לא האזנתי לאלבום כולו, נכון
אבל "הופעה עם 40 נגנים" לא מרשימה אותי. הם שמים פול גז בניוטרל. הקשבתי והתעמקתי במוסיקה, כמו שמשום מה חשבת שלא עשיתי, וכל מה ששמעתי זה ערבובייה של כלים שיוצרים שירים עמוסים ומבולגנים. לא מבטל את כשרונם כאמנים, אבל כשאני אומר חלטורה, אני מתכוון לתהליך המחשבתי שאני יכול פשוט לדמיין:
"טוב, איך נהפוך את השיר הזה למעניין?"
"רגע, אוציא עוד פתק מהכובע... אוקיי, בשיר הזה נשתמש ב... צ'לו, ב... בס וב... קלרינט!"
"ובאיזה גימיק נשתמש בשביל להפוך אותו למעניין?"
"רגע, תן לי לשלוף משהו מכובע הגימיקים. מקהלה של ילדים זה בסדר? כבר השתמשנו? אולי נסמפל את ויואלדי? רעיון מצוין! אז מה אם עשו את זה 540 פעם לפנינו?"
"אבל זה לא משתלב עם הלחן בשיט!"
"מה זה משנה? נוסיף עוד קצת צ'לו בפלייבק וכולם יריעו לנו!" אני לא אומר שהמוסיקה לא מושקעת. אני אומר ש
הגישה היא חלטוריסטית. וכשמזלזלים באינטיליגנציה שלי כקהל, אני לא מסוגל לסבול את זה. לא יודע מה איתך.