ביום שבו הקלפיות פתוחות, הטלפון הופך אצל רבים לחלון שאי אפשר לסגור: עוד סקר, עוד פרשנות, עוד שמועה על שיעור ההצבעה. דופק מהיר, קושי להירדם וקוצר רוח מול בני המשפחה הם תגובות מוכרות בתקופות כאלה. לתופעה יש אפילו כינוי, 'הפרעת לחץ בחירות', אף שבמדריכי האבחון הפסיכיאטריים אין לה זכר. מה שכן קיים הוא מנגנון גופני ונפשי ברור, וגם כמה דרכים מעשיות להוריד את הווליום.
הכינוי הזה אינו אבחנה, אלא תיאור של עומס רגשי שמתלבש על אירוע פוליטי. מאז שנטבע הוא חוזר בכל מערכת בחירות, בארצות הברית ומחוצה לה. חשוב להבין מה הוא אומר ומה לא: מי שנלחץ לקראת התוצאות אינו חולה, אבל מי שהמתח משבש לו את השינה, את העבודה ואת היחסים לאורך זמן צריך להתייחס לכך ברצינות.
מה הנתונים מראים
הנתונים הארוכים ביותר בנושא מגיעים מסקר 'לחץ באמריקה' של איגוד הפסיכולוגים האמריקאי (APA), שנערך בכל שנת בחירות לנשיאות בידי חברת הסקרים האריס. ב-2016 דיווחו 52 אחוז מהמבוגרים שמערכת הבחירות מלחיצה אותם באופן ניכר. ב-2020 השיעור קפץ ל-68 אחוז, וב-2024, בסקר שכלל 3,305 משתתפים, הוא עמד על 69 אחוז. הסקר האחרון בדק גם מה המתח הפוליטי עושה ליחסים בין אנשים, והתמונה אינה מעודדת.
| מה נשאל | שיעור המסכימים | שנה |
|---|---|---|
| מערכת הבחירות מלחיצה באופן ניכר | 52% | 2016 |
| מערכת הבחירות מלחיצה באופן ניכר | 68% | 2020 |
| מערכת הבחירות מלחיצה באופן ניכר | 69% | 2024 |
| מגבילים זמן עם בני משפחה בגלל ערכים שונים | 30% | 2024 |
| לא ייצאו לדייט עם מי שחושב אחרת פוליטית | 46% | 2024 |
| המתח הפוליטי מפחית את הרצון ליצור קשר עם אחרים | 50% | 2024 |
הנתונים נאספו בארצות הברית, ואין להסיק מהם ישירות על ישראל. אבל המנגנון אוניברסלי. כשאדם תופס תוצאה אפשרית כאיום על עתידו, על ביטחונו או על זהותו, הגוף מגיב כמו מול סכנה: מערכת העצבים הסימפתטית מאיצה את הדופק, הורמוני לחץ כמו אדרנלין וקורטיזול מופרשים, והקשב מצטמצם לחיפוש אחר סימני אזהרה. במצב כזה כל כותרת חדשה מרגישה דחופה.
כאן נכנסת לתמונה הגלילה האינסופית ברשתות. התחושה היא שעוד עדכון יחזיר את השליטה, אבל בפועל כל עדכון מדליק מחדש את מערכת האזעקה. ביום בחירות זה בולט במיוחד: התוצאות עצמן אינן ידועות לפני סגירת הקלפיות, ולכן רוב מה שמתפרסם במהלך היום הוא הערכה, ניחוש או ניסיון להניע מצביעים.
הידעת?
מאיפה הגיע הכינוי 'הפרעת לחץ בחירות'?
את המונח טבע המטפל האמריקאי סטיבן סטוסני ב-2016, בעקבות מטופלים שדיווחו על חרדה, מרירות וקשיי ריכוז סביב מרוץ הבחירות לנשיאות. הוא אינו מופיע במדריכי האבחון הרשמיים ומשמש ככינוי תיאורי בלבד. עם זאת, התסמינים שהוא מתאר מוכרים היטב מכל מצב של לחץ מתמשך.
איגוד הפסיכולוגים האמריקאי מפרסם לקראת כל מערכת בחירות המלצות להתמודדות. העיקרון המרכזי פשוט: להפריד בין מה שבשליטה לבין מה שלא. אי אפשר לקבוע את התוצאה, אבל אפשר לקבוע מתי פותחים את אפליקציית החדשות, עם מי מדברים ואיך נראה שאר היום. האיגוד ממליץ גם לקבל מראש את האפשרות שהתמונה המלאה לא תתברר כבר בלילה הראשון.
איך עוברים את היום ואת הלילה שאחריו
ההמלצות הבאות מבוססות על העצות שהאיגוד מפרסם ועל עקרונות מוכרים לניהול לחץ. אין צורך ליישם את כולן, וגם שינוי אחד קטן יכול להוריד את רמת הדריכות.
- לקבוע שתיים או שלוש שעות קבועות להתעדכן, ולכבות התראות בשאר שעות היום.
- להעדיף סיכום עדכני על פני צפייה רצופה בשידורים חיים ובפאנלים.
- להצביע מוקדם, כך שהפעולה שבשליטה כבר תהיה מאחור, ולתכנן לשאר היום פעילות שאינה קשורה לפוליטיקה.
- לזוז: הליכה קצרה או אימון עוזרים לגוף לפרוק את האנרגיה שהלחץ מייצר.
- להישאר בקשר עם אנשים קרובים, גם כאלה שמצביעים אחרת, ולסכם מראש על נושאים שלא נוגעים בהם ליד השולחן.
- להחליט מראש על שעת סיום למעקב בלילה, ולבדוק את המצב בבוקר.
כדאי לזכור גם את הצד השני של אותו סקר מ-2024: כמחצית מהנשאלים, 51 אחוז, אמרו שהאווירה הפוליטית דווקא דוחפת אותם להתנדב ולתמוך במטרות שחשובות להם. תחושת חוסר אונים מזינה את הלחץ, ועשייה, גם קטנה, נוטה להחליש אותה. ומי שחושש מהדרך לקלפי יכול לבדוק מראש את ההסדרים לתחבורה ציבורית חינם ביום הבחירות. ההליכה עצמה היא כלי מוכר להפחתת מתח, כפי שעולה גם ממחקר שמצא שמתבגרים שהולכים יותר מדווחים על פחות חרדה.
איך אתם שומרים על השקט ביום בחירות? שתפו והתייעצו בפורום הפסיכולוגית, ומי שהמתח הפך אצלו לחרדה מתמשכת ימצא תמיכה בפורום הפרעות חרדה – תמיכה.
