שירשור כתבות מהתקשורת

[amirline]

הייתי בטוח שהם אוכלים משהו יותר סתמי

בגדול זה נחמד לדעת מה הם אוכלים אבל לא כזה מעניין.... העיקר שיכינו אוכל טעים

 

[Nרב]

סאגת עומר מילר / קאליפסו / אפרתי / פלטת הפירות נמשכת...

תגובת עומר מילר ב"חי בלילה"
http://www.mako.co.il/tv-live-at-night/articles/Article-c1375cec5110e51006.htm

וגם ב"תכנית חסכון" לא יכלו להתאפק וראיינו את ניב גלבוע כמובן...
http://reshet.tv/item/yummies/food-articles/omer-miler-411994/

 

[YosMan1]

לא מבין את סאגת הפירות. הבעיה בקליפסו זה לא המחיר אלא האוכל.

אוכל פשוט רע ומטבח לא מתפקד.
מחיר זו הבעיה הכי קטנה שם.

 

[Sanchez]

אני חושב שזה גם המחיר...
לפעמים אתה מגיע למסעדת פועלים, אוכל אוכל די בסיסי, המחיר בסקאלה הנמוכה. אתה לא תרוץ לספר לחבר'ה על האוכל הפשוט, אבל לפחות לא שחטו אותך במחיר.
פה גם הגישו סתם אוכל, גם קרעו במחיר ובסוף שלחו את כולנו להזד$$ן.

 

[of blessed memory1]

איפשהו נשכח גם ה'לובסטר'

באותו יום שיצאה הביקורת של אפרתי, הייתה גם ביקורת בעכבר העיר. לא ביקורת מוצלחת במיוחד, אבל בייחוד תפסה אותי הפסקה הזו:

"כמנה ראשונה הזמנו ברוסקטה לובסטר (128 שקלים). ברוסקטה היא לחם קלוי, אבל בקליפסו היא עשויה מבריוש, וכאן ראוי להזכיר כלל ברזל: לא כל בצק ששמים עליו משהו נקרא ברוסקטה. אחרי שצקצקנו בהתנשאות, יש להודות שהבריוש היה מעולה, הפולנטה (שהפכה זה מכבר ליותר פופולרית מפלאפל) גם היא היתה מצוינת, והכל נראה ממש מבטיח, אלא שבביס השלישי התגלה קושי, תרתי משמע. שאלתי את הלא פוטוגני: "תגיד, מה זה הדבר הזה שקשה ללעוס?" "אה", הוא אמר. "זה הלובסטר".
במנה הראשונה מתכנסת, אם כן, החוויה הקליפסואית: כל מה שמסביב לעיקר טעים ויפה, ורק העניין עצמו, במקרה דנן -הלובסטר, ובכן, הוא היה בלתי אכיל"

אני לא יודע מאיפה מגיעים הלובסטרים שהוא מגיש, באיזה איכות הם ובאיזה מצב צבירה הם מגיעים לפה, אבל כשאתה מגיש מנה ראשונה במסעדה בכמעט $40, זו אמירה משמעותית שאני לא חושב שיש לו דרך לעמוד מאחוריה.

אני במובן מסוים תוהה (אם כי אני דיי בטוח מה התשובה) למה עומר מילר מקבל איזו הילה איכותית יותר מנניח ששגב משה, שהוא בעיני המקבילה המתבקשת שלו.

 

[החתולית]

זה חוזר לעניין האישי כנראה

 

[Sanchez]

אני כבר מזמן אומר...
שהמנות בארץ מתומחרות גבוה יותר מפריז,לונדון וניו-יורק.
אבל לבוא ולפתוח מסעדה בחוף ים ולגבות מעל $50 על פירות, או $35 על ברוסקטה- זה כבר עובר כל גבול.
&nbsp
יש מין הרגשה שהכל מותר, הכל כשר, הכל אינסטנט. נז$$ן את כולם ומהר ונעבור לפרוייקט הבא.

 

[החתולית]

למה ניב גלבוע? היה לי יום טוב עד עכשיו

 

[החתולית]

לטעמי הראיון מיותר

שלח את המבקרים להזדיין, ומיד לאחר מכן ציין שעיתונאי אוכל הם חברים שלו.
כועס על שאר השפים שתמכו בו, אבל לא עושים מה שהוא עשה ותקפו מבקרי אוכל אד-הומינם.
סומך יותר על החברים שלו מאשר על מבקרי אוכל.
&nbsp
מה אגיד לכם? אני מחבבת את עומר מילר, אבל אני חושבת שכאן הוא טעה.
&nbsp
&nbsp

 

[of blessed memory1]

בינתיים ניסן שור משמיד את קליפסו

http://www.mako.co.il/food-weekend/...0e51006.htm?sCh=7b70c1e5e6295410&pId=25483675

"אל תתנו לרעשי הרקע לבלבל אתכם: קליפסו של עומר מילר היא מסעדה בינונית להפליא. אכלנו שם את אחת הארוחות הגרועות ביותר של השנה, וארוחה נוספת - קצת פחות גרועה. אין כאן שום בשורה חדשה לז'אנר מסעדות החוף. ומה חוץ מזה? הרבה יוגורט והרבה מחמאות עצמיות"

"אני מוכן להתערב שהמוסקה הזאת שכבה זמן לא מבוטל במקרר לפני שהוגשה לנו. אני לא רוצה להמר כמה זמן. כשטעמנו אותה, לא היה לה טעם. פשפשנו בה עם המזלגות כמו שחוקרי מז"פ מפשפשים בגופה. היו שם חצילים עתירי גרעינים, כתמים אדומים של מה שכנראה היה רוטב עגבניות, מוצרלה שנמסה והתקשתה מחדש, וכמות מאסיבית של מה שהרגיש כמו מחית תפוחי אדמה, אבל לא היינו בטוחים, כי זה היה כל כך תפל שבאותה מידה זו יכולה הייתה להיות גם מחית כרובית או מחית של חלומות שבורים. ליתר ביטחון, קראנו למלצרית כדי לוודא שאכן מדובר במחית תפוחי אדמה. היא אישרה. לא האמנתי לה. אני עדיין לא מאמין לה. זה פשוט לא יכול להיות. זו הייתה המוסקה הכי נוראית שאכלתי בחיים שלי. ואני מקווה שתשמור על מקומה בפסגה, כי אם אפגוש מוסקה גרועה יותר – זאת כבר תהיה טראומה ממשית"

 

[מיתר44]

מציע להמעיט בכח השפעת הביקורות על נטיות בחירת מסעדה של העם

לא חסרות דוגמאות לשגשוגן של מסעדות שנרמסו על ידי הביקורת.
הכי מדהים להבין שגם ביקורות שליליות של משרד הבריאות לא מונעות מהעם להצטופף בתור אליהן.
בעצם, מתאים להלך הרוח של ״לי זה לא יקרה״.