oh the Irony (קצת ארוך

[TakeCtrl]

יש הרבה מאוד דברים שאחרים רואים כפשוטים שעבורי הם לא..

אני לא מתגאה בזה כמו שchoo חושב , פשוט נמאס לי להתנצל על זה. אם זה הופך אותי לעובד היי-טק אלא מתחזה או יצור יותר נחות, אני יכול לחיות עם זה.
אילו הייתי צריך לשפוך את כל מה שאני יודע היום לתוך ספר ואח"כ לקרוא אותו, הייתי פורש חצי שעה אחרי הדף השני.. (כי רק אז הייתי קולט כמה זמן באמת ריחפתי..)

 

[יבגניי34]

זה לא הופך אותך ל״מתחזה״ או ״יצור נחות״ אבל זו נכות משמעותית

נראה שאתה רומז שקשה לך ״להשלים חומר תיאורטי״. אני חושד שאילו הבלים. ההבדל בין לקרוא קוד של אחרים, תיעוד של ספרייה, או ״ספר על סיבוכיות״ כמעט לא קיים.

אם אתה יודע לקרוא אנגלית ומסוגל להתרכז, אתב יכול ללמוד את הבסיס של סיבוכיות.
אם קשה לך עם קריאה - תראה ביוטיוב, או בקש מחבר שיסביר לך.
רק אל תספר לעצמך שזה ״לא משנה״. זה כן.

 

[TakeCtrl]

ועוד איך יש הבדל... אם אי-פעם אני קורא ספר אני קופץ קודם

לקוד קיים כי זה מעביר אותי למצב "אקטיבי" אני מנסה לחשוב ולעקוב אחרי הקוד, עד לתוצאה שאמורה להגיע, ורק אח"כ אני מרפרף על התיאור באנגלית לפני כן, כי הפוך זה לא יעבוד,
איבדת אותי במסוגל להתרכז :..
אתה חושב שהייתי מסוגל לבנות לעצמי אופניים חשמליים ב1500 וואט רק מלקרוא ספרים?
hell no, אפילו עכשיו כשאני מנסה לבנות לעצמי סוללה חדשה, אע"פ שיש כבר ספרים בנושא (אפילו ספר אחד מעולה ממחבר ישראלי), יש לי ארגז לא קטן מתחת לשולחן לניסויים, כי אפילו מושגים פשוטים בחיבור סדרתי ומקבילי , ואיך הם מושפיעים על חיבורי סטרפים, אני צריך דוגמאות.
אני לא מסוגל לקרוא חומר תיאורטי לכמה שניות בלי לראות אותו מיושם בשטח..שנייה אח"כ. אפילו בyoutube אני קופץ בנקודות שונות.
&nbsp
מי אמר שזה לא משנה? בהחלט אמרתי שזה משנה.
&nbsp

 

[user32]

זה ככה אצל הרבה אנשים

כשאני בוחן שפה או ספריה חדשה אני מתחיל מלהריץ דוגמאות ואחר כך קורא את התיעוד בדרך כלל בהקשר לדברים שנתקלתי בהם בקוד.
אם אני רוצה ממש להשיג שליטה אני קורא חומר רק אחרי שאני מרגיש שאני שולט ברמה בסיסית ואז החומר הרבה יותר ברור ומתקשר לי למציאות.
הרבה אנשים נוהגים כך, למרות שיש לי הרבה ריספקט לאלה שמסוגלים לקרוא ספר שלם על פיתון כמו שקוראים הארי פוטר ואחר כך אפילו לזכור את רובו.

 

[vinney]

לא צריך אנגלית אפילו

יש מלא ספרים בעברית. את "אלגוריתמיקה" של דוד הראל כבר הזכירו פה, זה ספר מצויין. את קורמן תירגמו לעברית (את שני הספרים אפשר לקנת בחנות הספרים של האו"פ, או לחפש בספריות). בשביל להבין מתמטיקה אפשר לקנות את ספרי הקורס של "אשנב למתמטיקה" - כתובים בעברית קלה להבנה, ולא חסר סטודנטים שבשמחה יפתרו מהם תמורת כמה שקלים.
&nbsp
ממש לא צריך אנגלית בשביל הרקע הבסיסי.

 

[משורה]

ממש כדאי לך לקרוא את הספר "אלגוריתמיקה" של דוד הראל

הוא פרופסור מהטכניון בעל שם עולמי. אבל הספר מתאר בעברית פשוטה את הבסיס התיאורטי של מדעי המחשב (כולל סיבוכיות) בלי כל התרגילים וכמעט בלי מתמטיקה.
זה ישלים לך לפחות את עולם המושגים. חוץ מזה שזה סתם ספר נחמד ומעניין.

 

[vinney]

מכון ויצמן, כמה שזכור לי

אבל הספר אכן מצויין.

 

[משורה]

אתה כמובן צודק - מכון ויצמן. טעות מקלדת.

 

[danieln24]

וגם מצחיק בטירוף

לחנונים
זכור לי הדיאלוג עם הצ׳אט בוט בסוף הספר. קורע

 

[vinney]

למה אתה צריך תואר בשביל לענות על שאלות סיבוכיות?

הרי לא מבקשים ממך להוכיח בצורה מתמטית את הסיבוכיות עד כדי מקדמים. כל מתכנת בר דעת צריך להיות מסוגל לנתח ולהסביר את הסיבוכיות של האלגוריתמים שלו, לפחות ברמת ניפנופי ידיים. אז כן, אם אתה אומר "יש לי 20 שנות נסיון ואין לי מושג על מה אתה מדבר כשאתה מדבר על O משהו" - יסתכלו עלייך מוזר.
.

 

[הפרבולה]

כי לומדים את זה בד"כ במסגרת לימודי תואר אקדמי

 

[יבגניי34]

Another thing you learn is what improper transposition is

p ⇒ q
Therefore
¬p ⇒ ¬q

 

[הפרבולה]

אי אפשר לענות מה זה סיבוכיות מבלי ללמוד את הנושא

ולא קל ללמוד את זה בלי רקע מתמטי שמקבלים בד"כ בלימודי תואר אקדמי.

 

[user32]

אפשר להתחיל מלקרוא את זה (גם לTakeCtrl)

https://he.wikipedia.org/wiki/סיבוכיות

וזה אפילו בעברית.

אחר כך צריך לעבור על שאלות מראיונות עבודה כדי להכיר את הסיבוכיות של בעיות קלאסיות. למשל חיפוש איבר במערך או חישוב כל הצעדים האפשריים במשחק שחמט ב50 מהלכים קדימה (עץ משחק).

 

[הפרבולה]

כן זה אולי התחלה טובה להכיר את המושג "סיבוכיות" אבל עדין

יש שם מושגים מתמתיים שגם צריך להכיר אותם עוד לפני שעוברים על שאלות מראיונות עבודה כמו: פולינומי, פולילוגריתמי, לוגריתמי, מעריכי, עצרתי ....

 

[bismark1]

סטודנט בדרך כלל נתקל לראשונה בסיבוכיות בסמסטר הראשון

כשהוא לומד מבוא למדמ"ח - בשביל להבין בגדול על מה מדובר ולתת תשובה מקורבת על השאלה "בכמה גדלה כמות החישובים שהפונקציה שלי עושה כשהקלט גדל?" מספיקה מתמטיקה ברמה תיכונית + כמה דוגמאות.

 

[vinney]

בתואר ראשון מלמדים איך לחשב סיבוכיות ברמה מדויקת ולהכויח למה החישוב נכון. בשביל לנפנף ידיים מה זה פולינומיאלי ומה זה אקספוננציאלי לא צריך שום תואר ושום מתמטיקה מעבר ל3 י"ל תיכון.

 

[vinney]

אז... אי אפשר ללמוד לבד?

קורמן זמין לכל, לא? לא למדת תואר אז זהו, שכחת איך לקרוא?
&nbsp
&nbsp

 

[הפרבולה]

בסדר , אז בכל מקרה צריך ללמוד את זה במסגרת כלשהיא או לבד.

 

[ipv6]

מגיע לך סחטיין על הכנות

אבל ההודעות שלך, גם הפוביה מ-git וגם ה-"לא עשיתי תואר אז אני לא יודע סיבוכיות" עושות רושם רע ולדעתי אתה עלול להפסל על זה בראיונות פוטנציאליים אם תגיד בע"פ את מה שכתבת פה.

כמו שמשהו (יוזר?) כתב בשרשור, ברב המוחלט של המקומות לא יבקשו שתוכיח סיבוכיות באינדוקציה אלא ירצו לראות שאתה מבין שואריאציה כזאת או אחרת על חיפוש בינארי עדיפה ממעבר לינארי על כל הקלט בשביל למצוא איבר, נניח. גם במקומות הקפדניים ביותר, יספיק לרב נפנופי ידיים והסבר אינטואיטיבי במקרה הרע איזו נוסחת נסיגה או משהו שהוא לא בשמיים.
מהצד השני "אני לא יודע סיבוכיות כי בחיים לא למדתי לתואר" לא נשמע טוב..

אם אתה לא יודע להתמודד עם הדברים האלה לרמה שתדע להתראיין בצורה אינטלגנטית, זה יוצר ספק גדול באשר ליכולת שלך להתמודד עם מערכות מורכבות ולא מתועדות וקיימות לא מעט כאלה בתעשיה.

גם git זה בסוף כלי שלא צריך להיות גאון כדי לגרום לו לעשות את מה שאתה רוצה. הייתי נזהר מלהציג את זה כאיזה אתגר או סוגיית קשה שטרם פתרת.