אנה פבלובה
New member
על התעתוע, בין אמת לשקר. בין שיר אמיתי לפייק, בין קול אמיתי למזויף. בין כנות לקיטש. בין הונאה עצמית לאמת מוטחת.
נזכרתי בשיר שהשתתף בקדם ההונגרי אשתקד. בסטודיו הוא נשמע האמת בהתגלמותה. זה היה אחרי הנצחון של סלבדורי. והציפייה, הכמיהה לשירים אמיתיים, לכנות, לנשמה, הייתה גדולה מתמיד. ואז עלה על הבמה בובה מפוחלצת חסרת נשמה, וזו הייתה אכזבה גדולה.
יש שירים שהם אמת ברורה, נהירה. ויש טראש נהיר. יש גם פופ מענג שאינו לוקח עצמו ברצינות. ויש את השקרנים. והם מתעתעים.
אני יכול לכתוב עוד המון אבל אני מפסיק כאן כרגע. סתם הרהור הרהירותי, ואיפה אם לא כאן. אשמח לתגובות. האם האמת סובייקטיבית?
זו שאלה גדולה אך אני מתמקד אך ורק במוזיקה כרגע. האם לאורה הייתה פייק?