שזה משעשע ביותר. חוויתי זאת עם האקס שלי.
לעניין סבב ההקנטות. לרגע לא טענתי ששני חפה מכל אשמה בדואט ההקנטות ביניהם, טענתי שעשתה זאת בעת "צרה" או משבר רגשי עמוק ועל כך איני באה בטענות כלפיה.
ולא אכחיש שלא פעם התנהגותה החברתית דיי מפריעה לי רק משום שקשה לה להביט עמוק לתוך קרבייה ולהבין שמשהו בה אינו כשורה.
שני לא מנועה מתוך רוע. אין בה שמץ של רוע. היא נמצאת בתוך בועה שהולכת ומכווצת אותה לפינה. זו תחושה נוראית, אני בטוחה.
אני לא שונאת את דן. ממש לא אבל הוא איכזב אותי מאוד מהסיבה הפשוטה שהוא עשה סבב מכוער בינות לכל הדיירים, ריכל וסיפר על כל הנאמר בדלתיים סגורות בינו לבינה. חשבתי אותו לקצין וג'נטלמן (שיט כמה הוא חתיך)
(חוץ מזה שמרגיז אותי שהוא נמשך לצנונית הנוראה)
וכינס את השונאים של שני כדי לדווח להם בפרוטרוט על נוסח הריבים ביניהם.
את זה לא אהבתי.
לעומתו, שני שטחה בפניה חברותיה (היא לא יודעת מי באמת אוהבת אותה) את סיפור העלילה הכל כך שרוטה בינה לבין דן. היא לא ריכלה, היא שיתפה את כאבה.
דן ריכל עליה מאחורי גבה בכל הזדמנות ולכל דורש.
אבל זה כבר פאסה. יש לנו טוויסט בעלילה, צנוניתת לחשנית נכנסה לתמונה.