סיפור דומה מאד
אני גר במושב בוסתן הגליל, בין נהריה לעכו. בתחילת שנות ה- 90 אם אינני טועה קיבלתי יום אחד מעיריית תל אביב דו"ח חניה בסך 25 ₪. בדו"ח נרשם שהטרקטור שלי – מסוג פורשה 1958, צילינדר אחד 15 כ"ס שהיה כה ישן שאפילו היו לו צלבי קרס נאציים מוטבעים על חלקים שונים נתפס כשהוא חונה בכיכר דיזנגוף במקום חניה בתשלום... הטרקטור היה גרוטאה זרוקה בקוצים ללא גלגלים. באותה תקופה עשיתי מילואים בקריה בתל אביב ויום יום עברתי ברגל בדרכי מהרכבת לקריה וחזרה ליד בית המשפט ברח' שאול המלך. נכנסתי לבית המשפט כדי לבטל את הדו"ח המגוחך והתברר שיש שביתה של השופטים. המילואים נמשכו כ- 3 שבועות וכל יום אותה תשובה – שביתה. נגמרו המילואים, שכחתי מהענין. עברו מספר חודשים ובערב קיץ נאה, בעת שישבנו כל המשפחה לארוחת ערב, דפיקות בדלת ומופיעים שלושה שוטרים. "באנו מטעם הוצאה לפועל לגבות את הדו"ח..." לקח לי זמן להבין על מה הם מדברים והודעתי להם שאני מסרב לשלם. הם אמרו שהאופציה השניה היא מאסר. לקחתי פנס והלכנו בחושך ושם בין הקוצים הראיתי להם את הגרוטאה והסברתי להם שלפעמים הטרקטור הנאצי הזה היה חוטף קריזה ויוצא בלילות לבד ללא רשותי ונוסע בארץ ומדי פעם גם עושה עבירות תנועה וחנייה ואני מסיר אחריות... הם כמובן פרצו בצחוק אבל טענו שהם לא רשאים לפעול בשונה מהוראת בית המשפט. חזרנו הביתה, הכנתי להם קפה והם ישבו וחיכו על המרפסת בזמן שאני ארזתי חפצים ללינה במעצר. פתאום הם קראו לי וביקשו שאחתום על טופס כלשהו, קראתי מה כתוב וזה היה אישור ששילמתי את הדו"ח. הם אמרו שהם משלמים במקומי כי אני לא נראה טיפוס מתאים לחדר מעצר או משהו מעין זה. הודעתי להם שלא בא בחשבון שהם יממנו את הדו"ח מהמשכורות העלובות שלהם כשוטרים ושילמתי והם הלכו לדרכם.