Yet another מדריך לחיפוש עבודה

[tenen]

מי שמצוי בתקופת בין עבודות ורוצה גם לנוח קצת

שפשוט יגיד שהוא צריך לתת התראה של חודש או של כמה זמן שהוא רוצה לנוח למעסיק הקודם והופ יש לו חודש רק לנוח.
אני מסכים כאן עם ZASKE, זמן בין עבודות בזמן שמחפשים עבודה זה לא הזמן להיות בנופש, אתה רוצה נופש תגיד שאתה צריך חודש למעסיק הקודם ויהיה לך חודש של נופש אמיתי שגם תוכל להנות ממנו יותר משום שיהיה לך חוזה חתום ליום שאחרי.
&nbsp
8 שעות זה ממש לא יותר מדי לאדם שלא עובד, ביום שאתה בלי ראיונות ומחפש עבודה אתה עדיין צריך לקום באותה שעה בבוקר, להתעסק שעה שעתיים בשליחת קורות חיים, ולחשוב שזה יום עבודה רגיל רק שבמקום לעבוד אתה לומד.
&nbsp
זה לא הזמן להתחיל לבצע את כל חובות הבית כי אתה ממילא זמין יותר ולא הזמן להתחיל לצפות בתוכנית הטלוויזיה של 11 בבוקר שתמיד רצית לראות.
&nbsp

 

[choo]

למה אתה מציע לאנשים לשקר? זו טעות חמורה

&nbsp
מעבר לזה, אדם במקום עבודה לא באמת עובד 8 שעות ביום - לרוב הוא עובד *באמת* פחות מזה. לעומת זאת, בבית, כל שעה היא באמת שעה.
&nbsp
ודיברתי על מנוחה, לא על נופש. זה לא אותו הדבר.

 

[tenen]

באם יש לך הצעות יותר טובות אשמח לשמוע

שאתה בין עבודות אתה לרוב לא רוצה לעשות חודש נופש לפני שיש לך חוזה עבודה חדש.
1. אתה צריך לממן את הטיול והתקופה שאחרי ממקור הכנסה שעדיין לא ברור.
2. אתה צריך להיות זמין לראיונות.
&nbsp
אחרי שהתחלת לעבוד
1. אין לך ימי חופש לנופש של חודש.
2. כרגע התחלת, מי יאשר לך להעלם חודש? זה נראה לא טוב.
&nbsp
לכן הזמן היחיד שאני רואה בתור זמן לנופש למי שרוצה אחד כזה הוא בין החתימה שלך על חוזה חדש לבין התחלת העבודה.
אני לא מכיר מעסיקים שישמחו שהעובד שהם מגייסים היום יצא לחופש במקום לעבור חפיפה עם העובד אותו הוא מחליף ועוזב עוד שבועיים
&nbsp
באם יש לך דרך טובה יותר לבקש חופש אני אשמח לשמוע.

 

[eladts]

להתחיל צערכת יחסים בשקר

בד״כ מבטיח שמערכת היחסים הזו תסתיים מאוד מהר. רוצה לנוח חודש? פשוט תתחיל את החיפושים שלך לאחר חודש. למה לסבך דברים פשוטים?

 

[choo]

פשוט אמור להם שאתה מעוניין להתחיל עוד X זמן

&nbsp
לא צריך לשקר ולא צריך לתת תרוצים. ישאלו למה? אמור "כדי לקחת חופש רגוע ולנוח לפני שאני מתחיל לעבוד".

 

[tenen]

שלא אובן לא נכון

אני באופן אישי בתור רווק ללא ילדים ממש לא מפריע לי להגיד למעסיק שאני לא עובד ועדיין אני מוכן להתחיל לעבוד עוד חודש.
מבנה ההוצאות מול ההכנסות שלי מאפשר את זה.
&nbsp
למעשה זה מאפשר לי לא לעבוד גם חצי שנה כך שגם אם אפסיד עבודה זו או אחרת משום שמעסיק זה או אחר לא רוצה לחכות חודש אני לא ניזוק יותר מדי.
&nbsp
זוג ממוצע עם 3 ילדים ומשכנתא שמבנה ההוצאות שלו יותר קשה משלי כנראה לא יהיה מוכן לסכן מקום עבודה בשביל חודש נופש ולכן במקרה הזה נראה לי מובן יותר להגיד שצריך את הזמן בשביל ההודעה מראש.

 

[choo]

שוב הגישה האידיוטית המתרפסת?

&nbsp
זה נדיר שמעסיק לא יהיה מוכן לחכות חודש לעובד חדש. מספיק נדיר בשביל להתעלם מזה.

 

[tenen]

ואח"כ מגלגלים עיניים למעלה למה מתנהגים לא יפה כאן לאשת כ"א..

אתה יכול לא להסכים עם הגישה שלי וזה לגטימי
אבל לקרוא למשהו אידיוטי משום שאתה לא מסכים איתו?
אם אני הייתי אומר על משהו שאשת כ"א שהתארחה כאן אידיוטי אני בספק שהיית מסכים לניסוח שלי גם אילו היית מסכים לתוכן.

 

[choo]

כשמישהו מציע בעקביות לשקר - אי אפשר להגיב בסובלנות

&nbsp
כל כמה זמן אתה מציע פה לאנשים לשקר למעסיקים. ואתה חוזר על זה שוב ושוב, כבר מספר שנים.
בדיוק כמו שצריך להוקיע אלימות - צריך להוקיע תופעה מהסוג הזה.
כשפעם אחת אדם מציע לשקר, בהחלט אפשר להגיב על זה בנסיון להסביר לו למה הגישה שלו שגויה, ולנסות לשכנע (ואם תעקוב אחרי התגובות שלי בפורום - כשמגיע אדם חדש ושואל אם כדאי לשקר - אני מגיב בצורה הרבה יותר מינורית). כשאדם חוזר על זה שוב ושוב, ומנסה להפיץ את זה לאנשים אחרים - צריך לעצור את זה.

 

[choo]

מתנצל: טעיתי - אתה לא נוהג להציע לאנשים לשקר

&nbsp
לא יודע למה חשבתי שזה כך. סליחה. זו אכן היתה הפעם הראשונה שהצעת פה משהו כזה, והייתי צריך לבקר אותך על זה יותר בסובלנות.

 

[zaske]

אז שילמד 8 שעות ביום ברוטו

קח בוגרים למשל שמחפשים עבודה.
אתה מייעץ להם לנסות להרים איזו מערכת, להצטרף לקוד פתוח וכו' - הדברים האלה "גוזלים זמן" בטח כשאתה לא מיומן.
אני חושב ש8 שעות ביום פלוס מינוס זה סביר.

 

[choo]

"לכתוב קוד" בפרויקט קוהרנטי אחד, שונה מ"ללמוד"

 

[Nuke1985]

ברור שיש פה עניין של בחירה אישית

אבל אני חושב שאם מישהו לא מסוגל להשקיע בחיפוש עבודה 8 שעות ביום (עם כמות סבירה של הפסקות, נניח בממוצע 10-15 דקות כל שעה). אז אולי כדאי שיבחן את עצמו ואת הרגלי העבודה שלו בשביל לנסות להבין למה הוא לא מצליח לעשות את זה.

גם להתחיל להניח כמה כדאי או לא כדאי לך ללמוד לפי השערות לגבי כמה אתה מבוקש בשוק ייכול להיות בעייתי/מסוכן, לאנשים יש נטיה לפתח שאננות ולא להשקיע מספיק (כי הם לא מבינים כמה השוק תחרותי). מידת המוכנות וההשקעה בתהליך החיפוש ייכולה לקבוע באופן דיי דרסטי את איכות החיים שלך בשנים הקרובות.

אגב אצלנו היו אנשים שביקשו להתחיל מאוחר, זה דיי נפוץ והרושם שלי הוא שבדרך כלל מסכימים לזה.

 

[choo]

זו של שאלה של "מצליח", אלא של "כדאיות"

&nbsp
חיפוש עבודה עשוי לקחת זמן רב. להתעקש ללמוד כל יום הרבה שעות - עלול להביא אותך מותש לתחילת העבודה, ולפגוע בהצלחתך להשתלב בעבודה.
&nbsp
מעבר לזה, סוג הריכוז שנדרש בשביל לימוד הוא שונה מזה שנדרש בשביל לעבוד (לדעתי, לימוד דורש הרבה יותר ריכוז).
מעל לכמות שעות לימוד מסויימת ביום, האפקטיביות של הלימוד יורדת, והאפקטיביות של הלימוד בימים הבאים גם היא עשויה לרדת משמעותית. כמות השעות משתנה מאדם לאדם, ומתחום לימוד אחד לשני. לתת מספר ולאמר "זה המספר הנכון לכולם" - זו שגיאה.
&nbsp
לגבי "אנשים שביקשו להתחיל מאוחר" - בהקשר למה כתבת את זה? להתחיל מאוחר את מה?

 

[Nuke1985]

טוב, בתור מי שקרא לא מעט על הפסיכולוגיה של רגולציה עצמית

מה שנקרא self regulation. זה נכון שיש היום התייחסות ל"כוח רצון" כאל משאב מוגבל (תופעת הego depletion).

אבל חוקרים היום משויים משמעת עצמית לשריר , מה שאומר שככל שמפעלים יותר "כוח רצון", ככה מלאי הכוח רצון גודל (לכן כביכול דווקא כן כדאי לבן אדם להתיש את עצמו).

בנוסף לכך מחקרים הראו שיש דרכים פחות אפקטיביות להחזיר את המשאב הזה (כמו טלוויזיה ואינטרנט), ודרכים יותר אפקטיביות למלות את המשאב הזה (כמו מדיטציה ופעילות גופנית). אני אישית ייכול להעיד שמדיטציה ייכולה להעלות דרסטית את רמות האנרגיה.

אני לא מנסה להגיד שיש מספר קסם שכולם חייבים לציית לו. אני כן חושב שאם בן אדם מתקשה בתחום הזה יש מספיק כלים שייכולים לעזור לו. אם יבוא לפה בן אדם ויגיד שהוא לא מסוגל ללמוד יותר משעה ביום (ונניח שהוא לא עובד), אז גם לו לא תגיד "תנסה ללמוד יותר"? הרי גם שעה ביום זה סוג של מספר קסם. כמו בהרבה דברים בחיים לפעמים צריך לקבוע רף כלשהו שלא הגענו אליו ולנסות להגיע לרף הזה.

בקשר ללבקש להתחיל מאוחר, הכוונה היתה ללבקש להתחיל לעבוד אחרי שחתמת על חוזה (נניח חודש אחרי החתימה).

 

[choo]

אם אדם לא לומד ומוצא עבודה - תתעקש שילמד 8 שעות?

&nbsp
לגבי "כח רצון בתור שריר" - כח רצון הוא לא הפרמטר היחיד המעורב בלימודים. יש גם דברים כמו "כושר ריכוז" - ומה לעשות - אם יש אדם שיצליח ללמוד יותר לאורך זמן אם ילמד 4 שעות ביום מאשר אם ילמד 8 שעות ביום (בגלל אובדן ריכוז ויכולת קליטה) - אתה עדיין תתעקש שהוא ילמד 8 שעות ביום?

 

[Nuke1985]

איך ללמוד

בעיקר שאלו שאלות מהקורסים מבוא למדמ"ח, מבני נתונים ומבוא לאלגוריתמים , איפה שזה היה רלוונטי למשרה גם שאלו על חומר ממערכות הפעלה וארכיטקטורת מחשבים. מה שאני עשיתי בעיקרון היה לקרוא בוויקיפדיה על אלגוריתמים ומבני נתונים, וקראתי את ההרצאות של כמה קורסים (כשזה היה רלוונטי לסוג המשרה). ממליץ מאוד לקרוא את programming interviews exposed (הייתי קורא את השאלה, מנסה לפתור אותה במשך משהו כמו חצי שעה, ואז קורא את הפתרון). מה שטוב בספר הזה הוא שהוא מראה את תהליך ההגעה לפיתרון, מה שייכול לעזור לך ללמוד איך להגיע לפתרונות בעצמך. עדיף לא להסתפק רק בקריאה אלא גם לפתור בעיות (לא לומדים למבחן על ידי זה שרק קוראים פתרונות של אנשים אחרים). המטרה פה היא לשפר את הייכולת לענות על שאלות, ולא "לרמות" על ידי זה שאתה מכיר את השאלות (אתה “מרוויח” נקודות גם כאשר אתה מראה שאתה יודע איך לחשוב בהיגיון שאתה פותר בעיה). עוד דבר שהייתי עושה זה ישר אחרי שהייתי יוצא מראיון עבודה הייתי מתחיל לחשוב, ואז לרשום איזה טעויות עשיתי, ואיזה נושאים לא הצלחתי בהם, ואני צריך לעבוד עליהם (ודברים לשפר ולעבוד עליהם תמיד היו בשפע, עד הראיון האחרון) .

 

[Nuke1985]

פרוייקטים

תכירו את הפרוייקטים שלכם טוב, כולל למה זה טוב בכלל, מה הוא בכלל בא לפתור, תעברו על הקוד ותראו שאתם מבינים הכול, תוודאו שאתם מסוגלים לייצר דיאגרמת מלבנים של האובייקטים בפרוייקט. אני עשיתי מעין סיכום של הפרוייקט שלי שאני יוכל לעבור עליו יחסית בקלות ולזכור אותו. שווה גם לזכור ולרשום כל מיני בעיות או תקלות שהיו לכם במהלך הפרוייקט, ואיך התמודדתם איתם , וכמובן, כמה שהבעיות יותר קשות ומרשימות, ככה זה יותר טוב, ובכלל להפגין ידע זה טוב, אבל להפגין ידע שהמראיינים שלכם לא מכירים זה ממש טוב.

 

[Nuke1985]

תהליך הראיונות

רוב הראיונות דיי דומים, בהתחלה מנסים להרגיע אותכם עם סמול טוק (איך היתה הנסיעה, אתם מכירים מישהו שעובד פה, “ספר לי על עצמך” - תמיד אותם ארבע מילים בדיוק ...), מדברים איתכם על פרוייקטים מהלימודים ומתקילים אותכם עם דברים שזורמים מהשיחה על הפרוייקטים (שאלות בסגנון “איך תממש X” דיי פופולריות), נותנים לכם לפתור שאלות תיכנותיות או אלגוריתמיות או חידות. בגדול תנסו להפגין כמה שיותר ידע ולהגיד דברים חכמים (זה ממש לא הזמן להיות ביישנים …). לא רק מסתכלים על אם אתם מצליחים לפתור אלא גם על כמה בקלות אתם מצליחים לפתור, אז שווה גם לחזור על דברים "בנאלים" כמו התחביר של השפת תיכנות של המשרה שאתם מתראיינים אליה (לפעמים נותנים שאלות יחסית קלות שזאת המטרה שלהם). לפעמים אומרים לכם דברים שהם לא נכונים כדי לראות כמה אתם בטוחים בעצמכם , ולפעמים המראיינים סתם טועים (כמובן שאני לא ייכול לדעת בוודאות אם האנשים שטעו, עשו את זה בכוונה או לא, אבל התעקשו איתי על דברים שנראה לי שברור שהם לא נכונים, אז אני מניח שבאו לבדוק כמה אני מתעקש על דברים, ושאני עושה את זה בצורה כזאת שאני אהיה בן אדם שנעים לעבוד ולהתווכח איתו) .

 

[Nuke1985]

איך לחשוב

אחד הדברים שאתה שומע ממראיינים זה שהם רוצים לראות את דרך החשיבה, אני אנסה לתאר כמה היוריסטיקות לפתרון בעיות שהועילו לי, ולדעתי באמת עוזרות לפתור בעיות, כדי שזה גם ייעזור לכם לפתור בעיות, וגם אם לא תצליחו לפתור את מה שנתנו לכם, המראיינים יוכלו לראות שלפתור בעיות זה משהו שאתם יודעים לעשות. כמה הצעות:


--פשוט תנסו לנחש מה הפתרון ואז לבדוק האם הפתרון הזה נכון .
--תיקחו דוגמה קטנה לקלט של האלגוריתם ותנסו לפתור אותה "ביד", אחרי זה תנסו לתכנת את הפיתרון .
--תנסו לעשות סיעור מוחין, לזרוק סתם אסוציאציות שהבעיה מזכירה לכם , לדוגמה כל בעיה שאומרת איך לעשות משהו במינימום של "משהו" מזכירה לי את דייקסטרה.
--תנסו להנמיך את העומס הקוגניטיבי, לפני כמה שנים יצא מאמר דיי מפורסם שטען שהבן אדם הממוצע ייכול להחזיק בין 5 ל9 פריטים בזיכרון לטווח קצר, כמה הטענה הזאת מדוייקת או נכונה זה לא העיקר, אבל מה שחשוב להבין זה שהזיכרון לטווח קצר הוא מאוד מוגבל , לכן אנחנו בין השאר לא מסוגלים לעשות בראש תהליך הסקה לוגי שכולל מעל מספר קטן של צעדים (כביכול 9 לפי המאמר שציינתי), אז כאשר אתם פותרים בעיה תרשמו מסקנות עיקריות ובעיות עיקריות שאתם מנסים לפתור.
--לחלק ולכבוש- אתם מכירים את הטכניקה הזאת מהלימודים, קרה לי יותר מפעם שנתנו לי לפתור בעיה תיכנותית בראיון אז היתי מתחיל לכתוב, ואם היה משהו שלא ידעתי איך לעשות הייתי כותב קריאה לפונקציה, ואחרי שהייתי מסיים לכתוב את הקוד העיקרי הייתי משלים את הפונקציה.
--להסביר לעצמכם מה הבעיה (טוב בעיקר כאשר אתם תקועים ומבולבלים, בשביל לעשות סדר בראש), יש איזה סיפור ששמעתי על איך באוניברסיטה כלשהי לאחד המרצים היתה בובה בכניסה למשרד, והיתה צריך להסביר לבובה את הבעיה לפני שאתה ניגש למרצה … (חפשו גם בגוגל "rubber duck debugging” שזאת טכניקה דומה שאני משתמש בה גם עכשיו שאני עובד).
כמובן שזה שקראתם פה את הרשימה הזאת לא ייגרום לכם לעשות את הדברים האלו, אתם צריכים קודם ללמוד מניסיון שהטכניקות האלו באמת אפקטיביות, ולהגיע למצב שאתם זוכרים אותם ואפילו מפתחים תחושה של מתי כדאי לנסות מה (כלומר אתם צריכים לפתח הרגלים חדשים). לכן לדעתי כדאי תמיד לפתור בעיות, ולא רק לקרוא חומר תיאורתי. הבעיה לדעתי בהשתתפות בפרוייקט קוד פתוח או פרוייקט עצמאי היא שזה לא מכין אותך מספיק טוב לענות על שאלות שמראיינים שואלים (לפחות שאתה בוגר חסר ניסיון), שדורשות בעיקר מיומנויות בפתירת בעיות, וידע תיאורתי במדעי המחשב. כמובן שהרשימה שנתתי פה היא חלקית, לכן אני ממליץ אחרי שאתם פותרים בעיה מסוימת לקחת כמה זמן בשביל לחשוב איך פתרתם את הבעיה, ואיך הייתם יכולים לפתור אותה טוב יותר, וכמובן אם אתם יכולים ללמוד עוד טכניקות ממקורות אחרים (כמו ספרים, אנשים, או האינטרנט) זה יכול לשפר משמעותית את הסיכויים שלכם לצלוח את הראיון.