אתה יוצא מנקודת השקפה של אדם דתי
הרי גם מי שלא קרא אף מילה אחת מהתנ"ך,
יודע שכתוב בו שאלוהים ברא את העולם בשישה ימים, ואח"כ נתן לבני ישראל את תורתו במעמד הר סיני, וכן סיפורים רבים נוספים: על המבול, על סדום ועמורה, על מכות מצריים, על קריעת ים סוף, על הדג שבלע את יונה וכו', וזכותו של אדם, בין אם הוא קרא את הטקסט אישית ובין אם לא, להאמין או לא להאמין שדברים אלה ארעו במציאות.
אתה שואף לחינוך דתי-מגמתי בלעדי, בו מורים בוגרים יטיפו לכל ילדי ישראל שכל הסיפורים הנ"ל היו אמת לאמיתה? שיהיה בארץ רק חינוך כזה? מעין история КПСС אחידה לכל?
לדעתי, חינוך מוגבל כזה רק יעשה עוול ליצירה הגדולה התנ"ך, בה ניתן לראות, למשל, גם השקפות עולם מנוגדות - קוהלת מול משלי, גם הומניזם אוניברסלי (למשל ספר יונה), גם ביקוררת נוקבת על הממסד, כולל הדתי ("יא
לָמָּה-לִּי רֹב-זִבְחֵיכֶם יֹאמַר יְהוָה, שָׂבַעְתִּי עֹלוֹת אֵילִים וְחֵלֶב מְרִיאִים; וְדַם פָּרִים וּכְבָשִׂים וְעַתּוּדִים, לֹא חָפָצְתִּי. יב
כִּי תָבֹאוּ, לֵרָאוֹת פָּנָי--מִי-בִקֵּשׁ זֹאת מִיֶּדְכֶם, רְמֹס חֲצֵרָי. יג
לֹא תוֹסִיפוּ, הָבִיא מִנְחַת-שָׁוְא--קְטֹרֶת תּוֹעֵבָה הִיא, לִי; חֹדֶשׁ וְשַׁבָּת קְרֹא מִקְרָא, לֹא-אוּכַל אָוֶן וַעֲצָרָה. יד
חָדְשֵׁיכֶם וּמוֹעֲדֵיכֶם שָׂנְאָה נַפְשִׁי, הָיוּ עָלַי לָטֹרַח; נִלְאֵיתִי, נְשֹׂא. טו
וּבְפָרִשְׂכֶם כַּפֵּיכֶם, אַעְלִים עֵינַי מִכֶּם--גַּם כִּי-תַרְבּוּ תְפִלָּה, אֵינֶנִּי שֹׁמֵעַ: יְדֵיכֶם, דָּמִים מָלֵאוּ" - ישעיהו א'), שלא לדבר על שיר השירים (פעם, כשנסעתי באוטובוס, ישב לידי בחור חרדי וקרא בספר מנוקד עם אותיות גדולות, איזשהו סידור כנראה. הצצתי מתוך סקרנות, וראיתי שהוא קורא בשיר השירים. אז כשהוא ראה שאני ראיתי, הוא העביר במהירות למקום אחר
).
יש בתנ"ך גם סיפורים לא ממש נחמדים - בעיניו של האדם בן ימינו. כמו למשל מעשי המרמה של אבותינו ואימותינו, או הדובות של אלישע. אז מה? אז דתיים "מסבירים" שהדובות של אלישע זה בסדר, ואני אומר, שככה רק חשב מי שכתב את זה לפני אלפי שנים.