טעמתי סוף סוף את הגלידרייה החדשה (יחסית) בסביוני דניה (חיפה)
נכתב שהיא ב"מרכז המסחרי"... הוא התגלה כבניין לא גמור על הכביש הראשי (אוסקר שינדלר, הרחוב שיורד לנשר. יש כניסה גם מהצד השני). רובו עדיין מכוסה בקרטונים, כבלים משתלשלים מהתקרה... נקווה שיסיימו בקרוב ואז יהיה נעים יותר לשבת שם, פחות תחושה של אתר בנייה.
 
הגלידרייה נמצאת בקומה הרביעית והאחרונה של הבניין (קומה מעל הכביש הראשי) והיא בתוך חלל לא גדול עם קצת שולחנות וכיסאות שיוצאים החוצה גם ליד המעלית. כיסאות וינטג' שכאלה, אבל רובם מרופדים וזה היה די נעים (רק נקווה שהתפאורה תתחלף בקרוב, כאמור).
 
אף שבאנו בשבת אחר הצהריים, יום גשום וסגרירי, היו לא מעט אנשים והיה תור קצר. השירות היה נעים. הגלידות נחלקות לסורבה (מסומנות בציור של פלח פרי), שמנת (מסומנות בכד חלב/שמנת) וכנראה לטבעוני (מסומנות בציור של עלה) אבל לא שאלתי; אני הולכת ישר על השמנת
.
 
טעמתי שלושה טעמי שמנת: שטרודל תפוחים, קוקוס-אננס, שוקולד חלב וויסקי (אאל"ט). האחרון לא היה מוצלח בעיניי, אכלתי שני כדורים בוואפל (עשרה שקלים). בסה"כ היה טעים, מרענן ולא מתוק מדי. השילוב המתקש בין האננס לקוקוס מצא חן בעיניי (ואף על פי כן טרם נתקלתי בו בגלידה) כן ירבו
. הכדורים לא גדולים אבל מספקים ובמחיר משתלם – 5 ש"ח לכדור (אם קונים רק אחד זה 6 ש"ח, הם העלו את המחיר לכדור בודד כי הגיעו למסקנה שאחרת זה לא משתלם. צודקים). הוואפל היה תעשייתי סטנדרטי.
 
בסה"כ גלידרייה טובה, בפרט ביחס למחיר. הבעיה העיקרית מבחינתנו היא המיקום בפאתי העיר. על ציר הכרמל יש כבר שתי גלידריות ותיקות לא רעות (לג'נדה ואמיליה) ועכשיו פותחים (או כבר פתחו) חדשה בכיכר ספר, ליד דומינוס פיצה. הפעם עברנו כי היינו בנשר, אבל לא נראה לי שנטרח לנסוע במיוחד כשהאופציות הקרובות מספקות את הסחורה.
