Yet another מדריך לחיפוש עבודה

zaske

New member
לא בושה להשתמש ב secondary storage device בזמן הראיון, כדי

להתגבר על בעיית הזכרון הקצר.
כמובן שלא צריך להגזים.
secondary storage device בראיון הוא לא הסמארטפון שלכם, אלא הלוח , ואפילו קובץ notepad שאתם יכולים לפתוח בצד כשאתם פותרים מבחן מעשי (סליחה, לאנשי הלינוקס - תשתמשו ב vi )
 

Nuke1985

Active member
התנהלות בזמן הראיון

אני ממליץ לחשוב בקול רם, למרות שזה גרם לי לפלוט שטויות רציניות שהיו חלק מהסיעור מוחין, וייכול להיות שעשו רושם לא טוב, אבל לי זה יותר קל מאשר להתחיל לחשוב מה כדאי או לא כדאי לי להגיד במהלך תהליך פתרון הבעיה. הייתרונות בלחשוב בקול הם שהמראיינים ידעו מתי אתה נתקע, וזה נותן לך הזדמנות להראות ידע וייכולת. כאשר בונים את האלגוריתם חשוב לבדוק מקרי קצה, ואם יש כמה גישות לפתרון יש לציין את היתרונות וחסרונות של כל גישה (סיבוכיות זמן ומקום, לוקליות של הגישה לזיכרון, קריאות ומודולריות, דברים כאלה …). כאשר אתם מדברים שימו לב לזה שלא מפרשים בטעות את מה שאתם אומרים בצורה שאתם לא רוצים שיפרשו (לדוגמה שדיברתי על איזה תפקיד שלא נראה לי מעניין הבהרתי שאני לא מכיר אותו ולא יודע מה עושים בו באמת), שווה להסתכל על המראיינים, ועל שפת הגוף שלהם בשביל לנסות לקלוט מה הם חושבים באמת (אם הם עושים לכם פרצוף בגלל משהו שאמרתם, שווה להבהיר את מה שנאמר כדי שלא יווצר רושם מוטעה) .


תנסו להירגע (אני יודע שהעצה הזאת מועילה בערך כמו העצה “תהיו מאושרים”), ולהתנהג כמו שאתם מתנהגים ביומיום. למרות שהראיון הוא מבחן טכני, אנשים גם רוצים לעבוד עם אנשים שכיף להם לעבוד איתם, אז למרות שאני מדגיש את הצד הטכני, לכימיה עם המראיין יש משקל לא קטן. מומלץ להעדיף שפה חלשה כדי לא לצאת יותר מדי מעצבנים (“לדעתי", “אני מאמין/מרגיש ש", וכ"ו). תנסו להיות חביבים ולחייך (גם לזרוק כמה בדיחות ייכול לא להזיק, אבל שיהיו מצחיקות), ובכלל תנסו לא לעשות משהו שעלול להתפרש כרגש שלילי כלשהו (כעס, תיסכול, פחד). אם אתם צריכים להסביר משהו אז תסבירו טוב (תשתמשו בשירטוטים, תדברו לאט וברור, תשאלו אם הם הבינו ואם לא אז לשאול מה לא ברור ). אני ממליץ לעשות קצת מחקר על החברה לפני הראיון, תקראו על החברה (באתר שלה ובויקיפדיה), המוצרים שלה, וכל מני פרטים שמופיעים בתיאור של המשרה.
 

zaske

New member
עצת החיוך שווה זהב

מרואיין קפוא יכול לייצר תחושות לא נעימות אצל המראיינים. גם המראיינים הם בני אדם ולא רובוטים. לא תמיד מצליחים לבודד החוצה את הדברים ה"לא מקצועיים" (בהמשך לדיון של "למה צרך סיגי").
אגב, זו אחת הסיבות לדעתי שבגללה בהרבה חברות שניים מראיינים ביחד מועמד.
 

Nuke1985

Active member
אז, כל שכתבתי פה נכון? יש דברים חשובים שלא ציינתי?

אני מאוד אשמח לשמוע הצעות לשיפור, גם כי זה יכול לעזור לאנשים אחרים, וגם כי אני יכול ללמוד מזה בעצמי.
 

choo

Active member
מהמקלדת שלך לכל המרואיינים! כמה הערונות:

&nbsp
א. לגבי נושאי ראיונות - יש נישות שתתמקדנה בעוד קורסים. לדוגמא, בחברות תקשורת עשויים לשאול אותך על נושאים ממערכות ספרתיות (אלגברה בוליאנית, מכונות מצבים).
&nbsp
ב. לגבי "תשאלו אם הם הבינו ואם לא אז לשאול מה לא ברור" - זהירות מיצירת אנטגוניזם. עדיף לנסח את זה בסגנון "האם הייתי ברור?" ולא "האם הבנת?".
&nbsp
ג. לגבי הפגנת פחד - אם אינך יכול להסתיר את זה - לפעמים עוזר לדבר על זה בעצמך (לא צריך לאמר "אני מפחד" - בהחלט אפשר לאמר "יו, אני מתרגש"). אם יוצרים אמפטיה אצל המראיין, בהנחה והוא בן אדם נחמד, הוא עשוי לעזור לרכך מעט את הסיטואציה. לגבי סיפור בדיחות - לא להגזים עם זה - אתה לא רוצה להיתפס בתור "הליצן ההוא".
 

אילן די

New member
אני לא כל כך מסכים עם הקביעה שחיפוש עבודה הוא תהליך לא נעים

אני אישית די נהנה מהתהליך. אני חושב שיש עוד כמה מוזרים כמוני.
 

TotalCommnader

New member
אני חושב שלהרבה, אפילו לרוב זה לא נעים.

לא שלא היו פעמים שלא נהניתי. לא שלא היו פעמים שלא נהניתי מהאתגר.

אבל חיפוש כמעט תמיד מלווה בלחץ. זה כמעט תמיד אחת האפשרויות הבאות:
א. לפעמים זה אחרי פיטורין וחשש מהעתיד, מפשרה ותוך פגיעה מסוימץ בבטחון העצמי.
ב. לפעמים אחרי הלימודים לוקח זמן למצוא.
ג. חוסר שביעות רצון ממקום נוכחי (גם אם "מיצית" או אתה רוצה לשפר). חשש שהמקום הנוכחי יגלה את זה. "קוצים בתחת" לעזוב.

ובכל מקרה נדרשת השקעה גדולה של זמן, כסף ומאמץ (אני הייתי גמור מרוב מאמץ אחרי כל ראיון), כשאתה יודע שאת רוב הראיונות לא תעבור.

וזה בלי לדבר על מקומות שהתהליך או המראיינים לא ממש בסדר...
 

TotalCommnader

New member
הבנת הפוך. לא נהנה מהחיפוש. אבל מדי פעם אתגר טוב זה נחמד

במיוחד אם הרגשת שהלך לך טוב
 

TotalCommnader

New member
וכל מעבר הוא הימור. אתה לא יודע כמה תצליח, תהיה מוערך, תסתדר

עם הצוות המשימות והבוס, וכמה תאהב את מה שאתה עושה.

וכל מעבר דורש הסתגלות עקב שינויים לא קטנים
 

zaske

New member
אני נהנה כשהשאלות מאתגרות

גם אם אני לא מצליח, אני נהנה.
לא תמיד זה חייב להיות משהו שפעם ראשונה אני נתקל בו.
אני אישית לא זוכר בעל פה את המימוש של RW lock. קיבלתי בראיון בחברת סטרטאפ לממש אותו בפסודו קוד. לקח לי בערך רבע שעה, אבל היה נכון.
אחרי זה באותה חברה ביקשו ממני לתכנן מערכת לוגים מבוזרת עם כל מיני רמות היררכיה בין האתרים השונים.
זה היה מעניין.
לממש בפסודו קוד object pool - פחות מעניין (זה היה בחברה אחרת).
 

zaske

New member
לא לפספס שאלות מתנה

כן, גם אחרי 10 שנים עלולים לבקש מכם להפוך רשימה מקשורת. בא לכם להתחיל לשחזר את הפתרון?
מילא להתחיל לשחזר RW lock (או לממש, אני לא חושב שרואים את האלגוריתם שלו בקורסים בתואר, אלא רק מציינים מה הוא עושה). אבל ליפול על מימוש object pool או איזו פונקציה של מחרוזות - זה חבל.
 

zaske

New member
אגיב נקודתית לכל פוסט

אבל זו התעללות מה שאתה עושה.
פיצ'ר העריכה ממש נדפק לדעתי מבחינת ביצועים.
אגב, אני בזמנו כתבתי מדריך, אבל אולי הוא יותר מתאים לבוגרים, חבר'ה בתחילת דרכם, אם כי חלק מהדברים שכתבת מופיעים גם שם.
 

Nuke1985

Active member
חייב להודות, אני עדיין חושב שלחלק לחלקים זה רעיון פנטסטי

למרות שגם אתה (ועוד מישהו במסרים), התלוננתם על החלוקה.

כתבתי בערך 2200 מילים (העתקתי את זה מקובץ office לפה), אם זה היה מאמר אחד גדול אני חושב שהרבה פחות אנשים היו קוראים אותו (תסמונת הTL;DR), ובגלל שתפוז מסמן איזה פוסטים כבר קראת יותר קל לקרוא את זה בחלקים (תחת קצב קריאה של 150 מילים בדקה זה אומר שלוקח רבע שעה לקרוא את הכול, אז כנראה שיהיה אנשים שיהיה להם יותר נוח לקרוא את זה ביותר מישיבה אחת), בנוסף לכך אנשים ייכולים לקפוץ רק לחלקים שמעניינים אותם ולקרוא רק אותם (או שלקרוא אותם, לראות שכתובים שם דברי טעם, ובגלל זה להחליט לקרוא עוד קטעים).

אני חושב שחלק מהקושי פה הוא זה שמדובר במשהו לא שיגרתי, זה אנלוגי לזה שמשתמשים מתלוננים על זה שמשנים להם את ההמשק משתמש גם אם השינויי הוא לטובה.
 
למעלה