שנידבו אותי ואין לי בררה.
ואז אני נוסעת לחמים לחג. אבל אם אני מתחילה להרגיש שאין כבר מספיק חמצן בחדר בשביל כולנו אז במקום להתעצבן ובמקום להרוס לבעלי ולילדים אז אני מסמסת לאחד הלקוחות שיקרא לי להגיע (אני יודעת מראש מי עלול לקרוא לי) ואז אני נעמדת ליד חמותי והסלולרי שלי מקבל הודעה שאגיע לעבודה וזהו.
מנשקת את כולם ונכנסת לאוטו ונוסעת לעבודה. לפחות בעבודה אני מרגישה טוב ואף אחד לא יורד לחיי. אני מעדיפה להיות בעבודה סופ"ש שלם בוקר עד לילה על שעה אחת עם החמים. 
לפחות את יודעת שגיסתך כועסת על משהו שקרה. אצלי הם כועסים עליי ועונים בקרירות ולא נחמדים ואין לי מושג למה.  
אני לא יודעת אם זו קינאה, או שבאמת עשיתי משהו והעלבתי. מה שכן, אני כמעט בטוחה שהם כועסים עליי בגלל שבעלי מלכלך עלי מאחורי הגב ומספר להם עליי סיפורים ובגלל זה הכעס.
לצפיה ב-'אם באמת קשה - אל תלכי'
אם באמת קשה - אל תלכי
04/09/2018 | 17:37
9
221
קצת חבל שאת מוותרת כי "כולם צבועים". ברור שאנשים הם צבועים. אנחנו  מזמינים לחגים גם אנשים שאנחנו לא הכי אוהבים, אבל יושבים ומדברים ונהנים. בסך הכל להעביר ערב חביב, לא הזמנה לחברות נפש.
 
אבל אם את חושב שזה לא בשבילך, שלא תיהני - הרעיון של הוירוס קיבה הוא מצויין. כבר ערב לפני תכיני את בעלך והילדים שאת "מפתחת חום". שהילדים לא יתאכזבו ברגע האחרון...
 
תשלחי עם בעלך מתנה נחמדה או זר פרחים, כדי בכל זאת להראות שאת לא מנסה לפתוח במריבה חדשה. צריך לשמור על יחסים תרבותיים בתוך המשפחה. 
 
לצפיה ב-'אני כל כך לא מורגלת בשקרים שקשה לי למרות שזה רעיון טוב'
אני כל כך לא מורגלת בשקרים שקשה לי למרות שזה רעיון טוב
05/09/2018 | 06:12
8
198
וגם לא רוצה להיות זו שהורסת את האוירה,  פשוט אשתדל לנשום ולהרגיע את עצמי , ממש מבאס , אם הייתי יכולה להרשות לעצמי, הייתי מזמינה חופשה באילת בכל מחיר :)
לצפיה ב-'לא הבנתי,'
לא הבנתי,
05/09/2018 | 07:39
4
171
האם אתם נוסעים לשם , גם מבחינתם,כברירת מחדל,
כי אין מקום אחר להתארח?
אם כן, שתפי את בעלך, בקושי שלך--שלך לא נעים שם ואין לך עם מי להיות,
לא בהאשמה להם, לא לדבר בגנותם--אלא קושי שלך,
שאת מרגישה מיותמת, ממש כפי שכתבת כאן,
ושאת מבקשת חגים בבית שלך,מקסימום עם חברים שלכם,
או פעם ב... באמת לצאת למלון.
הוא יכול לערוך ביקור חג, עם הילדים לפני או אחרי, ותצטרפי, לשעה שעתים
וזהו.
לא חייבים להתענות בשביל אחרים.
כל עוד זה נאמר ממקום שלך כאוב, בנחת, בלי לפגע בצד שלו,
זה בהחלט יתקבל.
לצפיה ב-'את כל הדברים הנפלאים באמת שכתבת בעלי יודע'
את כל הדברים הנפלאים באמת שכתבת בעלי יודע
05/09/2018 | 12:54
3
178
הילדים לא רוצים לחגוג בבית בלי משפחה מורחבת.. ובעלי , החגים זה בערך הזמן היחיד שהוא מוזמן להתארח אצל אחותו והוא לא מבין מה לא בסדר ללכת, הוא לא מבין כמו שאמרת שזו ברירת מחדל מבחינתם , ולי אין כוחות לרחמים... שמעתי אותה פעם מדברת לא יפה עלי ועל השפע שאני מביאה איתי... מכל הלב, 
זה בעייתי ולא פשוט.
לצפיה ב-'משהו עלי ומשהו ממני אליך,'
משהו עלי ומשהו ממני אליך,
05/09/2018 | 23:57
2
131
גיסותי וחמותי פגעו בי--אני ניתקתי קשר,
איפשרתי לבעלי ולילדי ללכת כמה שרוצים--
חגים נחגגו בבית שלנו--(הייתי יתומה מאםואבי ואחותי הגיעו אלינו)
היום ממרום גילי--לא הייתי מנתקת--כי יצרתי לעצמי בעיות אחרות.
ואני בהחלט מציעה לך ללכת ליועץ, לשאול על אופציות ופטנטים--
כאלה שמתאימים לך,שאת מסוגלת להתנהל איתם--
יש פתרונות---וחבל שתרגישי שאת מקריבה את עצמך למען הבעל והילדים
זה לא טוב ולא נכון. בעיני.
לצפיה ב-'את צודקת, בשיחות הטיפול האלו עולים כל הכעסים ולפעמים'
את צודקת, בשיחות הטיפול האלו עולים כל הכעסים ולפעמים
06/09/2018 | 09:19
1
123
זה מעצים את העבר, אני באופי שלי כל כך זקוקה לשלווה ורוגע, כך שקשה לי להתמיד...
לצפיה ב-'השאלה מה מטרת '
השאלה מה מטרת
07/09/2018 | 08:53
85
השיחה, אם תגדירי ותאמרי מראש, 
על העלבון לא ניתן לדלג, ולא מעונינת לבדוק אותו לעומק--
כן מבקשת כלים להתגבר על התסכול/הפחד/אי הנעימות--
אזי לא תהיה חפירה--כי את יכולה במידי לבלוםם אותה.
את מבקשת כלים להתמודדות עם מצב שנוצר--זהו!
לצפיה ב-'למה זה שלא תבואי יהרוס את האווירה? '
למה זה שלא תבואי יהרוס את האווירה?
05/09/2018 | 11:21
2
220
נראה לי שזה שתבואי ותהיי מבואסת יהרוס את האווירה יותר. יותר מזה - את עצבנית כבר עכשו, וכנראה תהיי בשבוע הבא, וזה יוצא על משפחתך הקרובה. לא חבל?
 
את לא שולחת את בעלך לאמר "אשתי לא סובלת אתכם". את שולחת אותו לאמר "אשתי מוסרת שנה טובה, וממש חבל לה שהיא לא איתנו אבל היא צריכה לנוח ולבלות שעתיים במכונית במצבה לא יעשה לה טוב".
לצפיה ב-'גרמת לי לחייך ..'
גרמת לי לחייך ..
05/09/2018 | 12:56
166
הילדים שלי מכורים אליי
לצפיה ב-'לא יודעת איך זה אצלם. אצלינו בעלי לא היה משתף פעולה'
לא יודעת איך זה אצלם. אצלינו בעלי לא היה משתף פעולה
10/09/2018 | 02:23
105
הוא היה אומר לי, טוב טוב אני אגיד לה.
ואז אומר לאמא שלו את האמת "אשתי לא סובלת אותכם אבל היא אמרה לי להגיד שהיא מוסרת שנה טובה וחבל לה שהיא לא איתנו כו וכו..". ואני מדמיינת את חמותי מגלגלת עיניים והמשפחה מצחקקת.
בעל שעומד לצדך ומספר סיפור לאמא שלו בשבילך זה יפה. אם שלך כזה חבר טוב אז תעריכי את זה מאוד. בעלים כאלה זה לא מובן מאליו בכלל. הלוואי עליי עם הבעל הבא.
לצפיה ב-'אני סוחבת המון בגאז' על הגיסה שלי גם כן'
אני סוחבת המון בגאז' על הגיסה שלי גם כן
05/09/2018 | 09:42
1
211
אבל כשאנחנו מגיעים לחמותי/אליהם לחגים, אני משתדלת להתמקד בכיף של החג, בבילוי עם בעלי, באוכל וכו'. לפני כמה זמן, הסברתי לאישי היקר שהמשקעים האלה תמיד יהיו. אי אפשר שלא, כשעושים עליך עליהום במקום שזה היה מיותר לגמרי. אז אני חיה עם זה. קצת נוהגת כבדהו וחשדהו, הרבה משחקת אותה ומצליחה תמיד לצלוח את המפגשים האלה לטובה. גם כשלא סבלו אותי/אותנו יחד, הייתי צולחת אותם. היום זה יותר קל. בכלל, אני בעד שכל אחד יחיה את חייו ולשמור על קורקטיות. לא צריך לחיות בחמולה. אל תחשבי על זה כמו על איזה קילימנג'רו שאת צריכה לטפס עליו בלי עזרה. תחשבי ארוחת חג של שעות ספורות ואז הביתה. בקטנה.
לצפיה ב-'את צודקת '
את צודקת
05/09/2018 | 12:58
141
עצוב, אבל צרת רבים חצי נחמה, ולשמוע איך שאת מתמודדת , בהחלט נותן לי כח .
לצפיה ב-'רגע, אם הייתם שם בפסח, אז עכשיו התור של "הצד השני", לא?'
רגע, אם הייתם שם בפסח, אז עכשיו התור של "הצד השני", לא?
05/09/2018 | 10:39
3
52
לצפיה ב-'הלוואי והיה, לצערי הורי לא זכו להכיר את משפחתי.'
הלוואי והיה, לצערי הורי לא זכו להכיר את משפחתי.
05/09/2018 | 13:00
2
57
לצפיה ב-' אני מצטערת'
אני מצטערת
05/09/2018 | 13:33
1
169
בכל מקרה, כדי להקל על עצמך, תקטינו את המינון.
לא חייבים כל חג להיות אצל גיסתך.
 
לצפיה ב-'ברמה העקרונית זה נכון '
ברמה העקרונית זה נכון
06/09/2018 | 09:21
38
לצפיה ב-'ד"א אני ממש ממש ממש (!) לא סובלת את גיסתי ומסיבות כאלו '
ד"א אני ממש ממש ממש (!) לא סובלת את גיסתי ומסיבות כאלו
05/09/2018 | 17:26
3
249
ואחרות נאלצת להתראות איתה הרבה, ובכל חג ובכל יום הולדת של הילדים וכו. מה שלי בד"כ עוזר להעביר את האירועים האלו זה כוס או שתיים של יין. באמת, לא צוחקת.
לפעמים צריך לבלוע את הצפרדע בשביל שאר המשפחה, בשביל הילדים, וזהו. העולם צבוע, אין מה לעשות, ובשבילם צריך לפעמים לבלוע דברים שלא בא לנו. גם אני הייתי מוותרת על פרצופן החמוץ של חמותי וגיסתי בחגים, ובכל זאת למען בן זוגי ולמען הילדים הן תמיד שם. אז כוס יין אחת, וכל העולם יהיה טוב יותר
לצפיה ב-'זה יין צפרדעים?'
זה יין צפרדעים?
05/09/2018 | 18:37
1
56
לצפיה ב-' הרגת אותי'
הרגת אותי
05/09/2018 | 18:56
41
לצפיה ב-''
06/09/2018 | 09:15
17
לצפיה ב-'למה אתם לא מזמינים אליכם, כנראה שלבעלך בכל זאת חשוב'
למה אתם לא מזמינים אליכם, כנראה שלבעלך בכל זאת חשוב
06/09/2018 | 19:02
136
לשמור על קשר עם אחותו לפחות פעמיים בשנה
לצפיה ב-'דווקא למען חמותך, הייתי עושה את המאמץ'
דווקא למען חמותך, הייתי עושה את המאמץ
08/09/2018 | 01:03
2
147
ואם גיסתך מתנהגת בצביעות ופתאום נחמדה- תנסי להיות אמיתית ונחמדה למרות הכל.
לא צריך פוצי מוצי, אבל כן לומר שלום ותודה, ולפטפט עם מי שכן נעים לך לפטפט איתו (שזה יכול להיות גם בעלך/הילדים).
 
 
לצפיה ב-'אני כל כך פגועה מהם ,כל רגע שאני לבד אוכלת שוקולד ובוכה'
אני כל כך פגועה מהם ,כל רגע שאני לבד אוכלת שוקולד ובוכה
08/09/2018 | 13:03
1
154
מאז ש"הוחלט" שנוסעים אליהם.  ואני לא אישה חלשה שמחליטים עבורה, זה מחזיר אותי לכאב שאין לי אופציות אחרות שישמחו את הילדים והבעלץ
לצפיה ב-'אני בטוחה שיש הרבה דרכים לשמח את בעלך והילדים'
אני בטוחה שיש הרבה דרכים לשמח את בעלך והילדים
08/09/2018 | 20:42
130
זה לא חייב להיות חג אצל גיסתך.
לצפיה ב-'חזרתי לעדכן'
חזרתי לעדכן
12/09/2018 | 13:00
3
120
שאבתי מכן כוחות , עבר ערב די נחמד , העיקר ללא דמעות.
 
(באותו הבוקר כל כך בכיתי וזה כנראה פתח לי את הדרך גם למצוא את החיובי ואת החיוך).
לצפיה ב-'כל הכבוד לך על שחזרת לעדכן..'
כל הכבוד לך על שחזרת לעדכן..
12/09/2018 | 21:27
69
שמחה שהצלחת להתגבר,
תנסי "לטפל" בקושי שלך ---יש עכשיו חצי שנה---(עד פסח)
כדי שלא תהיי כ"כ לחוצה ובהרגשה מעיקה לקראת המפגש הבא.
לא צריך אהבה בינכם--צריך לצלוח מפגשים בקורקטיות וקונקרטיות--שיעבור וזהו.
בהצלחה.
לצפיה ב-'טוב לשמוע ומסכימה עם מיכל '
טוב לשמוע ומסכימה עם מיכל
15/09/2018 | 18:57
11
לצפיה ב-'שמחה לשמוע שעבר בצורה חלקה '
שמחה לשמוע שעבר בצורה חלקה
18/09/2018 | 19:20
7
לצפיה ב-'על ביקורת וחוות דעת'
על ביקורת וחוות דעת
28/08/2018 | 03:56
12
372
לפעמים חוות דעת נתפשת כהבעת ביקורת ואנשים מטבעם לא אוהבים שמבקרים אותם.
 
על אילו דברים אתם מבקרים את הכלות/חמות/גיסים/חתנים
 
לצפיה ב-'אני לא מעבירה ביקורת. בתור כלה'
אני לא מעבירה ביקורת. בתור כלה
28/08/2018 | 10:40
1
246
אני עדיין מרגישה שבאתי מבחוץ, כך שאין לי מעמד מספיק חזק להתחיל לבקר אנשים. ביקורת לעומת זאת, אני ואישי מקבלים בכמויות. מחמותי. בהתחלה היו ירידות על כל בחירה שעשינו לגבי חתונתנו (הגם שהיא וחמי שיחיה לא שילמו על דבר בה), אחרי באו ירידות בהקשר מקום המגורים שלנו והריח שבו, אחרי על אופי הנישואין שלנו ואיך שאני נוהגת בו, עכשיו כשיחסים השתפרו (בעקבות התפרצות מפחידה שלי עליה), זה על הרכב שלנו ועל המקומות שאנחנו בוחרים לנפוש בהם ועוד כהנה וכהנה וכהנה (כשהדוגמה למי שאנו צריכים ללמוד ממנו, הם גיסי וגיסתי).
 
הכי מצחיק, שתמיד היא פותחת ב: "אני לא רוצה להגיד לכם מה לעשות, אבל X Y Z " (הכנס ביקורת כאן ).
גם לאחותי יש קווי התנהגות כאלו, ואני מקפידה לקרוא לה מיד "חמותי השנייה" וזה משתיק אותה במיידי. מומלץ בחום.
לצפיה ב-'חחח, מזדהה לגמרי- במיוחד עם האחות הביקורתית.'
חחח, מזדהה לגמרי- במיוחד עם האחות הביקורתית.
28/08/2018 | 14:47
64
לצפיה ב-'את מתכוונת בלב או בקול רם?'
את מתכוונת בלב או בקול רם?
28/08/2018 | 12:21
2
175
בלב יש לי הרבה ביקורת
 
בקול רם אני לא אומרת כלום
לצפיה ב-'בקול רם ולך מעירים/העירו? על מה?'
בקול רם ולך מעירים/העירו? על מה?
28/08/2018 | 14:48
1
58
לצפיה ב-'קיבלתי כל מיני הערות'
קיבלתי כל מיני הערות
28/08/2018 | 15:42
170
על זה שלא בריא להיות צמחונים.
 
כשהיו קטנות - על זה שאנחנו לא מכריחים לישון בצהריים ובגלל זה אחרכך הילדה עייפה.
 
זה מההורים שלי.
 
מחמותי - על הרגלי ה(חוסר) נקיון שלנו... על זה שאני לא מגהצת. 
 
כשהביקורת מגיעה עם המלצות של "עשה" - אני לפעמים מקשיבה. נניח שמחה לשמוע המלצות על מתכונים בריאים, ומתעלמת מהרמזים שבגלל הצמחונות הילדה לא גבהה.  (כשהממלצות הן איך לנקות את המקרר - אני מקשיבה פחות).
לצפיה ב-'ולכן אל תנדבי חוות דעת'
ולכן אל תנדבי חוות דעת
28/08/2018 | 14:13
2
215
תתני רק אם התבקשת, או אם היא טובה.
לצפיה ב-''
28/08/2018 | 14:50
16
לצפיה ב-''
28/08/2018 | 19:49
9
לצפיה ב-'יש לי ביקורת אחת כללית וקבועה לכל העולם'
יש לי ביקורת אחת כללית וקבועה לכל העולם
28/08/2018 | 17:07
240
למה אתם לא משתמשים בלינוקס?
 
לא לדאוג. עם השנים למדתי לשמור אותה לעצמי..
 
בכל מקרה, כשעסוקים בלסדר לכולם את הטלפון והמחשב, ניצלים מדי הרבה חוות דעת..
לצפיה ב-'אהמממ'
אהמממ
28/08/2018 | 17:45
2
203
לא כ"כ מבינה את החוות דעת כביקורת--
חוות דעת היא השמעת הדיעה שלי---בלי שום קשר למי שאיתו משוחחים--
ביקורת היא אישית--
גם לגבי ביקורת---יש כזו שנאמרת ממקום טוב, בצורה משכנעת ולא מתקיפה--
ואפשר ללמוד ממנה ולנסות לישם--
ויש ביקורות מתקיפות ממקום מתנשא--שיוצרות אוירה נוראית.
עד כדי השפלה.
 
בד"כ לא מתיחסת לביקורות של רוע--הופכת אותן להומור ובדיחה--
ומתרחקת מאנשים שזה כל מהותם. 
אני באופן אישי--לא נותנת עיצות--לא מבקרת בקול רם--אף אחד,
אם שואלים עיצה דיעה--אומרת שאתן ושבעצם לא מחייב שכל אחד יבחר.
 
לאחרונה--אני קצת בבעיה --כי אני קרובה מאוד לנכדים--
שהתיתמו מאמם (הבת שלי)ואני מחויבת לבקשה שלה, להשגיח
ולדאוג להם--ועושה באהבה--אבל, תמיד מתלבטת אםם ואיך להעיר ולהאיר
כדי שישמע--ולא ישמע כביקורת--ולא יצור אנטיגוניזם--
מודעת ונזהרת--ואחרי שאומרת--מאפשרת חשיבה ובחירה, בלי לחייב.
מקוה להצליח--לא פשוט בכלל.
לצפיה ב-'באמת לא פשוט אבל את עושה את זה בהרבה רגישות'
באמת לא פשוט אבל את עושה את זה בהרבה רגישות
29/08/2018 | 08:36
1
143
ואני בטוחה שזה מאד חשוב לנכדים.
וימשיך להיות חשוב להם כל השנים.
לצפיה ב-'תודה על האמפטיה. '
תודה על האמפטיה.
29/08/2018 | 09:39
120
ככ קשה--אבל מתגברת.
המחויבות באנ עם זהירות.
מאחלת לעצמי--להצליח ולהם להנות מהאהבה.
(גם אם לא נוח לפעמים שיבינו שגם לי לא נוח)
לצפיה ב-'WOW'
WOW
28/08/2018 | 15:36
145
לצפיה ב-'אני חמות טובה כשצריכים אותה וצריכים הרבה'
אני חמות טובה כשצריכים אותה וצריכים הרבה
23/08/2018 | 17:58
103
1705
ואומרים תודה ומעריכים ומכבדים אבל כשמגיע רגע האמת על הצורך להיות או לחוות, אני בחוץ. למשל, יום הולדת לנכדים לא מוזמנת. גם שהתלוננתי והערתי ושאלתי אין. מתנות שקניתי לא קיימים. משחקים גם היקרים והמועילים? אינם. יש רק את המשחקים של הצד שלה וכל השאר שלי? לא יודעת היכן הם. שאלתי וגמגמה...בגדים? מותגים...
המשך>>
ואומרים תודה ומעריכים ומכבדים אבל כשמגיע רגע האמת על הצורך להיות או לחוות, אני בחוץ. למשל, יום הולדת לנכדים לא מוזמנת. גם שהתלוננתי והערתי ושאלתי אין. מתנות שקניתי לא קיימים. משחקים גם היקרים והמועילים? אינם. יש רק את המשחקים של הצד שלה וכל השאר שלי? לא יודעת היכן הם. שאלתי וגמגמה...בגדים? מותגים או לא מעט או הרבה, אין. נעלמו מעיניי וכל בגד שלובשים הנכדים שואלת (כן גם לקבל מידע) זה מסבתא שניה אומרים לי. אני מספרת כמה עלה לי שלא יחשבו שזה ממכירות חיסול או זול מהשוק או נקנה כלאחר יד אבל מתנות שלי לא שוות ולא משנה מה.
הדבר הכי עצוב, לעבור דירה ולבקש ממני עזרה וכשאני מסייעת הרגשתי סטירת לחי, כל הצעצועים והבגדים של הנכדים הם נטו של הצד שלה ואף אחד לא שלי. כאילו ביקשה למחוק מהם כל מה שקשור אלינו. כלום כלום אף לא סיכה...שאלתי ולא היה מענה. הייתי עם פרצוף חמוץ יממה תוך שעזרתי והיא עוד שואלת: "למה את עצובה? רע לך או עשינו משהו שפגע?" 
היא מתייחסת אלי יפה מאוד אבל בנוגע לנכדים עושה הכל שלא יהיו מחוברים מידי. (משום מה הם מכורים אלי. ככל שהם מרחיקים אותי מהם מסתבר, הם מתנפלים עלי ברגע שרואים אותי . גם אם הוריה שם, האחים שלה או אחותה הם מושיטים לי יד ועוזבים אותם  ואני רואה את תגובותיהם ונאלצת להתרחק לא להביך איש). 
אז תודה על היחס והכבוד והדאגה אבל העובדה שמעולם לא הוזמנתי לימי הולדתם והורייך כן, והעובדה שלא השתמשת ואחסנת והעלמת מתנות שלי ושל הורייך לא, וכשעברת דירה אף לא מזכרת אחת ממני אליהם, כלום לא שווה. וזה פגע בי מאוד. 
 
היא שואלת ולא מבינה למה עצוב לי....אבל אמרתי וזה לא חלחל
לצפיה ב-'כמה זמן חמות חיות ? . . .'
כמה זמן חמות חיות ? . . .
17/08/2018 | 20:11
30
400
מדוע החמות הרעות מאריכות שנים ? . . . 
עשיתי חישוב שחמותי עלולה לחיות על גיל 90 !! וזה אומר עוד 20 שנה לסבול אותה....
מה עושים ? היא קטנה , רעה , נמרצת מדי , בריאה מדי ורעה מדי ...
וגם חמי התחיל להיות נאחס כמוהה...
עכשיו אני צריך להתמודד עם חמה וחם יחד !!!
שניהם דוחפים את האף שלהם כל הזמן ושואלים יותר מדי שאלות !! 
בראש השנה אני אצלם.. עצוב לי....
 
לצפיה ב-'יש לי רעיון אדיר בשבילך'
יש לי רעיון אדיר בשבילך
17/08/2018 | 22:42
5
325
תתגרש
לצפיה ב-'חשבתי גם על זה. מפחד שהילדים ייפגעו רגשית...'
חשבתי גם על זה. מפחד שהילדים ייפגעו רגשית...
17/08/2018 | 22:58
4
95
לצפיה ב-'אל תדאכ לזה'
אל תדאכ לזה
18/08/2018 | 03:13
224
הדיבורים האלה שלך מזיקים רגשית לא פחות.
 
לצפיה ב-'יהיה בסדר, הם יתגברו'
יהיה בסדר, הם יתגברו
18/08/2018 | 09:46
176
תתחיל עם לעזוב את הבית עוד לפני ראש השנה, שלא תסבול בחגים
לצפיה ב-'תאמין לי שהם לא'
תאמין לי שהם לא
18/08/2018 | 12:19
169
אין דבר יותר גרוע מלחיות בבית אחד עם הורים מתוסכלים שנשארים יחד "בשביל הילדים".
מנסיון
לצפיה ב-'אם חמתך כ"כ מפריעה לך אז אתה תמצא את עצמך גרוש בכל '
אם חמתך כ"כ מפריעה לך אז אתה תמצא את עצמך גרוש בכל
18/08/2018 | 13:00
177
מקרה.
ואפשר שלא תלך עם אשתך והילדים לערב חג
לצפיה ב-'קונפליקט חיצוני'
קונפליקט חיצוני
18/08/2018 | 09:48
177
אמור לחזק את הבית מבפנים. או שאולי הבת של החמות לא ממש חושבת כמוך?
לצפיה ב-'רוצה לומר לך משהו--'
רוצה לומר לך משהו--
19/08/2018 | 08:19
11
190
זו לא פעם ראשונה שאתה מעלה את השנאה/כעס/רוגז
כלפי ההורים של אשתך--אתם לא מסתדרים וכנראה הם
מרגישים אותו הדבר כלפיך.
ואני שואלת--למה חייבים לחגוג יחד.
שאשתך תלך לבקר אותם כמה שהיא והם רוצים, וגם הילדים--
תתרחק אתה, תחיו את חייכם רחוק מהם--
תחגגו בבית שלכם, תזמינו חברים שנעים לכולכם איתם,
תתארחו אצל כאלה, 
במקום להתפלל למותה--ובמקום לשנוא כ"כ --חפש דרך שונה.
כי זה נקרא ונשמע לא טוב. ולא מכבד אותך בשום צורה. גם אם אתה,
לגמרי בסדר והיא לגמרי טועה.
לצפיה ב-'אצלינו גם יש לגיסי "ג'וקים" לגבי ערבי חג'
אצלינו גם יש לגיסי "ג'וקים" לגבי ערבי חג
19/08/2018 | 18:04
4
177
אבל אין מצב שאחותי תסכים שזה יהיה בלעדינו כשהם בארץ (אין לנו משפחה חוץ מהם).
הפשרה שגם אנחנו וגם אבא שלו חוגגים אצלם בבית
לצפיה ב-'מבינה אותך,'
מבינה אותך,
19/08/2018 | 20:46
3
115
אבל במקרה הזה, זה הגיע עד קללות וכעס ושנאה אינסופיים.
אז מיותר.
עקרונית אם אי אפשר לעשות עם משפחה. יש היום המון אלטרנטיבות. 
גם אם מעט יקר יותר--שווה. ויותר חכם.במקום לריב עדיף לחפש משהו אחר.
לצפיה ב-'אחותי פשוט הסבירה לגיסי לפני כמה שנים שאם הוא '
אחותי פשוט הסבירה לגיסי לפני כמה שנים שאם הוא
20/08/2018 | 06:28
2
157
לא יכבד אותנו היא לא תכבד את הצד שלו ושיהיהלו מה להפסיד...
לצפיה ב-'מעריכה את אחותך,'
מעריכה את אחותך,
20/08/2018 | 09:13
1
106
שידעה והשכילה להגיד לו שיש הדדיות.
וטוב שהצליח לה.
 
אבל, אני התיחסתי למצב שפותח השרשור הביא,
שמגיעים לשנאה וקללות. מצב מוגזם. צריך למצוא פתרונות.
 
לצפיה ב-'הסבירה לו שאם לו תהיה הדדיות לא תהיה משפחה'
הסבירה לו שאם לו תהיה הדדיות לא תהיה משפחה
20/08/2018 | 14:33
86
שכמו שקשה לו איתנו קשה לה עם הצד שלו, וכבוד צריך להיות לשני הצדדים
לצפיה ב-'נכון. זו לא פעם ראשונה.'
נכון. זו לא פעם ראשונה.
20/08/2018 | 20:58
5
138
אני מתעב את חמותי וגם חמי הפך להיות מאוס עלי. היא : חטטנית , פה ג'ורה , מתעברת , מקשה , שתלטנית , קשה ורעה כמו מחלת הסרטן.... לא מזוגל להביט בה והוא : נרפס , עלוב, בכיין , מפונק , תת אדם....
לא יכול להסוות את השנאה שאני שונא אותם וזה עולה פה בצ'אט. לא מתכוון להשתנות... כי הם באמת ובתמים בלתי נסבלים....
בטיפשותי לא  הבחתי בכך בהתחלה אחרת לא בטוח אם הייתי מתחתן עם אשתי....זו האמת. 
לצפיה ב-'מסכימה איתך שזו האמת שלך,'
מסכימה איתך שזו האמת שלך,
20/08/2018 | 22:09
3
103
השאלה --איך מגיבה אשתך? איך אתם מסתדרים בענין המשפחה המורחבת.
מה שומעים הילדים.
מה התכנית שלך לא להיות איתם בחג?
לצפיה ב-'נראה לי שהוא בא לפורום רק בשביל ללכלך על '
נראה לי שהוא בא לפורום רק בשביל ללכלך על
22/08/2018 | 12:46
2
93
המשפחה של אשתו לא בשביל לנסות לפתור את מה שמפריע לו...
לצפיה ב-'יכול להיות, לא יודעת,'
יכול להיות, לא יודעת,
22/08/2018 | 12:53
1
76
עוד פחות יעיל בעיני, כי מה מרויח מזה?
ואז בעצם הוא הופך להיות כל מה שהוא רואה בחמותו.
לצפיה ב-'זו דעתי עליו מהפוסט הראשון שלו...'
זו דעתי עליו מהפוסט הראשון שלו...
22/08/2018 | 13:05
20
לצפיה ב-'מעניין מה אשתך חושבת על ההורים שלך?...'
מעניין מה אשתך חושבת על ההורים שלך?...
21/08/2018 | 08:15
36
לצפיה ב-'זה מה יש. כשאתה אצלם אתה יכול "לא להרגיש טוב" פתאום,'
זה מה יש. כשאתה אצלם אתה יכול "לא להרגיש טוב" פתאום,
20/08/2018 | 11:05
117
ללכת לאיזה חדר צדדי ולעשות מה שבא לך בלעדיהם.
לצפיה ב-'אולי תנסה לשנות את הגישה'
אולי תנסה לשנות את הגישה
20/08/2018 | 20:04
109
ואז יהיה לך יותר קל איתם. לשנות אותם אי אפשר, לשנות את היחס שלך לכל הסיטואציה- בהחלט אפשר.
לצפיה ב-'מבינה אותך מעבר לזה אין לי מה להגיד'
מבינה אותך מעבר לזה אין לי מה להגיד
21/08/2018 | 02:50
4
110
פשוט מבינה. גם אני, כשחמותי ז"ל היתה חייה אז היה קשה נורא בלב כי ידעתי שערב החג הולך להיות מעליב ועצוב מאוד. חמותי לא התביישה להעציב אותי מול כל בני המשפחה. היתה מעליבה את הבגדים, את המראה הכללי, אם הייתי מספרת סיפור היתה הופכת את הדברים נגדי ואני לא הצלחתי אף פעם לענות לה כי הדמעות היו חונקות את גרוני ולא הייתי מסוגלת לבכות לידה. ומצד שני אף אחד במשפחה כולל בעלי לא התערב לטובתי.
אז אני מבינה אותך מאוד. אתה מתבטא כמו שהייתי רוצה להתבטא עליה. היא כבר לא איתנו.
אני יכולה להגיד לך שני דברים שקרו אחרי שהיא נפטרה, תנצב"ה.
קודם כל חמי לקח את מקומה. עכשיו הוא מנסה להעליב אותי אבל במקרה שלו זה אפילו מצחיק כי הוא לא יודע לעשות את זה טוב אז הוא מתחיל להעביר ביקורת ואז עוצר ומתבלבל. זה עדיין מעליב שהוא מנסה אבל אני כבר לא בוכה.
דבר שני שקרה זה שהילדים שלי איבדו סבתא. אמנם סבתא שמעבירה ביקורת בלי הפסקה ושום דבר לא מספיק טוב לה, אבל עדיין סבתא אוהבת וזה אבדן גדול מבחינתי. אם הייתי יכולה להביא אותה חזרה אפילו בתשלום של הסבל שלי, הייתי מחזירה אותה (זמנית עד שהילדים יגדלו... )
 
לצפיה ב-'גם לי היתה חמות'
גם לי היתה חמות
21/08/2018 | 08:54
3
121
שלא הסתדרנו (בלשון המעטה) ואי ניתקתי איתה קשר.
בעלי והילדים כן היו בקשר,
היא גם נפטרה כבר. 
רק רוצה לומר לך--שהיא "עשתה קולות" כאילו אוהבת את הילדים,
משבגרו--ראו את האפליה בינם לבין נכדים אחרים,
הם לא מזכירים אותה בכלל, כאילו לא היתה,
אני לפעמים תוהה איך יכול להיות--אבל עובדה.
אז אל תצטערי ואל תחזירי אותה בשבילם,ואל תחשבי
שהיתה אוהבת אותם שאת אמא שלהם והבן לא אבא שלהם,
זה מגוחך אבל קיים.
ואל תחשבי 2--שזה היה נכון לך שהיו רואים ושומעים שמעליבה
ומזלזלת בך--ושזה היה טוב לך מולם. 
עצוב אבל תתנחמי שאת לא מתמודדת יותר.
לצפיה ב-'אחרי שכתבתי על ה"להחזיר" אותה בשביל הילדים קיבלתי כזאת מועקה'
אחרי שכתבתי על ה"להחזיר" אותה בשביל הילדים קיבלתי כזאת מועקה
21/08/2018 | 17:17
2
131
שאמרתי לעצמי שלעולם לא...
הייתי נותנת הכל כדי שלילדים תהיה איזו דמות "סבתא" בחיים שלהם כי אני מאוד אהבתי ללכת לסבא וסבתא שלי ז"ל. אז אני תמיד בדילמה ביני לבין עצמי האם עדיף שיש משפחה - מישהו לקבוע איתו לארוחת ערב ולשבת על קפה - גם אם הם מעצבנים וכעוסים ומזלזלים, מאשר שאין אף אחד.
לצפיה ב-'מתנגדת בתוקף למשפט האחרון שלך,'
מתנגדת בתוקף למשפט האחרון שלך,
21/08/2018 | 18:26
114
ילדים, בעיני, צריכים סביבה אוהבת ותומכת.
ילדים צריכים אוזן קשבת,
לא, ילדים לא צריכים סבתא שמדברת נגד אמא ומעליבה אותה.
ממש לא--
יש הרבה אנשים--משפחה מורחבת--חברים שלכם--שלהם--
שאפשר לשוחח ולהנות איתם.
גדלתי בלי סבא וסבתא --נספו בשואה. אז באמת אין לי זכרונות מהם--
אבל, גם אין לי הרגשה של החמצה של חויות. (הם דוברו המון אצלינו)
ומה עושים נכדים שגרים בחו"ל?
אני אמנם נהנית מהסבתאות שלי--אבל,...
 
לצפיה ב-'עדיף למצוא חברים טובים'
עדיף למצוא חברים טובים
23/08/2018 | 09:31
82
נחמד מאד כשיש סבים ודודים שנעים איתם
 
אבל אם אין - עדיף למצוא אנשים שנעים איתם, מאשר לסבול בחברת אנשים רק בגלל שיש ביניכם קשר דם
 
 
לצפיה ב-'תוחלת החיים של חמות ממוצעת היא נגזרת של מספר נתונים'
תוחלת החיים של חמות ממוצעת היא נגזרת של מספר נתונים
25/08/2018 | 09:37
3
137
והחישוב המתמטי הוא מורכב ולא תמיד מדוייק. בגדול מדובר על משוואה עם נעלמים רבים, לדוגמא:
האם היא אלמנה (פרמטר שמוסיף כ-40% לאורך החיים שלה)
מצבה הבריאותי והקוגנטיבי (ככל שגרוע יותר כך יותר סיכוי שתאריך ימים)
מרכיבי אישיות כגון אגואיסטיות וקמצנות גם כן נמצאו כפרמטרים המנבאים אריכות ימים של החמות.
במקביל נמצא כי ככל שתוחלת החיים של החמות ארוכה יותר, כך תוחלת החיים של החתן קצרה יותר וברוב המקרים החתן ימות לפניה או לכל היותר באותו היום, ככה שגם במותה היא דואגת שלא יהיה לו בחייו אף יום אחד של נחת...
לצפיה ב-''
25/08/2018 | 10:16
15
לצפיה ב-'חחחחחחח.....'
חחחחחחח.....
26/08/2018 | 22:58
1
95
וברצינות. 
חמותי במצב מעולה. בייחוד שרירי הפה , לשון הרע , שמיעה אבסולוטית !
התחלתי לחשוש שבאמת אני אגמור לפניה ... ): 
אולי עדיף להתגרש ולמצוא יתומה או לכל היותר חמה פחות פטפטנית....
 
לצפיה ב-'בהחלט תתגרש,גם לילדים תהיה הקלה אם יראו אותך פחות'
בהחלט תתגרש,גם לילדים תהיה הקלה אם יראו אותך פחות
05/09/2018 | 13:26
14
לצפיה ב-'חופש גדול, הקייטנות עומדות להסתיים...'
חופש גדול, הקייטנות עומדות להסתיים...
14/08/2018 | 04:32
36
286
 
האם סבא וסבתא אצלכם שומרים על הילדים בזמן החופשה?
האם יש משפחה שבה הסבא והסבתא סירבו לעשות זאת? טסו?
 
אם עשו- מי הציע/ביקש? ומה בתוכנית, למשל?
לצפיה ב-'מדובר על שבועיים'
מדובר על שבועיים
14/08/2018 | 10:49
13
220
תמיד חשבתי (גם כשהילדים שלי היו בגיל הרלוונטי), שהשבועיים האלה, הם זמן לבילוי משפחתי. אני לא מבינה את הרעיון של להכניס ילדים למשפחה כדי "למצוא להם סידור" שלא יפריעו להורים. להרבה מההורים יש שבוע שבועיים חופש בשנה, זה הזמן לבלות אותם ביחד עם הילדים. לא חייבים ביחד. אפשר שבוע קייטנת אבא, ושבוע קייטנת אמא. מעולם לא ביקשנו מהסבים להיות סותמי חורים קבועים בקייץ.
 
לצפיה ב-'לא כולם יכולים להרשות לעצמם להפסיד עבודה'
לא כולם יכולים להרשות לעצמם להפסיד עבודה
14/08/2018 | 13:36
11
193
ואז צריכים למצוא סידור לזמן שאין גן/בית ספר.
 
לצפיה ב-'נכון אבל'
נכון אבל
14/08/2018 | 13:46
10
183
לרוב העובדים במשק יש ימי חופשה. השאלה היא האם להיות עם הילדים נחשב אצל חולק מההורים כבזבוז של ימי חופשה או ניצול יעיל שלהם.
 
לצפיה ב-'בחלק ממקומות העבודה קובעים לעובד את החופשים'
בחלק ממקומות העבודה קובעים לעובד את החופשים
14/08/2018 | 13:59
164
אצלנו סוגרים בחול המועד סוכות ופסח - מה ש"תופס" יותר מ-3/4 מימי החופשה השנתיים (יש שנים שבהם יש מעט ימים בחול המועד ואז יש יותר ימי חופשה "פנויים" למועדים אחרים).
במצב הזה אין ממש בחירה האם לעבוד באוגוסט או לא.
זה לא בחירה בין לנצל את ימי החופשה עם הילדים או לא, אלא האם בכלל ניתן לנצל ימי חופשה.
לצפיה ב-'להורים יש 12-25 ימי חופשה, לתלמידים יש מעל ל 80 ימי חופשה'
להורים יש 12-25 ימי חופשה, לתלמידים יש מעל ל 80 ימי חופשה
14/08/2018 | 14:09
8
151
בשנים האחרונות התווספו לתלמידים עוד יומיים חופשה והאמת שיש יותר כי למשל לקראת חגיגת חנוכה משחררים את הילדים הביתה בעשר, מבחינת ההורה זהו לא יום לימודים.
איכשהו צריך לגשר על הפער של 55-70 ימים.
 
קייטנה פותרת 15-20 יום, לפעמים אצל ביר המזל אפילו 30.
נניח שאנחנו גוזרים על ההורים שלא יקחו חופשה יחד, או אמא עם הילדים או אבא, עד שהילדים יתבגרו אין חופשות כזוג או משפחה. כך שיש יותר ימים שיהיו כל אחד לחוד עם הילדים.
אבל עדיין מה עושים עם כמות נכבדת של ימים שההורים כבר לא יכולים לקחת חופש, אין פתרונות של מסגרות כמו קייטנות ואי אפשר להשאיר את הילדים לבדם?
לצפיה ב-'נוספו יומיים חופשה ושלושה שבועות של "בית הספר של החופש '
נוספו יומיים חופשה ושלושה שבועות של "בית הספר של החופש
14/08/2018 | 17:08
5
136
הגדול" לכיתות א'-ג' לפחות. ובגנים, לפחות אצלנו בעיר, הקייטנות מסתיימות היום (אבל נדמה לי שזה לא משהו שקבוע בכל הארץ, בניגוד לבית הספר של החופש הגדול, ושלא תמיד יש קייטנה באוגוסט). כך שלא ברור לי על אילו 15-20 יום שקייטנה פותרת את/ה מדבר/ת. או שאתה מתכוון לאלה שהחל מהשבוע האחרון של יולי (לילדי בית ספר)?
לצפיה ב-'החופשה הגדולה בערך 60 יום ובמשך השנה עוד בערך 20'
החופשה הגדולה בערך 60 יום ובמשך השנה עוד בערך 20
14/08/2018 | 17:37
4
97
סכ"ה יש יותר מ80 ימי חופשה למשך כל השנה.
היומיים הנוספים של חופשה נוספו כבר מזמן, אין קשר לבי"ס של החופש.
 
בחופשה הגדולה עצמה יש מחזור ראשון של קייטנות או בי"ס של החופש הגדול בשלושת השבועות הראשונים של יולי, בחלק מהמקומות יש עוד שבועיים-שלושה של מחזור שני של קייטנה.
נשארו במקרה האופטימי והטוב ביותר 3 שבועות לכסות באוגוסט, בחלק מהמקומות הרבה יותר.
את שלושת השבועות האלו, וכמו שאמרתי בחלק מהמקומות הרבה יותר,+ 20 ימי חופשה במהלך השנה (פסח סוכות חנוכה פורים ל"ג בעומר וכו') ההורים צריכים למצוא דרך לכסות מה 12-24 ימי חופשה שהם מקבלים למשך כל השנה.
למישהו המספרים האלו מתחברים?
לצפיה ב-'כאמור, אצלנו לילדי הגנים החופש מתחיל מחר -'
כאמור, אצלנו לילדי הגנים החופש מתחיל מחר -
14/08/2018 | 17:50
3
112
כלומר מה-15 עד ה-31, שזה 12 ימי עבודה עבור רוב האנשים. גם לגדולים יש קייטנות גם באוגוסט (אבל לא דרך בית הספר). גם בשאר החופשות יש קייטנות (או בגנים או הצהרונים של בתי הספר - או פרטיים אם רוצים). דווקא מהבחינה של מסגרות לילדים בחופשים חל שיפור גדול בגלל בית הספר של החופש הגדול (כמו שבתחום המסגרות לקטנים היה שיפור בגלל המעבר לחינוך חינם מגיל 3). נכון שעדיף היה גם להוסיף ימי חופש להורים, אבל המצב בהחלט השתפר מהבחינה הזאת של הפער בין ימי החופשה של ההורים ושל הילדים וקצת מגוחך לדבר על כך שהוסיפו לילדים שני ימי חופשה כשהוסיפו גם 3 שבועות מסגרת לפחות.
לצפיה ב-'סדר בדברים, שני ימי חופשה נוספו לפני כמה שנים'
סדר בדברים, שני ימי חופשה נוספו לפני כמה שנים
15/08/2018 | 12:51
2
88
ולכל התלמידים, לא רק לתלמידים עד כיתה ד',
אם החלטת שגיחוך הוא הקריטריון אז:
מגוחך לקשור יומיים חופשה מלימודים של כלל התלמידים שננוספו לפני שנים ללא שום דיון באם מוצדק בכלל להוסיף אותם לשלושה שבועות מסגרת לחלק מהתלמידים שנוספו השנה, פשוט אין קשר
 
מגוחך להתעלם מיותר מ 20 ימי חופשת תלמידים במשך כל השנה
בהמשך לגיחוך הספציפי הזה, מגוחך לחשוב שכל ההורים יכולים לבחור את כל ימי החופשה שלהם לסוף אוגוסט, חברות רבות (אפילו צה"ל) עורכות הדממות יזומות משלהן וההדממות כוללות בד"כ חול מועד פסח וסוכות, חברות רבות מגבילות את מספר העובדים שיכולים לקחת חופשה בו זמנית - כולל באוגוסט
 
מגוחך להתייחס רק לחלק מהתלמידים, אלו עד כיתה ד', כשברור שאי אפשר להשאיר תלמידי כיתות גבוהות יותר במשך שבועות לבדם.
 
מגוחך להתייחס למקרה הפרטי של היישוב שלך כאילו הוא מייצג את כל היישובים בארץ, ביישוב שאני מתגוררת בו קייטנות ההמשך הסתיימו ב 9 לאוגוסט. 
גם לחרדים יש מקרה פרטי פתור, החופשה מתחילה אחרי ט' באב ומסתיימת לפני א' אלול, יש להם פחות מ 3 שבועות חופשה, במשך שנת הלימודים אין להם חופשה בחנוכה ל"ג בעומר פורים וכו' אז מה הבעיה? הכל סבבה.
טוב שלא באה מורה או גננת ואומרת לנו שהיא לא מבינה מה הבעיה, כי במקרה הפרטי שלה תמיד כשיש לתלמידים חופשה גם היא בחופשה.
 
לא כל מקרה פרטי פתור מייצג את כלל הציבור, זה רק היוצא מהכלל שמדגיש את הכלל.
 
אני יכולה להמשיך ולהוסיף לגיחוכים, אבל נראה לי שרשמתי מספיק כדי להבהיר שאצל פרופורציה מאוד גדולה מהתלמידים נשאר פער של עשרות ימים בין מספר ימי החופשה של ההורים והתלמידים ובהם אין פתרון של מסגרות לתלמידים.
הבעיה לא בגלל שההורים לא רוצים להיות עם הילדים שלהם (יש גם כאלה, זו שאלה נפרדת), הבעיה שהם לא יכולים.
לצפיה ב-'9 באוגוסט? כלומר 3 ימים פחות מאצלנו?'
9 באוגוסט? כלומר 3 ימים פחות מאצלנו?
15/08/2018 | 12:59
1
81
הבדל אדיר, מה אני אגיד לך. טוב, גם יומיים נראו לך משהו משמעותי מאוד, כששלושה שבועות של מסגרת שנוספו זניחים בעינייך, אז מה אני יכולה להגיד?
וכן, במקרה יש לי בת שסיימה כיתה ד' (לצד אחת שעולה לגן חובה ואחת שעולה ל-ח'), ועל אף שאני חריגה לכיוון הזהיר - זה בדיוק השלב שבו אין לי בעייה להשאיר אותה לבד בבית. זה אולי לא אופטימלי - אבל זה אפשרי. להשאיר את זאת שעולה לגן חובה לבד ולצאת מהבית אני לא יכולה לעשות אפילו לרגע (וגם לא להשאיר אותן יחד). אבל ילדים שסיימו ד', ואין להם צרכים מיוחדים - לרוב באמת יכולים להישאר לבד בימים האלה שבהם אין מסגרות ואין ימי חופש להורים.

לצפיה ב-'הבדל עצום בין להשאיר ילד שבוע/שבועיים לבד או יום/יומיים לבד'
הבדל עצום בין להשאיר ילד שבוע/שבועיים לבד או יום/יומיים לבד
15/08/2018 | 13:43
86
בגדול ילד שסיים כיתה ד' יכול בהחלט להסתדר לבד, אם מגיע אחה"צ מבית הספר לבד יכול להסתדר כל היום לבד 
אבל
שיעמום ארוך גורם לעשיית שטויות מסוכנות
 
וגם אם יכול השאלה אם נכון ובסדר, לדעתי חינוכית לא טוב להשאיר ילד עם עצמו לזמנים כל כך ארוכים.
אבל זאת רק דעתי, מישהו אחר יכול לחשוב שדווקא רצוי שילד יחפש את עצמו שבועיים.
לצפיה ב-'יש דרך פשוטה לגשר'
יש דרך פשוטה לגשר
14/08/2018 | 19:47
1
141
שבוע לימודים של 5 ימים יאריך את שנת הלימודים בחודש. אבל כאשר המורים רצו, ההורים אמרו לא, וכשההורם רצו, המורים כבר הבינו שהם מקבלים עוד חודש חופש לא מסומן.
לצפיה ב-'לא הבנתי, תוכלי להסביר?'
לא הבנתי, תוכלי להסביר?
15/08/2018 | 15:15
18
לצפיה ב-'זה שבועיים רק בהנחה שהם הולכים לכל קייטנה שרק אפשרית'
זה שבועיים רק בהנחה שהם הולכים לכל קייטנה שרק אפשרית
14/08/2018 | 15:05
109
מדברייך משתמע כאילו מובן מאליו שילד יילך לקייטנה של חודש וחצי
אבל שליחה לסבא וסבתא זה "סותמי חורים".
 
אצלנו יש "קייטנת סבא וסבתא" נפלאה. 
שובע של פעילות וכיף, לא "סתימת חורים".
אני לא מבקשת מהם, הם מזמינים את הנכדים בשמחה ואהבה
 
לצפיה ב-'ההורים שלי מסרבים, גם יום אחד אולי יצליח בקושי'
ההורים שלי מסרבים, גם יום אחד אולי יצליח בקושי
14/08/2018 | 11:24
5
240
ביקשתי פעם/פעמיים ליומיים שלושה כשבאמת נתקענו, קיבלנו כתף מאוד קרה.
מדובר בילדים נוחים בצורה יוצאת מהכלל, הביביסיטר הכי פחות מאתגר בעולם.
 
באופן כללי הם התייחסו לילדים שלי בתור עונש ולא פרס ולא משנה כמה הילדים ואנחנו ניסינו, וניסינו לאורך שנים.
אפילו יזמנו נסיעות משותפות לחו"ל (למי שיש תהיות, לא על חשבונם), ועדיין כמה שהנכדים ניסו להתקרב לסבא וסבתא הם בעיקר חוו פגיעה.
 
היום הילדים גדולים, כבר מזמן לא צריכים ביביסיטר, והסבא והסבתא לא מבינים למה הענף המשפחתי שלנו לא עושה הצגה ליד המשפחה המורחבת וחברים כאילו האהבה ההדדית פורחת, למה אנחנו לא משתתפים בשופוני.
אגב גם היום הסבא והסבתא מתנהגים כמו בעבר. אנשים פוגעניים.
 
אני מקווה שכשאני אגיע למעמד אני אוהב להיות עם הנכדים שלי. ואראה בבילוי יחד זמן איכות ולא עונש, סבא וסבתא שלי כן אהבו אותי.
לצפיה ב-'בטוחה שתברכי על הנכדים שיהיו לך, יום יום'
בטוחה שתברכי על הנכדים שיהיו לך, יום יום
14/08/2018 | 12:40
1
162
ולגבי הסבים הקרים שרוצים רק שופוני כדי לצאת טובים - סליחה על הבנאליות, הם אלה שמפסידים. לא להתבייש להגיד להם אם הם באים בטענות, שבשביל קרבה צריך להעניק. היא לא נוצרת מעצמה מכתפיים קרות. 
לצפיה ב-'מאוחר מידי לחנך אנשים מבוגרים'
מאוחר מידי לחנך אנשים מבוגרים
14/08/2018 | 13:39
143
הם לא מחפשים קירבה, הם מחפשים תדמית מול הסביבה והתלונה שלהם שאנחנו לא משתפים פעולה בתדמית.
לא שהכרזנו סכסוך, אנחנו פשוט לא קרובים.
הבן הגדול בטירונות (כבר התגייס) נתקע בעיר המגורים שלהם בלילה, לא העז להגיע אליהם כדי לבלות אצלם את הלילה, אמר לי שהוא לא רוצה להטריח ולא רוצה להיות חייב. כך הוא מרגיש, הוא טירחה בשביל סבא וסבתא ואם הוא יטריח ההתחשבנות עוד תגיע.
זה-מה-שיש, לא חושבת שיש איזשהו סיכוי בעולם שזה ישתנה. אחרי לא מעט שיחות שהיו במשך השנים אני לא מתכוונת להגיד כלום כי חוץ מפוטנציאל לסכסוך לא יצא מזה כלום.
 
מתרוצצים המון סירטונים ברשת על הורים נצלנים שרק מחפשים איך להפיל את הילדים על סבא וסבתא (לפעמים מחוסר ברירה, לפעמים מנוחות) שכבר אין להם כוח ואני בטוחה שיש הורים כאלה.
אין סרטונים שמראים מצבים אחרים, סבא וסבתא ששמחים שכבר נפטרו מזמן מהילדים ואין להם שום רצון לבלות זמן עם הנכדים, נפגש בשמחות ולצערנו גם בלוויות וזהו. יש גם כאלה.
לצפיה ב-'מאוד מאוד עצוב לי לקרוא את מה שכתבת '
מאוד מאוד עצוב לי לקרוא את מה שכתבת
14/08/2018 | 13:38
1
183
אני חושבת שהם פשוט לא מבינים שזו השלכה של ההתנהגות שלהם.
אצלי במשך שנים סבא שלי היה תמיד עצבני ועל הכל אמר "לא" עד שבסוף כל כך פחדתי לעשות משהו שלא ימצא חן בעיניו שסירבתי לבוא לשם בתור ילדה והוא לא הבין למה אני לא רצה אליו בזרועות פתוחות...
 
 
לצפיה ב-'הם מבינים מצויין שזו ההשלכה, הם פשוט לא מוכנים לשלם את המחיר'
הם מבינים מצויין שזו ההשלכה, הם פשוט לא מוכנים לשלם את המחיר
14/08/2018 | 13:47
171
את הסבא זה מעניין פחות,
הסבתא רוצה שכשמגיעים לאיזושהי שמחה פתאום יכרכרו סביבה כמו הסבתות האחרות כי לא נעים לה שנמצאים יחד אבל אבל רואים שאין את הביחד. המאמץ הכי גדול שהיא מוכנה לעשות זה להגיד לנו שהיא רוצה בארועים משותפים שהמשפחה שלנו תתנהג כמו המשפחה של אחותה.
שאלתי אותה אם היא מוכנה להתנהג כמו אחותה והתשובה היתה שלילית, אבל היא בכל זאת רוצה את הכרכורים סביבה כשצריך לעשות שופוני, כשלא צריך אין לה בעיה שיתנו לה שקט.
הייתי שמחה אם המצב היה אחר אבל הוא לא, לפחות יש ביננו איזושהי כנות.
לצפיה ב-'לא אצל כל המבוגרים אבל אצל הילדים כל '
לא אצל כל המבוגרים אבל אצל הילדים כל
19/08/2018 | 16:41
89
עוד אין שליטה או השפעה עליהם, יביעו את הרגש האמתי לאהבה ונתינה אמתית.
 
 
לצפיה ב-'אצלי '
אצלי
14/08/2018 | 17:11
1
191
חמי וחמותי יהיו בחופש ולוקחים את הקטנה (בת הארבע) לסופ"ש ארוך, ומתוכננת לנו גם נסיעה משותפת איתם (ביוזמתנו ובמימוננו).
 
עם אמא שלי, שבעיני ההתנהגות שלה קצת משונה בענייני הנכדים, סוף סוף ניהלתי שיחה גלויה וטובה. היא כ-ל כ-ך מפחדת שארתום אותה לענייני הנכדים (בייביסיטר בערב או ביום, איסוף מהגן, מקלחת, א.ערב וכל דבר שנראה כמו 'מטלה') -----  שהיא תמיד תמיד מסוייגת: מגיעה אחרי 1700, תמיד קובעת משהו בשעה 2000 או 2030 כך שלא 'תיאלץ' להתעכב ועוד ועוד. מעולם לא התקשרתי אליה במצבי חירום.
 
כפי שאתן קוראות - יש לי ביקורת על הדרך שלה, אני לא מבינה אותה (בכלל), אנחנו גרות באותה העיר, היא ממונעת ויכולה 'לקפוץ' גם לחצי שעה מדי פעם או לצאת רק עם נכד אחד. אבל זו הדרך *שלה* ואני מכבדת אותה ואת הבחירות שלה ואוהבת אותה מאד. וגם, כמובן, אין לי ברירה.
 
אתמול שאלתי אותה אם אולי תוכל לקחת את הנכד לשעתיים באחד הבקרים לפעילות מסויימת והיא אמרה שבשבוע הבא היא מאד עסוקה ו'נראה' שזה = 'לא' בפולנית. אני כבר לא מתרגשת מזה רק באמת לא מבינה.
לצפיה ב-'ואיך חמותך ואיך את מתייחסת לצד הנותן אם הוא נותן יותר ומתאמץ'
ואיך חמותך ואיך את מתייחסת לצד הנותן אם הוא נותן יותר ומתאמץ
19/08/2018 | 16:43
79
יותר?סתם מעניין....
לצפיה ב-'רק דבר אחד'
רק דבר אחד
14/08/2018 | 17:44
2
169
ואני מרשה לעצמי לומר אותו בגלל 3 דברים--
1)מעולם לא נעזרתי בהורים--לא לבייביסיטר לא במצבי חירום ולא בחופשות--
  כי הורי גרו רחוק והוריו לא רצו.
2)בתור סבתא מאושרת יש כאן קיטנה כל החופש, וש צהרונים כל השנה.
3)בגלל שאת התלונות על החופשה שמעתי כ"כ הרבה, שלפעמים זה מרגיש מוגזם.
 
ומה שרציתי לומר--כל הורה מתכנן את ההוצאות שלו ואת הבילויים שלו
ואת הקניות לבית ואת קנית הבגדים--בחלוקה הגיונית לצרכיו--
החופשה איננה הפתעה--למה לא ניתן להיערך עפ הנתונים של כל אחד--
לבייביסיטר לחופשה הזו--נכון זו הוצאה אבל היא כמו כל הוצאה,
נערת תיכון שתעסיק אותם--תיקח אותם להופעות חינמיים בקניונים--
לקנות קצת חומרי יצירה, לקריאה ועבודה בחוברות--
אם אין אפשרות להיעזר לא לעשות עסק מזה לפתור בעזרת תכנית--
גם אם אין להורים חופשה.
לצפיה ב-'את סבתא מאושרת. אמא שלי לא. על זה הפוסט שלי. '
את סבתא מאושרת. אמא שלי לא. על זה הפוסט שלי.
14/08/2018 | 21:26
1
198
אני לא צריכה עזרה מאף אחד. מסתדרת מצוין. וודאי וודאי אינני מופתעת מהחופשות. התוכנית של אוגוסט סגורה כבר ביוני.
מה שמצער אותי זה שאני לא מרגישה רצון מיוחד מצד אמא שלי להיות עם הנכדים. או אושר כלשהו שנובע מעצם קיומם. שעתיים בשבוע (או קצת פחות מכך) עם כולם ביחד זו מנה מלאה עבורה. ואני לא מצליחה להבין איך אפשר לשבוע מהם בכל כך מעט זמן. על כך כתבתי.
 
לצפיה ב-'הבנתי את דבריך,'
הבנתי את דבריך,
14/08/2018 | 22:52
137
וגם עוד מי שכתבה שיש מהסבתות שלא מוכנות---
אגיב לענין הזה עכשיו (קודם לא התיחסתי לזה)
ואתחיל במשהו קרוב שהתפלאתי ולמדתי--יש לי כלה מקסימה--
שלא נעזרת באמא שלה בכלל, למרות שהיא גרה קרוב יחסית אליה--
ומאיתנו רחוק (שעתיים נסיעה בכל כיוון) והיא ספרה שאמא שלה הסטרית וחרדתית,
ולכן היא חוששת להיות עם הילדים--ואם הם אצלם אז שעתיים
זה לראות אמא קפיץ, שלא יפלו ולא יגעו ובעיקר לא----
הם היו כאן היא (בלי הבן שלי--עובד) עם כל הילדים והזמנתי
גם עוד נכדים מהעיר שלנו היה כיף עם באלאגן שאת לא מתארת לעצמך---
אז מה?! הם עזבו ולקח חצי יום לסדר--
אז אנחנו אופי שונה---יכול להיות שאמא שלך--פוחדת מבאלאגן מרעש מזה שישברו משהו-- העול של הטיפול והנוכחות--קשים לה--
זה לא אומר שלא אוהבת--זה משהו נפשי--ומאחר והיא לא מחויבת--
היא מסרבת. 
כשאנחנו מתבגרים--אנחנו עוברים שינויים  שלפעמים אין שליטה עליהם.
תתחשבו ותבינו--לא תמיד הסבתא יכולה אפילו להגדיר את הקושי.
זה אני שומעת גם מחברות שלי--אני לא מסוגלת...
אני מבינה ומכבדת--אי בנויה ומחונכת--שנכדי וילדי הם כל עולמי.
 
לצפיה ב-'הילדים שלי כבר גדולים'
הילדים שלי כבר גדולים
15/08/2018 | 07:28
158
אבל אצלינו אמא שלי תמיד התנדבה לקחת אותם כמה שצריך (הרבה זמן הילדים שלי היו הנכדים היחידים שלה) וגם עשתה תכנית הפעלה שלמה. עכשיו שהיא יותר מבוגרת אז עם הילדים של אחותי היא פחות פעילה (בכל זאת, כבר עברה מזמן את ה-70), אבל בכל זאת לוקחת אותם אליה בקיץ לפחות פעם בשבוע.
חמי וחמותי היו תמיד בעלי כוונות טובות, בביצוע קצת פחות חזקים... אבל עם עזרה שלנו (להביא, להחזיר ולארגן תכנית -לקנות כרטיסים למשהו או להגדיר "היום תקחו אותם לספארי") הם בכל זאת תרמו פה ושם יום.
לצפיה ב-'מייקל, אני מנסה לדייק - '
מייקל, אני מנסה לדייק -
16/08/2018 | 16:15
8
168
ברור שכשמתבגרים הדברים משתנים. אני מבינה את זה לגמרי. ואני מבינה שיש עניינים שבשבילי הם פשוטים ויומיומיים (בית מבולגן ומלוכלך כל יום, ועכשיו במיוחד עם תינוקת שמתעקשת לאכול בעצמה......) שבגיל אחר הופכים למאתגרים ולא רצויים (רעש, בלגן, לכלוך, פלישה לפרטיות, הכנות מיוחדות ועוד ועוד). בגלל זה אני לא מגיעה לאמא שלי עם הנכדים, זה מכביד עליה במידה כזו שלא נעים לבוא והיא באמת לא מזמינה ואנחנו נפגשים אצלי וזה נוח ומתאים לכולם.
 
את יודע מה, אני יודעת בדיוק איפה הבעיה.
אמא שלי גרושה ולא נכנסה לזוגיות שניה. הבדידות היא חלק ממנה. תמיד רציתי להפיג את הבדידות הזו שלה. לא הצלחתי. לא בעצם נוכחותי, לא בכך שהשתדלתי להיות פנויה קשובה ומכילה כלפיה, לא כשבניתי זוגיות, ואז - למרבה הפתעתי - גם לא כהגיעו הנכדים. הייתי משוכנעת שבכך שאני בונה משפחה אצליח להפיג במשהו את הבדידות שלה. חשבתי שהיא תבוא אלי כל שישי, חשבתי שתשמח לארח אצלה את הנכדים, חשבתי שתיזום פעילויות מדי פעם.
היא לא אוהבת לבוא בשישי. אחרי עשרות סירובים אמרתי לה שהיא מוזמנת מתי שמתחשק לה אבל אני כבר לא מקפידה להזמין אותה מדי שבת.
היא לא מארחת אצלה את הנכדים (שלושתם ישנו אצלה שבוע במהלך כל השנים, הגדולה 4 לילות, האמצעי שניים והקטנה היתה לילה אחד).
היא לקחה את שני הגדולים פעמיים לסרט.
 
ככל שאני מתבגרת אני מבינה יותר לעומק שזה לא קשור אלי ולמשפחה שלי, אלא אליה ולאופי שלה, וזה לא כואב לי כמו פעם, ואני לא אומרת כלום ובאמת גם לא מצפה. בעבר היו בינינו אינספור חיכוכים סביב הנושא הזה, כי חשבתי שהיא מונעת את עצמה ממני ומהנכדים בכוונה ושאוכל לגרום לה לשנות את ההתנהגות שלה. היום אני יודעת שלא משנה למה היא מתנהגת ככה אין לי דרך להשפיע עליה, ואנחנו הרבה הרבה יותר קרובות.
 
לצפיה ב-'המשפט האחרון שלך כאן'
המשפט האחרון שלך כאן
16/08/2018 | 18:19
125
שימח אותי מאוד,
גם כי הקרבה הזו היא דלק ומנוע חיובי.
וגם כי כשמבינים את הזולת ומשלימים עם אופיו--קל יותר לכל הצדדים.
אני רק רוצה לומר--שבגלל האופי השונה של כל אחד,
ובגלל היכולת השונה של כל אחד--הציפיה שסבא וסבתא יהיו שם
בשביל הילדים ובשביל הנכדים--לא נכונה.
זה צריך לבוא בטבעיות ומרצון, הן מצד הסבא/סבתא והן מצד המשפחה הצעירה.
 
לפני שבועים --היו כאן הכלה וילדיה, ולי היה כיף, 
בעלי,
(צעיר ממני בחודשיים) נסע לביתם והיה עם הבן כשהבן בעבודה--
היה לו כיף השקט הזה, לחץ הדם שלו ירד, 
ואני נהנתי והכלה והנכדים נהנו.
אנחנו שונים--וזה לגמרי בסדר. 
אין לי מה להסביר לו שזה כיף בביחד הזה, כי קשה לו, הוא אוהב אותם מאוד,
חצי שעה חיבוקים ומתנות ודיבור של אהבה, ודי.
 
לגבי השרשור--הציפיות לעזרה בחופשה הגדולה כמדד ליחס ואהבה--
קצת לא נוח ולא נכון.
לצפיה ב-'אם טוב לה לבד, למה את מנסה להכריח אותה?'
אם טוב לה לבד, למה את מנסה להכריח אותה?
17/08/2018 | 23:39
6
126
בתור מי שלא אוהבת אירועים חברתיים שיש בהם הרבה אנשים ומעדיפה מפגשים של אחד על אחד או בקבוצות קטנות, יצא לי להתקל בלא מעט אנשים שחשבו שמצבי החברתי רע ומר, שאני מסכנה בלי חברים, וניסו להזמין אותי למסיבות משעממות שנשמעו לי כמו עונש. הם האמינו שהם עושים לי טובה.
 
אם אמא שלך נהנית להיות לבד, אז למה את מנסה בכוח להפיג את ה"בדידות"? (לא נשמע שהיא בודדה. נשמע שטוב לה ואת מנסה לכפות עליה את ההעדפה שלך מתוך אי יכולת לקבל שהיא שונה ממך, ואמונה שהדרך שלך היא היחידה הנכונה ומי שמרגישה אחרת היא פגומה איכשהו)
 
אני שמחה לשמוע על ההתקרבות שלכם אבל כואב לי לשמוע על זה שבמשך שנים כה רבות וכנראה שעדיין את רואה בנטייה הטבעית של אמא שלך משהו רע שצריך להפיג, ומסרבת לקבל את ההעדפה הלגיטימית שלה בתור... לגיטימית.
 
תחשבי מה היית מרגישה לו זה היה מופנה כלפייך - נניח הבת שלך בעתיד תדאג לתלויות וחוסר העצמאות שלך, ולזה שבניגוד לכל האנשים הנורמליים שיכולים לחיות בעצמם את חשה צורך עז בחברת אנשים אחרים, ואף מנסה לכפות עליהם את נוכחותך בניגוד לרצונם! והיא תנסה ללמד אותך להסתדר לבד, תתן לך במתנה ספרים עם כותרות בסגנון "מתת העצמאות" וכעבור שנים עם כאב רב תשלים עם הדוגמא האישית השלילית שאת נותנת לילדים ועם זה שככה את.
 
לא שצורך בחברת בני אדם זה דבר רע - זה טבעי למין האנושי. אבל המידה בה את לא מצליחה להאמין בזה שאנשים שונים ממך אשכרה קיימים (אני מנחשת שאמא שלך הייתה מוכנה להקריב את החיים שלה בשביל הנכדים שלה לו היה צורך בכך. אבל היא לא אוהבת להיות הרבה בחברתם, אז היא לא אוהבת אותם. כי הדרך שלך להביע אהבה היא הדרך האמיתית היחידה. כל השאר זה לא אהבה)
 
ההודעה שלי יצאה די תוקפנית, ואני מנחשת שלא תביני על מה יצא קצפי. אולי אם תחליפי את ההעדפה של אמא שלך לבדידות למשהו שברור לך שהוא לגיטימי ולא מזיק (רצון להיות מהנדסת? נטייה מינית הומוסקסואלית?) התגובה שלי תהיה ברורה יותר. למשל, תחשבי על מישהי שמספרת איך במשך שנים היא ניסתה לשכנע את אמא שלה לא להיות מהנדסת אלא ללכת על מקצוע יותר נשי כמו מורה, ועל איך בצער ובכאב היא השלימה שזה האופי של אמא שלה. או על עצם התיאור של הרצון להיות מהנדסת בתור "בעיה".
לצפיה ב-'הבנתי מצוין את התגובה שלך.'
הבנתי מצוין את התגובה שלך.
19/08/2018 | 01:32
5
154
וכמובן שאין לי שום אפשרות לדעת היום איך אגיב לילדיי הבוגרים - איזה מין אנשים הם יהיו, איזו מין אישה אני אהיה.
אני בכלל לא מנסה לכפות עליה.
אני מנסה להתקרב אליה.
בין היתר בכך שהייתי מזמינה אותה כל שבת לאכול אצלנו ארוחת ערב. היא ממונעת. רבע שעה לכל כיוון. הארוחה לא ארוכה (בכ"ז יש פה ילדים..) והיא סירבה. כ-ל פעם. יש לה סרט שהיא רוצה לראות. יש משהו במחשב שהיא צריכה לעשות. יש חברים שהיא קופצת אליהם. לא שאני חושבת שהיא צריכה לרוץ אלי ושהמשפחה שלי צריכה להיות מרכז עולמה. אבל .... לפעמים? נניח.... פעם בחצי שנה?
לא.
ויש לי עוד מליון דוגמאות.
לא. לא. ועוד הפעם לא.
בניגוד למה שאת חושבת אני לא מתנשאת עליה. אני מחפשת את קרבתה וקשה מאד להשיג אותה. היא מרוחקת. פעם, מזמן, כשעוד הייתי רווקה, היא היתה מאד מאד קרובה. השיח בינינו היה קרוב ואינטימי. התהליך של הקמת המשפחה שלי הרחיק בינינו. ואנחנו לא יכולות יותר לקיים את השיח האינטימי ההוא.
לצפיה ב-'אולי אם תדמייני את הסיטואציה עם גבר ואישה זה יהיה ברור יותר?'
אולי אם תדמייני את הסיטואציה עם גבר ואישה זה יהיה ברור יותר?
19/08/2018 | 22:30
1
92
יש גבר של אמנסה לכפות את נוכחותו על אישה, הוא רק מנסה להתקרב. הוא מזמין אותה כל שבת לאכול אצלו. למרות שהיא אף פעם לא הסכימה ולא הראתה כל סימן שהיא רוצה לבוא.  אולי הוא מתקשר אליה באופן קבוע. הוא מכבד את הבחירה שלה, באמת מכבד! הוא משתדל להיות פנוי וקשוב ומכיל כלפיה, ורק מנסה להפיג את הבדידות שלה. יהיה לה טוב יותר איתו!
 
ואת יודעת איך הייתי קוראת לגבר הזה? STALKER. כי זו המילה שמתארת מישהו שבאובססיביות רודף אחרי ומנסה ליצור קשר עם מישהי שלא הפגינה שום רצון לקשר כזה. אה, ואני גם לא נותנת לו נקודות על זה שהוא רק רוצה שיהיה לה טוב - בדיוק להפך. האמונה שהוא יודע יותר טוב ממנה מה טוב לה - ולכן הוא יכול להתעלם בברור מזה שהיא לא רוצה את חברתו ולהמשיך להאמין שהניסיונות שלו לכפות עליה את נוכחותו הם אכשהו "לטובתה" הם פטרוניים בעליל.
 
אז את בת. את לא גבר אקראי ברחוב, והציפייה שלך שאמא שלך תרצה את קרבתך הייתה במקור הרבה יותר סבירה. אבל בחיאת, כמה שנים כבר עברו? היא לא רוצה בחברתך. היא מעבירה את המסר הזה בצורה ברורה מאוד במשך הרבה מאוד זמן. כל אדם נייטרלי, אפילו אנשים עם בעיות חברתיות קשות, כבר היה מבין. את ממשיכה לנסות לכפות עליה את הגישה שלך, וממשיכה להאמין שזה לטובתה. המעשים שלך והמילים שלך מעידים שאת לא מכבדת את ההחלטות והבחירות שלה.
 
את יודעת איך כבוד להחלטות שלה היה נראה? ל-ה-פ-ס-י-ק להזמין אותה לאירועים שהיא לא רוצה לבוא אליהם. בכלל. להפסיק לרצות "להפיג את הבדידות שלה" או לראות בשאיפה שלך לקשר משהו שהוא לטובתה. זה צורך אגואיסטי שלך שאת מנסה לספק אותו על חשבונה של אמא שלך ובניגוד לטובתה. (ושוב, יש לך ציפיה סבירה שהיא תספק אותו ויש סיבה להניח שעבור רוב בני האדם הצורך היה הדדי והיתרונות היו הדדיים. בשבילה זה לא - כמות הראיות שיש לכך היא פשוט עצומה - את בעמצך תיארת אותן בהודעות שלך!)
 
ל-ה-פ-ס-י-ק לחפש את חברתה של אמא שלך. להמשיך בעקשנות לחפש את חברתו של מישהו ששוב ושוב דוחה אותך זה התנהגות לא מקובלת חברתית, לכל הפחות. להאמין שזה איכשהו לטובתו זה פטרוני.
 
ובחיאת, אל תהיי STALKER. והתיאור שלך של אמא שלך שמסרבת בעקשנות לבוא לארוחות מזכיר לי כמה תיאורים של כמה STALKERS אמיתיים.
 
איך את יכולה לתאר את עצמך ממשיכה להתעלם מכל הסרובים של אמא שלך וממשיכה בעקשנות ללחוץ עליה לבוא לארוחות (וההזמנות החוזרות ונשנות הן לחץ. ובכל הקשר חברתי אחר את היית רואה זאת בעצמך), בתור ראיה שאת מכבדת אותה? זה לא דוגמא לכבוד, זה דוגמא מובהקת לחוסר הכבוד שלך כלפי חוסר הרצון שלה לבוא.
 
לצפיה ב-'את מנסה לעזור לי, כאילו?'
את מנסה לעזור לי, כאילו?
19/08/2018 | 23:22
94
זו ל-א סיטואציה של גבר ואשה.
זו ל-א סיטואציה חברתית.
זה מצב משפחתי - קשר בין אמא לבת (ועל הדרך קשר בין סבתא לנכדים).
כל הקשקושים שלך בענייני STALKERS אין להם דבר וחצי דבר עם הסיטואציה שאני מתארת.
 
כפי שכתבתי בפוסט אחר, בעבר הקשר בינינו היה מאד שונה. מימד הדחייה מצדה התחיל לחלחל כשהכרתי את בן זוגי והלך והתעצם עם בניית המשפחה שלי.
לא מבינה את זה.
מתקשה מ-א-ד לקבל את זה.
זו אמא שלי, להזכירך.
גברים היו לי הרבה. אמא יש לי אחת, שתאריך ימים, אמן. בעיני לחפש קרבה של אמא זה תהליך טבעי, ולקרוא לי אגואיסטית בהקשר הזה זו חוסר יכולת יסודית בקריאת סיטואציה מורכבת. החיים לא שחור לבן, את יודעת....  כן בקשר / לא בקשר וזהו. 
 
 
בואי נחיל רגע את ההנחות שלך על הבן המתבגר הדמיוני שלי. הוא לא רוצה בקרבתי בכלל. נועל את הדלת. מדבר לא יפה. לא מכבד את הבקשות שלי.
הפתרון לשיטתך - ל-ה-פ-ס-י-ק לדבר איתו. להתעלם מנוכחותו. לנתק איתו מגע. כי אם אני חלילה ממשיכה להיות עם הבן שלי בקשר - אני כופה את עצמי עליו והופכת ל-STALKER
 
 
 
לצפיה ב-'יכול להיות שזה כי הם קטנים? מכירה לא מעט מבוגרים '
יכול להיות שזה כי הם קטנים? מכירה לא מעט מבוגרים
20/08/2018 | 11:58
2
105
(כלומר סבים וסבתות - אני לא מדברת על אנשים שתמיד היו מתבודדים) שקשה להם להיות במחיצתם של ילדים קטנים (ועוד יותר קשה כשיש יותר מאחד) ליותר מדקות ספורות, אם בכלל. זו לא תמיד תכונה קבועה של אותם מבוגרים - יש כאלה שיש שנים שזה קשה להם ושנים שזה בסדר. בכל אופן, אם זה המצב אצלה, יש תקווה שבעתיד, כשהילדים יגדלו, המצב ישתפר. ואולי כשרק חלקם יהיו כבר גדולים היא תוכל להיפגש יותר עם הגדולים, וכו'.
לצפיה ב-'תודה '
תודה
20/08/2018 | 13:02
1
86
עודדת אותי.
האמת שעם הגדולה הקשר שלה באמת יותר עשיר, הן קוראות ספרי אמנות ביחד ויש להן עולם שלם ביניהן. ברגע שיש צעקות (הקטנה) ענייני פיפי/קקי (התינוקת) או מריבות (האמצעי והקטנה) היא פחות בעניין. שיח תרבותי/קריאת ספר/שיחה אמיתית הם דברים שהיא מאד חזקה בהם.
גם אמרתי לה אתמול באופן הכי ישיר שיש שאני רוצה לעצמי ולילדים יותר ממנה ומחפשת את הדרך, והיא אמרה - באמת? אז אני אבוא פעמיים השבוע. תקשורת ישירה עם פולניה זה ה-דבר מסתבר. מקווה שיהיה יותר פשוט.
לצפיה ב-'בהצלחה!'
בהצלחה!
20/08/2018 | 14:41
28
לצפיה ב-'בכל שנה לקחתי חופשה של שבועיים '
בכל שנה לקחתי חופשה של שבועיים
19/08/2018 | 16:29
118
ונשארתי אתם אחר כך בעלי לקח חופשה של כמה ימים כדי שיעבדו בלי בעיה. השנה אנחנו פטורים :).
לצפיה ב-'קרוב רחוק '
קרוב רחוק
14/08/2018 | 04:26
1
194
האם בחרתם לגור קרוב/רחוק מהמשפחה המורחבת?
האם זו הייתה בחירה בגלל הימצאות המשפחה המורחבת שם או ללא קשר?
 
אלו שגרים רחוק- האם בני המשפחה מגיעים אליכם? באיזו תדירות אתם מגיעים לבקר אצלם? האם יש עזרה עם הילדים?
 
אלו שגרים קרוב- האם עשיתם תיאום ציפיות לגבי ביקורים, התערבויות וכו'? באיזו תדירות מגיעים אליכם ואתם אליהם? האם בגלל הקירבה יש יותר ציפייה שישמרו על הילדים ויעזרו לכם?
לצפיה ב-'קרוב ורוחק זה עיניין יחסי'
קרוב ורוחק זה עיניין יחסי
14/08/2018 | 14:08
155
אנחנו לא תופסים מרחק של שעתיים וחצי נסיעה לכיוון כרחוק. מצד שני יש לי חברה שבשבילה 10 דקות נסיעה זה מרחק גדול שמחייב מאמץ מיוחד.
 
אבל לשאלותיך:
אנחנו גרים במרחק של שעה נסיעה מהמשפחה שלי (ההורים שלי והאחים שלי ומשפחותיהם גרים באותה עיר), ובמרחק של שעתיים וחצי ממשפחתו של בעלי (גם אצלו האבא והאחים גרים קרוב אחד לשני).
אנחנו נוסעים להורים לפחות פעם בחודש (בדרך כלל זה יוצא שבת בבית, שבת אצל ההורים שלי, שבת בבית, שבת אצל אבא שלו). בכל מפגש כזה גם האחים ומשפחותיהם מגיעים.
 
במהלך שנת הלימודים ההורים שלי מגיעים אלינו כל שבוע, ביום קבוע אחר הצהריים - לקחת את הילידם לחוגים, לבלות איתם ערב וכו'.
כשחמותי הייתה בחיים הם היו מגיעים לפחות פעם בשבועיים באמצע שבוע. כשהיא נפטרה זה הפסיק (חמי לא הטיפוס של לנסוע או לצאת מהבית. אז אנחנו מקבלים את זה בהבנה).
כיום הילדים כבר גדולים יחסית, אבל גם כשהיו קטנים ידענו שאנחנו "לבד" - כלומר העזרה שנוכל לקבל מהמשפחה היא לא מיידית ולא זמינה כל הזמן. כן יש עזרה, בעיקר בתיאום מראש (לדוגמא בקיץ - הילדות מתארחות אצל ההורים שלי לשבוע, אחיהם לשבוע אחר, חמי מארח אותם לשבוע ועוד), או אם יש מקרי חירום (ילד חולה ואין מי שישאר איתו - אמא שלי תגיע). ההורים שלי יותר צעירים מחמי וגם יותר פעילים, ולכן מידי פעם הם מסייעים בליווי טיול בית ספר או הגעה לפעילות בית ספרית אחר הצהריים (בית הספר היסודי אצלנו חובב פעילות הורים וילדים, וכל ילד צריך להגיע עם הורה או מבוגר מלווה. 3 ילדים בבית הספר במקביל = 3 מבוגרים. סבא וסבתא נרתמים לעזרה).
 
אותי לימדו שציפיות יש על כריות. אין לי ציפיות לעזרה, ואני תמיד שמחה שמציעים אותה מתוך רצון לעזור ולא מתוך תחושת חובה.
לצפיה ב-'הגיסות שלי ואני'
הגיסות שלי ואני
09/08/2018 | 15:36
5
372
שלום 
יש לי גיסה ( יש לי שלושה כאלו) שבכל פעם שמשהו לא נראה לה היא כועסת ועושה ברוגז היא מתקרבת ל30 ולמרות כל מה שעשיתי בשבילה במהלך שנות נישואי עם אח שלה אין כל הערכה מצידה וזה לא שאני מחפשת את הערכה או התודה כי אני עושה מכל הלב אך הייתי מצפה שכשאני טועה או לא עומדת באיזו ציפיה שלה היא תבוא ותדבר איתי על מה שמפריע לה ולא תעשה ברוגז ותלכלך עם שאר הגיסות שלא אוהבות אותי .... האם אני נאיבית? או שהיא סתומה?
אני החלטתי להתנתק מהן כי נשבר לי להיות שק חבטות שלהן , מה אתם חושבים שעלי לעשות?
לצפיה ב-'גם לי יש גיסות שכועסות. לפעמים אני מגלה שהן כעסו'
גם לי יש גיסות שכועסות. לפעמים אני מגלה שהן כעסו
09/08/2018 | 23:41
218
חודשים אחרי שהן כעסו והחליפו מילים קשות עליי. אני אפילו חושבת שהן פתחו קבוצת וואסטפ מלשהן ושל האחים שלי - בלעדיי. אני מרגישה שהרבה פעמים זה חוסר הבנה שהן לא מנסות אפילו לפתור ו/או ציפיות שבעיני מוגזמות שהן מצפות ממני אבל הן בעצמן לא מקיימות את הציפיות האלה כלפיי.
אני מרגישה שהשאלה היא כמה את מגישה שהן "מכילות". אצלי הגיסות מאוד מכילות ודיי חכמות ואני חושבת שאם הייתי רוצה לשבת איתן לשיחה ולפתור את הבעיות אז יש עם מי לדבר. הקטע הוא שלא בא לי. אני מרגישה שאני היחידה שמנסה תמיד לפתור דברים והן מערימות שטויות ואני תמיד באה בגישה לפתור ולגשר. אז נמאס לי ואני לא מנסה יותר ולא מדברת יותר. שיערימו. לא בא לי להתעסק איתן.
אז כמו שאמרתי, השאלה מה החומר ממנו קורצה גיסתך ואם יעזור לפתוח את הקלפים ואם בא לך בכלל להתעסק עם זה.
לצפיה ב-'אני פשוט הייתי מבינה שזה שלה ומנסה לא לקחת ללב.'
אני פשוט הייתי מבינה שזה שלה ומנסה לא לקחת ללב.
10/08/2018 | 13:37
156
ממש להיות איתן במינימום קשר אם זה מציק לך. להיות נחמדה באופן בסיסי וזהו.
לצפיה ב-'אולי את נאיבית'
אולי את נאיבית
10/08/2018 | 13:49
159
היא כנראה לא אוהבת או מכבדת אותך. 
 
אז אולי הנסיונות שלך להתקרב מעידים על נאיביות.
 
אני מציעה להתרחק, לפני שזה יסלים. כי כבר עכשו את אומרת עליה שהיא "סתומה". אז בשביל מה כל זה טוב? תשמרי על יחסים מנומסים, וזהו.
לצפיה ב-'כשאני הייתי מאורסת טרייה'
כשאני הייתי מאורסת טרייה
10/08/2018 | 17:33
201
הייתה לי מחשבה (בדיעבד, די טיפשית), שהגיסות שלי הן כמו אחיות חדשות שלי. אז נהגתי בהן כפי שאני נוהגת באחותי האמיתית. ניסיתי להתקרב, להתחבר. עזרתי להן בכל מיני תחומים. די מהר הסתבר שהאחת אינטרסנטית. הייתה מאוד חביבה כשנזקקה לדבר מה ממני וכשכבר לא, יכלה לפגוש אותי בפורומים משפחתיים, להביט בי במבט מתנשא במיוחד ולהתעלם ממני. הצעירה יותר, הסתבר שחלקה עם אמה את המחשבה, שאחיה שוב בחר לא נכון ושכנראה איני ראויה לו. גם היחס שלה, היה בהתאם. הן והגיס נהגו ללגלג עליי בכל מיני הזדמנויות, גם בפנים שלי. על העבודה שלי. על הדעות הפוליטיות שלי. על העובדה שאני שומרת מסורת. שום דבר, לא היה מחוץ לתחום. וכמובן, התערבו בציציות של חיי הנישואין שלי, ברמות שלא תאמיני.
 
בעלי, כשראה ההתנהגות המחפירה הזו, נתן לי עצה טובה. תני להן לחפש אותך. אל תהיי טובה מדי ונחמדה מדי ונואשת להתחבר. כשאנחנו מעניקים יותר מדי, ברוב המקרים, אנשים שהם לא משפחה יזלזלו בנו. זה מה שקרה פה. תכניסי לעצמך לראש, שהיא אחות בעלך. לא אחותך. את מחויבת לנהוג בה נימוס וקורקטיות. לא יותר. אל תצאי מגדרך כדי להתחבר איתה או עם יתר הגיסות ששותפות לקנונייה האינפנטילית הזו, שנלקחה היישר מסדרת דרמה לבני נוער. זה די ברור שהן משועממות. בטוחה שיש לך חברות ומשפחה, ואינך זקוקה להן. נכון, זה לא מרגיש נעים ונכון, בייחוד שמימייך לא הרעת להם. אבל ככל שתתרגלי חוסר אכפתיות, זה יהפוך להיות חלק ממך.  וגם יוציא העוקץ מההתנהגות שלהן, שדי ברור שכרגע הן מודעות לכך שהיא מפריעה לך מאוד.
לצפיה ב-'להתנתק זה רעיון מצויין'
להתנתק זה רעיון מצויין
12/08/2018 | 19:08
119
בלי הצהרות ובלי דרמות.
פשוט להתעלם מקיומה.
 
יש כל מיני אנשים בעולם.
זה שאתן גיסות לא אומר שבהכרח תהיה כימיה בינכן ותסתדרו.
 
סה"כ, אנשים שונים מרקעים שונים בשלבים שונים של החיים.
מי אמר שאתן חייבות להסתדר?
 
היא כועסת? ברוגז? על מה ולמה? ומה זה אכפת בכלל?
את לא חייבת לה כלום פרט ליחס מנומס ואדיב.
 
אם היא לא מעריכה את מה שכבר עשית בשבילה, אל תטרחי לעשות עוד.
פשוט ככה.
ראי זאת בתור השקעה שקועה וזהו.
לצפיה ב-'כלתי לא רוצה לבוא אלי בגלל הכלב'
כלתי לא רוצה לבוא אלי בגלל הכלב
05/08/2018 | 14:09
45
1609
בני נשוי כשנתיים. כשהיו חברים כלתי היתה באה לבני מידי יום ולאחר כמה זמן היתה ישנה בביתי כ5 חודשים, לאחר מכן עברו לדירה שלהם בשכירות ולאחר כ3 חודשים נישאו.
לאחר לידת בנם החליטה כלתי שמפריע לה הכלב ושלא נוח לה לבוא לביתי. בני מנגד אמר שמפריע לה הכלב..וביקש שאוותר עליו ושאמסור אותו לאימוץ.
כשהתנגדתי...
המשך>>
בני נשוי כשנתיים. כשהיו חברים כלתי היתה באה לבני מידי יום ולאחר כמה זמן היתה ישנה בביתי כ5 חודשים, לאחר מכן עברו לדירה שלהם בשכירות ולאחר כ3 חודשים נישאו.
לאחר לידת בנם החליטה כלתי שמפריע לה הכלב ושלא נוח לה לבוא לביתי. בני מנגד אמר שמפריע לה הכלב..וביקש שאוותר עליו ושאמסור אותו לאימוץ.
כשהתנגדתי לכך. הכלב נמצא אצלי 6 שנים. ואני לא מוכנה מצפונית לימסור/לינטוש אותו. וגם אני אוהבת אותו נקשרתי אליו. אני חיה לבד, והוא ממלא את ביתי בשמחה.
הבן שלי אומר לי שאני מעדיפה כלב מאשר אותם.
מה היתם עושים? אני כועסת על הענין ומרגישה חסרת אונים. אני רוצה שיבואו להתארח אצלי.. וכלתי לא מסכימה לבוא לביקור וגם לא לישון אצלי בגלל הכלב.
אני כועסת על הענין. כשהיתה חברתו ישנה אצלי בלי בעיות תקופה ארוכה. ועכשיו כשהיא נשואה עם ילד..עכשיו מפריע לה הכלב.
מה היתם עושים? אשמח לעצתכם.
לצפיה ב-'יוצאת מדעתי..'
יוצאת מדעתי..
29/07/2018 | 02:57
20
694
היי לכולן, מקווה למצוא פה קצת שלווה.
אז הסיפור דיי ארוך,אקצר כמה שאפשר.
אני ובעלי גרים כבר 3 שנים בערך אצל חמותי, עוד מתקופת החברות שלפני החתונה.
במהלך המגורים אצלה נתקלתי בהמון הערות כלפיי בנוגע לארגון הבית,המטבח,השהייה שלי במטבח הייתה מאד אינטנסיבית(עד היום אני מבינה שטעיתי), לא התרגלתי לחוקי הבית.
בסופו של דבר זה הגיע למצב שהיא וגיסי הקימו כמעין 'קנונייה' כדי להוציא אותי משם, הנוכחות שלי בעיניהם הייתה בלתי נסבלת. הרבה דברים ומילים פוגעות מצידי וגם מצידם נאמרו.
בכל אופן, עברנו לדירה למשך שנה וחזרנו לביתה עקב חוסר יכולת כלכלית (חזרנו אליה גם למרות שהעיפו אותי משם בעבר,אך דברים קצת השתנו במהלך השנה והשתפרו עקב המרחק).
בכל אופן חזרנו לגור שם, עד היום אני מרגישה שהמעבר שלנו היה מאד מאולץ מצידה,מכיוון שה'תנאי' שלה שנחזור היה שגיסי יאשר זאת, מכיוון שהוא זה שיזם את העזיבה שלי משם עקב חוסר סיבולת כלפיי.
אז חזרנו והיחסים נהיו קצת יותר רגועים עקב שינוי מצידי+גיסי עזב את הבית.
עבר זמן והתחתנתי. מאז אני ובעלי מחפשים דירה באינטנסיביות אך זה קשה קצת למצוא, בינתיים נכנסתי להריון 1 שלא צלח,(כנראה שגם הנוכחי עתיד להסתיים) , אני שבורה וחסרת סבלנות כלפי חמותי.
חמותי מאז החתונה יש תחושה שנורא משתדלת, אך עדיין אותה האישה הביקורתית, ועם מצבי רוח משתנים, יום אחד יכולה לומר שלום ויום אחר לא, או לא לומר ביי. או להתייחס בקרירות נוראית.
אני מצידי בן אדם נורא נורא רגיש ובאתי מבית מלא בתשומת לב . קשה לי מאד עם זה.
הבעיה היא כזאת כרגע: אני מרגיש .שלא מפסיקה לכעוס כעס נוראי על חמותי בגלל מה שהיה בעבר, רוצה להשתחרר מזה אך לא מצליחה! כל הזמן נזכרת במה שהיה,במילים הפוגעניות... אני מודה שגם ההתנהגות שלי לא הייתה 100% ולא הייתי צריכה להתנהג או לומר כמה מילים שאמרתי,אך מרגישה שהייתה אפס סבלנות כלפיי.
מרגישה מרמור עצום, זה לא מאפיין אותי. אני בדרך כלל בן אדם מאד אהוב ושקט וטוב לב .אך איתה...יש לי משהו...לא מצליחה להפסיק לכעוס עליה... גם אם היא קצת השתנתה.
בינתיים רק בעלי נפגע מזה. בגלל שאת כל הכעס והתסכול אני מוציאה עליו. אנחנו לפני מעבר דירה ומרגישה שגם ככה אולי אף פעם לא אפסיק לכעוס... מה עושים?? יש לציין כי הרבה פעמים זה נראה שחמתי מפלה בין בניה, ומעדיפה את בנה הצעיר. אני מרגישה על זה כעס עצום כי גם אצלי במשפחה קרה משהו דומה. אני ממש רוצה להתחיל דף חדש בבית חדש עם בעלי,אבל מרגישה שנוכחותה של חמתי היא מטרד בחיינו. מקווה למצוא פה קצת תמיכה. תודה!
לצפיה ב-'שלום לך,'
שלום לך,
29/07/2018 | 06:34
1
277
ראשית מאחלת לך לצלוח את ההריון בשלום.
לגבי ניתוח הדברים שלך--את נתת את הפתרון--
יש משפט מפתח שכתבת--"....הדברים קצת השתנו במשך השנה והשתםרו עקב המרחק" אז הנה הפתרון--תתרחקו, ותבנו חיים זוגיים טובים,
וגם תוכלי לשים את הכעסים והזכרונות בצד ולהתנהל מולה בקורקטיות.
עד אז--(לא כתבת טוח זמן למעבר) האם אתם יכולים לשכור יחידת דיור 
משהו לא יקר, ולהפרד מיד מהבית שלה?
אולי אפשר שאת אפילו לבד תהיי אצל הוריך ולסרוגין הוא יבוא אליהם ואת אליה.
 
לגבי האפליה--נראה לי שהמצב לא מאפשר לבחון את הדברים--כי אתם בסיר לחץ.
ולגבי רגשותיך בעתיד--תניחי כרגע לנין. תעברו את הדברים עכשיו.ותנסי להרגע.
ובקשר לעכשיו ולהווה--אל תוציאי את העצבים על בעלך--
זה חבל, כי בסופו של דבר, א) הוא לא אשם, ב) איתו לא תתרחקי ואז הדבר ירדוף ויקלקל את מערכת היחסים--מיותר וחבל,
יש לך מה להוציא בכעס, דברי עם חברה, צאי להתאורר, לא עליו.
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
לצפיה ב-'תודה על התגובה'
תודה על התגובה
31/07/2018 | 10:04
153
אנחנו לפני מעבר דירה כמו שציינתי, הבעיה שרשמתי את הפוסט היא שאני לא מצליחה להשתחרר נפשית מהכעסים הקיימים
לצפיה ב-'אם אין יכולת כלכלית לא מתחתנים ולא מביאים ילדים'
אם אין יכולת כלכלית לא מתחתנים ולא מביאים ילדים
30/07/2018 | 11:32
1
277
אני ממליצה לך לחזור לבית הורייך עד שתמצאו דירה שאתם יכולים לעמוד בהוצאות התחזוקה שלה. תיפגשי עם בעלך כל יום אחרי העבודה, תטיילו בפארק, תשבו על שפת הים ואחרי כן שכל אחד יחזור לבית הוריו. ככה עד שתתבגרו ותלמדו איך מסתדרים בחיים כמו אנשים בוגרים ועצמאיים. התוצאה החיובית הנוספת תהיה שלא תיכנסי להיריון, ממילא אתם לא במצב לכלכל ילד (אם אתם לא יכולים להחזיק את עצמכם כלכלית כזוג, איך בדיוק תסתדרו עם ילד? זה הוצאה של עוד כמה אלפי שקלים בחודש...).
לחיות בבית של מישהו אחר, על חשבונו, כשאתה אדם בוגר, זה לחלוטין לא לעניין (בעיקר שהיא לא הזמינה אותך אליה ואת הצבת את נוכחותך שם כעובדה קיימת)
לצפיה ב-'ןקודם כל תודה על התגובה'
ןקודם כל תודה על התגובה
31/07/2018 | 10:02
218
שנית ציינתי פה שאנחנו לפני מעבר דירה, יש לנו יכולת כלכלית, בעבר לא היה לנו (לפני 3 שנים).
לצפיה ב-'מצטערת על ההריון ועל כל מה שאת עוברת.'
מצטערת על ההריון ועל כל מה שאת עוברת.
30/07/2018 | 17:59
1
234
אני שמחה שאת מציגה את שני הצדדים ומבינה שאת גם תרמת ליחסים האלה.
האם יש אפשרות לגור עם המשפחה שלך? נשמע שאת גרה במקום שממש לא מכבדים אותך בו. מה חושב על כך בעלך? אולי הוא יכול לדבר איתם על זה ולנסות להגיע למצב שלפחות כולם מכבדים את כולם?
 
אגב, האם גיסך גר בבית גם?
לצפיה ב-'היי, תודה על התגובה קודם כל'
היי, תודה על התגובה קודם כל
31/07/2018 | 10:05
189
אנחנו לפני מעבר דירה כמו שציינתי.
בעלי חושב שאני צודקת, אני בעצמי לא רוצה שהוא ידבר כי אין לזה פתרון, רק המרחק והזמן יגיד. כבר הפסקתי להאמין שהמצב ישתפר עד מאד.
לצפיה ב-'אני גם עדיין סוחבת כעס ומרמור כלפי חמותי וגם גיסותיי'
אני גם עדיין סוחבת כעס ומרמור כלפי חמותי וגם גיסותיי
31/07/2018 | 08:49
2
225
אפילו שלכאורה היום מתייחסים אלי יפה. זה בגלל איך שהרסו לי התקופה הכיפית של ההכנות לחתונה, כי לא השלימו עמה, ובגלל איך שכנשואים טריים, הן כל הזמן עמדו בפינה וביקרו אותנו, כאילו מחכות למהמורה שתגיע בחיי הנישואין שלנו (מה שמרוב הנאחס שלהן, אכן קרה. ויותר מפעם אחת. את יכולה לחפש פה הודעה שלי מלפני חודש ומשהו ולראות). 
פעם הסברתי לבעלי, שזה משהו שאני אסחוב עמי תמיד. למה? כי הן ידעו שאסור לנהוג כך, ובכל זאת בחרו במודע כאנשים מבוגרים, לנהוג כך. הן מגדירות עצמן ליברליות, אבל במקרה שלי לא נהגו "חיה ותן לחיות". שפטו אותי לאנטי וזהו. ככה ש"סליחה" פשוטה או אפילו התנצלות כנה, לא יכולות למחוק את מה שהיה. בעיקר כי אני עצמי, לא הייתי מעזה להתנהג אותו דבר ובעיקר כי עכשיו אי אפשר לתקן. הרי לא אעשה לעצמי חתונה שנייה, כמו בסרט "חתונה קולומביאנית". 
 
חוזרת על מה שאמרו כאן: אתם צריכים להתרחק ASAP. ככה, העומס של המרירות והכעס יפחת מעט ולא תרגישי צורך להוציא אותם על בעלך. אפשר לשמור על יחסים קורקטיים ולא צריך יותר. מניסיון, מדי פעם זה ישוב ויתקוף אותך ואז תרגישי מה שתרגישי, אבל די מהר זה גם ישייט הלאה כמו עננה, כי החיים מאוד אינטנסיביים.
לצפיה ב-'היי'
היי
31/07/2018 | 10:08
144
קודם כל תודה על התגובה.
שנית באמת כאב לי לשמוע גל מה שעברת עם חמותך וגיסתך, אכן כאשר מתחתנים עם בן אדם אז הןא מתקבל עם כל ה'משא' שלו, גם אם אנחנו לא מתות על זה:/ באמת שהלוואי ולא הייתי צריכה לראות את חמותי יותר בחיים, אבל אין לי ברירה אלא לראות אותה כל חייב,ואיכשהוא לחיות עם זה בשלום.
אני החלטתי שדיי, היא לא תהווה מטרד בחיי. המרחק מהבית שלה אחרי הרבה שנים גרם לי להבין שאין כמו סביבה תומכת , וצריך להסתכל על האנשים החיוביים בחיים ולא השליליים.
אני אנסה כמה שאני יכולה לא להתייחס אליה ולקחת את כל מה שהיא אומרת או עושה ללב.
לצפיה ב-'הזדהיתי עם דבריך,'
הזדהיתי עם דבריך,
31/07/2018 | 10:48
137
בענין של רגש שלא נמחק--
רוב הרגשות הם רגשות חולפים--שלפעמים אפילו נשכחים--
כמו שמחה, כמו כעס, אז כעסתי ונרגעתי ואחרי זמן שכחתי--
הרגש היחיד שלא ניתן להפטר ממנו והוא "רודף" אותנו הוא העלבון,
כי זו חויה שככל שאת עובר ע"י סיטואציות דומות--הוא צץ במלוא עוזו.
כמה חבל שהמעליבים/המקניטים/המקטינים --לא חושבים על התואה של מעשיהם.
לצפיה ב-'תחשקו שיניים, תארחו אותה יפה ותשמרו על קשר'
תחשקו שיניים, תארחו אותה יפה ותשמרו על קשר
31/07/2018 | 10:39
152

אם היית מנתקת קשר לפני שלוש שנים, אומרת "לא מדובשה ולא מעוקצה" - ניחא. 
אבל אי אפשר להחליט שאת מתאפקת כל עוד אין ברירה ואת זקוקה לה, ואחרי שאת כבר לא תהיי זקוקה לה - פתאום היא מטרד בחייך.
 
אז תמשיכי להתאפק. אחרי שתעברו דירה תארחו אותה יפה. אל תיתנו לה להרגיש שהיא מטרד. 
כשזה כבר לא יהיה קשר יום יומי אלא ביקורים מזדמנים - זה יהיה יותר קל.
אולי מה שיעזור לך להתגבר על הרגשות הקשים זה שלמרות שהיא אישה קרה ואולי לא ממש אוהבת אותך - חייתם בביתה שלוש שנים. זה לא מובן מאליו.
לצפיה ב-'אין יכולת כלכלית אבל עדיין נכנסים להריון, חייה על חשבון '
אין יכולת כלכלית אבל עדיין נכנסים להריון, חייה על חשבון
31/07/2018 | 18:24
177
החמות ועוד כועסת עליה. פשוט מדהים.
אם אין לכם כסף להחזיק את עצמכם, אין שום סיבה שתביאו ילדים. ואם כבר אתם מתנחלים אצלה בבית, תגידי תודה ומלאי את פיך מים.
לצפיה ב-'וואו, את חצופה!'
וואו, את חצופה!
31/07/2018 | 18:33
211
לא..... בשורה האחרונה שלך... הרגת!!
את חיה אצלה בבית, על חשבונה, בזמן שאת לא מסתדרת עם בני הבית האחרים- אבל הם מוכנים איכשהו לסבול אותך- והנוכחות שלה בחיים שלך היא מטרד?!?
 
 
יקירתי, עברת מזמן את הגיל שגרים בו עם ההורים.
אם אין לכם יכולת כזוג לקיים את עצמכם- אל תחיו כזוג.
תחזרו כל אחד לבית של אמא שלו ותמשיכו לצאת לדייטים כמו מתבגרים.
 
אבל אתם רוצים להיות ביחד, לא איכפת לכם על חשבון (כלכלי ורגשי) של מי...
מגדילים לעשות ומתחתנים- כשאין לכם אפשרות לקיים את עצמכם.
מגדילים עוד לעשות- ומתחילים להרחיב את המשפחה (בלי קשר, ליבי לך על הריון כושל... בלי קשר לכלום שולחת רק על זה חיבוק גדול. )
ו.... מלאים תלונות כרימון.
 
מה שאתם באמת צריכים לעשות זה לקום, לארוז את עצמכם ולעבור משם היום.
בלי לבלבל את המוח על זה שאי אפשר למצוא דירה.
תתפשרו.
על איזור, על גודל, על שכונה, על רמת גימור- אבל תקימו לכם כבר את הבית שלכם ולא תצטרכי להתלבט מה לעשות עם הכעסים שלך....
לצפיה ב-'רק אכתוב ניסיון אישי כחמות:'
רק אכתוב ניסיון אישי כחמות:
02/08/2018 | 05:17
4
252
כשבועיים לפני החתונה הבן שלי לא מצא בית. שאל אם אפשר לשהות אצלנו כחודש חודשיים עד שימצאו "כי עכשיו אנחנו די עסוקים בסידורים של החתונה ולא רוצים למצוא סתם משהו"
אמרתי לו: "תגיד לי כמה כסף אתה צריך ואתן לך לישון מצדי בבית מלון אבל כאן לא. אתם יכולים לישון פה ושם לילה מידי פעם אבל לא רשמית. אף לא שבוע..." (למרות שאם היה באמת שבוע עד לכניסה לאיזה בית אפשר להתאפק אבל לא היה להם כלום באופק...). נשמע אכזרי אבל מנעתי לא מעט.... שני אנשים זרים ופער גילאים ודעות שונות וזוג שמתנהל לא תמיד לרוח האם של אף צד (חמות של כלה או של חתן) אז העדפתי רגע של כעס ואכזבה ולא פיצוץ בהמשך (ואמנם יש כמה דברים של חוסר שביעות רצון שאינם קשורים למגורים אבל סיפור אחר}. 
 שלושה ארבעה ימים מצא יחידת דיור קטנה וחמודה בהמשך , בד בבד החליפו וגרו בדירות יפות ושוות והסתדרו טוב מאוד. 
לצפיה ב-'כנראה שזו הסיבה שכלתך כל כך אוהבת אותך'
כנראה שזו הסיבה שכלתך כל כך אוהבת אותך
02/08/2018 | 21:00
1
208
במקרה כזה, כשהזוג מסביר שהוא מתכוון לשהות קצרה, ושאין לו כוונה להתנחל לתקופות ארוכות, אפשר להתאפק ולהתגבר על חוסר הנוחות ולאפשר להם לגור בבית המשפחה עד שיתארגנו. לו אני הייתי כלתך הייתי מרגישה לא רצויה, וסביר מאד שלא הייתי שוכחת להרבה מאד זמן. זו בהחלט דרך להתחיל את היחסים בין הזוג הטרי למשפחת המוצא ברגל שמאל. אפשר היה לגלות קצת יותר סובלנות.  כשהבן שלי התחתן, גרו בתחילה ביחידת דיור ששכרו. לאחר כשנה חזרו לגור אצלנו למספר חודשים, עד שנכנסו לדירה שלהם. לא היה נוח, הפרטיות שלנו נפגעה קצת. אז מה? אני יודעת שהם העריכו מאד את הנכונות לארח אותם ולהקל עליהם. זה היה שווה . לא הייתי מעלה בדעתי לסרב להם, בטח ובטח שלא הייתי מסרבת לו היו פונים אלי באופן שבו הסבירו לך את הצורך .
לצפיה ב-'מנעתי ריבים, למדתי עצמאות ועוררתי מוטיבציה כי'
מנעתי ריבים, למדתי עצמאות ועוררתי מוטיבציה כי
06/08/2018 | 10:28
129
כסף לא היה חסר ולא פוטנציאל קידום...גם הכבוד והפרטיות שלהם נשמרו...
אם יש חילוקי דעות ביני לבין כלתי זה משום סיבות אחרות.  להפך, אולי מודה לי...(אגב הוריה לא הסכימו גם בשום פנים ואופן. יש להם דופלקס גן ענק וסרבו...).
ותודה על הציניות. כי זה שאת הסכמת לא אומר שאת צודקת
 
לצפיה ב-'הדרך הטובה ביותר למנוע חילוקי דיעות היא להימנע מלהיות בקשר'
הדרך הטובה ביותר למנוע חילוקי דיעות היא להימנע מלהיות בקשר
03/08/2018 | 16:51
1
167
האפשרות האחרת היא: להיות מבודד.
את הצלחת במטרה שלך, מנעת חיכוכים בינך לבין כלתך וכל כך טוב, שהיא כלל לא מעוניינת להיות איתך בקשר. 
כל עוד את וכלתך לא תדברו, לא תיפגשו, לא תלונו ביחד ולא תהיה באירועים משפחתיים ביחד, לא יהיו פיצוצים.
בימינו אין בעיה, אפשר להיות בקשר גם דרך סקייפ ומייל...
לצפיה ב-'אני לא יודעת אם התגובה מופנית אלי אבל'
אני לא יודעת אם התגובה מופנית אלי אבל
06/08/2018 | 10:34
122
הם לנים אצלי כל ערב שבת שני ופעם בשבוע לפחות. נסענו יחד לטיולים של שבוע בחו"ל ולנו בדירות והיה סופר כיף. לא להיתפס...יש מי שמצליח ויש שלא. אני מכירה אנשים שארחו למגורים ברצון ובעטו ונבעטו והקצר לא אחר להגיע. יכולה לנסוע עם זוג חברים לטייל ולחזור עם קשר הדוק יותר ויכולה לחזור ברוגז (חברה שיצאו עם זוג חברים ממש טובים קרה להם הדבר).  לא כל חיכוך או חיבור חייבים להיות מאותה סיבה שנכתבה לעיל.
ואני רק כתבתי בלי ציניות ובלי לרדת על משהו או לבקר ,מה דעתי ומה עשיתי. 
לצפיה ב-'סתם שאלה'
סתם שאלה
04/08/2018 | 15:13
164
אחרי שתעברי דירה את מוכנה  לשכן את חמותך שלוש שנים אצלך?
נראה לי שאת ובעלך קצת הגזמתם, ניצלתם את טוב ליבה של חמותך ועוד יש לך טענות.
אין דבר כזה זוג שאינו יכול כלכלית לממן שכר דירה, אלא אם יש נכות כלשהי.
 
לצפיה ב-'מה ציפית? שתתעלקי על חמותך ותתנחלי אצלה והיא תקבל את זה?'
מה ציפית? שתתעלקי על חמותך ותתנחלי אצלה והיא תקבל את זה?
06/08/2018 | 11:07
152
 
אני בכלל לא מבינה איך ולמה היא הסכימה שתגורו אצלה מלכתחילה. מי גר עם ההורים מי? ועוד זוג נשוי?
אתם שניכם חסרי אחריות וילדותיים.
אין לכם כסף אפילו לשלם חשבונות ושכר דירה ואתם מרשים לעצמכם להיכנס להריון?
בקיצור, חלאס לבוא בטענות למשפחה של בעלך.
הבעיה אצלך ואצל בעלך.
 
לצפיה ב-'טוב שלא הצעת לזרוק את חמותך מהבית שלה כי היא מטרד'
טוב שלא הצעת לזרוק את חמותך מהבית שלה כי היא מטרד
11/08/2018 | 13:40
103
תגידי תודה שהיא מוכנה לארח אותך ועוד עם ילד בדרך.
אתם על סף מעבר דירה? אז תמצאו פתרון ביניים עד שתעברו את הסף,
תגורו באיזושהי מלונית, תשכרו דירה לטווח קצר, תגורו כל אחד אצל ההורים שלו....
אם את לא רוצה להיות גרושה תפסיקי להציק לבעלך על היחס של אמא שלו אליו גם אם הוא לא נראה לך. את מבינה מצויין שהוא לא יכול לתקן את היחס הזה ואת סתם מציקה לו. אם תמשיכי הדרך היחידה שלו לתקן את הבעיה היא להפרד ממך.
 
מצפה למצוא פה תמיכה? בגלל זה הכנסת את הסיפור הלא רלוונטי על ההפלה? כדי להצטייר מסכנה?
התמיכה היחידה שאני יכולה לתת לך זה לא להביע את דעתי על זוג שלא מסוגל לכלכל את עצמו ולהתארגן על חייו ובכל זאת מנסה להביא ילדים לעולם
לצפיה ב-'הייתי מאוד שמחה אם הורי כלתי '
הייתי מאוד שמחה אם הורי כלתי
26/07/2018 | 07:25
35
712
היו בקשר מסויים איתנו.
 
ראיתי סוגים שונים של קשרים בין מחותנים ואהבתי את אלה שיש ביניהם קרבה גם אם מעטה. אני חושבת שזה תורם גם לבני הזוג ולנכדים.
 
אני לא אוהבת שנכנסים לי לקרביים ולא מאלה שאוהבים קומונות. יש לי מלא חברים  ומשפחה גדולה מאוד משני הצדדים ואני מאוד מאוד עסוקה, לומדת בלי הפסקה, עובדת ויש לי לא מעט תחביבים וכאמור משפחה ענקית וזה די והותר עבורי אבל אני רואה בחיוב קשרים כאלה  כי לדעתי מורידים מתח ומועילים כאמוור  לקשר אפילו בין בני הזוג, הנכדים ובכלל. כך אני רואה את זה. מנימום לברך ברכת חג שמח,  או משהו במשפחה חולה להתקשר מתוך נימוס, פעם במיליון שנה לחגוג ימי הולדת או חג וכו'. גם אם לייט.
.
 בעבר ניסיתי ליזום ולא הרגשתי רצויה אז הנחתי לזה והשלמתי אבל, כשנולדו הנכדים הרצון צף מידי פעם. היום חשתי על כך יותר מתמיד:
אציין שהנכדים ואני מחוברים מאוד מתוקף העזרה התמידית שאני מתבקשת ועוזרת. ללא הרף לעומת הצד של כלתי שכמעט ואינו נותן יד (מרגיש בטוח בכל מקרה)..  אבל אין תלונות ונהנית מזה. אלא מה, גיליתי כמו בכל שנה, כי זו השנה השישית ברצף שחוגגים לכל נכד יום הולדת בבית עם הצד של משפחתה כולל גם הדודים ואנחנו לא מוזמנים. כשאני מגלה זאת בדיעבד,  אכשהו תמיד תרוצים להתחמק, "לא, זה סתם משהו קטן. לא, לא היה מתוכן. לא, רק עשינו את זה ואת זה וגם השנה כאשר שאלתי למה לא הוזמנו הסבים אמרה: "לא יהיה משהו מיוחד וישעמם לכם כי אתם לא מכירים". (???).
בקיצור ובמילים אחרות, אנחנו רק לעזור ובזה נגמר הסיפור שלנו. מרגישה מאוד רע עם זה. עם כל אהבתי לנכדים ואהבת הנכדים כלפינו חשה פתאום שכל הקשר הזה וההשקעה מיותרים כי אם קשה לקבל הזמנה פשוטה ליום הולדת הנכדים שאנחנו בשבילם ועבורם בהתאם לדרישותיהם והנאתנו, אם לא חושבים על הרגש שלנו ברגע שמגלים,   אז מי אנחנו בכלל?
 
לכן דעתי, אילו היה קשר מסוים עם  הוריה, זה לא היה קורה. היה דיבור, הייתה הערכה, הכרות עמוקה יותר ואמפטיה ואולי האימא שם הייתה אומרת לה "תזמיני מתוך כבוד ולו כי היא אוהבת ועוזרת עם הנכדים".
 
אגב, הבן שלי שומע את שאלתי, (תגיד לי, למה שוב אנחנו לא מוזמנים ליום הולדת הנכד/ה?) מגמגם משהו, פוטר בלא יודע ויוצא מיד מהבית. (משלים עם המצב) לאחר ימים נרגעת והפעילות למען נכדיי האהובים ומשפחתם חוזרת....
לצפיה ב-' מבינה אותך,'
מבינה אותך,
26/07/2018 | 08:59
10
266
עצוב מיותר וחבל--
אבל אני הייתי "עוקפת" אם הילדים אצלך ואת שומרת עליהם--
תזמיי את אחותך (זו שכיף לך איתה,)עוד חברה עם נכדים,
ותחגגי להם ימי הולדת, אפילו הייתי משקיעה עם מישהו שיארגן עוד
כמה ילדי שכנים.
ברגע האחרון בלי להודיע מראש, תגידי לבן שלך לבוא--
ושיחגוג איתך לילדיו. 
אח"כ תשאלי אותו אם משעמם היה לו, תגידי שלא שעמם לך,
במקום ליל לקשר שאנשים לא מעונינים, תיצרי כיף איתם,
לא רק לעזרה אלא להנאה שלך ושל הנכדים.
אולי כשתשחררי את "החלומות" הלא ממומשים, ותהי ממה שאת בוחרת לעשות
הכל ישתנה.
לצפיה ב-'בלי רשות ההורים? זה יעליב אותם ברמות. לא?'
בלי רשות ההורים? זה יעליב אותם ברמות. לא?
26/07/2018 | 09:33
6
251
יודעת, זה חלום שלא יתממש לדעתי ומנסה לשחרר. לעתים מצליח ולפעמים צף...
ותודה:)
לצפיה ב-'בלי רשות? '
בלי רשות?
26/07/2018 | 17:48
5
200
על מה רשות? על להרים אותם על כסא ולשיר היום יום הולדת?
ולקנות מתנה. ברצינות לזה צריך רשות?
להזמין את אחותך את צריכה רשות מהם?
,נו באמת....
לצפיה ב-'אני חושבת'
אני חושבת
28/07/2018 | 14:48
3
161
שלתכנן יום הולדת ולהודיע עליה ברגע האחרון יכול להוות בעייה כי אולי  יש להורים תוכניות שהם קבעו לפני כן.. המונח לבקש רשות ש"יש פיתרון" השתמשה בו לא מתאים במקרה הזה, הכוונה היא לתאם... 
אבל אם כבר העניין של בקשת רשות הועלה - אז כן, את אמורה לבקש רשות מהילדים שלך על כל דבר שאת עושה עם הנכדים שלך, כי הם לא הילדים שלך ואת קבלת ההחלטות את צריכה להשאיר להורים. יכול להיות שיהיו דברים שלא ישנה להם שאת תעשי או תחליטי אבל כל דבר שאת עושה איתם, את צריכה קודם לבקש את רשותם...
לצפיה ב-'הנדים שלה'
הנדים שלה
28/07/2018 | 19:23
1
138
הם לא הילדים שלה--זה לגמרי נכון,
שחוגגים יום הולדת לא עושים שום פעולה נגד רצון ההורים--
היא לא חוטפת אותם מההורים היא מקבלת אותם לשמירה עליהם.
את מתעלמת מהעלבון שלה שהוא כפול--להזמין אותה לחגיגה שהם עושים--
ומוזמנים לשם משפחת הכלה ומשפחת הבן מודרת--
אבל בעזרה לשמירה על הילדים משפחת הבן מגויסת ולא משפחת הכלה.
מה נגד ההורים? לקנות כתר על הראש? להרים על הכסא? לשיר היום יום הולדת?
לקנות מתנה? מה בדיוק מצריך הודעה מוקדמת, מה בדיוק צריך לבקש רשות?
להזמין את אחותה צריך רשות?
אסור לשמוח ולהראות שהיא משתתפת עם הילדים ביום הולדת?
באמת באמת שאינני מבינה מה הבעיה. 
זה אפילו לא מתגרה ולא מתריס.
היא רוצה להיות שותפה למשהו ממש מקובל.
 
לצפיה ב-'מיכל, מסכימה עם מה שכתבת מה גם, שאני יכולה'
מיכל, מסכימה עם מה שכתבת מה גם, שאני יכולה
30/07/2018 | 04:15
154
לעשות זאת בערבי שבת כשבאים אלי לארוחה בלאו הכי למשל
לצפיה ב-'בדרך כלל מבקשת רשות על כל דבר גם אם'
בדרך כלל מבקשת רשות על כל דבר גם אם
30/07/2018 | 04:13
96
לאחר נראה מוגזם עד שלי נראה מטריד....
לפעמים יש הרגשה שאני עם ערוץ קשר פתוח רק כי צריכים אותי ואני מתגמשת יותר מהצד השני... 
לצפיה ב-'צודקת. אני עושה חשבון יותר מידי על מה האחר חושב...'
צודקת. אני עושה חשבון יותר מידי על מה האחר חושב...
30/07/2018 | 04:08
21
לצפיה ב-'מיכל, כמו שכתבתי לחובטת השטיחים, '
מיכל, כמו שכתבתי לחובטת השטיחים,
29/07/2018 | 07:11
2
130
האם זה לא יראה "להעביר אלי את השליטה?" כי לדעתי הכל משחקי אגו. שמתי לב שהיא מאוד מציבה גבולות גם אם לא הגיוניים בעליל ולו כדי להגיד בעקיפין, "אני האימא ואני מחליטה גם אם זה לא הגיוני". לפעמים זורמת וכשזה מאוד צורם אומרת: "אוקיי, אז אני לא אתם כרגע".
לצפיה ב-'אגיד לך מה נראה לי--'
אגיד לך מה נראה לי--
29/07/2018 | 09:07
1
105
אם הניתוח שלך נכון--את נשמעת פוחדת.
ואני על זה מצטערת בשבילך ועוד יותר בשבילה ובשביל היחסים ביניכן.
הבן שלך מותר לה--את מותרת--אבל כשצוברים---
בסוף זה מתפוצץ וגורם הפסד כפול ומכופל. כי אז השיח מקבל סגנון
של התחשבנויות וזה קטנוני.
 
איזו שליטה את לוקחת או מה את מתערבת כשאת חוגגת בבית שלך
לילדים יום הולדת? 
מה את חטפת אותם? מה לקחת מהם משהו?
את שמחה איתם ועושה פעילות של יום הולדת--מה בדיוק הבעיה.
 
בדיוק ההפך מההתנהגות שלה--מה הבעיה שתאכלי
חתיכת עוגת יום הולדת שגם ההורים שלה אוכלים?
את יכולה להיות שם לומר שלום ולא להתקשר לשיחה, מה הפחד?
היא חולת שליטה עליך? למה?
בבית שלה--על בעלה--כמה שעואב --תשתקי, אבל בבית שלך את הגברת--
בבית שלך את משחקת מונופול ויום אחר משחקת ביום הולדת,
עם משחק הכסאות, במה זה פוגע בשליטה שלה.
בכלום בכלום בכלום.
מותר לך לחגוג ולהנות.ולא רק לעבוד אצלם.אצלה.
לצפיה ב-'צודקת. כמו עכשיו שאני שומרת בבטן כמה'
צודקת. כמו עכשיו שאני שומרת בבטן כמה
30/07/2018 | 04:25
80
דברים שיש לי...
כן. היא מנסה לשלוט כפי הנראה ולהראות שהנכדים הם שלה בלבד. שהבן שלי כבר שלה בלבד. שהיא שולטת בהם ולא אני ואין לי זכות להמרות את פיה (אמרתי את זה ומדגישה שלמרות הכל מצליחה לשמור איתה על יחסים טובים כי ככה צריך להיות ולא בא לי ברוגז וסכסוך גם כי אני לא בנויה לזה וגם כי ככה צריך וככה אהיה בקשר עם הבן והנכדות....) אלא שכשאין לה ברירה היא מודעת לאהבתי ומשתמשת בשירותיי ויודעת שקשה לי לסרב. היה כבר משבר כזה והערתי ושוחחתי איתה על כך אבל חוזר על עצמו. בכל פעם יש תרוץ אחר "תמים"...יום אחד מקווה שתתאפס כי יום אחד אבין שאי אפשר להיות כל כך מושפלת ודחויה ולעבוד חינם (לא בדיוק חינם כי זוכה באהבת נכדיי ...)
לצפיה ב-'הבעיה זה לא הקשר עם המחותנים, אלא עם בנך'
הבעיה זה לא הקשר עם המחותנים, אלא עם בנך
26/07/2018 | 09:29
6
207
איזה מין בן עושה יום הולדת לילד, ולא מזמין את האמא, את הסבתא של הנכד?
 
אני הייתי מבררת עם הבן
 
אם הוא חושב שאת כזאת בן אדם בלתי נסבל - למה הוא נותן לך להיות עם הנכדים?
 
או שהוא יגיד לאשתו שבלי אמא שלו אין מסיבה.
או שהוא יארגן עוד מסיבה. שאליה הוא יזמין את הקרובים שלו. שיתאמץ קצת.
לצפיה ב-'נכון מאוד. גם אם אומרים לו שזה רק לצד אחד יכול'
נכון מאוד. גם אם אומרים לו שזה רק לצד אחד יכול
26/07/2018 | 09:41
4
201
לסדר את זה כך שנשתתף או נעשה בנפרד.
 
בררתי עם הבן. אמר: "הם החליטו שלא מתאים יחד (???)" אמרתי שאני רוצה שגם לי תהיה מזכרת ולנכדים תהיה מזכרת עם סבתא מהצד האחר ולא רק לצרכים חיוניים. אמר: "תעשי"
 
הייתי עושה אבל יודעת שזה יתקבל כהשגת גבול.
 
הם יודעים שאני לא בלתי נסבל (יש לי מינוסים כמו לכל אדם ותלוי מה מתאים להם) כי המשמורות שאני עושה הם רבים. אבל משהו שם לא ברור לי.
 
פעם שוחחתי אתו על כך ואמר: "כן, אפשר " (עוד מסיבה לצד שלנו) וזה לא קרה...לא רוצה לקלקל מערכת יחסים אז שיהיה אבל פרקתי סתם כי תוך שעיינתי פה הרגשתי לפרוק קצת מהרהורי לבי.
 
מציינת שעם כל זה, היחסים ביני לבין כלתי מצוינים . השתפרו ואנחנו כמו משפחה אמתית וזה עושה לי טוב ושתינו גם אני וגם היא, משתדלות (גם אם על פניו). בקשר לימי ההולדת משהו לא ברור (אולי לא רוצה להציב גבולות ...אולי הוריה לא מעוניינים להכניס אחרים והם זוכים....לא יודעת).
לצפיה ב-'בפעם נבאה שמתקרב יום הולדת של אחד הנכדים'
בפעם נבאה שמתקרב יום הולדת של אחד הנכדים
26/07/2018 | 15:04
3
187
תזמיני אלייך לארוח רגיל (ערב שבת, ארוחת שבת...) ויום- יומיים לפני תתקשרי לכלתך ותשאלי אם יש משהו שהיא רוצה שתביאי לילד ליום הולדתו. תגידי שבגלל שאת לא מוזמנת לאירוע "רישמי" את רוצה במפגש הקרוב לציין את יום ההולדת ולהביא לילד מתנה. כמובן תצייני את זה עם עוגה ושירי יום הולדת, כסא מקושט או כל דבר אחר שבא לך...
לצפיה ב-'תודה. וזה לא יהיה לעקוף או לקחת את השליטה בידיי?'
תודה. וזה לא יהיה לעקוף או לקחת את השליטה בידיי?
29/07/2018 | 07:06
2
36
לצפיה ב-'להכין עוגה ולתת מתנה זה בהחלט סביר וחביב'
להכין עוגה ולתת מתנה זה בהחלט סביר וחביב
29/07/2018 | 09:03
1
115
זה מה שעושים אצלנו. לא לכל ילד במשפחה עושים מסיבה. 
 
אבל אם מגיעים לסבא וסבתא בשבת שקרובה לתאריך יום ההולדת - אז יש עוגה, ובתחילת הארוחה אומרים מל טוב, ונותנים מתנה.
 
לא קוראים לזה "מסיבה". 
לצפיה ב-'תודה'
תודה
30/07/2018 | 04:07
17
לצפיה ב-'נכון הייתי אביבקיץ". אמרתי לו את זה. אמרתי בשלב מסוים'
נכון הייתי אביבקיץ". אמרתי לו את זה. אמרתי בשלב מסוים
29/07/2018 | 07:14
113
כשהייתה סיטואציה נכונה לכלתי ("אני טובה רק כשאתם צריכים?" זה מעליב וכו' וכו'" ) וזה לא עוזר. בכל שנה יש תרוץ והבן שלי זורם אתה. גם לו אמרתי שהוא אשם ושלא ייתן שזה יקרה אבל מה אני יכולה לעשות? לסכסך? לא בא לי....
לצפיה ב-'מעליב'
מעליב
26/07/2018 | 10:03
1
171
את צודקת ועוד איך מעליב מאוד.
לא צריך להיות כך. לא מבינה למה צריך להיות כך.
אנחנו החמות ביום אחד קיבלנו כובע לא רצוי..ואפילו "מאוס" 
מנסים לידחוק אותנו...
גם לי יש כלה שמנסה לידחוק אותנו..המשפחה שלה חשובה! הקשר איתם חשוב! כל הזמן הם מוזמנים וכל הזמן הם ברקע. ואותנו המעט שנפגשים..גם את זה מנסה למנוע בתירוצים שונים ומשונים. אין התאמצות קטנה ככלה במשפחה חדשה להתערבב ולו מהמעט ולו מן הנימוס. מאיפה החוצפה הזו..אני שואלת. גם אנחנו הינו כלות. האם אנחנו העזנו להתנהג כך? היה כבוד לאנשים מבוגרים. היה כבוד למשפחה חדשה שנכנסים אליה.
גם אני מוצאת את עצמי חסרת אונים מול כלתי.  כועסת על בני שלא נותן לנו את המקום שלנו ..ובעקבות אי רצונה להיפגש..מיישר קו איתה. וכאילו מוותר עלינו.
לי כבר אין מילים מהמצב המוכתב הזה.
אני בכל זאת מייעצת לך לנסות כן לדבר עם כלתך. ולהראות שאתם כן מצפים להזמנה בימי הולדת של הנכדים. ויום הולדת בטח לא משעמם אתכם . ופשוט לענות על כל תירוץ חלש ועלוב..
גם לי יש את הקונפליקט הזה..מצד אחד אני אמרת אשתוק ולא אומר כלום.. ומצד שני יש דברים שמכעיסים...שאם לא אומר כלום לגבי התנהגותיה...אני בעצם משלימה עם כל התנהגות שלה.
האם אנחנו מתוך כבוד מתוך ההבנה שלנו כבוגרות..בגלל הרצון שלנו ליחסים טובים צריכים כל הזמן לשתוק ולקבל כל התנהגות של כלה? האם אפשר לדרוך עלינו כחמות..בלי להתחשב ברגשות שלנו?
אני חמה שלא מתערבת בכלום. .מכבדת אוהבת. אבל מקומם אותי שאין התאמצות לבוא אלינו שאין התאמצות להיפגש יותר ויש התחמקויות. כן תגידו שאני צריכה לפנות לבן שלי. הבן שלי לא רוצה מריבות בבית. הוא מיישר קו. כדי שיהיה שקט בבית.
תיזכרו כלות יקרות. גם אתם תקבלו את הכובע המאוס הזה ביום מן הימים.. 
האם אנחנו כחמות חדשות צריכות לקבל יחס לא הוגן בגלל כל האמירות על יחסים של חמות כלות וסטיגמות של עבר..
תתחשבו גם ברגשות של אחרים..ולא רק ברצונות שלכן
לצפיה ב-'לאני, מודעת לעובדה הזו שיש כלות שונות כפי שיש חמיות שונות'
לאני, מודעת לעובדה הזו שיש כלות שונות כפי שיש חמיות שונות
29/07/2018 | 07:21
107
כלתי ביחסים ממש טובים איתי גם אם מתוך אינטרס כי אני עושה עבורם המון גם אם זה עולה לי בלבטל תור לרופא או פגישה עם לקוח והעיקר שירווח להם. אז לא רוצה לקלקל את זה. המצב ביני לבינה השתפר לא מעט והיו בנינו שיחות שקיפות מלאה אבל הקטע של ימי ההולדת וגם האנטי מול הוריה שזה פחות מפריע אבל היה נחמד אם היה אחרת, זה קצת מביך, מעליב ועצוב. 
אני יודעת שהבן שלי אשם לא מעט. הוא היה צריך להיות אסרטיבי בעניין ולהגיד "עצרו". יש את הוריי וכו'. אבל יתכן ואני בצער כותבת, הוא חלש, הוא לא רוצה בלאגנים, הוא לא אסרטיבי ומעדיף להתעלם מההורים שיקבלו אותו בכל מצב ולא לעשות סקנדל בבית ובצדק חלקי. יש דרכים. מקווה שהעיניין הזה יפתר.
לצפיה ב-'זה אפילו לא קשור להוריי כלתך'
זה אפילו לא קשור להוריי כלתך
26/07/2018 | 11:19
1
187
לפעמים המרחק והעומס בחברים ומשפחה, גורם לזה שאין קשר בין מחותנים. זה קורה ולפי מה שכתבת על עצמך, חייך מספיק מלאים כדי לא לחוש בחסרונם. אבל כשזה נוגע לנכדים, זה באמת לא יפה. צריך לשתף ולקרב. לא לנהוג, כאילו הם איזו קליקת עילית סגורה שהכניסה אליה בלתי אפשרית. בכל זאת, אלה גם הנכדים שלכם. 
 
זה יפה שבנך רוצה שלום בית, אבל צריך לספר לו שזה מגמתי ופוגע. זה אפילו לא קשור להתערבות בחייהם, או במה שהמחותנים עושים. מגיע לכם לחגוג עם הנכדים ולפנק אותם. הרי לקבל עזרה הם יודעים הוא וכלתך. צריכים גם לתת הזדמנויות, שהמפגשים יהיו של כיף, לא רק של טיפול. שיארגנו עוד יום הולדת לצד שלכם, אם להגיע לזה הסגור של המחותנים, זה בלתי אפשרי. או שיודיעו למחותנים, שהשנה הם רוצים אתכם גם כן במסיבה. זה הרי עבור הנכדים, אז למה לא? 
לצפיה ב-'צודקת. לגבי הקשר עם המחותנים אני'
צודקת. לגבי הקשר עם המחותנים אני
29/07/2018 | 07:27
91
פחות מתעסקת אבל הערה שולית שאם היה קשר כלשהו גם קשר נימוסין כזה היה נחמד. דווקא יצא לי לשוחח על כך לא מזמן עם הכלה והיא אמרה שאין להם כלום נגדי אבל ככה הם. עסוקים בחייהם ולא מעניין אותם. (שואלת את עצמי, אז מה כל ההתלהבות שלה לעשות למענם בהצדעה ולצאת מגדרה בכל אירוע ובקשה?). הנחתי לזה וכאן הייתה הערה על מה שחשבתי שיכול להיות נחמד. 
 
לגבי יום ההולדת זה לא פטור. נראה מה לעשות. הם כן מביאים לי המוןן את הנכדים למשמורת. הם יודעים שאני מוותרת על דברים חשובים מאוד שלי למענם והכל מסתדר אבל כשמגיע הרגע שדוחקים אותנו במקרים כמו יום ההולדת, מרגישה אכזבה ועלבון 
לצפיה ב-'כשטיפלתי בילדים (זרים) אהבתי להביא להם מתנות ביום ההולדת'
כשטיפלתי בילדים (זרים) אהבתי להביא להם מתנות ביום ההולדת
26/07/2018 | 19:55
2
155
ולחגוג איתם בהכי קטן והכי כיף.
את שומרת על הילדים בבית שלך או שלהם?
 
לצפיה ב-'משתנה. לרוב אצלי. יודעת שאני יכולה אבל שלא יראה'
משתנה. לרוב אצלי. יודעת שאני יכולה אבל שלא יראה
29/07/2018 | 07:29
1
100
כעקיפת סמכות. לא בא לי לריב (ואולי מהאופי הזה שלי הבן שלי מושפע לטוב ולרע)
לצפיה ב-'אם הילדים אצלך באותו יום תאספי אותם מהמסגרות, תכיני עוגת '
אם הילדים אצלך באותו יום תאספי אותם מהמסגרות, תכיני עוגת
29/07/2018 | 18:28
77
שוקולד קטנה תקני מתנה ותחגגי בקטן, את זה ילדים הכי אוהבים.
הבן והכלה יעלבו, לדעתי הם צריכים אותך כמו שאת אותם אז זה יעבור להם
לצפיה ב-'מאוד מבינה אותך...'
מאוד מבינה אותך...
27/07/2018 | 17:31
5
181
כשהיינו בארץ, היה קשר חביב יחסית בין 2 זוגות ההורים ועכשיו כבר בקושי יש קשר, אולי שיחת טלפון פעם בשנה לכבוד איזה חג וזו אשמת שני הצדדים כי אף אחד לא מזמין ומחכים שהשני יזמין.
 
לגבי ימי הולדת וכו'- זה באמת לא לעניין במיוחד אם זה למשפחה המורחבת. אני חושבת שזה בדיוק המקום לשאול את בנך לגבי זה ולומר שזה מאוד מעציב אותך ואם אפשר כן לעשות משהו שיכלול את 2 המשפחות.
לצפיה ב-'ניסיתי לעשות לא מעט מחוות להראות רצון טוב למשל'
ניסיתי לעשות לא מעט מחוות להראות רצון טוב למשל
29/07/2018 | 07:33
4
140
פורים משלוח נחמד. התקשרתי להגיד חג שמח. הזמנתי לארוחות כמה פעמים וכלום. הם הגיעו, ענו ובזה הסתיים הסיפור אז הנחתי לזה.
שאלתי ושוחחתי ולא הייתה תגובה עניינית. 
לצפיה ב-'אני מאוד מכבדת אותך'
אני מאוד מכבדת אותך
29/07/2018 | 08:00
1
131
על כך שאת משתדלת להצניע לכת, לא להתערב, לא להכביד וכו'. אבל יש דברים שהם פשוט לא בצדק. בייחוד שאת מתאמצת ככה עבורם, על חשבונך אפילו. 
אם לא מתאים שתגיעו כמשפחה לצד של הכלה ליום הולדת של נכד, מארגנים יום הולדת אצלכם כדי שתזכו גם לחגוג. לא רק שזה בזכות, זה גם המעט שהם יכולים להעניק לכם חזרה, על כל העזרה שאתם נותנים. וזה לגמרי לגיטימי לקבול על כך לדעתי.
לצפיה ב-'כך הצד שלי חושב ולא הצד שלה. לה זה נראה '
כך הצד שלי חושב ולא הצד שלה. לה זה נראה
30/07/2018 | 04:33
87
לגיטימי ולא מתאים שנהיה נוכחים שם. שוחחנו על כך פעם כשממש צרם לי או היה בסמיכות לבקשת משמורת מצדה וחשבתי שלמדה על אופיי ועל רגשותיי וחשיבות העניין אך לא השתנה דבר.  יוצא שבכל שנה נעלבת, כועסת בסמיכות ליום ההולדת ולאחר כמה ימים נשכח (למען הבן והנכדות) עד לשנה הבאה
לצפיה ב-'הציפיות שלך כנראה פוגעות בך'
הציפיות שלך כנראה פוגעות בך
29/07/2018 | 11:04
1
126
כתבת  "הזמנתי לארוחות ולא היה כלום"
 
מה זה "כלום"? 
 
היה נעים? נהנית עם הנכדים? אז למה זה  "כלום" ?
 
אולי את לוחצת מדי. אולי לא נעים לבן ולכלה שבכל פעם שהם מגיעים, אז מאחורי כל אירוח של יש גם תחושת חמיצות.  אולי הם מרגישים שכל מה שאת עושה זה רק כדי לקבל אחרכך משהו (מה בדיוק? )
 
את נהנית לארח? להכין משלוח מנות? אז תיהני מהנתינה, תיהני מהמפגש.
 
את לא נהנית להכין משלוח מנות? אל תכיני
 
 
 
לצפיה ב-'נהנית ועוד איך למרות שלא תמיד מתאפשר ויש זמן פנוי אבל'
נהנית ועוד איך למרות שלא תמיד מתאפשר ויש זמן פנוי אבל
30/07/2018 | 04:53
107
יש מחוות שעושים גם משום שסתם בא ולעיתים גם כדי לשמור על קשר, להתקרב... 
 
לא היה כלום, לא נוצר קשר מינימאלי מצדם ...יש צפייה מסוימת אך  מתפוגגת כשעושים אירוע לנכדים למשל ואיש מהצד שלה (אולי היא צעירה ולא מבינה ולא חושבת בוגר מספיק?) לא נראה שאכפת לו שהצד האחר לא מוזמן, לא מעורב.
 
לגבי משלוחי מנות באמת הפסקתי כבר לתת. כך גם לגבי ארוחות שניסיתי לעשות עד לפני זמן מה..  ציינתי שעשיתי זאת   כדי ליצור קרבה, הערכה והבנה שאני שייכת. למרות שהבן שלי התחתן עדין יש לו הורים...לא נתתי או הזמנתי עוברי אורח. הפוסט שלי התחיל מכך שהיה נעים יותר אילו היינו בקשר קצת יותר קרוב ואם זה לא חבל אך זה מה שיש מה שכן מפריע זה עניין ימי ההולדת והאיפה ואיפה שנוהגים בנינו לבין הצד שלה. לפעמים אני שותקת ולפעמים מפגינה עלבון מתרחקת (מהר מאוד נשברת בגלל הנכדים והבן) והיו שיחות כאמור ולא עזר. 
 
 
 
 
 
 
לצפיה ב-'היה יפה מאוד אם תבליגי ותמשיכי הלאה'
היה יפה מאוד אם תבליגי ותמשיכי הלאה
31/07/2018 | 15:05
106
ולא תוסיפי בעיות אצל הזוג.
את הכאב שלך תביעי אצל יועץ יועצת-מטפל מטפלת.
ניסית ולא הלך ? תמשיכי הלאה ואת הכאב לפרוק אצל הנל.
בהצלחה
 
לצפיה ב-'המפסידים הגדולים הם בנך וכלתך... '
המפסידים הגדולים הם בנך וכלתך...
31/07/2018 | 17:27
112
קודם כל, אני ממש מבינה את הרצון והצורך שלך.... 
הוא טבעי ונכון וכל כולו מקורו בטוב.
הנשכרים הגדולים היו יכולים להיות בנך וכלתך.
את זה אני אומרת בתור מי שאצלה במשפחה המודל הזה ייושם באופן מלא.
ב-20 שנות נישואינו כל החגים נחגגו יחד. מעולם לא היתה לנו הדילמה של "בצד שלי" בצד שלך".
וזה כלל ברכות הדדיות לחגים שלא נחגגו יחד, ברכות לימי הולדת וימי נישואין.
(כשהילדים היו קטנים הייתי מפיקה כל שנה לוח שנה משפחתי שבו ימי ההולדת והנישואין של ההורים משני הצדדים וכל צאציהם, כלומר גם גיסים וגיסות ובני דודים של ילדיי..... כך כולם ידעו לברך את כולם.... זה היה רגע לפני שהסמארטפונים השתלטו על החיים. מצד שני, היום כל ההתראות האלו בפייס...)
לשנים, כשאמי נפטרה ואבי חלה, כשהיינו נוסעים לחו"ל והיו איתו בעיות- מי שתמיד קפץ אליו לראות מה קורה, להביא קניות או סתם לארח חברה- אלו היו החמים שלי.
 
הייתי רוצה להגיד לך שמאוד התאמצנו כדי שהמודל הזה יעבוד.
אבל האמת היא הפוכה לחלוטין. אף אחד לא "עבד בזה", וזה קרה לבד.
הם מעולם לא היו חברים. (פער גילאים ופער תרבויות גדול...)
אבל מהרגע הראשון חיבבו אחד את השני, היה קליק, היה הומור, ותמיד דרינק קטן שעשה לכולם שמח.
אני חושבת שזה התחיל סביב החתונה... אם לשחזר אחורה, הבסיס לקשר הזה כנראה היה בהבנה והסכמה מלאה של כולם שאין תחרות, שלא משווים, שכל אחד נותן לפי יכולותו ומקבל לפי צרכיו.
להורים של בעלי היו בערך פי 4 מוזמנים מלהורים שלי. ההורים שלי התעקשו להתחלק בהוצאות חצי- חצי.
בטענה שלא משנה מי הזמין את מי, השמחה היא משותפת, אנחנו שמחים באותה המידה- וכל האורחים מגיעים כדי לשמוח בשמחה המשותפת הזו.
אח"כ באו הילדים, וההורים שלי לא כל כך ידעו להתמודד עם טיפול ועזרה בנכדים... זה פשוט לא היה בשבילם. בעוד ההורים של בעלי ראו בזה משימת חיים.
ועדיין, המשיכה ההבנה שזה לא רלוונטי. שאף צד לא נותן ביחס למה שנתן הצד השני, אלא רק ביחס לרצון והצורך שלו....
 
יכול להיות שזה המקום שאתם או הם כשלתם בו? שיש בניכם יותר מידי התחשבנויות עבר?
גם בתיאור הסיטואציה את מכניסה הרבה אלמנטים של חשבון...
אני עוזרת עם הנכדים= מגיע לי להיות מוזמנת לארועים משפחתיים אצל המחותנים שלי.
כשהנושא עולה ואני כועסת- אני מפסיקה את השירות. (אמנם רק לכמה ימים, אבל ככה אני מביעה את חוסר השביעות רצון שלי מהעניין)
 
וגם, את מתארת את עצמך כאישה שחיה חיים עשירים ומלאים, מוקפת משפחה וחברים שאוהבים ואותך ורוצים את קרבתך..... את באמת רוצה להיות מוזמנת למקום מסויים רק מתוך כבוד?
את תהני להגיע למקום שלא רוצה בך, אבל הזמין בכל זאת כי הבת לחצה מתוך כבוד?
הכי לא. זה סתם יתקע אותך בסיטואציה ש"לא נעים לסרב" אבל גם לא נעים להיות שם.

מאיך שאת מתארת את הדברים יש מצב טוב שהמשפחה של כלתך פשוט לא בעניין שלכם. הם לא רוצים. 
זה לא אומר שאתם לא בסדר או משהו, אלא שזה פשוט לא מתחבר.
ואז כל הניסיונות שלך להלחיץ את הבן שלך סתם מביכים אותו ומעיבים על הקשר שלך איתו.
מה את רוצה שהוא יגיד לך? "אמא, ציפורה ומשה לא אוהבים אותכם ולא רוצים להזמין אתכם?" למה?.... למה הוא צריך לעמוד בסיטואציה הזו?
 
בקיצור, יש לך איזו פנטזיה נחמדה ויפה, שכנראה לא הולכת להתגשם.
הכי ייטיב איתך- לשחרר מזה.
 
 
לצפיה ב-'לבן שלך חסר טסטוסטרון. במקומך הייתי מארגנת לו כדורים או '
לבן שלך חסר טסטוסטרון. במקומך הייתי מארגנת לו כדורים או
31/07/2018 | 18:18
114
זריקות.
אם את מבטלת את עצמך ולא סופרת את עצמך, אך את רוצה שהם יספרו אותך?
הפכת את עצמך למשרתת שלהם וככה הם מתייחסים איך. וההורים שלה יוצאים מורווחים מכל צד: גם נהנים מהחיים שלהם בלי להתקע עם נכדים וגם בעדיפות ראשונה אצל בנך וכלתך. את מבטלת תוכניות ותורים לרופאים כדי שלבנך וכלתך יהיה מרווח (מה זה מרווח?הם הורים!!! שיועילו בטובם לגדל את מה יצרו!!!) והם בינתיים נהנים מחייהם תוך כדי שימת פס עלייך.
לצפיה ב-'כמו שאמרו הבעיה היא עם בנך ויותר מזה איתך'
כמו שאמרו הבעיה היא עם בנך ויותר מזה איתך
14/08/2018 | 22:29
38
אני מדי פעם מרפרפת כאן בפורום ויצא לי בעבר לראות פוסטים שלך, מאחר ויש לי רק את נקודת המבט שלך אז אני אתיחס אליה כאל אמת אבסולוטית.
לכן מעבר לזה שמתוך האמירות שלך עצמך מה שאני מבינה זה שאת קצת נודניקית וגם שיש לך נטיה במקום להגיד דברים ישירות לנסות לעקוץ ולקוות שיבינו. עדיין מה שיש כאן זו כלה שלא מחבבת אותך ולא ממש מתחשבת, ובן שלא ממש שם עליך מספיק בשביל להתעמת איתה. 
הבעיה האמיתית היא שאת מנסה ללכת על שברי ביצים בשביל שלא יכעסו עליך וינתקו את הקשר, רק שאת לא מכירה בזה שהקשר מאוד רופף ואת ממש נאחזת באויר. 
בהנחה שמה שאת מספרת זה נכון ולמעשה הקשר מתבסס על עזרה שלך עם הילדים, ומעבר לזה אין ביקורים שלהם אצלך, ואין הזמנה שלך לחגים, או ימי הולדת, אז שני דברים כאן ברורים, אחד זה שברגע שלא יצטרכו אותך יותר ישכחו ממך, והשני זה שגם הנכדים סופגים את התחושה הזו שאת חסרת חשיבות (ולא משנה כמה הם קשורים ואוהבים כרגע הם שמים לב שאת לא שם ביום ההולדת ושאת לא שם בארוחת החג, והם מפנימים מזה את המעמד שלך במשפחה). והסיבה שאני אומרת את כל זה היא לא בשביל להכאיב (ואני בטוחה שזה כואב) אלא בשביל שתביני שזה שאת הולכת על שברי ביצים לא באמת עוזר לך בטווח הארוך, כי יש פג תוקף על מערכת היחסים הזו. וברגע שהילדים יגדלו הקשר יצטמצם לטלפונים ופגישות נדירות, וגם הילדים עצמם לא באמת ישמרו על קשר כי לא מטמיעים בהם את הצורך בזה.  
כמו שאני רואה את זה הדבר היחיד שאת יכולה לעשות שאולי יעבוד זה להתעמת עם הבן שלך בצורה כנה אמיתית ומלאה, בלי עקיצות בלי ציניות ובלי מניפולציות. פשוט לבקש לדבר איתו לבד כמה דקות ולהגיד לו בשיא הכנות עד כמה כל ההתנהלות הזו פוגעת בך, עד כמה את מצפה ממנו הבן שגידלת ואהבת ליחס מכבד יותר, ולהסביר לו שההתנהלות שלו היא זו שקובעת איך המשפחה הגרעינית שלו תתיחס אליך ושכרגע האדישות שלו יוצרת מצב בו את מנוצלת ונפגעת.
וכן את צריכה לקחת בחשבון שיש מצב שהוא פתאום ישפוך קיטונים של תלונות עליך ועל ההתנהלות שלך מולו כילד ומולו ומול אישתו כזוג, ויכול להיות שיש סיבה אמיתית שהם מתיחסים אליך ככה ואז את צריכה לבחור אם לקבל ולהשתנות או להמשיך כפי שאת והכל ימשך כרגיל. 
יש גם סיכוי קלוש שהשיחה תכעיס אותו \ אותם ולמעשה הם יענישו אותך בנתק גדול יותר אבל אם זה מה שיקרה אז תהי בטוחה שזה פשוט הקדמה למה שהיה קורה גם ככה. 

חם בפורומים של תפוז

חפשו אותנו גם באינסטרגם
חפשו אותנו גם...
פודי תפוז - האינסטגרם החדש כל התמונות של...
חפשו אותנו גם באינסטרגם
חפשו אותנו גם...
פודי תפוז - האינסטגרם החדש כל התמונות של...
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?

בעלי מקצוע

דליה גרינבאום - טיפול וייעוץ זוגי
דליה גרינבאום
נילי פירסט - סקסולוגית
נילי פירסט - סקסולוגית
שגיא בר לוי - ייעוץ עסקי
שגיא בר לוי ייעוץ עסקי

מקרא סימנים

בעלת תוכן
ללא תוכן
הודעה חדשה
הודעה נעוצה
אורח בפורום
הודעה ערוכה
מכיל תמונה
מכיל וידאו
מכיל קובץ