אני אשיב לך, כמובן.
כפי שציינתי זה אכן סייע להפסדם. אמנם כאן מצויים מעטים, אך הם
מהווים מיקרוקוסמוס לתמונה הכללית ברשת.
והיות שזו הפלטפורמה הן שלי והן שלהם, יש להם חלק בהפסד.
כי שנאת האחר תמיד הוותה חלק למניע נקמה. והרי הנקמה התבטאה
בסימוסים.
אני מתרעם שעדיין שונאים, נקודה.
בין אם את שי חי ואוהביו, ובין אם את עומרי דודו ברק ואחרים.
היום כתבתי על שי ואהוביו, אתמול על האחרים ולפני כן שוב על כולם.
ללא סלקטיביות. והרגישות נכתבה בריש גלי ביום הגמר, בסיומו,
ביום שלאחרי.
בכל פעם אני מתמקד במשהו ספציפי, אתה מכיר אותי.
היום חמתי עלתה בגלל איזה אפס שהגיח לכאן ואמר כי השוואתו
של שי להיטלר היא מעשה שיש לפארו. והכל כמובן בשם אהבתו לדודו.
וזה כמובן לאחר שבמו עיניי ראיתי כיצד בפייסבוק של אור, רק אתמול
העלו תמונה דמונית בה שי הוא בדמות היטלר, ואוהביו ניצולים המצביעים
במועל יד, ואז גם ליהי גרינר נטולת התבונה כנתה את שי היטלר ואת אוהביו
יש גבול לכל דבר. ובעיניי זה החמור ביותר כרגע.
לגבי שימושים דמוניים, לתמונות דמוניות, לפוסטים של שנאה,
כמו גם להתייחסות למתמודדים שאינם מעודפיי, כמו נניח ברק
שמישהו העלה כאן תמונה שלו בילדותו, ואנשים הגיבו בחרפה,
וכתבתי את דעתי על כך באותו מקום, אך לפני יומיים.
כתבתי שההתיחסות אליו היא כשל מחבל. וזה מסמן בעיניי ירידה מהפסים.
כמובן, מתוקף נסיוני. אף לא לרגע הסרתי מעצמי אחריות.
התתפלא לשמוע שנאמר לי גם בתום הגמר שאני הוא שלא נהג כשורה
כשבקשתי לחדול מכך? לכן ציינתי שלא הרגשתי שייך לא הנה ולא הנה.
והתחלחלותי זהה. אם כי אהיה כן איתך כפי שאתה וודאי זוכר שאמרתי לך
התחלחלתי יותר מהצד האחר. הצד שהטיף לי על ערכים בעוד הדבשת שלו
מכאן ועד הונולולו.