נאסרי זו ממש לא הבעיה, זה אחד התסמינים
ברגע שסמיר נאסרי וססק פברגאס הגיעו לארסנל, הם היו רחוקים מאוד מהשחקנים שהם היום. ועדיין, כשהם הגיעו ארסנל הייתה קבוצה שנלחמה על התארים, קבוצה שבה היו עדיין שרידים מעונת ה-invinicibles, קבוצה שהייתה בה תקווה לשחקן כמו פברגאס לזכות בתואר. מאז, התהליך שארסנל עברה הוא שלושה צעדים גדולים אחורה. היום לנאסרי ופברגאס אין סיכוי לזכות בתואר; שחקן גדול כמו רובין ואן פרסי מגיע לגיל 28 ללא תואר ב-7 שנים בהם הפך מכשרון שנוי במחלוקת לחלוץ נהדר - מי מבטיח שהוא יחכה לך? ; כשרון נהדר כמו ג'ק ווילשר מחויב לארסנל, אבל אם הוא ימשיך להשתפר הוא יגיע לשלב בו הוא ישאל את עצמו האם הוא רוצה להיות בארסנל כשמסביבו עוברים צעירים, נמכרים כשחקנים בשלים וחוזר חלילה, או שיעדיף ללכת ל, נאמר, ריאל מדריד ולהלחם על תארים? זה טבעי לחלוטין, וקרה גם בליברפול (אלונסו, מסצ'ארנו, טורס) - אבל בעוד שאצלנו הבעיה הייתה בעלים שלא נתנו כסף, אצל ארסנל הבעיה היא מנג'ר שיש לו המון כסף ובוחר שלא להשתמש בו. אני לא מבין לאן אתה חותר עם ההשוואות הללו לאברמוביץ' ושייח מנסור מצד אחד ולוולנסיה מצד שני. ארסנל גם כן לא ממומנת ע"י ההסתדרות או תנועת בית"ר...סטן קרואנקי הוא איש עסקים שמחזיק בקבוצות MLS, NFL, NHL ו-NBA ובעוד עשרות עסקים משניים. אלישיר אוסמאנוב הוא גם כן אייל הון ממש לא עני. שני האנשים שמחזיקים במניות של ארסנל (מלבד החלק של האוהדים) עשירים לא פחות מדניאל לוי, ג'ון הנרי והגלייזרים. לארסנל יש כסף לחיזוק - גם בלי להכנס לחובות, ובלי להכנס לפוטבול מנג'ר - ונגר יכול לקנות שלושה שחקני וורלד קלאס לבחירתו: סניידר, האזארד, האלק, זה לא משנה. במצב כזה, גם לא תצטרך לרדת על הברכיים בשביל סמיר נאסרי. הוא פשוט יעדיף להשאר אצלך ולזכות בתארים בלונדון במקום במנצ'סטר. ההשוואה לולנסיה טיפשית וחסרת כל קשר למציאות. היא נכנסה להרפתקה כלכלית מסוכנת ויצאה ממנה בשן ועין. ועם זאת, ארסנל היא מותג שיווקי גדול בכמה רמות מולנסיה; לארסנל יש איצטדיון מהגדולים בעולם ומחירי הכרטיסים למשחקי הבית שלה הם הגבוהים באנגליה (וכפועל יוצא, גם באירופה?); יש לה בסיס אוהדים מקומי ובינלאומי גדול פי 10 מולנסיה, שמאפשר לה להכניס הרבה יותר ממרצ'נדייז, מסעות ראווה לאסיה שונגר עורך בקיץ וכו'. למה שלא תשווה את ארסנל לדוגמא בגודל שלה....למשל, מנצ'סטר יונייטד? יונייטד גם כן נמצאת בחובות, והיא מחזירה אותם בהדרגה. היא הצליחה להיות הראשונה בעולם הכדורגל לתפוס את הפוטנציאל הגלום בעסקי מחירת החולצות וכו', והייתה הראשונה בפרמייר-ליג להרוויח סכומים משמעותיים. גם כיום, העובדה שהיא בחובות לא מפריעה למנג'ר שלה לרכוש שחקנים ברמה גבוהה, לשפר את הסגל שלה, להילחם על השגת המטרות הספורטיביות שלה ובו זמנית להחזיר את החובות. היא רחוקה הרבה יותר מארסנל מסכנת פירוק, למרות שהיא נמצאת בחובות. הסיבה לכך שהיא שומרת על מעמדה כמועדון כדורגל תחרותי, מכניסה הרבה יותר מארסנל בזכות ההישגים הספורטיביים שלה, ונשארת רלוונטית הרבה יותר מארסנל בכל מה שקשור לכסף גדול. ואחרי שרואים את כל זה, איך יכול להיות שהכרטיס הזול למשחק בית באולד טראפורד יעלה לי 28 פאונד וכרטיס זהה באמירייטס יעלה לי 34 פאונד? יורקים לכם בפרצוף, אתם חושבים שזה גשם.
