בא לי לפרוק קצת

[רחי2]

קצת רקע. נשואה 13 שנה ויש לנו 3 ילדים. הבעיה עם חמותי התחילה מיד לאחר הלידה של הבכורה שלי.
עם הזמן הבנתי שחמותי נרקסיסטית וכל האנשים סביבה מופעלים על ידה. היא השולטת, היא המרכז, זה תמיד היא והיא.
אני היחידה בסביבה שלה עם אומץ להגיד לה לא...
כל השנים כיבדתי, ניסיתי בנועם להסביר את עצמי. וכמו תמיד אומרת לי כן וצודקת, ובשנייה לאחר מכן ממשיכה בשלה כאילו לא אמרתי כלום.
בפברואר 2020 קרה מהפך. הגענו לבקר, אני על הספה, הילדים בחדר משחקים, ובעלי לידי על הספה. במשך 40!! דקות רק מעבירה עליי ביקורת. בטון נחמד, לא בעצבים. אבל הכל זה למה אני מתנהגת ככה, ולמה אני אומרת ככה, ולמה אני גורמת לה להתנהג ככה..... בעלה עבר במקרה ואמר לה שתפסיק. בשלב מסוים, שוב אחרי דקות מאוד ארוכות שאני סותמת את הפה, פשוט לא יכולתי יותר והתפוצצתי.
פשוט הוצאתי עליה את כל העצבים שנשמרו אצלי כל השנים. נכון צעקתי, ומהצד אף אחד לא הבין מה קרה. אבל כבר לא יכולתי.
בתגובה חמותי פשוט התנפלה עליי בצרחות חזרה, אלימות מילולית שכללה קללות לא מהעולם הזה ואלימות פיזית. אשכרה דחפה אותי. וכל זה בצעקות שאעזוב את הבית שלה, ושאנחנו לא מוזמנים יותר. והדובדבן שבקצפת, הילדים שלי יושבים בסלון בשוק מפוחדים.
בעלי מאוד הכעיס אותי. אמנם הוא בין הפטיש לסדן, אבל לבוא אליי בטענות שהיא אישה מבוגרת ולא עושים דבר כזה..הייתי בשוק. הוא שמכיר את כל ההיסטוריה ביני לבינה. יודע כמה דמעות ירדו לי בגללה, כמה ריבים היו ביני לבינו בגללה.. ואני האשמה כי היא מבוגרת. (רקע נוסף, בגיל היא מבוגרת. בהתנהגות היא לא התבגרה מגיל 15. היא כמו הילד השתוטניק בכיתה)
אמרתי לבעלי שזה לא משהו שאני סולחת עליו. ופה היא עברה קו אדום.
מאז עברו 4 שנים. היא ניסתה פעם אחת להתנצל, ואמרתי לבעלי שאני לא מקבלת את ההתנצלות. היא יושבת ואומרת שזה באמת לא בסדר, אבל אני הבאתי אותה למצב הזה. כלומר שוב באה אליי בביקורת.
חזרנו למצב שהיא מתנהגת בנחמדות אליי כאילו לא קרה כלום. ואני לא יושבת יותר בשקט.
סיפור נוסף הוא גיסתי. גיסתי בת גילי עם 3 ילדים בערך בגילאים של הילדים שלי. על הנייר אנחנו צריכים להיות חברות ובעלות עניין משותף. לצערי לא כך הדבר. היא תלותית מאוד באמא שלה. כל היום מקרקרות אחת סביב השנייה (לא איכפת לי). איפה זה כן מפריע, שאם בעלי רוצה להפגש עם גיסתו, אין מצב שחמותי לא תהיה שם (ובלי עין הרע המפגשים הם אינסופיים). גיסתי הביאה ילדים לעולם, עם בעלה כמובן, וכלפיי חוץ נראה שהיא עושה מעל ומעבר בשבילם. אבל בתכלס היא לא מחנכת אותם. הרגשה שלי הביאה ילדים רק כדי לרצות את אמא שלה שחלמה על סבתאות בגיל צעיר. הילדים גדלים כמו פראי אדם. וזה משהו שאני לא רוצה שהילדים שלי ילמדו מהם. סתם דוגמא: הבת שלה עשתה ניתוח, והסבתא הביאה לה מתנה. הילדה אמרה לה אחרי כמה ימים למה לא הבאת לי מתנה לניתוח. הסבתא ענתה לה אז מה זה (נראה לי בגד). הילדה אומרת לה זו לא מתנה, וגיסתי בכלל יצאה אהבלה. אמרה לאמא שלה שהילדה צודקת!
לימודים זה מקום אחרון, טיולים ומפגשים חברתיים זה הכי חשוב. אתם לא מבינים כמה ימי לימוד הילדים האלה מפספסים. וכרגע הם בתחילת היסודי. לילדים שלה אין שגרה. איפה הבעיה, שהם מנסים לשדל אותנו להצטרף. אצלי לימודים חשוב, ואם צריך חופשה, בשביל זה יש ימי חופש. הילדים שלי רואים שהם כל היום בבריכות, מטיילים, אוכלים ג'אנק, והם כאילו מפסידים, כי אמא שלהם מעדיפה שירכשו השכלה.
דבר נוסף בגלל שגיסתי כל כך תלויה באמא שלה, היא גם מרשה לעצמה להתערב. ברור שתמיד בצד של אמא שלה, לא חשבתי אחרת. אבל היא מראה סימנים של שתלטנות ולהידחף לכל דבר. היא מאוד חולמנית, וכל דבר לוקח לה המון זמן. אם קובעים שעה מסוימת, תמיד תגיע באיחור. אם היא מזמינה אליה, אף פעם הדברים לא מוכנים כי היא ממתינה שאחרים יעשו בשבילה. מזמינה אורחים ונכנסת דקה לפני שבאים להתקלח, וכולם ממתינים לה. זה יכול להטריף את המוח.
שתבינו, עשיתי חלאקה לבן שלי, וכולם חיכו רק לה. היא לא יודעת לנהל את הזמן שלה. אבל שזה פוגע בי זה מפריע. כשבעלי אומר שקבע איתה, מראש אני אומרת לו שאני לא מחכה לה.. הזמן שלי חשוב גם.
אירחה משפחה כדי לחגוג לאמא שלה יום הולדת. הזמינה אותנו לשעה 4, בעלי בלחץ להגיע בזמן. ובסוף מסתבר שהיו עוד מוזמנים שהזמינה לשעה 7. העצבים שמילאו אותי זה לא להאמין. בסופו של דבר יצאנו איך שכולם הגיעו. אמרתי לבעלי, שאנחנו כמו מובן מאליו. בגלל שהיא לא יודעת להיות עם הילדים שלה לבד. היא כל הזמן אומרת לנו לבוא ולשעשע לה את הילדים. נכון שהילדים שלנו משחקים יחד ולפעמים רבים. אבל אם יש אירוע, למה אני צריכה להגיע לפני להיות בייביסיטר... לי אין מה לעשות? לי אין עיסוקים אחרים?
אני מנסה לנחם את עצמי, שכשהילדים יגדלו הם יעריכו אותי יותר.
פרקתי קצת, ולא יודעת אם מישהו יקרא את זה.

 

[רחי2]

דבר נוסף ששכחתי, לבת שלי יש בת מצווה.
מראש אמרתי לבעלי שאף אחד לא יעז לעשות לי הפתעה או להדחף איפה שלא צריך. כי גם ככה הם הולכים אצלי על חבל דק.
הבת שלי כנראה אמרה, או ששאלו אותה לגביי ריקוד.
מסתבר שהבת שלי והבת דודה שלה חשבו לעשות ריקוד יחד. מאיפה הגיע הרעיון אני לא יודעת.
אמרתי לבת שלי, שזה היום רק שלה. רק היא במרכז ושאף אחד לא יידחף לה לרגע הזה.
אם היא רוצה לרקוד, אז רק היא במרכז.
הבת שלי בהתחלה לא הבינה, והבת דודה שלה הייתה בשוק. אם נפגעה או לא, לא מעניין אותי.
אף אחד לא יגנוב לבת שלי את הפוקוס.
מי שרוצה לרקוד מול קהל, שיארגן לעצמו אירוע.
זה חלק מהשתלטנות והנדחפות של המשפחה הזו.. מישהו עושה משהו, לא נותנים לו את הכבוד. כולם משתתפים.

 

[michal@gal]

דבר נוסף ששכחתי, לבת שלי יש בת מצווה.
מראש אמרתי לבעלי שאף אחד לא יעז לעשות לי הפתעה או להדחף איפה שלא צריך. כי גם ככה הם הולכים אצלי על חבל דק.
הבת שלי כנראה אמרה, או ששאלו אותה לגביי ריקוד.
מסתבר שהבת שלי והבת דודה שלה חשבו לעשות ריקוד יחד. מאיפה הגיע הרעיון אני לא יודעת.
אמרתי לבת שלי, שזה היום רק שלה. רק היא במרכז ושאף אחד לא יידחף לה לרגע הזה.
אם היא רוצה לרקוד, אז רק היא במרכז.
הבת שלי בהתחלה לא הבינה, והבת דודה שלה הייתה בשוק. אם נפגעה או לא, לא מעניין אותי.
אף אחד לא יגנוב לבת שלי את הפוקוס.
מי שרוצה לרקוד מול קהל, שיארגן לעצמו אירוע.
זה חלק מהשתלטנות והנדחפות של המשפחה הזו.. מישהו עושה משהו, לא נותנים לו את הכבוד. כולם משתתפים.

על הריקוד בבת המצווה לא הייתי עושה עניין. זה רעיון שהגיע מהבת שלך, זו לא שתלטנות ונדחפות של המשפחה. יש סיכוי טוב שהיא מרגישה פחות בנוח לרקוד לבד ויהיה לה נעים יותר אם בת הדודה תרקוד יחד איתה.
אל תהיי שתלטנית מהכיוון השני. תני לבת שלך לקבוע איך היא רוצה שתהיה המסיבה שלה.

 

[nothing but the truth]

אוקי, אז פרקת. מקווה שאת מרגישה טוב יותר.
לגבי היחס של חמותך אליך - את ממש לא צריכה לסבול זלזול או ביקורת, אך השתיקה של בן זוגך צורמת. ניתן להבין שצמצמתן את מערכת היחסים ליחסים קורקטיים וזהו. סבבה. ממש לא חייבים לאהוב.

לגבי גיסתך - כדאי לבדוק עם עצמך למה זה כל כך מכעיס אותך. זה ממש לא אמור לעניין אותך מה היא עושה או איך היא מחנכת את ילדיה. את והשותף שלך צריכים להיות סגורים ביניכם על הדרך בה לדעתכם נכון לחנך את ילדיכם. ברגע שיש הסכמה ביניכם , ממש לא אמור להזיז מה הילדים שלך רואים אצל אחרים. לדוגמה, אם החלטתם שלימודים זה בעדיפות, אז ברור שלא תשתתפו במפגש חברתי על חשבון זה. אם אין הסכמה בינך לבן הזוג שלך - זו כבר בעיה שחשוב לפתור ללא קשר לגיסתך.

 

[רחי2]

דבר נוסף ששכחתי, לבת שלי יש בת מצווה.
מראש אמרתי לבעלי שאף אחד לא יעז לעשות לי הפתעה או להדחף איפה שלא צריך. כי גם ככה הם הולכים אצלי על חבל דק.
הבת שלי כנראה אמרה, או ששאלו אותה לגביי ריקוד.
מסתבר שהבת שלי והבת דודה שלה חשבו לעשות ריקוד יחד. מאיפה הגיע הרעיון אני לא יודעת.
אמרתי לבת שלי, שזה היום רק שלה. רק היא במרכז ושאף אחד לא יידחף לה לרגע הזה.
אם היא רוצה לרקוד, אז רק היא במרכז.
הבת שלי בהתחלה לא הבינה, והבת דודה שלה הייתה בשוק. אם נפגעה או לא, לא מעניין אותי.
אף אחד לא יגנוב לבת שלי את הפוקוס.
מי שרוצה לרקוד מול קהל, שיארגן לעצמו אירוע.
זה חלק מהשתלטנות והנדחפות של המשפחה הזו.. מישהו עושה משהו, לא נותנים לו את הכבוד. כולם משתתפים.

אוקי, אז פרקת. מקווה שאת מרגישה טוב יותר.
לגבי היחס של חמותך אליך - את ממש לא צריכה לסבול זלזול או ביקורת, אך השתיקה של בן זוגך צורמת. ניתן להבין שצמצמתן את מערכת היחסים ליחסים קורקטיים וזהו. סבבה. ממש לא חייבים לאהוב.

לגבי גיסתך - כדאי לבדוק עם עצמך למה זה כל כך מכעיס אותך. זה ממש לא אמור לעניין אותך מה היא עושה או איך היא מחנכת את ילדיה. את והשותף שלך צריכים להיות סגורים ביניכם על הדרך בה לדעתכם נכון לחנך את ילדיכם. ברגע שיש הסכמה ביניכם , ממש לא אמור להזיז מה הילדים שלך רואים אצל אחרים. לדוגמה, אם החלטתם שלימודים זה בעדיפות, אז ברור שלא תשתתפו במפגש חברתי על חשבון זה. אם אין הסכמה בינך לבן הזוג שלך - זו כבר בעיה שחשוב לפתור ללא קשר לגיסתך.

צודקת לחלוטין. אני ואת באותו הראש.
תמיד אמרתי לו, שרק אנחנו מחליטים. וכל השאר צריכים ללכת בדרך שלנו או לשבת בשקט.
כמו שציינתי, חמותי נרקסיסטית. בעלי ואחית שלו נולדו לתוך מציאות שאמא שלו תמיד צודקת. אין וויכוח. עושים רק מה שהיא מבקשת. אתה פחות נחשב, אז עדיף לך ללכת בדרך שלה.
שמחה להגיד שפעם המצב היה יותר קשה. היום הוא כבר יותר מרשה לעצמו להגיד לא לא. למרות שעושה זאת בפחד.
היום יותר מתמיד יש מקרים שאנחנו לא מצטרפים אליהם. או שרק הוא הולך.
גיסתי לא מעניינת אותי. הבעיה שגידלו אותה ואת בעלי בדרך של עושים הכל יחד. כי הרי האמא צריכה להיות במרכז שיפארו אותה כל היום. אם היו יכולים לעשות שירותים משותפים, היו עושים... נראה שיש תחרות סמויה ביניהם על האהבה של האימא. ובגלל שהיא כל הזמן עם אמא שלה, והסבתא היא זו שמגדלת ממש את הנכדים. אז בעלי מרגיש מאחור.
אני לא רואה אותה ואת הילדים שלה. המפגשים איתם זה צביעות מהצד שלי.

 

[in bal1]

אחד הדברים שאני לא אוהבת זה שאומרים היא מבוגרת או הוא מבוגר. אך לפעמים המבוגרים מרשים לעצמם יותר מדי.

 

[רחי2]

דבר נוסף ששכחתי, לבת שלי יש בת מצווה.
מראש אמרתי לבעלי שאף אחד לא יעז לעשות לי הפתעה או להדחף איפה שלא צריך. כי גם ככה הם הולכים אצלי על חבל דק.
הבת שלי כנראה אמרה, או ששאלו אותה לגביי ריקוד.
מסתבר שהבת שלי והבת דודה שלה חשבו לעשות ריקוד יחד. מאיפה הגיע הרעיון אני לא יודעת.
אמרתי לבת שלי, שזה היום רק שלה. רק היא במרכז ושאף אחד לא יידחף לה לרגע הזה.
אם היא רוצה לרקוד, אז רק היא במרכז.
הבת שלי בהתחלה לא הבינה, והבת דודה שלה הייתה בשוק. אם נפגעה או לא, לא מעניין אותי.
אף אחד לא יגנוב לבת שלי את הפוקוס.
מי שרוצה לרקוד מול קהל, שיארגן לעצמו אירוע.
זה חלק מהשתלטנות והנדחפות של המשפחה הזו.. מישהו עושה משהו, לא נותנים לו את הכבוד. כולם משתתפים.

אוקי, אז פרקת. מקווה שאת מרגישה טוב יותר.
לגבי היחס של חמותך אליך - את ממש לא צריכה לסבול זלזול או ביקורת, אך השתיקה של בן זוגך צורמת. ניתן להבין שצמצמתן את מערכת היחסים ליחסים קורקטיים וזהו. סבבה. ממש לא חייבים לאהוב.

לגבי גיסתך - כדאי לבדוק עם עצמך למה זה כל כך מכעיס אותך. זה ממש לא אמור לעניין אותך מה היא עושה או איך היא מחנכת את ילדיה. את והשותף שלך צריכים להיות סגורים ביניכם על הדרך בה לדעתכם נכון לחנך את ילדיכם. ברגע שיש הסכמה ביניכם , ממש לא אמור להזיז מה הילדים שלך רואים אצל אחרים. לדוגמה, אם החלטתם שלימודים זה בעדיפות, אז ברור שלא תשתתפו במפגש חברתי על חשבון זה. אם אין הסכמה בינך לבן הזוג שלך - זו כבר בעיה שחשוב לפתור ללא קשר לגיסתך.

צודקת לחלוטין. אני ואת באותו הראש.
תמיד אמרתי לו, שרק אנחנו מחליטים. וכל השאר צריכים ללכת בדרך שלנו או לשבת בשקט.
כמו שציינתי, חמותי נרקסיסטית. בעלי ואחית שלו נולדו לתוך מציאות שאמא שלו תמיד צודקת. אין וויכוח. עושים רק מה שהיא מבקשת. אתה פחות נחשב, אז עדיף לך ללכת בדרך שלה.
שמחה להגיד שפעם המצב היה יותר קשה. היום הוא כבר יותר מרשה לעצמו להגיד לא לא. למרות שעושה זאת בפחד.
היום יותר מתמיד יש מקרים שאנחנו לא מצטרפים אליהם. או שרק הוא הולך.
גיסתי לא מעניינת אותי. הבעיה שגידלו אותה ואת בעלי בדרך של עושים הכל יחד. כי הרי האמא צריכה להיות במרכז שיפארו אותה כל היום. אם היו יכולים לעשות שירותים משותפים, היו עושים... נראה שיש תחרות סמויה ביניהם על האהבה של האימא. ובגלל שהיא כל הזמן עם אמא שלה, והסבתא היא זו שמגדלת ממש את הנכדים. אז בעלי מרגיש מאחור.
אני לא רואה אותה ואת הילדים שלה. המפגשים איתם זה צביעות מהצד שלי.

אחד הדברים שאני לא אוהבת זה שאומרים היא מבוגרת או הוא מבוגר. אך לפעמים המבוגרים מרשים לעצמם יותר מדי.

ממש...נראה כאילו מגיל מסוים יש זלזול בדור הצעיר. כאילו הגיעו לגיל מסוים שנימוסים זה בגדר המלצה בלבד.

 

[in bal1]

דבר נוסף ששכחתי, לבת שלי יש בת מצווה.
מראש אמרתי לבעלי שאף אחד לא יעז לעשות לי הפתעה או להדחף איפה שלא צריך. כי גם ככה הם הולכים אצלי על חבל דק.
הבת שלי כנראה אמרה, או ששאלו אותה לגביי ריקוד.
מסתבר שהבת שלי והבת דודה שלה חשבו לעשות ריקוד יחד. מאיפה הגיע הרעיון אני לא יודעת.
אמרתי לבת שלי, שזה היום רק שלה. רק היא במרכז ושאף אחד לא יידחף לה לרגע הזה.
אם היא רוצה לרקוד, אז רק היא במרכז.
הבת שלי בהתחלה לא הבינה, והבת דודה שלה הייתה בשוק. אם נפגעה או לא, לא מעניין אותי.
אף אחד לא יגנוב לבת שלי את הפוקוס.
מי שרוצה לרקוד מול קהל, שיארגן לעצמו אירוע.
זה חלק מהשתלטנות והנדחפות של המשפחה הזו.. מישהו עושה משהו, לא נותנים לו את הכבוד. כולם משתתפים.

צודקת לחלוטין. אני ואת באותו הראש.
תמיד אמרתי לו, שרק אנחנו מחליטים. וכל השאר צריכים ללכת בדרך שלנו או לשבת בשקט.
כמו שציינתי, חמותי נרקסיסטית. בעלי ואחית שלו נולדו לתוך מציאות שאמא שלו תמיד צודקת. אין וויכוח. עושים רק מה שהיא מבקשת. אתה פחות נחשב, אז עדיף לך ללכת בדרך שלה.
שמחה להגיד שפעם המצב היה יותר קשה. היום הוא כבר יותר מרשה לעצמו להגיד לא לא. למרות שעושה זאת בפחד.
היום יותר מתמיד יש מקרים שאנחנו לא מצטרפים אליהם. או שרק הוא הולך.
גיסתי לא מעניינת אותי. הבעיה שגידלו אותה ואת בעלי בדרך של עושים הכל יחד. כי הרי האמא צריכה להיות במרכז שיפארו אותה כל היום. אם היו יכולים לעשות שירותים משותפים, היו עושים... נראה שיש תחרות סמויה ביניהם על האהבה של האימא. ובגלל שהיא כל הזמן עם אמא שלה, והסבתא היא זו שמגדלת ממש את הנכדים. אז בעלי מרגיש מאחור.
אני לא רואה אותה ואת הילדים שלה. המפגשים איתם זה צביעות מהצד שלי.

ממש...נראה כאילו מגיל מסוים יש זלזול בדור הצעיר. כאילו הגיעו לגיל מסוים שנימוסים זה בגדר המלצה בלבד.

אתן דוגמא קטנה. בראש השנה האחרון קניתי לחמותי מחברת ללין מארז של קרמים. פתאום אני קולטת שהיא לוקחת את אחד הקרמים מהמארז ונותנת לבת שלה.
אמרתי לה .זה ממש לא יפה מה שאת עושה! את עוד עושה את זה מולי. לפחות תחכי שלא אהיה ואז תעשי את זה.אז בעלי והאחיות שלו ניסו להשתיק אותי ולמה אני עושה מזה סיפור.ודווקא עם חמותי אני מסתדרת מצוין.עם חמי היה לי מאד,מאד קשה.

 

[רחי2]

אתן דוגמא קטנה. בראש השנה האחרון קניתי לחמותי מחברת ללין מארז של קרמים. פתאום אני קולטת שהיא לוקחת את אחד הקרמים מהמארז ונותנת לבת שלה.
אמרתי לה .זה ממש לא יפה מה שאת עושה! את עוד עושה את זה מולי. לפחות תחכי שלא אהיה ואז תעשי את זה.אז בעלי והאחיות שלו ניסו להשתיק אותי ולמה אני עושה מזה סיפור.ודווקא עם חמותי אני מסתדרת מצוין.עם חמי היה לי מאד,מאד קשה.

זה מזכיר לי שפעם קניתי לבעלי סנדוויץ שיהיה לו לארוחת ערב. בלי לחשוב פעמיים הביא לאבא שלו כי הגיע עד אלינו. שזה מרחק של 10 דקות נסיעה. נעלבתי...
אמרתי לו שאני לא מבשלת, זה המינימום שלי לדאוג לו לארוחת ערב. והוא מעביר את זה לאבא שלו? ואבא שלו עוד התלונן שלא היה לו טעים....

 

[nothing but the truth]

אתן דוגמא קטנה. בראש השנה האחרון קניתי לחמותי מחברת ללין מארז של קרמים. פתאום אני קולטת שהיא לוקחת את אחד הקרמים מהמארז ונותנת לבת שלה.
אמרתי לה .זה ממש לא יפה מה שאת עושה! את עוד עושה את זה מולי. לפחות תחכי שלא אהיה ואז תעשי את זה.אז בעלי והאחיות שלו ניסו להשתיק אותי ולמה אני עושה מזה סיפור.ודווקא עם חמותי אני מסתדרת מצוין.עם חמי היה לי מאד,מאד קשה.

זו באמת התנהגות מוזרה. אני לא מדבר על העברת המארז לבת שלה. אם למשל היא לא צריכה/לא אוהבת/לא צפויה להשתמש - לגטימי להעביר למישהו אחר ובטח שעדיף מלזרוק או להשאיר כאבן שאין לה הופכין. אבל אפשר ורצוי לעשות את זה לא לידך.
עם זאת, במקומך לא הייתי מגיב. לא מפני שאת לא צודקת, את כן. אלא מפני שאם אדם מבוגר עם ניסיון חיים מצטבר כזה לא השכיל להבין את זה לבד - כבר שום דבר לא יעזור. ובטח שזה לא התפקיד שלי לחנך אותו. מה שכן, זה היה גורם לי לחשוב פעמיים אם להשקיע/לקנות מתנה בעתיד.

 

[in bal1]

זו באמת התנהגות מוזרה. אני לא מדבר על העברת המארז לבת שלה. אם למשל היא לא צריכה/לא אוהבת/לא צפויה להשתמש - לגטימי להעביר למישהו אחר ובטח שעדיף מלזרוק או להשאיר כאבן שאין לה הופכין. אבל אפשר ורצוי לעשות את זה לא לידך.
עם זאת, במקומך לא הייתי מגיב. לא מפני שאת לא צודקת, את כן. אלא מפני שאם אדם מבוגר עם ניסיון חיים מצטבר כזה לא השכיל להבין את זה לבד - כבר שום דבר לא יעזור. ובטח שזה לא התפקיד שלי לחנך אותו. מה שכן, זה היה גורם לי לחשוב פעמיים אם להשקיע/לקנות מתנה בעתיד.

ואכן אני שוקלת את זה.