ועוד אוסיף כדי להקשות... ../images/Emo3.gif
דן בן-אמוץ - אולי לא כתב הרבה מערכונים חוץ מאשר לעצמו, אבל גם אצלו אפשר לשמוע בקלות את הטבעת חותמו. הוא הפגין אומץ רב בכתיבתו, אומץ יחסי, לפחות, לימיו, גם בנגיעה במסרים חברתיים שלא נחשבו למובנים מאליהם לכתיבה עליהם, וגם בשימוש במילים גסות שהיו אז טאבו מוחלט. הדוגמה המובהקת, כמובן, היא 'שוק הספרים', המערכון היחיד שהוא כתב ל'גששים'.