אשכול שאלות

[אבל השם שרציתי תפו]

אם בודקים את

הגבלת הקרבה של ע'י"ן בערבית ניתן לראות שחלות עליה הגבלות כמו לעיצור עי"ן (בעיצורים א', ח, ח', ע, ע') וגם לקבוצת גכ"ק.
&nbsp
לעניות דעתי ע' היתה מבוטאת כגימ"ל עמוקה כקו"ף.

 

[אבל השם שרציתי תפו]

לענ"ד

השפות השמיות מבוססות על מערכת השילוש גם בתחום העיצורים: קולי, אטום ונחצי/גרוני. הקבוצות המלאות הן גכ"ק, זסש"צ, דת"ט קבוצה קולית: לנ"ר עיצורי תנועה: ו"י קבוצה חסרה: במ"פ וגרוניים אהח"ע..
&nbsp
נראה כי העיצורים בתוך הקבוצה היו מתחלפים ביניהם ואגב כך משפיעים על עיצורים סמוכים: גז-כס-קצ או גד-קט.
&nbsp
אני סבור שהאלפבית מסודר על עקרון זה בשינויים קלים: (הסימן קריאה מסמן את השליש)
&nbsp
אטום: א ה ! ח ט כ ס ! פ צ ק ש ת
קולי: ב ג ד ו ז ! י ל מ נ ! ע ר
&nbsp
לדעתי אי אפשר להתעלם מהצמדים א"ב וע"פ וכן ז"ח וס"ע.כמו כן ההתאמה בסדר בין עיצורים קוליים לאטומים בין השליש הראשון לשלישי ובשוויון ביניהם בשני. שים לב שהשליש השני מסודר בוסטרופידון לעומת הראשון רק שינוי מקומה של היו"ד מראש השליש ותוספת הלמ"ד פוגם בהרמוניה אך עדיין ניתן לראות בסדר ההפוך :חטכמ השווה הדגב.
אגב חצי האלפבית נותן את השם א-ל.
&nbsp
&nbsp
&nbsp
&nbsp
&nbsp
&nbsp

 

[Assiduous]

אשמח אם תתן דוגמאות

לחילופי ג-ד, ק-ט וכו'
&nbsp
כמו כן אשמח לדעת אם אתה מכיר דוגמאות לחילופי ק-ע

 

[אבל השם שרציתי תפו]

לא הבנתי למה שיהיו כאלה חילופין?

העיצורים לא באותה קבוצה קולית ולא חלות עליהן הגבלות קרבה...
&nbsp
&nbsp
&nbsp
&nbsp

 

[Assiduous]

אם כך לא הבנתי את דבריך הקודמים

 

[אבל השם שרציתי תפו]

גימ"ל ודל"ת

אינן דומות בצליל ואין ביניהן הגבלת קרבה למשל: גד, דג וכיוצ"ב.
&nbsp
לעומת זו בקבוצת גכ"ק העיצורים קרובים בהגייתם (אטום, קולי ונחצי) ויש ביניהם הגבלת קרבה. ר"ל אין מילים שהצירוף גכ/כג/קג/גק/כק/קכ או לפחות הצירוף אינו נפוץ במיוחד.

 

[Assiduous]

מהו המקור האטימולוגי של השורש הארמי גנ"א?

בדרך כלל הוא מופיע במשמעות של שינה.
בערבית אאל"ט במשמעות של שדים (ג'יני).
&nbsp
ובכלל היכן מומלץ לבדוק אטימולוגיות ארמיות (בבליות או ישראליות כאחד)? יש אתר מומלץ או ספרות מומלצת?

 

[איתי שלר]

הערות

אנ י לא יכול לעזור לך עם השאלה האטימלוגית אבל אעיר כמה הערות:

1. לדעתי השורש הוא גנ"י.
2. המשמעות שלו, למיטב ידיעתי, מקבילה לשכ"ב.
3. השורש של ג'יני הערבית הוא גנ"ן (יש שדה על הנו"ן) ואם כן, אין קשר לגנ"י.

 

[Assiduous]

תודה

 

[Assiduous]

נראה שיש בערבית שורש עם משמעות דומה

לפי המאמר כאן
http://www.jolr.ru/files/(57)jlr2011-5(69-95).pdf

"Syr. g$nā (syn.); Mnd. gna (syn.) // < Sem. *gny/ʔ ‘bend down, lie down’: Arb. ǯnʔ ‘bend over smth.’, Gez. ganaya ‘bow down, prostrate oneself, etc.’, Soq. ʔignin ‘bend, bow down’"
(ראה הערה 30 במאמר)

 

[Assiduous]

מכירים מילה כזאת (immes) במשמעות של סגירת עיניים?

לפי הספר "a comparative lexical study of-quranic arabic" קיימת מילה בעברית שאני לא מצליח לזהות (immes). אולי אתם מצליחים? (המילה מסומנת הטקסט כאן בצהוב)

 

[Mits Petel]

לפי התעתיק זו המילה עימץ

לא היכרתי אותה, אבל חיפוש במילון ספיר מפנה אל צורת הבינוני "מעמץ", והמשמעות לפי המילון היא "סוגר, עוצם את העיניים".

 

[Assiduous]

אכן, תודה!

 

[איתי שלר]

יש

יש במשנה: "אין מאמצים את המת בשבת ולא בחול עם יציאת הנפש. וכל המאמץ את המת עם יציאת הנפש כאילו שפך דמים" (= לא עוצמים את העיניים למי שעומד למות, כי פעולת העצימה עלולה להקדים את המוות).
ובתלמוד התלבטו: "מאמצין או מעמצין?", והסיקו שהעי"ן מקורית בעקבות הדמיון למפסוק המקראי "ועוצם עיניו" (חילוף עצמ-עמצ).

אמץ-עמץ היא אחת הדוגמאות שם לחילופי ע-א; דוגמאות אחרות שם: גרעינין-גראינין, עוממות-אוממות, גמיעה-גמיאה. כי עי"ן היא עיצור שאבד בחלק מהדיאלקטים.

 

[Assiduous]

תודה, החכמתי!

 

[Assiduous]

האם קיים בתנ"ך "כן" במובן של כאשר?

 

[איתי שלר]

השאלה לא ממש ברורה. חסר הקשר. תן דוגמא ל"כאשר".

 

[Assiduous]

העשירים נהנים כאשר העניים סובלים

 

[Assiduous]

"ידיד" התנ"כי זה אהוב או אוהב?

השורש יד"ד במילה ידיד התנ"כית מתאימה יותר לאוהב או לאהוב? לדוגמה "ידיד ה' ישכון לבטח".
&nbsp

 

[איתי שלר]

יש

יש מאמר של בר-אשר
"ידידיה" "וה' אהבו" - המילה ידיד - תצורה ומשמעות בתוך תשורה לעמוס עיין שם שכתב:
"מסתבר כי בתחילה ציינה המילה ידיד אדם ׳אהוב׳, אך ברבות הימים דבקה בה גם ההוראה הפעילה ׳אוהב׳. וכך כשרה להיות חלופה לשמות חבר ורע"

בכותר: http://www.kotar.co.il/KotarApp/Viewer.aspx?nBookID=97601110#1.0.6.default