מועמד שנמצא מחוץ לשוק העבודה כמה חודשים, מאז שהמעסיק הקודם שלו, חברת טכנולוגיה גדולה, החליט שתפקידו הגלובלי כבר לא יתבצע מרחוק, מנצל את הזמן כדי לסיים עבודת דוקטורט. מגייסת פנתה אליו בעניין משרה בכירה, ומאז הוא עבר שלוש שיחות של חצי שעה: עם המגייסת, עם המנהל המגייס ועם שני עמיתים לעתיד. כעת הוא מוזמן לשיחה עם הסמנכ"ל שיהיה מעל המנהל שלו.
המשרה נשמעת טובה, אם כי לא מושלמת. יש סימני אזהרה שהחברה הציגה בגלוי, כמו מכירה צפויה לקרן השקעות, וגם סימנים חיוביים. הבעיה היא שהשיחות היו קצרות מדי, והוא עדיין לא שאל על שעות העבודה, השתלמויות, פעילות באיגודים מקצועיים והטבות. הוא תוהה מתי אפשר לבקש עוד שיחה עם המנהל המגייס, והאם עליו לחכות להצעה.
הזמן הנכון: אחרי ההצעה
התשובה הקצרה היא לחכות להצעה, ואז לשאול את כל מה שצריך. בזמן שהמעסיק עדיין מראיין, בקשה לפגישה נוספת אינה מקובלת ועלולה להיראות מוזרה. אבל ברגע שמגיעה הצעה, המצב מתהפך: עכשיו המעסיק רוצה במועמד, ולגיטימי לגמרי לומר שלא היה זמן לשאול שאלות רבות בראיונות, ולבקש לקבוע שיחה לשם כך.
אם ההצעה מגיעה ממישהו שאינו המנהל המגייס, למשל מגייסת או נציג משאבי אנוש, אפשר פשוט לבקש לתאם שיחה עם המנהל. מעסיקים רציניים מבינים שאדם שעומד לקבל החלטה משמעותית צריך מידע מלא.
הידעת? מה זה "דגלים אדומים" בראיון עבודה?
דגלים אדומים הם סימנים מוקדמים לבעיות אפשריות במקום העבודה, כמו תחלופת עובדים גבוהה, חוסר יציבות כלכלית או הגדרת תפקיד מעורפלת. דגלים ירוקים הם הסימנים ההפוכים, למשל שקיפות של המעסיק לגבי האתגרים.
במקרה הזה, דווקא השקיפות של החברה לגבי המכירה הצפויה ולגבי עזיבת מי שמילא את התפקיד קודם היא סימן חיובי. ארגון שמציג את הקשיים בגלוי ייטה בדרך כלל לענות בכנות גם על שאלות נוספות.
איך מאותתים מוקדם יותר
יש גם דרכים לאותת עוד לפני ההצעה שיש שאלות פתוחות. כשהמראיין אומר בסוף השיחה שנשארו כמה דקות לשאלות, אפשר לציין שיש רשימה ארוכה של שאלות שהמועמד ישמח לשאול בהמשך, ובינתיים לבחור שתיים חשובות. כך המעסיק מבין שיצטרך לפנות זמן בהמשך.
אם יש שאלה אחת מכרעת, כזו שהתשובה עליה עשויה לגרום למועמד לוותר על התהליך, כמו טווח השכר או היקף הנסיעות, אפשר לשאול אותה כבר כשמזמינים אותו לשלב הבא, לפני שמשקיעים עוד זמן משני הצדדים.
דוגמאות מהשטח
נניח מועמדת שמקבלת הצעה טלפונית ממגייסת. היא מודה, מביעה שמחה, ואומרת שלפני שתשיב תשמח לשיחה של חצי שעה עם המנהלת המיועדת, כי היו לה שאלות שלא הספיקה לשאול. רוב המעסיקים ייענו לבקשה כזאת בשמחה, ולעיתים קרובות השיחה הזאת היא גם ההזדמנות הראשונה לדבר על התנאים בצורה פתוחה.
לעומת זאת, מועמד שמבקש פגישה נוספת באמצע התהליך, כשעדיין מתראיינים מועמדים אחרים, עלול לשדר שהוא מנסה לקבל יחס מיוחד. לכן העיתוי חשוב לא פחות מהבקשה עצמה.
שאלות ותשובות
האם בקשה לשיחה נוספת אחרי הצעה עלולה לפגוע בה?
מעסיק סביר לא יבטל הצעה בגלל שאלות ענייניות. להפך, הוא יבין שמדובר במועמד רציני.
אילו שאלות כדאי לשמור לשיחה שאחרי ההצעה?
שעות עבודה וזמינות, הטבות, אפשרויות למידה, ציפיות לשנה הראשונה וכל מה שנוגע לתנאים.
מה אם שוק העבודה קשה ואין הרבה הצעות?
גם אז כדאי לשאול. מידע מלא עוזר להחליט אם המשרה מתאימה, ומונע הפתעות לא נעימות אחרי החתימה.
האם אפשר לבקש לדבר גם עם עמיתים לעתיד אחרי ההצעה?
כן. בקשה כזאת מקובלת, במיוחד כשמדובר בתפקיד בכיר שדורש שיתוף פעולה הדוק עם אנשים מסוימים.
טיפים מעשיים
- להחזיק רשימה כתובה של שאלות לפי סדר חשיבות.
- לזהות מראש את השאלה המכרעת, ולשאול אותה מוקדם.
- אחרי הצעה, לבקש בנימוס שיחה ייעודית עם המנהל המגייס.
- לרשום את התשובות כדי להשוות בין הצעות.
מחפשי עבודה מתייעצים על ראיונות ועל הצעות בפורום חיפוש עבודה בתפוז, ומי שעובר בין תפקידים בתעשייה יכול להיעזר גם בפורום עבודה בהיי-טק. טיפים להתכונן לפגישות חשובות ולמשא ומתן אפשר למצוא בכתבה "שני דברים שעושים לפני פגישה חשובה – וטיפ ממומחית משא ומתן מהרווארד".
