המסר עצמו היה באמת פרווה.ריגשו אותי התגובות שלו, המילים
שנאמרו ואלה שלא נאמרו, השיר, איך שהוא היה בזמן השיר, הנשיכה של היד, שהמסר הוא של חברים שלו בשנים האחרונות וחלקם זכו להכיר את העבר שלו רק עכשיו, שהוא עצר את הדמעות. כל הקטע הזה ריגש אותי עד דמעות למרות שאם אני מסתכלת ספיציפית רק על המסר, הוא באמת יחסית פרווה.