מעולה, אז אולי זוהי השעה לומר שוב:
עבורך זו הצטדקות. כי עבורך כדאי יותר להיות שונא.
זה כן בעולם המושגים שלך. לא חלילה דבר מה שיש לגנותו.
כי הרי את היא השונאת. ולא חלילה לחשוב האם השנאה הזו חצתה את הגבול
ההגיוני. שהרי זו שנאה שהובילה גם לתקיפתו של שי בקניון, גם לתקיפתה של אור
הן במסיבה והן באיומים על חייה. וגם עד להשוואתו של שי להיטלר.
וכמובן, כל עוד אני יוצא כנגד השנאה כלפיו ונקמנות כלפיו, את הרי
תבואי לשבח את דבריי. אם חלילה אעז לגנות את השנאה כלפי הדיירים
האחרים את תאמרי שאין זה כן מצידי ותעדיפי אותי כשונא מן המניין
כזה הגורם לך לחוש טוב יותר עם שנאתך שלך. זו כנות בעינייך.
זה לא חלילה משהו שיש ללמוד ממנו. זו לא כנות, זו הרי הצטדקות
או התחסדות. אז תאמרי, מה פוסידון לא אומר למשל?
כי עד כה הוא לא ממש חוסך מלומר את דבריו.
הייתכן, יחפה שזה מה שלא מוצא חן בעינייך?
הייתכן, יחפה שאולי רק אולי תעדיפי ברית חמימה עם שונאים אפילו של
שי עצמו שאת הרי בטאת את התחלחלות מכך ואמרת שברצונך להקיא מזה,
באופן סלקטיבי המאפיין ראיה מאוד עוורת, מאוד פנאטית, כי העזו לבקר אותך?
הייתכן שפנאטיות היא ערך עליון עבורך?
אז בואי אומר לך שוב ושוב ושוב,
לא אמכור את ערכיי ועקרונותיי גם לא עבורך, גם לא עבור בני בריתך,
את יכולה לאהוב את זה את יכולה שלא, אבל לפחות אני מספיק ישר
לומר לך את זה ללא הנחות.
והו כמה שאת היית מחנכת, כמה שאת הטפת כאן לשונאיו,
כמה שאת עשית זאת באופן סלקטיבי.
כמה שאת תקפת אישית כותבים מהצד האחר שהעזו לבטא את סלידתם ממנו
כפי שאת סלדת ממושא העדפותהם.
והגרוע מכל בעיניי, זה שתמיד תמיד חסלת חשבונות על גבי ועל גב האחרים.
הייתכן שזה מה שאת מנסה גם עתה לעשות?
מה זה אומר עלייך? כי אני לפחות את דבריי ואת בקורתי עלייך כתבתי לך מפורושות. לא נזקקתי לאחרים.