אין לי כותרת טובה -
אבל היה ממש מגניב. ממש ממש. היו ים אנשים (בסוף הכסאות הספיקו או לא? נראה לי שלא. מה שמראה על כמה אנשים היו). היה טעים, היה נחמד, היה כיף. יצא מפגש נדיר בין המרכז לחיפה, שני עולמות שבד"כ-הם-נפרדים, נפגשו סופסוף. אנשים כיפיים, חכמים, אהובים ומוערכים (אתם יודעים מי אתם).
וזה כלל: שילוב בין עוגות מתוקות ומיץ זיתים, אסונות ספונטניים ומיקוד תשומת לב, יתרונותיו וחסרונותיו של שיח שושנים, הצלת תולעת שמנמנה שחיה בתוך(?) דובדבן, קצת יין, קוביה הונגרית נבזית (
למתוסכלת), המון עוגות, פיתות עסיסיות, תרומתו של צה"ל לתזונת המילואימניק, מלפפונים חמוצים בחומץ-מול-מלח (לא, אני לא זוכר את ההסבר) ותגליות עצובות אודות טראומות ילדות שנגרמו בשל עוגות שנמעכו ע"י דלי אכזר בגיל 9
(וזה רק מה שאני זוכר)
בצד הבאסה - בניגוד לציפיות, זה בהחלט היה קצר מדי. אנשים שלא הספקתי לדבר איתם (אתם יודעים מי אתם) ולשאול לשלומם (אתם יודעים מי אתם). וגם: עדר כבשים מממזרח לכביש החוף בהלוך, וחוות סוסים ממערב לכביש החוף בחזור, שהזכירו לי את מה שאנחנו עושים.
תודה למתילדה על האירוח בפח"כ הכה-פסטורלית, תודה להאלזה על הטרמפ המטורף לכנופיה החיפאית, תודה לבשלנים ולאופים (תודה לאמא), תודה לטרמפיסטיות, תודה לכוורת, ליהודית בן יעקב (ופנקס הקטן!) ולצ'רלי פרקר המנוח.
אוף, מתי כבר המפגש הבא?