אני מקווה שיום אחד כך יהיה ויש לכך סיכוי לא רע
אם זה כיף אני לא יודעת. אני חושבת שכן אבל צריך לשים לב למצב הנפשי בחיים כאלה, שכן יישארו אתגרים, שכן יהיה מה לעשות.
דווקא מפני שטיול עולה הרבה כסף ואני יכולה להרשות אותו לעצמי רק פעם-פעמיים בשנה, אולי שלוש, יש לזה ערך. כמו שלא ברור בכלל שאם היה לי זמן בלתי מוגבל לקריאת ספרים, 7 ימים בשבוע, הייתי באמת קוראת את כל מאות הספרים שעוד לא קראתי. אולי דווקא מפני שאין הרבה זמן וכל שעתיים-שלוש של קריאה רציפה יקרות מפז, עושה את כל החוויה יקרת-ערך.
ועוד משהו: ככל שהשנים עוברות, אני מבינה שהעניין מבחינתי הוא לא לבקר בכמה שיותר יעדים, אלא להעמיק במה שבחרתי. לצורך העניין זה לא משנה אם אמשיך לבקר באיטליה כל החיים או אבקר בעוד 20 מדינות. על כל טיול, אפילו באיטליה, אותו אני עושה, יכולתי לעשות 10 טיולים אחרים. אבל אני מתרכזת בחוויה, ברגע, בלהרגיש את המקום בכל הגוף והנפש, ואחר כך במה שנשאר איתי חודשים לאחר מכן. ולכן לא משנה כל כך אם אבקר בעוד איקס מדינות או אתרים, כי לעולם לא אצליח לראות הכל. כי מה שבאמת משנה זה מה שיש, לא מה שיש הלאה או מה שעוד לא הספקתי.