עובדת אחת שואלת שאלה שכמעט כל מי שעובד במשרד נתקל בה: כשעמית מספר שלא יהיה בעבודה בשבוע הבא, האם זה לא מנומס לשאול מה הוא מתכנן? האינסטינקט שלה הוא לשאול אם יש לו תוכניות כיפיות. היא תמיד ראתה בזה שיחת חולין ידידותית, אבל יודעת שלא כל היעדרות היא חופשה ובילוי. יש מי שיוצאים לטיפול רפואי, ללוות הורה חולה או לטפל בעניין משפחתי קשה.
לפעמים, במקום לשאול, היא מסתפקת באיחול למנוחה טובה בסוף המייל. אבל גם את זה היא מתחילה לפקפק: אולי גם האיחול הזה מניח יותר מדי? היא רק רוצה להיות נחמדה, ולא לדרוך בטעות על נקודה כואבת.
השאלה עצמה לגיטימית
התשובה הקצרה מרגיעה: לשאול אם יש תוכניות מעניינות לחופשה זו שאלה רגילה ומקובלת חברתית. זה לא אומר שהתשובה תמיד תהיה נעימה. לפעמים העמית יספר שמדובר במצב חירום משפחתי, ולפעמים הוא פשוט לא ירצה לשתף. אבל גם אז, מי ששאל לא עשה שום דבר פסול. השאלה נתפסת בדרך כלל כחמה וידידותית.
מי שלא רוצה לפרט יכול להשתמש במגוון תשובות מקובלות: סידורים משפחתיים, שום דבר מרגש הפעם, סתם קצת מנוחה. אלה תשובות שכולם מכירים, והן מאפשרות לשמור על פרטיות בלי להביך אף צד.
הידעת? מה זה "שיחת חולין" ולמה היא חשובה בעבודה?
שיחת חולין היא שיחה קצרה וקלילה על נושאים יומיומיים, כמו מזג האוויר, סוף השבוע או חופשה קרובה. במקום העבודה היא עוזרת לבנות אמון וקשר בין עמיתים, ומקלה על שיתוף הפעולה גם כשמגיעים נושאים מורכבים יותר.
מה שכן חשוב הוא לשים לב לרמזים. אם העמית עונה בקיצור, למשל שאין לו שום דבר מיוחד, לא כדאי להמשיך ללחוץ ולהתעקש שבטח יש משהו כיף. בנקודה הזאת הכדור עבר אליו, ואם ירצה לספר, הוא יספר.
למה זה רגיש לפעמים
חופשה מהעבודה יכולה להסתיר הרבה דברים: טיפולי פוריות, ניתוח, אבל, תהליך גירושים או עזרה לבן משפחה. מי שעובר תקופה כזאת לא תמיד רוצה שהמשרד יידע. שאלה פתוחה, שלא מניחה מראש שמדובר בטיול, מאפשרת לו לבחור כמה לחשוף.
לכן ניסוחים כמו "מקווה שיהיה לך שבוע טוב" או "נתראה כשתחזור" הם אפשרות בטוחה במיוחד. הם חמים, אבל לא מניחים דבר על מהות ההיעדרות. עם זאת, גם איחול למנוחה טובה אינו פגיעה, ורוב האנשים יקבלו אותו ברוח שבה נאמר.
דוגמאות מהשטח
נניח עובד ששואל עמיתה אם היא נוסעת לאנשהו, והיא עונה שמדובר בעניין משפחתי. הוא מאחל לה שהכול יסתדר, ומחליף נושא. אחרי שהיא חוזרת, הוא לא מציף אותה בשאלות, רק אומר שטוב לראות אותה. העמיתה מרגישה שמכבדים את הפרטיות שלה.
במקרה אחר, עמיתה ממשיכה לשאול שוב ושוב, ואפילו מנחשת בקול מה הסיבה להיעדרות. כאן כבר מדובר בחוסר רגישות. ההבדל אינו בשאלה הראשונה, אלא בהתעקשות שאחריה.
שאלות ותשובות
האם לשאול גם מנהל או עובד בכיר?
כן, באותה מידה. שיחת חולין קצרה מתאימה לכל דרג, כל עוד היא נשארת קלילה ולא חודרנית.
מה עושים אם התשובה מפתיעה ועצובה?
מספיק להגיב באמפתיה קצרה, למשל "אני מצטערת לשמוע, מקווה שהכול יסתדר", ולא לבקש פרטים.
האם לשאול על החופשה אחרי החזרה?
אפשר לשאול באופן כללי איך היה. אם ההיעדרות נראתה רגישה, עדיף להסתפק בברכה על החזרה.
מה אם אני עצמי לא רוצה לספר?
אפשר לענות בנימוס ובקיצור, בלי להרגיש מחויבות להסביר. רוב העמיתים יבינו את הרמז.
טיפים מעשיים
- לשאול שאלה פתוחה, שלא מניחה שמדובר בטיול.
- להקשיב לאורך התשובה ולטון שלה.
- לא לחזור על השאלה אם התשובה הייתה מתחמקת.
- לשמור את מה ששותף בינכם, ולא להעביר הלאה.
שאלות על נימוסים, יחסים בין עמיתים ומצבים חברתיים במשרד עולות בפורום יחסים בעבודה בתפוז. מי שמתעניין בזכויות סביב ימי חופשה וחגים יכול לקרוא את הכתבה "מהן זכויות העובדים בתקופת החגים – כל מה שצריך לדעת".
