"שמחת חיים"
אסף שמח בכוח. הוא פשוט בוחר להדחיק את כל הקושי ולא לדבר עליו ולהציג לעולם שמחת חיים ותזזיתיות (יתר יש לציין).אולי זה חוסר בגרות ואולי זו בחירה מודעת. אבל אסור להתבלבל - מתחת למעטה השמחה והחיוך יש חסכים גדולים, קשיים ועצב.
 
 
יש בין שי לבין אסף עשור ומרחק שנות אור.
 
וזה שבוחרים להראות את שי מעט מאוד נותן תמונה שגויה. לשי יש רגעים רבים בהם הוא מחייך ונינוח. ונינוח כנראה לא מספיק פוטוגני.
עדיף לצלם ליצן חצר וקופצני. אז מה אם זאת רק מסכה
 
והייתי מעריכה את אסף הרבה יותר אם היה מרשה לעצמו גם להראות צדדים אחרים.זה היה מאפשר לי להאמין לו. בינתיים, ההתנהלות שלו רק מעוררת אצלי אנטיגוניזם וחוסר אמונה. שלא לומר - שעמום.
 
את הדמויות שאני רואה בהן ראויות לנצחון, אני אוהבת כדמויות מורכבות. כאלה שיש בהם גם וגם. ואם נשווה את הדיירים לפאזל, אז שי הוא פאזל 1000 חלקים בעוד אסף הוא פאזל לפעוטות.
אולי הזמן יעשה את שלו והוא יתבגר ויחליט לקלף את המסכה ואז הוא יהיה מעניין.