לא להחזיר בשום פנים ואופן
לכי על זה עד הסוף. תעשי שיחת מוטיבציה לבעלך בתור התחלה ותרתמו לנושא הזה, תגדירו שבועיים שבהם יהיה לא פשוט, אבל זה פרוייקט והמטרה שלכם לעזור לו לעבור את התקופה הזו, ואז להפטר מהבעיה הזו אחת ולתמיד. אם בפעם השניה תחזירי לו חיתול תשלחי לו מסר ממש גרוע לחיים של ותרנות וחוסר עמוד שדרה, וזה יתנקם גם בכם (בצורה שהוא יסתכל עליכם) , וגם בו, כי ילדים לומדים מההורים, והוא יהפוך בעצמו לותרן. לא יודעת מי אמר לכם לא לקחת אותו לשירותים אלא לחכות שהוא יגיד, לדעתי זו טעות. את הגדול גמלתי בגיל שנתיים וחצי, ולקח סופ"ש אחד בלבד, עם הרבה נחישות. כל חצי שעה הלכנו לעשות פיפי, וקקי מתי שהיה, ואז לאט לאט הוא הבין לבד את הפואנטה והמשיך בעצמו. כמובן שאם זה ממש מתיש, אפשר לשלב את שיטת הפרסים, שאני לא מתה עליה, אבל במקרים כאלה הוא לא באמת יתרגל לכך שיש פרס אחרי כל פיפי בשירותים, וכן יש לזה סוף, אז זה בסדר. להגדיר שמרגע מסויים בכל חצי שעה הולכים לעשות פיפי בשירותים, ועל כל כמה פעמים שאין פיספוסים או כלום, הוא מקבל משהו קטן. אחר כך להפוך את זה לפעם בשעה ולאמר לו שאם הוא מרגיש שיש פיפי בין לבין, הוא צריך לבד ללכת לעשות פיפי מיוזמתו, ואם ככה שלוש שעות הוא עובר יפה בלי בעיות, עוד פרס קטן, עד שמגיעים למצב שבו אתם כבר לא צריכים בכלל להיות מעורבים. יצא לי אולי קצת מבולגן, כי אני במקביל עם הקטנה ובטלפון, אז מצטערת, בכל מקרה, שנסו מותניים, והפשילו שרוולים, אבל אל תוותרו