../images/Emo204.gifיוצאים מאזור הנוחות ../images/Emo204.gif שבים לבה"ס
תחושה חברתית היא העניין האמיתי בבני אדם אחרים, אכפתיות ורצון לתרום לרווחתם והתפתחותם. תחושה חברתית עוזרת להתמודד עם משימות החיים: עבודה, חברה ואינטימיות דרך שיתוף פעולה. "בשאיפתנו להעניק לילדינו ילדות מאושרת, אנו מזניחים לעתים את אחד התפקידים המרכזיים שלנו בגידולם, והוא פיתוח משמעת עצמית וחברתית. לא לכל הורה ברור מדוע נחוצה משמעת בגידול ילדים, ובחיים בכלל. הדגש על הצורך של ילדים באהבה וקבלה הביא לסלחנות והיענות חסרת תקדים לדרישות הילד. מתירנות, פינוק וחסות-יתר יוצרים את אותו אפקט כמו השפלה: מניעה מהילד את החוויה של הכוח שלו. כשמרחמים על הילד, אנו מלמדים אותו לרחם על עצמו. מתקבל על ידו הרושם שהחיים חייבים לו משהו, ויש לו זכות לדרוש עוד ועוד, מה שמקטין את היכולת שלו לתרום ולהשתתף. כדי שאדם יהיה מסופק ומאושר, ירגיש ביטחון ויגשים את מלוא הפוטנציאל שלו, צריך שתתקיים, בנוסף למה שהוא יכול לקבל בחיים, תחושה חברתית (אדלר 1934). מה היא משמעת? משמעת מורכבת מהיכולת לדחות סיפוקים, קבלת אחריות, חיבור למציאות ואיזון במעגלי החיים. משמעת היא חלק ממערכת בסיסית, הדרושה לנו לפתרון בעיות בחיים. לילדים היום יש הרבה חופש, אך לא שוויון. . הם מסרבים לקחת את האחריות שבאה עם החופש, אך דורשים עוד זכויות.
אנו צריכים דרכים אחרות לעורר מוטיבציה לשיתוף פעולה ולהתנהגות מתקבלת על הדעת. אבל, אין שיתוף פעולה בלי קבלת אחריות. הילד צריך ללמוד להתנהג באופן הולם לא ככניעה למבוגרים אלא כדי להימנע מהתוצאות הכואבות של מעשיו. אי אפשר ללמד אחריות אלא על ידי נתינה של אחריות לילד, בדרך שילמד לבחור ולקבל את האחריות לבחירותיו שלו.
אשמח לפתוח כאן דיון שיגע בכל כיוון שמתאים לכם: ונוגע בחינוך לאחריות ובקידום התחושה החברתית של ילדינו.
מהי מידת האחריות שלנו ההורים לתחושה החברתית של ילדינו? תודה