It's now or never
(זו הכותרת של ויו שהעלתה לי את השיר הזה עכשיו לראש..)
הטוב - מפגש, מפגש, מפגש. היה כזה כיף. הטעין אותי לשבוע שלם. ומילא זה, אבל יום לפני זה גם הלכתי סופסוף לבקר אצל חיה, כך שהיו יומיים של חברות וזה כפול שניים בערך מכל השבועות האחרונים.
הפחוטוב - המון המון דאגה לילדים החטופים. אוף..
הבלתי מוגדר - הסתיימה שנה ראשונה של לימודי התעודה בטיפול. לא יודעת אם לשמוח על זה שעברתי שליש או להתעצב על זה שעבר כל כך מהר.. (נוטה להתעצב)
גזל ממני כוחות - המון התעסקות עם רכישת סמארטפון. בסופו של דבר מרוצה מהתוצאה, אבל כל הבירורים האלה התישו אותי.
אנשי השבוע - האמהות השאקליות של הילדים, במיוחד אמא של נפתלי שהדהימה אותי בכוחות שלה. אוף, כבר אמרתי?
בשבוע הבא - כמה דברים. טסט לאוטו, התחלת/ המשך חיפוש עבודה חדשה/ נוספת, המשך עדכון אנשי הקשר שלי בג'ימייל (ותודה לחיה שהביאתני עד הלום), התחלת עבודה על התרגיל האחרון לשנה זו (הגשה עוד חודש. מקווה שיהיה לפני כן), כל מיני סידורים וועדות בעבודה (קיץ זו תקופה של וועדות), וקריאה. המון קריאה של "ספרות מקצועית". אה, ודיאטה. שוב.
כשאהיה מלכת היופי - אני מבטיחהלקדם את מעמדן של עוגות הקרמשניט בעולם.
צפרדעים לעולם ירוק יותר -
http://sfglobe.com/?id=1041&src=share_fb_new_1041
משהו שאני רוצה להשוויץ בו - קיבלתי 90 בעבודה הסמינריונית שלי. והמרצה התקשרה אליי אישית כדי להגיד לי שהיא "מתה" לתת לי 100, אם אני רק אשפר את הדיון. אמרתי לה שממש אין לי כוחות לזה, וש- 90 זה טוב מספיק. אחר כך היא אמרה לי שאני חייבת להעביר את זה לפורמט של מאמר ולפרסם את זה. ושאני כותבת טוב. אה, וזה גם אומר שאני אקבל את התואר עם כולם בסוף יולי. כיףכיףכיף!!
שיהיה שבוע של בשורות טובות. הכי טובות.