הקדשתי לכך פרק שלם במחקר שלי על התנ"ך
הבעיה עם הרוב המוחלט של החילונים שהם ממש לא מכירים את התנ"ך.
לכולם זכור היטב שכאשר המורה נתנה הוראה ללמוד פסוקים מהתנ"ך בעל-פה, זו היתה משימה שנואה, ואף אחד לא קרא לא מילה לפני ולא מילה אחרי מה שהיה חייב.
שאלתי את השאלה גם מורים (ואפילו מורה לתנ"ך), וכולם נכשלו בתשובה.
אכתוב את הסיפור בנוסח קליל-
הסיפור הידוע שמשה עלה להר סיני ושם קיבל מאלוהים את שני הלוחות עליהם כתובים עשרת הדיברות וכאשר החל לרדת שאל את נערו מה הקולות, וההמשך ידוע שהוא שבר את הלוחות ולא נתן את התורה לבני ישראל.
אחרי סידור העניינים, משה שוב עולה להר סיני (ויש באמצע כל מיני תמיהות וסתירות, ולמעשה בני ישראל לא עברו שום עבירה כי אסור לעשות פסל ותמונה והם עשו מסיכה, אבל כדי לא לבלבל, לא אכנס אליהם כעת) פונה לאלוהים ומבקש ממנו לתת לבני ישראל הזדמנות שניה, אלוהים אחרי שלא מראה את פניו אלא את אחוריו (!) לבסוף מתרצה , וקורא למשה להכין לוחות (פעם קודמת אלוהים הכין אותם) ויעלה אליו.
וכאן מספרים לתלמידים שמשה עלה אל הר סיני, כתב את עשרת הדיברות וירד בחזרה לעם ישראל ואור פניו קרן.
נכון שזה מה שמלמדים?
רק שבין העליה לירידה קרה משהו שמעלימים מהאנשים כולם, וזה כתוב שחור על גבי לבן !!!
הבעיה שההבדל בינייהם הם פרקים רבים ומלאים בתקנות למינייהם שמבלבלים את האנשים. (עשרת הדיברות הראשונות בפרק כ, והשניות בפרק לד, 14 פרקים מרחק זה מזה)
יש כלל ידוע בניהול: אי אפשר לחוקק חוקים שהציבור לא עומד בהם, אז מוטב לחוקק חוקים פשוטים יותר, והפעם אלוהים למד את הלקח ואחד החוקים לא עוסק בפסל או תמונה, אלא אוסר על מסיכה.....
אז הנה לפי הסדר:
מתן תורה, עשרת הדיברות שניתנו לבני ישראל על ידי האלוהים כפי שכתוב בתנ"ך נמצא בספר שמות פרק לד, ונלך לפי הפסוקים=
יא-טז - הדיבר הראשון - אסור להתחבר לעמי הארץ (לכן לעולם לא יהיה פה שלום).
יז - הדיבר השני - איסור לעשות אלוהי מסיכה
יח - הדיבר השלישי - חג המצות
יט-כ - הדיבר הרביעי - חוק פדיון הבן הבכור
כא - הדיבר החמישי - שמירת השבת
כב - הדיבר השישי - חג שבועות
כג-כד- הדיבר השביעי - שלושה רגלים
כה - הדיבר השמיני - זבח פסח
כו - הדיבר התשיעי - ביכורים
כו - הדיבר העשירי - לא לבשל גדי בחלב אימו
מה שקרה כאן שחוקי היסוד שבעשרת הדיברות הקודמים ירדו לרמת חוקים/תקנות רגילים, ובמקומם יש עשרת חוקי יסוד חדשים, קלים יותר חגיגיים יותר לציבור.
ונמשיך הלאה אל הפואנטה=
כז- אלוהים מאיץ במשה לכתוב את הדברים הללו כי על פיהם אלוהים כורת את הברית עם עם ישראל ועם משה.
כח- משה ישב עם אלוהים ארבעים יום וארבעים לילה, לחם לא אכל ומים לא שתה, רק כתב על הלוחות את דברים הברית , עשרת הדברים (!!!).
כט- משה יורד מההר עם הלוחות ועור פניו קרן
ל- אהרון וכל העם נרתעו מפני משה שפניו קרנו,
לא- משה מקבץ את אהרון וכל נשיאי העם ומדבר אליהם
לב- אחרי "קבוצת הפקודות" כל העם ניגש אל משה, והוא מוסר להם את כל מה שדיבר אליו אלוהים בהר סיני.
הנה , הלכתי פסוק פסוק, וכך באמת ניתנה התורה לבני ישראל, והכל כתוב בתנ"ך
הנכון,
גם אני לא ידעתי זאת, אבל כיוון שהרגיזו אותי פרשנים עם פרשנויות מטורפות לגמרי (כמדומני שכתבתי על כך) משך כשנה ישבתי וחקרתי את התורה וכן את ספרי דניאל (שהדתיים מחקו בו פרק) ומגילת אסתר, והעליתי המון דברים שמשום מה מי שקורא לא רואה אותם מרוב שאנשים שבויים בפרשנויות המטורפות.
עד המחקר לא האמנתי לא באלוהים ולא שהתנ"ך זה ספר קדוש (אם הוא קדוש, אז איך כל מי שרוצה , מרשה לעצמו לפרש אותו ???) אצלנו בבית "אלוהים מת באושוויץ", אבל חשבתי שהתנ"ך בעצם משמש ספר היסטוריה וספר החוקים של העם, ובמחקר גיליתי שהכל פשוט שקר מוחלט.
הדתיים הצליחו לסובב את החלוניים וממשיכים בכך עד עצם היום הזה.