עם מוני המים היו (ואולי גם נותרו) בעיות מוזרות.
1. בתכנית כלבוטק, הראו, שכאשר יש "חנוכיה" של שעוני מים (דבר נפוץ מאד), נוצר מצב,
בו שכן אחד פותח ברז לזרימה חזקה, ואז, נוצר לחץ נמוך בשאר הצינורות. מים "חוזרים"
מהצינורות של השכנים, כי ירידת הלחץ גורמת למים לחזור לאחור, ואז השעון מנסה למדוד
את הנסיגה לאחור. ולמה רק מנסה? משום שהוא נועד לקרוא זרימה קדימה ולא אחורה.
ואז, מדידת הזרימה לאחור נמדדת רק חלקית.
אבל כאשר הזרימה אצל השכן נפסקת, לחץ המים עולה שוב בצינורות של שאר
השכנים, ואז השעון מודד את הזרימה קדימה בצורה הנכונה. כלומר: השעונים מודדים
תמיד את הזרימה קדימה "כמו שצריך", אבל מזייפים במדידת הזרימה לאחור.
ועל כן, ככל שיש יותר צרכנים על החנוכיה, כך כל השעונים יקראו צריכת מים גדולה יתר,
ומדובר תמיד בצריכה שכלל לא נצרכה.
רפי ובודקיו טענו אז, שיש לכך פתרון, והפתרון הוא התקנה של שסתום אלחוזר במוצא
השעון. השסתום לא מאפשר למים לחזור לאחור, ובכך נמנע המשחק של השעון
אחורה וקדימה. אלא מאי? הרשויות או תאגידי המים סירבו להתקין אלפי אלחוזרים,
ומי שרצה לעשות זאת, נאלץ לבצע את התקנת האלחוזר בכוחות עצמו.
2. כדי לחסוך ימי עבודה ארוכים של קוראי השעונים, יצרני השעונים פיתחו שעון מזן
חדש. השעון הזה קורא את צריכת המים כמו כל שעון רגיל, אבל הוא גם יודע לשדר
את הקריאה למרכז מידע בזמן אמת.
היתרון? קריאת אמת יכולה לזהות זרימה קבועה של מים, ואז, תורני המרכז יכולים
ליצור קשר עם הלקוח - כדי לבשר לו שיש אצלו נזילה. כך יכול הצרכן לדעת כמעט בזמן אמת, שכדאי לו לבדוק את הצנרת, כי אחרת חשבון המים שלו יתפח לאלפי שקלים.
אז נכון שעד שהם מתקשרים עובר לפחות חצי יום, וזה במקרה שלא מדובר בימי שישי,
שבת או חג, כאשר אין כונן במרכז. וכך, אני זיהיתי נזילה אצל שכנה ביום חמישי,
ובשישי הם לא טרחו להודיע לה על כך. אבל בשישי הנזילה תוקנה על ידי, והנזק
הממוצע בקריאה אצלה הסתכם "רק" בכ-400 ש"ח.
סביר, שאילו הם היו פונים אליה ביום א', הנזק כבר היה עובר את ה-1,200 ש"ח לפחות.
אז כן, במרכז הם גם מזהים קריאות לאחור, וכדי שלא תהיינה טענות של צרכנים על התופעה,
הם מתקינים אלחוזר בכל יציאה של שעון, ברגע שמוחלף השעון לשעון משדר.
כך פעלו באזור מגוריי, ותוך כשנה, הוחלפו כל השעונים הישנים לשעונים משדרים
בכל הקריה, כאשר בכל שעון צורף גם שסתום אלחוזר.
ג. ככל שהבנתי, בכל שעון יש מערכת של גלגלי שיניים שנעה בזמן שמים זורמים דרכו.
אבל גלגלי השיניים אינם מסובבים את המחוגים, אלא מסובבים גלגל מגנטי.
הגלגל משרה שדה מגנטי למערכת שמנותקת מזרימת המים ה"רטובה" אל מערכת
הפעלת המחוגים, וזו נעה במרחב יבש.
ובשעונים המשדרים, קיימת גם מערכת אלקטרונית שמזהה את תנועת המחוגים, והיא
משדרת כל תזוזה אל המרכז. ומכיוון שהשידור יוצר צריכת זרם חשמלי, נוצר גם צורך
להחליף סוללה שנמצאת בתוך המערכת מדי פרק זמן כלשהו.
ולכן, כשם ששעונים רגילים מוחלפים לצורך ניקוי ושיפוץ מדי פרק זמן, כך נשלחים השעונים
המשדרים לטיפול שיגרתי, אבל גם לשם החלפת הסוללה.