|
|

חשוד באבולה בשיבא: חזר מקונגו, תוצאות היום

Share on facebook
Share on twitter
Share on linkedin
Share on whatsapp
Share on pinterest
Share on facebook
Share on twitter
Share on linkedin
Share on whatsapp
איור קו של דלת בידוד כחולה־כהה ומדחום נחושת ליד מיטת בית חולים (בעזרת AI)
דלת בידוד ומדחום באיור קו (בעזרת AI)

חדר בידוד בתל השומר ובדיקה שרצה במעבדה. זה כל הסיפור, בינתיים.

המטופל חזר מהרפובליקה הדמוקרטית של קונגו, עלה לו חום, ועכשיו הוא בבידוד מיוחד במרכז הרפואי שיבא בתל השומר. במשרד הבריאות מגדירים את המקרה כחשד מעבדתי לאבולה, שלב שלפני אבחנה. רצף הבדיקות כבר התחיל, והתשובה אמורה לצאת היום. עד שהיא יוצאת, אין בישראל מקרה מאומת.

מי צריך לעשות משהו, ומי לא

ההנחיות מתחלקות לשתי קבוצות. הראשונה קטנה: מי שחזר מקונגו ב-21 הימים האחרונים ומרגיש חום או משהו חריג. מבחינתו, הצעד הראשון הוא להישאר בבית, בלי חיבוקים, בלי מעלית מלאה ובלי להגיע למיון בלי תיאום מראש. מתקשרים למוקד קול הבריאות ב-*5400 ומספרים ששהיתם באזור הסיכון. המוקד, לא התור בקופה.

הקבוצה השנייה היא כל השאר. מי שלא קיבל שיחה מהחקירה האפידמיולוגית, האיתור של מי שנחשף לחולה, לא צריך לעשות כלום. במשרד הבריאות אומרים את זה במפורש: בלי פנייה ישירה מגורמי המקצוע, לא רצים לבדיקה ולא שמים מסכה בסופר. מי שבכל זאת רוצה לשאול על זה או לשתף מה שמע, יכול לעשות את זה בפורום דיאטות ואורח חיים בריא.

הסיבה היא דרך ההדבקה. אבולה עוברת במגע ישיר עם חולה שיש לו תסמינים, או עם דם, נוזלי גוף והפרשות. לא תועד אף מקרה, בטבע או במעבדה, של העברה באוויר בין בני אדם. כאן בדיוק ההבדל מול החשד לדבר בסיביר, עם 197 בני אדם במעקב: דבר ריאתי עובר גם בטיפות נשימה, ואבולה לא.

21 יום
תקופת הדגירה המקסימלית. בין ההדבקה להופעת התסמינים עוברים בין יומיים ל-21 יום, ומי שעברו לו שלושה שבועות מהחשיפה בלי חום, יצא מהחלון.

מתחילת ההתפרצות בקונגו משרד הבריאות הפיץ הנחיות לצוותים ולבתי החולים, הגדיל את ההצטיידות בציוד מיגון והפעיל זיהוי מוקדם של נוסעים בנמלי התעופה. יש גם בדיקה מעבדתית מהירה. שיבא מוגדר כאחד המרכזים לקליטת מקרים כאלה. במשרד מבקשים גם לא לטוס לקונגו אם זה לא הכרחי, וגם לא לאזורים עם תחלואה פעילה שם.

ההתפרצות הנוכחית שונה

ההתפרצות שהתחילה במאי 2026 במחוז איטורי שבמזרח קונגו נגרמת על ידי זן בונדיבוג'ו של הנגיף. החיסון והתרופות שאושרו עד היום מבוססים על זן אחר, זאיר. לפי ארגון הבריאות העולמי, נגד הזן הזה אין עדיין חיסון מאושר או טיפול ייעודי. עד תחילת אוגוסט כבר נספרו יותר מ-3,600 מקרים מאומתים בחמישה מחוזות בקונגו, והיו הדבקות גם באוגנדה. שיעור התמותה בקרב המאומתים עמד על כ-44%. מקרה אחד אובחן גם בצרפת, ושני מטופלים פונו לגרמניה.

לרקע: הנגיף זוהה לראשונה ב-1976, בכפר יאמבוקו שבשטח קונגו של היום, ובמקביל התפרצה מחלה קרובה בדרום סודן. השם מגיע מנהר האבולה שבקונגו. המאגר הטבעי החשוד, כלומר בעל החיים שבו הנגיף חי דרך קבע, הוא עטלפי פירות, שנושאים אותו בלי לחלות בעצמם. ההתפרצות הגדולה ביותר שתועדה הייתה במערב אפריקה, מסוף 2013 עד 2016, עם 28,616 נדבקים ו-11,310 מתים, בעיקר בגינאה, בליבריה ובסיירה לאון. שיעור התמותה הממוצע של המחלה עומד על כ-50%, ובהתפרצויות שונות הוא נע בין 25% ל-90%.

שאלות ותשובות
+איך המחלה מתחילה?
בדרך כלל בחום, כאב גרון, כאבי שרירים וכאבי ראש, תסמינים שנראים בהתחלה כמו מחלה רגילה. לכן ההיסטוריה של הנסיעה חשובה כל כך: חום אצל מי שחזר מקונגו בשלושת השבועות האחרונים הוא סיפור אחר מחום בלי טיסה.
+יש חיסון לאבולה?
יש, לזן אחד. החיסון הראשון, ארבבו, אושר בארצות הברית בדצמבר 2019, והוא מגן מפני זן זאיר. בהתפרצות הנוכחית, של זן בונדיבוג'ו, אין עדיין חיסון מאושר. במחקרים הוא נראה יעיל כבר כעשרה ימים אחרי הזריקה.
+יש לאבולה טיפול?
לזן זאיר אושרו שתי תרופות מבוססות נוגדנים, Inmazeb ו-Ebanga. בנוסף, טיפול תומך מוקדם משפר משמעותית את סיכויי ההישרדות, בהשוואה לטיפול שמתחיל באיחור.
+מחלימים יכולים להדביק?
הנגיף יכול להישאר בזרע ובחלב אם של מחלימים במשך שבועות ואף חודשים, ולכן גם אחרי ההחלמה נדרשים אמצעי זהירות.

מי שכן חזר משם שומר את *5400 ליד הדרכון, גם אחרי שהתשובה מהמעבדה תצא.