שאלות ומשאלות

[איתי שלר]

אותה

(קודם כול הערה: אותה שאלה בדיוק קיימת כמובן ביו"ד חרוקה. גם שם לא מבטאים את העיצור יו"ד, לדוגמה: "איש", "דִין", ולמה שלא נוותר על היו"ד ונכתוב אִש, דִן?).
התשובה היא שהיו"ד שבאה היום בצירי מלא בוטאה ככל הנראה אי אז, בשחר הימים כיו"ד עיצורית. וכבר דומני שקישרת כאן לא מזמן למאמרון של האקדמיה ללשון שעוסק בכך (מאמר על הגיית הצירי המלא).
ההנחה של אותו מאן דהוא שהזכרת אינה מקובלת (ככל הידוע לי).

 

[Assiduous]

איך

מקובל לפרש את התפתחות דברים?
&nbsp
דרך א: עיצור יוד מבוטא ללא קשר לתנועה חיריק > העיצור יו"ד הופך לאם תנועה כחיריק
&nbsp
דרך ב: העיצור יוד משמע כאם תנועה לחיריק > בהמשך מבוטא כעיצור ללא קשר לתנועה חיריק.
&nbsp
ההשערה שלי על סמך אינטואיציה וקצת היגיון להמר על דרך א. האם יש משהו בדבריי?
&nbsp

 

[איתי שלר]

ההסבר

ההסבר המוכר הוא שרצף ההגאים ay (שהוא דו-תנועה, או אם תרצה תנועה + חצי תנועה) הפך ל- e (תהליך המכונה כיווץ דיפתונג, שבו התנועה השתנתה, העיצור יו"ד נשמט, בעוד שבכתב האות יו"ד נשארה).

 

[Assiduous]

מעניין, תודה. מה הסיבות האפשריות לפסילת התיאוריה השניה?

 

[Assiduous]

תאוריה*

 

[Assiduous]

חילופי רי"ש עתיקה (ر) ורי"ש מודרנית (غ)?

מחפש דוגמה לחילופי עיצורים של רי"ש עתיקה ורי"ש מודרנית (שהיא למעשה גימ"ל רפויה).
גזה ועזה זו לא דוגמה טובה, מכיון שאני מחפש רי"ש מתגלגלת ואילו במקרה הזה הרי"ש היא מודרנית כמו רַיִן בערבית) ושינוי העיצור הוא מעי"ן לרי"ש מודרנית.
מכירים דוגמה לחילוף שאני מעוניין בו?
לא חשוב אם החילוף הוא בין ערבית / ארמית / עברית.

 

[איתי שלר]

רי"ש ישראלית איננה ע'ין

היא מובטאת שונה (בתעתיק IPA רי"ש ישראלית מסומנת: [ʁ] ואילו ע'ין ערבית מסומנת: [ɣ], ראה בקישורים את אופן הביצוע).
רי"ש ישראלית נחשבת עיצור רוטי בניגוד לע'ין הערבית.
רי"ש ישראלית היא פשוט וריאנט נוסף של אותה פונמה (בעוד שבערבית ر ו- غ מסמנות פונמות שונות).
לגבי שינויים בביצוע בעברית הקדומה - מכיוון שהכתב הוא בעיקרו פונמי, קשה לעקוב אחר שינויים לא פונמיים (והרי הרי"ש הישראלית הנפוצה אינה פונמה שונה מהרי"ש ה"מתגלגלת", אלא שתיהן וריאנטים חופשיים של אותה פונמה).
מכל מקום, נראה שהרי"ש ה"קדמית" [r] היא זו שהייתה נפוצה ודמיננטית בעבר (אפשר לדעת זאת חילופים עם עיצורים מכתשיים אחרים, ומתוך השוואה ללשונות שמיות אחרות).
כידוע ב"ספר יצירה" מופיע שיש שני אופני ביצוע שונים לרי"ש (אלופונים), אבל קשה לומר מהם היו, והועלו השערות שונות: רוטט לעומת מקיש, מנושף לעומת בלתי מנושף, מכתשי לעומת וילוני ועוד, בסופו של דבר אי אפשר לדעת.


____
(כל הקישורים בתגובה הזו מפנים לוויקיפדיה)

 

[חטףקובוץ]

עברתי ברפרוף על הסבריך המרתקים.

מהם נדדתי לרגע לספר יצירה, ומשם לקישור למאמרו של יהודה ליבס "שבע כפולות בג"ד כפר"ת: על הריש הכפולה... " ונזכרתי ביחזקאל ט"ז, ד: וּמוֹלְדוֹתַיִךְ בְּיוֹם הוּלֶּדֶת אוֹתָךְ לֹא כָרַּת שָׁרֵּךְ, וּבְמַיִם לֹא רֻחַצְתְּ לְמִשְׁעִי; וְהָמְלֵחַ לֹא הֻמְלַחַתְּ, וְהָחְתֵּל לֹא חֻתָּלְתְּ. ובו פעמיים דגש באות ר'.
וחשבתי: ר' דגושה זו ביחזקאל קשורה אולי לעניין זה?
תודה רבה!!

 

[איתי שלר]

שרך

כנראה מדובר כאן בדגש מכפיל (חזק) רגיל, כי המילה הזו מופיעה במקום אחר ברי"ש כפולה: שָׁרְרֵךְ אַגַּן הַסַּהַר (שָׁרְרֵךְ כאן היא מילה זהה לשָׁרֵּךְ שביחזקאל רק בכתיב שונה).

 

[חטףקובוץ]

תודה רבה!! אם כך אולי עולה שאלה מדוע "אסור" דגש ב-ר'

חוץ מאשר בידי יצרני שלטי הרחובות העירוניים, שלהם מותר גם דגש ב-ח'

וברצינות: אם ר' היא מבחינה זו אות "רגילה", מדוע אינה מקבלת דגש?
תודה רבה! מודה לך מאד!

 

[איתי שלר]

רי"ש דגושה

אם נתעלם ממופעי דחיק (/אתי מרחיק) שכנראה אינם דגשים אמיתיים, נמצא שיש מעט מאוד מופעים של רי"ש דגושה:

• בַּעֲבוּר הַרְּעִמָהּ - כאן הדגש לא היה צפוי אף אילו הייתה כאן אות רגילה (הדגש הזה דומה לדגש של וְלֹא יָכְלָה עוֹד הַצְּפִינוֹ שיש שפקפקו בהיותו דגש מכפיל).
• 3 מופעים למילת השאלה: הַרְּאִיתֶם
• לֹא כָרַּת שָׁרֵּךְ וגם: רִפְאוּת תְּהִי לְשָׁרֶּךָ (שורש שרר)
• לֵב יוֹדֵעַ מָרַּת נַפְשׁוֹ (שורש מרר)
• שֶׁרֹּאשִׁי נִמְלָא טָל

מסתבר שאי הכפלת העיצור עוד לא הושלמה לחלוטין, לכן לעיתים רחוקות הככפלה עדיין ממומשת.
אין מספיק מופעים כדי לנסות להסיק כללים, אבל העובדה שחלק מהמופעים חוזרים על עצמם במילים ספציפיות בספרים שונים, מלמדת שאולי היתה איזו חוקיות פונולוגית או לקסיקלית.

 

[חטףקובוץ]

תודה רבה! מעניין מאד. והידע המקיף שלך מעורר התפעלות

 

[איתי שלר]

בשמחה.

 

[trilliane]

 

[Assiduous]

לכאורה גם ע'ין ערבית נחשבת עיצור רוטי לפי לא מעטים

היא מכונה "uvular rhotic". ראה כאן למשל.

ככלל, לא ברור לי הגיונית מדוע אין להחשיב אותו כרוטי גם לפי החילוק המאוחר של וילוני וענבלי, שתיהן בסופו של דבר נכנסות תחת המטריה הקלאסית של חיכיים ושינויי עיצורים בתוך המטרייה הקלאסית הכוללת ולא זו המודרנית המפרטת, הגיוניים בעליל לכאורה. יוצא מן הכלל העיצור ר (ر) שרבים התחבטו בשאלת הקשר שלו לזסשר"צ, כלומר לשיניים. הדקות הזאת ש-IPA מדברת עליה לכאורה אינה רלבנטית לא לשאלה ששאלתי ולא לשאלה האחרונה שהצגתי בקשר לעיצורים השיניים.

כמו כן, האם מעתק עיצורים מקבוצה אחת לאחרת* לא סביר?
*למשל ממכתשי רוטט (ر) לענבלי חוכך (غ)
הרי יש לנו דוגמאות למכביר למעתקי עיצורים (כאן וכאן).

אם התשובה לכך חיובית, השאלה המקורית חוזרת למקומה: האם קיימות או האם יש לצפות לדוגמאות (ישנות כמובן...) עם שינויי רי"ש מודרנית (غ) ורי"ש מתלגלת (ر)? לא חשוב אם המעתק הזה מתבצע בכל ומכל שפה שמית שהיא. למשל מעברית לערבית וההפך.

 

[איתי שלר]

השיוך

שיוך ההגאים לקטגוריית העיצורים הרוטיים משתנה משפה לשפה, ע'ין הערבית אינה נתפסת כעיצור רוטי וגם גימ"ל רפה בעברית (המבוטאת כמו הע'ין הערבית) אינה משתייכת למשפחה הזו.

כפי שכבר אמרתי מכיוון שההבדלים בין רי"ש מכתשית [r] לריש ישראלית מודרנית [ʁ] אינם פונמיים בעברית, לא צפוי להיות להם תיעוד בכתובים גם אם התרחשו אי אז.

 

[Assiduous]

מקבל את דבריך, ולכן אשנה את שאלתי בהתאם.

האם ייתכן למצוא מעתק עיצורים בין רי"ש מכתשית לע'ין?
שתיהן פונמיות.
&nbsp
כעת השאלה הגיונית יותר?

 

[איתי שלר]

באיזו שפה? ערבית?

 

[Assiduous]

עברית-ארמית/ערבית

 

[איתי שלר]

לא שאני יודע

וגם איני מצפה למצוא מעתק כזה כי כמעט שום דבר במשותף בין ההגאים האלה, לא מבחינה חיתוכית ולא מבחינה אקוסטית וכנראה גם לא מבחינה תפיסתית.