שואל את עצמי אם אני באמת מתגעגע או מתרגש לקראת המאורע
מתגעגע למה?
שעות אינסופיות של עישון דוחה בשילוב שאיפות נזלת ויריקות מוחטה?
או לחלופין שעות אינסופיות של צנזורה פשיסטית שאין לה כל הצדקה ועוד בערוץ שאני משלם עליו ברוב טיפשותי?
משימות עלובות, משעממות וחסרות כל היגיון בסיסי שלא מובילות לשומקום?
אז כשהם משקיעים הבית נראה כמו ארץ הפלאות של עוץ. יופי. אבל את רוב הזמן נבלה בצפיה בקלוז אפ על פרצופם של מתמודדים בודדים ולא במה שמתרחש בתכלס, כי חייבים לשמור את העיקר למשדר הקקה בלבן שלהם. לא נרחיב יותר מדי על התוכניות הערוכות שמאז ומתמיד היו ערימת צואת דגים המוגשת בליווי נעימות רקע הישר מתא העינויים של דאע"ש.
אז כן, מתישהו אתאהב בפייבוריטית העונתית שלי. אתם מכירים את זה...גואלת האנושות, משוש תבל, אור העולם, משכינת הסדר הגלקטי וכל החרטא.
נניח וירצה הגורל (ז"א ההפקה ואלוהי הרייטינג) והיא תגיע לגמר וגם תזכה. מה זה נותן לי? What’s in it for moi?
תחושת אופוריה? הצדקת כל קיומי עלי אדמות? תקווה מחודשת ביצורי קוף האדם המהלכים על שתיים? Been there, done that. עובר לי אחרי עשר דקות.
אבל בואו לא נרחיק לכת בדימיוננו הפרוע.
רוב הסיכויים שההפקה תזרוק אותה לכלבים בשלב האמצע בשביל אפקט הדרמה.
השאלה אם עד אז, משתלם לעבור את מסכת הייסורים והשטנה כי כמויות הרפש והגועל שזורמות בביוב הפוליטי שלנו הן גן שושנים לעומת סרט האימה המתחולל ברשתות החברתיות במשך תקופת התוכנית. כשזה מגיע לרמות טרלול פסיכי בו שולחים לאמא של מתמודדת תמונה של מצבה עם השם של הבת שלה, ואיומים ברצח זה הזמן לעצור ולהכריז שתזד**ן התוכנית ולעזאזל עם ההפקה שלא עושה דבר. איבדנו את עצמנו לדעת בשביל שעשועון דבילי.
אז מה בכל זאת נשאר לחדש אחרי למעלה מעשור של אותו פאקינג דבר בדיוק?
בואו נראה...ריבים תמיד היו האטרקציה המרכזית. אפילו יותר מרומנים הזויים מעוררי הקאה. אך שלא במפתיע בכלוב העכברים חסרי החוליות ותאבי הפרסום והתהילה, דבר אינו מחזיק מים ומעטים הסכסוכים שצלחו את מבחן הזמן או ייצרו סטוריליין מרתק. אחרי שבועיים שלושה מקסימום תגיע סולחה מזויפת, מאולצת ולעיתים אף מתוסרטת. כן, לא ליפול מהכיסא. 93% ממה שאתם רואים על המסך זה פייק. שוקינג, אני יודע. כמובן שאת רוב הדרמה לא תראו בלייב מהסיבות הברורות ובמקרים מסוימים לא תראו לעולם. "מה לעשות, צנזרנו לכם את השיחה העלק מרגשת שחיכיתם לה חודשיים בשביל לשמור אותה לפריים טיים, אממה, מפאת זמננו הקצר, שלוש שעות לא כולל פרסומות, זה לא נכנס בעריכה כי יותר חשוב להראות את ג'קי מחטט באף" או גרוע מכך, התוכנית של הערב בוטלה כי החמאס שיגר רקטות לעבר גוש דן בתגובה לכך שדמי החסות הקטאריים לא הועברו. טוב, האמת שהסנריו האחרון התרחש בזמן תוכנית החיקוי של יורם זק בקשת "עשרים ותשע שלושים ורבע שליש" אבל במציאות העגומה באזורנו, זה דבר שצריך לקחת בחשבון.
ספיקינג אוף האח הגדול עצמו,
מישהו כאן או אי שם במימד אקס באמת מתגעגע לקולו האנמי של הסריס שנפל לבאר ללא תחתית? הלא הוא כדור השינה האנושי רועי עוז?
אילו היה מדובר בקברניט ראוי ניחא. קודמיו בתפקיד (מכליל גם את האחות ההיא) אומנם היו נכלוליים לא פחות אך לפחות היה שם כישרון או במינימום כוונה לבצע שינויים מבורכים כדוגמת תא העישון האטום שאותו עוז ביטל בהרף עין וזובי על המסר החיובי.
מה עוד? הבישולים של יום שישי? מצטער אבל אני עדיין לא קשישה סנילית עם פודל ננסי. עדיף כבר את הצרחות האיומות של אופירה מאשר עשר שעות בהן המצלמה תקועה על סיר פלפלים ממולאים.
הזכרנו רומנים וכאן עולה השאלה אם הדבר מעסיק את הצופים ומככב בכל הפרומואים, מדוע לא משנים את הפורמט לתוכנית שידוכים? מדוע להתיש ולהעיק עלינו בטיפוסים הזויים, מיותרים, מבחילים, שלא קשורים לכלום שזמן המסך המצטבר שלהם בכל מקרה יסתכם בשלוש דקות ושאפילו לא יזכו לקליפ מסכם בריאיון ההדחה גם אם יצליחו לשרוד מתחת לרדאר חודש חודשיים?
זה מביא אותנו לליהוק. לכאורה בכל שנה המונים נוהרים לאודישנים ומי נכנס? אלו שנשלחו מסוכניות הטאנלנטים בשנקל, או שאריות רקובות משנים עברו שבקושי הגיעו לשלב השני. כמובן שסינון מקצועי פסיכולוגי כלשהו אינו קיים בפועל, כך שטיפוסים עם הפרעות נפשיות, עבר מפוקפק ונטיה לאלימות מתקבלים בברכה.
מן הסתם גם השנה נסבול את נוכחותם של פריקים למיניהם שמהר מאוד יבינו בעצמם את תפקידם כניצבים זמניים או כסיידקיקס ליקירי ההפקה. מיקרוקוסמוס של החברה הישראלית? בוודאי! הנה כמה שאינם גרים בארץ כבר עשר שנים. ככה זה כשהמלהקים הם מגלומנים פלצנים שחושבים שהרייטינג זורח להם מהרקטום.
וכרגיל צפו למטר הקלישאות השחוקות, העילגות, ולתובנות עמוקות כגון:
"באתי בשביל החוויה\מיליון", "אני עובר כאן תהליך", "עושים עליי חרם שקט", "לא ציפיתי שיהיה פה כל כך משעמם, בעונות הקודמות הם כל היום חגגו", "לא ציפיתי שלא יהיה מה לאכול, בעונות הקודמות הם כל היום טחנו", "מעולם לא צפיתי בתוכנית\בעונה" כעבור שבועיים זה משתנה ל- "זוכרים שבעונה 3 ההיא שפכה על זאתי צנצנת עמבה?", "אסור לדבר על מתמודדים מעונות קודמות אבל אני לא התחברתי לדלית לאומי", "אני אוהב פה את כולם", "על מה נריב?", "אני לא יודע את מי להעמיד להדחה", "אני מעמיד את עצמי", "טוב אז לא"
והמשפט האהוב עליי שנאמר בכל תוכנית ריאליטי בעולם אי פעם: "אם הצלחתי לגרום לאדם אחד בבית להשתנות, עשיתי את שלי"
בקיצור
לא. יכול. לחכות.