סיום עם מסר: כל דרך שתמצא לאהוב-תחייה אותה
והמשפט שקדם לו-
"מה שלא נורמאלי זה חוסר היכולת לאהוב. כל דרך שתמצא לאהוב-תחייה אותה".
ובכך בעצם הם "פתרו" את הבעיה המרכזית שעליה מבוססת הנובלה-חואן מאוהב בשתי נשים, שזהו בעצם לא פתרון מוסרי/מקובל בעידן של ימינו(אין לדעת מה יהיה בדורות הבאים)...אלא דרך להתחמק מהבחירה באחת מהן. לקראת סוף הנובלה כל אחת מהן התחברה רגשית לשנייה, כך שהקנאה נעלמה וקבלת הפורמט החדש הזה של משפחה-נראה באופק.
לפני מעבר הזמן של השנה היה איזשהו חשש קל שאולי חואן מת ושתיהן נשארו לבד, שזהו הסוף הרציונאלי/מציאותי, אבל...עם כל זה שאולי הסוף הנבחר הוא לא בהכרח מציאותי, צריך לזכור שבסופו של דבר אנחנו צופים בficcion ואני אישית מעדיף לסיים
עם טעם מתוק בפה, מאשר להתבאס שבכלל צפיתי בנובלה הזאת.
אני יכול לסכם את הנובלה בכך ש...אני מרוצה שיצא לי להשלים אותה, ואף הייתי ממליץ לצפות בה. לאור העובדה שהנובלות הארגנטינאיות בשנים האחרונות מאכזבות, היא לדעתי מבין הבודדות ביותר שיוצאת מהכלל. כן אפשר היה לקצר אותה בשליש, אבל ברמה הכללית-היא שמרה על רף עניין גבוה עד לסביבות פרקי ה-60, אח"כ זה כבר עניין של טעם...אני אישית לא אהבתי את כל עלילת "הרעה המשוגעת". עד שסוף סוף יש נובלה שלא מבוססת על רעה שמשגעת את הראשיים, אז החליטו להוסיף את אגוסטינה? לטעמי זה היה מיותר, הנובלה עבדה יפה מאוד גם בלעדיה ובלעדי מאורו
כל הזיכרונות שהיו בדקות האחרונות של הפרק החזירו אותי לתחילת הנובלה, כמה עברנו מאז...כל השלב שחואן ניהל חיים כפולים, התאהב בשתיהן, הגילוי, ההשלכות לאחר מכן...באמת שהייתה התעסקות מעניינת בנושא הזה
אילו הייתי התסריטאי, הרעיון להוסיף דמות נשית נוספת נראה לי כרעיון מעולה, אבל לא זאת שהיא רעה-משוגעת...ובעצם זאת נראתה לי בריחה מהתמודדות עם הנושא שעליו מבוססת כל הנובלה-
גבר המאוהב בשתי נשים
אהבתי את סגירת המעגל שחואן הציל את התינוקות מהשריפה, אחרי שמאמצע הנובלה הוא כבר הפסיק להיות כבאי (ובעצם בדרך זאת הוא הכיר גם את ולה וגם את לאלי).
נובלה מומלצת!
FIN