שאלות ומשאלות

Assiduous

New member
קיבלתי ממכר דוגמה אפשרית

רנן - ע'נן.
ראה כאן:
https://www.thmrsite.com/?p=1342
&nbsp
וכאן:
http://slovar-axaz.org/arab-klu4/2049-rina.html
&nbsp
מה דעתך על הדוגמה הזאת, האם אתה רואה בזה דוגמה נכונה או דוגמה מקרית בלבד ללא כל קשר? (ראה את דבריה העמומים-לטעמי- של תמר עילם בתגובות שם.) האם נפתח לך כיוון לדוגמאות נוספות מסוג זה?
 
כנראה צירוף מקרים ולא קשר אטימולוגי

לא זוכר שראיתי מי שמקשר בין השורשים. אולי אם תמצא דוגמאות נוספות יהיה אפשר לשקול, אבל דמיון מקרה אחד סביר שהוא מקרי.
 

Assiduous

New member
האטימולוגיה המוזרה של לכתחילה


לפי קליין (ראו להלן את דבריו) האטימולוגיה של המילה "לכתחילה" מורכבת מהתחיליות ל+כ+ תחילה. מה 'לכל הרוחות' עושות שם התחיליות האלה...?

טוב, אם נאמר "כתחילה" זה עוד אולי מתקבל על הדעת, אבל תוספת התחילית למ"ד לשם מה ברצף התחיליות המיותר הזה לכאורה?

קליין:
לְכַתְּחִלָּה adv. PBH at the outset, a priori, the opposite of בְּדִיעֲבַד (= after it has been done, after the event, post factum). [Formed from the prefixes לְ and כְּ and the noun תְּחִלָּה (= beginning).]
 

Assiduous

New member
מותר לעשות משהו למצב דומה לשהיה בו בתחילה?

משום מה זה לא מסתדר לי.
חוץ מזה, זה לא המקום היחיד שהצירוף הלא מקרי של רצף התחיליות האלה מופיע. ניקח למשל גם את המילה לכשיעשה / לכשתעשה, לכשאשאנה, ואחרים.
 
אלה תבניות שונות

לכש + פועל זו תבנית אחרת לכאורה (לכאורה דווקא דומה ל"לכתחילה").
לעניין לכתחילה, התכוונתי למשפט כדוגמת "אם עקר רגליו חוזר לכתחילה" ומן הסתם כך היה השימוש הראשוני במילה.
 

Assiduous

New member
מעניין למה אתה אומר ככה

ההנחה שלי הייתה שהן דומות גם כן.
בכל אופן רצף המיליות הנ"ל (לכ) פותח הרבה מילים חוץ מלכתחילה וללא שי"ן אחר לכ.
 
כי כאן זה פועל וכאן לא.

אילו מילים חוץ מ"לכתחילה" ו"לכאורה" אתה מכיר?

נ"ב אתה צודק בשאלתך, והמילה "לכאורה" אכן ראויה לניתוח ולעיון, אבל נראה שהיא לא ממש בתבנית של "לכשיחשיך" וכיו"ב.
 

Assiduous

New member
דוגמאות נוספות

לכדאחרים, לכדרבה, לכעדשה, קיימים למעשה עוד רבים אחרים.
&nbsp
בכל אופן, משתמע קצת שיש לך הסבר לצירוף "לכש" כשהוא בסמיכות לפועל, או שאני טועה? (לכשירצה, לכשאעשה, לכשיתן, לכשתצא, לכשאקחך)
למעשה, אאל"ט, השימוש הזה קיים עוד בימינו: "לכשאשאל אותך, תענה." לכשתענה לשאלותיי נוכל להתקדם."
 
אבל

״לכד...״ בארמית זה כמו ״לכש...״ בעברית, אז אלה אינן דוגמאות טובות. גם ״לכעדשה״ אינו מתאים, כי שם נכווה שהחלקים מצטרפים יחדיו לשיעור כעדשה (כגודל עדשה).
 

Assiduous

New member
האם

זה לא נשמע לך סביר להשוות "ל-כדרבה" ל"ל-כאורה"? אני לא מצליח להבין את הימצאות הלמ"ד בכל המקרים האלה. האם יש כאן תופעה עם מכנה משותף בשפה הארמית או שמדובר במשהו נקודתי מאוד?
 
נראה

נראה לי מספיק שונה (אבל אולי אני טועה ויש קשר).
במקרה ל "לכש..." בוודאי יש דמיון לארמית ("לכד...").
ושאלתך צריכה עיון.
 

Assiduous

New member
מצאתי הסבר יפהפה ופשוט על שין ימנית ושין שמאלית וסמך

מאמר מצוין של שלמה יזרעאל על הפונמות והאותיות. ורציתי לשתף את זה אתכם איתו. אולי ביום מן הימים אצטרך להיזכר בו...

קטע קטן:
"עוד נשאל מדוע לא נתייחד סימן עבור הפונימה הזו. מדוע לא כתבו הסופרים הקדמונים של תקופת המקרא את כל המילים הללו באות שונה משי"ן?
עוד נשאל מדוע לא נתייחד סימן עבור הפונימה הזו. מדוע לא כתבו הסופרים הקדמונים של תקופת המקרא את כל המילים הללו באות שונה משי"ן? התשובה לכך תינתן על ידי תולדות הכתב. האלפבית העברי בן 22 האותיות לא הומצא על ידי דוברי עברית לכתיבת העברית שבפיהם. הכתב הזה נשאל על ידי הסופרים העברים הקדמונים מאת הסופרים הכנעניים, הפיניקים. בכנענית של אותה התקופה לא היו אלא 22 פונימות עיצוריות, ולכן הסופרים הכנעניים לא היו זקוקים ליותר אותיות. הסופרים העבריים, ששאלו את הכתב מאת עמיתיהם הכנעניים, השתמשו ב-22 האותיות האלה לכתיבת עברית, אף כי בעברית היו באותה התקופה יותר מאשר 22 פונימות עיצוריות. הסופרים העבריים נאלצו, לפיכך, להתאים את הכתב במקומות אחדים לשפתם, והשתמשו באות יחידה לכתיבת יותר מאשר עיצור יחיד. אחת האותיות האלה הייתה V( ש(, ששימשה אותם לכתיבת שני עיצורים, שתי פונימות עיצוריות: /š /ו- / /. גם בעברית שלנו אנו משתמשים לעיתים באות יחידה עבור יותר מהגייה אחת: ב עבור ]b ]ועבור ]v ,]פ עבור ]p ]ועבור ]f ,]ו עבור ]v ,]עבור ]o ]ועבור ]u ,]וכיו"ב. וכשנזקקים אנחנו לפונימה חדשה, גם אז איננו ממציאים אותיות חדשות אלא עושים שימוש במצאי האותיות הנתון לנו: ג'וק בגימ"ל ובתוספת סימן דיאקריטי, הוא הגרש, ז'קט בזי"ן, אף כאן בתוספת גרש, צ'ופר בצד"י וגרש, ואף רבינוביץ בלא גרש, אף שמבוטא בדיוק כמו הצד"י שבמילה צ'ופר."


ראו כאן (לממהרים, מעמוד 4 ואילך): גזרו ושמרו. החכמתי מזה המון. אולי היה כדאי להוסיף לקישורי הפורום.
https://www.tau.ac.il/humanities/semitic/cons_reconstruction.pdf
 

trilliane

Well-known member
מנהל
אכן יפה אבל גם ידוע...
נלמד בכל קורס מבוא לתורת ההגה

ולמיטב זיכרוני קל למצוא הסברים כאלה באתר האקדמיה ללשון, ויקיפדיה וכיו"ב.
&nbsp
אפשר לראות תופעות דומות בסימנים הדיאקריטיים ששפות אירופאיות מוסיפות לאותיות הלטיניות וגם בסימנים שהפרסית מוסיפה לכתב הערבי, למשל.
&nbsp
תופעה דומה קרתה גם בהמצאת הניקוד – הכתב העברי (שאינו עברי במקור, כפי שציינת) לא מייצג את כל ההגיים (בעיקר התנועות, כידוע) וכשהתעורר הצורך לתעד בדיוק רב את הקריאה במקרא, היה צורך בסימנים נוספים. אבל התנ"ך הוא טקסט קדוש, לא מוסיפים לו ולא גורעים ממנו אותיות, לכן האפשרות שנותרה הייתה להוסיף סימנים מעל/מתחת/בתוך האותיות...
 

Assiduous

New member
לא חשבתי שמי שעשה קורסים אקדמיים בתחום לא ידע זאת


ומה שמצאתי מיוחד במאמר הזה, הוא שהוא בו זמנית מתאים גם לרמה אקדמית (מבוא לבלשנות שמית) וגם לרמה של אידיוט כמותי עם רקע של 2 יח"ל בלשון...
הרמה המצויה באתר האקדמיה בדרך כלל מאוד מופשטת ונקייה מכל ז'רגון וקצרה הרבה פעמים. בויקיפדיה אני מאוד זהיר. כאן מצאתי תורה שלמה וברורה, אקדמית (ומחייבת איזשהו סוג של סטנדרט וציפייה) בשפה קלה בנושא שבו הייתה לי שאלה (באמת כל הכבוד גם לעורכ/ת). קראתי את זה ונהניתי.
 

trilliane

Well-known member
מנהל
ניסיתי לומר שזה מידע בסיסי בנושא ולא מצאתי בהסבר משהו מיוחד

שלא מוצאים בהסברים דומים במקורות הפונים לכולם (כמו ויקיפדיה או אתר האקדמיה ללשון). מלכתחילה אין בכך משהו מסובך, קשה להבנה או מצריך ידע אקדמי....
שמחה שמצאת הסבר שאהבת ונהנית ממנו.
 
למעלה