תודות...

ויבן האמוטיקון את משמעות שמו.

ויתחבט בשאלה - מדוע הוא כתב תחת השם הזה. וילבש שק ואפר , וימרח עצמו בתוצרי הפליטה של אגזוז דו"פ מיושן. ויסרח ויבאש ותעל צחנתו למרחוק. ויתקעו בחצוצרות כל יושבי הכרכרות בדרכים ויפרצו בצחוק למראה המוטיקון המיוסר. ולא אזר אומץ האמוטיקון ותבוא קוקי ובזרועותיה
ותרא את האמוטיקון , ותמלך בדעתה מלחלק. ותאמר - אין הוא ראוי לשאת את אות הפולגז , ותקלף את האות מעל אתונו. ויהי כבואו אל אימוני המגרש , ויאספו כל מיני הקטניות למען לא יבואו אל פיו. וגם במפגשי הפרשים לא דרכה רגלו מחמת הבושה. וישא כולו ויבכה ימים רבים , עד אשר יצאה בת קול ואמרה "אמוטיקון בן צלמית , נצר למשפחת איקונין, נסלח ונמחל לך , וילך וישטוף מעליו את הזיהום , ויחזור לעלוץ ולדחוק באתון כמימים ימימה.
 
למעלה