אני בספק רב אם מי שכתב
שם "עתיקה" מבין את הדקויות הללו בין מסורתית לעתיקה . . . ויש יתרון גדול ב"הנמכה" הזו - הרפואה המערבית הפכה למה שהיא היום בזכות אנשים שחקרו וערערו על הידע המסורתי שהתקבל מגלינוס , היפורקרטס וכו'. אם גלילאו לא היה מערער על הידע המדעי שהובן מהתנ"ך עדיין היינו חושבים שהשמש מקיפה את כדור הארץ. הגדולה של המדע , היא שהוא נתן את היכולת לכולם לחקור ולערער על מוסכמות , בתנאי שיש בידך ראיות מספיקות. ואתה לא חייב להיות איזשהו "מאסטר" בשביל זה. זו נקודה חולשה של הרפואה הסינית לעומת המדע , שהרפואה הסינית היא בראש ובראשונה מסורת. מסורת נוטה "להתקבע" וזה לא משנה איזה מסורת (כולל יהדות) . מי שיבוא לערער על משהו במסורת יגידו לו "מי אתה בכלל ?". לעומת זאת ,במדע , הדור החדש הורס תמיד את מה שחשבו בדור הקודם. הידע המדעי משתנה כל הזמן , וכך יש התקדמות מהירה הרבה יותר - כך הגענו עד הלום ואנחנו מקשקשים באינטרנט. למרות זה , יש דרך אחרת של חקירה השונה מהדרך המדעית והיא "פיתוח תחושות". אין לי ספק שהסינים הגיעו לידע שלהם כך (לפחות בתחום הדיקור). הם למדו לחוש את הצ'י והמרידיאנים וכתבו את הכל. גם המטפלים הטובים ברפואה סינית שאני מכיר עובדים בעיקר עם החושים שפיתחו (חוש לדופק , אינטואיציה וכו') דרך שנות נסיון ארוכות. אני חושב שאפשר לבצע "קיצור דרך" בשיטת הלימוד המסורתית , להתמקד בעיקר בפיתוח תחושות וזה מביא אותנו יותר במהירות ליכולות גבוהות. מדען משתדל להיות "אובייקטיבי" אך מטפל טוב לדעתי בא ממקום "סובייקטיבי" - מרגיש את המטופל ובהתאם להרגשה שלו מבצע טיפול. וככל שהוא מרגיש יותר הוא טוב יותר. וזה יתרון גדול של הדרך של הרפואה ההוליסטית לסוגיה לעומת הדרך המדעית - זה טיפול מותאם אישית וממוקד מSHEN לSHEN.
שם "עתיקה" מבין את הדקויות הללו בין מסורתית לעתיקה . . . ויש יתרון גדול ב"הנמכה" הזו - הרפואה המערבית הפכה למה שהיא היום בזכות אנשים שחקרו וערערו על הידע המסורתי שהתקבל מגלינוס , היפורקרטס וכו'. אם גלילאו לא היה מערער על הידע המדעי שהובן מהתנ"ך עדיין היינו חושבים שהשמש מקיפה את כדור הארץ. הגדולה של המדע , היא שהוא נתן את היכולת לכולם לחקור ולערער על מוסכמות , בתנאי שיש בידך ראיות מספיקות. ואתה לא חייב להיות איזשהו "מאסטר" בשביל זה. זו נקודה חולשה של הרפואה הסינית לעומת המדע , שהרפואה הסינית היא בראש ובראשונה מסורת. מסורת נוטה "להתקבע" וזה לא משנה איזה מסורת (כולל יהדות) . מי שיבוא לערער על משהו במסורת יגידו לו "מי אתה בכלל ?". לעומת זאת ,במדע , הדור החדש הורס תמיד את מה שחשבו בדור הקודם. הידע המדעי משתנה כל הזמן , וכך יש התקדמות מהירה הרבה יותר - כך הגענו עד הלום ואנחנו מקשקשים באינטרנט. למרות זה , יש דרך אחרת של חקירה השונה מהדרך המדעית והיא "פיתוח תחושות". אין לי ספק שהסינים הגיעו לידע שלהם כך (לפחות בתחום הדיקור). הם למדו לחוש את הצ'י והמרידיאנים וכתבו את הכל. גם המטפלים הטובים ברפואה סינית שאני מכיר עובדים בעיקר עם החושים שפיתחו (חוש לדופק , אינטואיציה וכו') דרך שנות נסיון ארוכות. אני חושב שאפשר לבצע "קיצור דרך" בשיטת הלימוד המסורתית , להתמקד בעיקר בפיתוח תחושות וזה מביא אותנו יותר במהירות ליכולות גבוהות. מדען משתדל להיות "אובייקטיבי" אך מטפל טוב לדעתי בא ממקום "סובייקטיבי" - מרגיש את המטופל ובהתאם להרגשה שלו מבצע טיפול. וככל שהוא מרגיש יותר הוא טוב יותר. וזה יתרון גדול של הדרך של הרפואה ההוליסטית לסוגיה לעומת הדרך המדעית - זה טיפול מותאם אישית וממוקד מSHEN לSHEN.