המתבגרות שלי לא מעשנות ושונאות שמעשנים לידן, ממש סובלות. אני מעשנת לעיתים רחוקות, משתדלת לא בבית גם כדי לא לתת דוגמה שלילית (כן, לדעתי לעשן זה שלילי, אפילו שאני עושה את זה בעצמי) וגם כדי לא לפגוע בהן.
שבתו לא מעשנת, אני ממליץ שלא להתעטות באופוריה ולבדוק סימנים מעידים קטנים ! כמו - לא שיניים צהובות, כי כולם מצחצחים פעם/יים ביממה. אלא צהוב בחריצים שבין השיניים !
אחת מהן אפילו בחרה לעזוב "בית חם" שזה מעין מועדון לנערות מטעם הרווחה שהבת הייתה זכאית לשהות בו פעמיים-שלוש בשבוע. זאת הייתה כבר השנה השנייה והיא ציפתה כל כך לתחילת הפעילות ואז גילתה שרוב הבנות שם מעשנות וזה מאוד הפריעה לה. עשינו שיחה עם עו"ס הבית ואחרי שהובהר שאין אפשרות לדרוש מהבנות ההן להפסיק לעשן שם הבת שלי פרשה מהמקום. כשהן מגיעות הביתה עם ריח של סיגריות בשיער הן ממש מתלוננות ומעירות לחבר'ה שלהן שלא יעשנו לידן.
תלמידת כיתה י'. בני הגיל שלה ביישוב הם כחמישים נערים ונערות. לטענתה מבין הבנות אף אחת לא מעשנת. מבין הבנים - 3 מעשנים בקביעות, ולפחות מחצית התנסו בעישון או מנסים מדי פעם.